פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף תביעות משטרת ישראל | פסקי דין על פוני חיים | פסקי דין על קרן ממן ו/או ברהום |

3464/00 פ     04/01/2004




פ 3464/00 מדינת ישראל, ענף תביעות משטרת ישראל נ' פוני חיים, קרן ממן ו/או ברהום




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
003464/00


לפני:
כב' השופט יצחק שמעוני
, ס. נשיא


04/01/2004




מדינת ישראל
בעניין:

המאשימה

ענף תביעות
משטרת ישראל




נגד



פוני חיים


הנאשם
קרן ממן ו/או ברהום

(סניגוריה ציבורית)


ע"י ב"כ עוה"ד








גזר דין


1.
הנאשם, יליד 1955 תושב מבשרת ירושלים, הורשע בהכרעת דין שניתנה ביום 6.4.03, לאחר שמיעת עדויות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ואיומים.

ביום 24.3.00 בסביבות השעה 01:08, ברחוב קרית משה 11, ירושלים, תקף הנאשם את המתלוננת גב' דורית פוני, שהיא גרושתו, שלא
כדין וגרם לה חבלות של ממש. הנאשם המתין למתלוננת בכניסה לבנין בו היא מתגוררת וכשהגיעה הוא התנפל עליה, סתם את פיה בידו, הפילה ארצה וגרר אותה
בכח. הנאשם הירפה מאחיזתו את המתלוננת, רק לאחר שעובר אורח עבר במקום והוציאה מידיו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת שריטות והמטומות בפני
ם וברגל. כמו כן, באותו אירוע, לאחר שהנאשם עזב את המתלוננת התקשר אליה לטלפון בביתה ולפלאפון ואיים עליה, בכוונה להפחידה בכך שאמר: "זה לא יגמר ככה, אל תדאגי אני עוד אחזור,את הרסת לילדים את החיים... העניין לא נגמר, אני אחתוך אותך לחתיכות ואשתה לך את הדם".

יצויין, כי ב- 4 עבירות של איומים ועבירה של הפרת הוראה חוקית, באותו כתב אישום, זוכה הנאשם מחמת הספק.

2.
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש
מציינת, כי לנאשם הרשעה קודמת משנת 2001 בגין 5 עבירות של איומים והפרת הוראה חוקית. בשל כך ריצה הנאשם עונש של מאסר בפועל במשך 7 חודשים.
בשעתו, סירב הנאשם לצרף תיק זה לתיק בו הורשע. התובעת מציינת את נסיבותיו החמורות של המקרה שלפנינו. מדובר בנאשם שאין זו הפעם הראשונה בה הוא נוהג באלימות, הגם שמדובר בזמנו באלימות מילולית בלבד ולא פיזית. בגין אותן עבירות ריצה הנאשם, כאמור,
עונש של מאסר בפועל.
הנאשם אינו לוקח אחריות למעשיו, זאת ניתן ללמוד מתסקיר שירות המבחן והוא מכחיש כל מעורבות באירועים ואינו רואה בהם כל פגם. לטענת ב"כ המאשימה, המלצת שירות המבחן להטלת מאסר על תנאי והתחייבות מהנימוק שההליך המשפטי גרם לנאשם טראומה, אינה סבירה כלל ועיקר. קורבן העבירה ובמקרה שלפנינו גרושתו, היא זו אשר עברה טראומה כתוצאה מהעבירות החמורות אותן ביצע הנאשם. לא רק שנגרמו למתלוננת חבלות בגופה, הרי שלאחר אותו אירוע איים הנאשם עליה, כפי שצויין בהכרעת הדין. על כן, יש להטיל על הנאשם עונש מרתיע
של מאסר בפועל, מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות, קנס כספי וכן פיצוי למתלוננת.

3.
מנגד, טען הסניגור כי עמדת המאשימה לעונש המחמיר מנותקת מהמציאות. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם
מייחס לו 5 אישומים לגבי אירועים משנת 2000.
בגין אותה שרשרת אירועים ריצה הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים ומאז התגרש מהמתלוננת, וכיום קיים קשר טוב עימה ועם ילדיהם המשותפים. לטענתו, אין לזקוף לחובתו את העובדה כי שמר על זכותו לנהל
הוכחות בתיק
זה,
תוך נסיון
להוכיח חפותו. לפני התיקים האלה לא היה לנאשם כל עבר פלילי ומאז לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. הטראומה שעבר הנאשם עקב ניהול ההליכים היא טראומה אמיתית, כך ניתן ללמוד, לדעתו, מתסקיר שירות המבחן. הסניגור מפנה לדברי המתלוננת בעדותה לפיהם הנאשם שיקם עצמו, הוא חי עם אישה אחרת בצורה מסודרת, יש לה יחסים טובים עמו ועם הילדים והיא רואה במשפט זה כדבר לא רלוונטי, והעונש
שיוטל עליו יפגע בשיקומו.

בתמיכה לעמדת הסניגוריה הוגשה פסיקה אשר באותם מקרים הוטל על הנאשמים עונש של מאסר על תנאי בלבד וקנס. לפיכך, מבקש הסניגור לקבל את המלצת שירות המבחן, ולהימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל.
ב"כ המאשימה התייחסה לפסיקה שהוגשה איבחנה אותה וטענה כי אותם מקרים אינם בני השוואה, שכן הנסיבות שם שונות לחלוטין מהמקרה שלפנינו, שכן מדובר במעשים חמורים ביותר.

4.
שקלתי את טענות באי כח הצדדים, הן לחומרא והן לקולא. כמו כן, עיינתי בתסקיר שירות המבחן מיום 29.6.03
הממליץ כאמור, להסתפק בהטלת עונש מותנה לצד התחייבות כספית.

בנסיבות העניין, אני מקבל את העמדה העונשית של ב"כ המאשימה ודוחה את המלצת שירות המבחן לגבי הענישה. סבורני, כי מעשיו
של הנאשם הינם חמורים ביותר ואין להקל בהם ראש. אינני מקבל את הטענה, כי לנאשם נגרמה טראומה מההליך המשפטי. מעיון בתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם אינו לוקח כל אחריות למעשיו ולא הביע כל חרטה, לא בפני
קצין המבחן ולא בעדותו בבית המשפט.
התנהגות הנאשם כלפי המתלוננת ראויה לכל גינוי.
לדעתי, יש לעשות הכל
על מנת לגדוע את תופעת האלימות במשפחה בתקיפת בת הזוג. אנו עדים כי בעת האחרונה
פשטה תופעה קשה וחמורה של סיכון חיי נשים בידי בעליהן, עד כדי קפידת פתיל חייהן על רקע סכסוך במשפחה. יש לעקור חולה רעה זו ולהעביר מסר הן לנאשם והן לאחרים תוך ידיעה כי בית המשפט יכביד ידו על הנוהגים בצורה אלימה שכזו. נכון הוא שמאז האירועים בני הזוג התגרשו, אולם עובדה זו אין בה כדי להפחית מהמעשים אותם ביצע הנאשם. אומנם אין לזקוף לחובתו של הנאשם העובדה שניהל את הדיון להוכחת חפותו. מאידך, לאחר שנמצא אשם והורשע, עליו לשאת באחריות בעקבות מעשיו החמורים.

5.
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה, כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ולחילופין,
מאסר שירוצה בעבודות שירות. על מנת שלא להחמיר עם הנאשם יתר על המידה, ובמכלול הנסיבות , הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות, כפוף לקבלת חוות דעת חיובית של הממונה על עבודות שירות. על הסניגור לפעול לתיאום זימונו של הנאשם לראיון בשב"ס.

כתובת הנאשם:

רחוב הכרמל 9, מבשרת ירושלים. טל'
02-5332643
,

051-649564
.

ב.
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום
על כל עבירת אלימות כולל איומים.

ג.
הנאשם יחתום על התחייבות עצמית ע"ס 5,000 ₪ שלא יעבור על אחת מהעבירות בהם הורשע, וזאת למשך שנתיים. לא יחתום על התחייבות, כאמור, ייאסר למשך 7 ימים.

ד.
ההחלטה אם המאסר ירוצה בעבודות שירות תינתן ביום 15.2.04 שעה 09:00
לאחר קבלת חוות הדעת של הממונה.

ה.
העתק יישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות בשב"ס.

ניתן היום י' בטבת, תשס"ד (4 בינואר 2004) במעמד הצדדים.


יצחק שמעוני
, שופט

סגן נשיא









פ בית משפט שלום 3464/00 מדינת ישראל, ענף תביעות משטרת ישראל נ' פוני חיים, קרן ממן ו/או ברהום (פורסם ב-ֽ 04/01/2004)