פסקי דין על אבו גרביה יוסרי | פסקי דין על פתחי אחמד אל שאמי | פסקי דין על מואדי אלג'וז |

8342/04 בשא     24/11/2004




בשא 8342/04 אבו גרביה יוסרי נ' פתחי אחמד אל שאמי, מואדי אלג'וז




בעניין:

בתי המשפט

19



בית משפט השלום ירושלים
בשא008342/04


בפני
כב'
השופט
רפי שטראוס
תאריך:
24/11/2004


בעניין:
אבו גרביה יוסרי
ע"י ב"כ עו"ד יאסין בלאל
מרח' אלזהרא 16, ירושלים




המבקש


נ ג ד



פתחי אחמד אל שאמי
מואדי אלג'וז
, ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד עבד ענאן ואח'
מרח' המלך ג'ורג' 14, ירושלים




המשיב

החלטה

1.
בקשה לאסור על המשיב, בעצמו או באמצעות אחר, להיכנס לחלקת קרקע הידועה כחלקה 66 בגוש 30519 ברח' אמרוא אלקיס 9 בשכונת ואדי ג'וז בירושלים [להלן: "החלקה" או "המקרקעין"] וכן לאסור עליו להרוס כל מחובר לאותה חלקה או להתקרב לביתו של המבקש או לאיים עליו, כל זאת "עד למתן החלטה אחרת או עד מתן

פסק דין
סופי בתובענה העיקרית".

2.
הבקשה הוגשה כבקשה דחופה "לדיון במעמד צד אחד" ב-04/11/04; נציג המבקש אשר התייצב בפני
הצהיר כי באותו בוקר עצמו הגיע המשיב עם "באגר" (דחפור) והתחיל להרוס את הבנוי במקום, ומכאן הדחיפות שבבקשה.
ניתן על ידי צו ארעי עפ"י המבוקש ונקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים למחרת היום.
למחרת התייצבו הצדדים אך המשיב ביקש לדחות את הדיון מחמת שלא הספיק להעמיד לעצמו עורך דין ולהגיב לבקשה והתחייב שלא יבוצע כל שינוי במצב הקיים עד לדיון. הדיון נדחה לפיכך והתקיים ב-23/11/04.
לקראת הדיון הוגשה על ידי המשיב תגובה מפורטת, נתמכת במסמכים.

3.
במועד הדיון פתח ב"כ המלומד של המשיב עוה"ד ענאן עבד בטענה מקדמית: אף שחלפו 19 ימים ממועד מתן צו המניעה הארעי טרם הוגשה תביעה;
ב"כ המלומד של המבקש עוה"ד בלאל תירץ מחדל זה בחודש הרמאדן וימי החג המוסלמי (איד אל פיטר) בהם לא היה במשרדו.

לא ניתן, בכל הכבוד, לקבל הסבר זה; העיקרון, כפי שנקבע בפסיקה עניפה, הוא, שצו מניעה זמני לא יינתן קודם להגשת תביעה אלא במקרים חריגים בשל דחיפות מיוחדת. גם אז חייב המבקש אשר זכה לקבל סעד זמני למהר ולהגיש תביעתו. תקנה 363 של תקנות סדר הדין מגבילה את הזמן להגשת תביעה, כאשר ניתן סעד זמני בטרם הגשת תובענה ל-7 ימים, המבקש עצמו הצהיר בבקשתו כי כתב התביעה יוגש בתוך 10 ימים (סעיף 2 של הבקשה). הצהרה זו ניתנה בעיצומו של חודש הרמדאן וב"כ המבקש ידע, מן הסתם,
האם ומתי יעדר ממשרדו !

ההגיון שבהוראות אלו הוא שסעד זמני נועד עפ"י טיבו להבטיח מימוש הסעד העיקרי היה והמבקש יזכה בתביעתו. כל עוד לא הוגשה התובענה, אין לדעת למה מתכוון המבקש לעתור ועל כן לא ניתן לבחון האמנם יש צורך בסעד הזמני כדי להבטיח את מימוש הסעד העיקרי.

משלא קיים המבקש הוראות התקנות, אף לא את הצהרתו שלו עצמו, בלא שהצביע על סיבה לכך ובלא שטרח, למצער, לבקש ארכה - דין הבקשה להידחות.

עם זאת אין בכוונתי להסתפק בטעם דיוני זה, ואתייחס לטענות הצדדים לעיצומן, לאחר שבעלי הדין נחקרו בפני
על תצהיריהם ושמעתי טענות עורכי הדין;

4.
אבן היסוד אותה על המבקש סעד זמני להניח היא קיום זכות שיש להגן עליה מפני פגיעה. בענייננו לא עלה בידי המבקש להניח אבן יסוד זו משלא הצליח להצביע על זכות שיש לו בחלקת המקרקעין נשוא הבקשה. ההיפך הוא הנכון - המבקש מודה בבקשתו ובתצהירו כי לו עצמו [או למשפחתו שבשמה הוא דובר (אף שלא הציג כל מסמך או ראיה המסמיכה אותו לכך)] אין זכות במקרקעין הללו.

המבקש מספר בתצהירו כי סבו מחמוד עומר אבו ג'רביה רכש בשנת 1937 מחצית חלקת מקרקעין מאת בעליה משפחת עבדה. על המקרקעין ניצב בית שמחציתו היתה למשפחת המבקש ומחציתו למשפחת עבדה. בשנת 1948 נהרס ביתם של בני משפחת עבדה והם עזבו את המקום [לא ברור כיצד מצהיר המבקש על דברים שארעו בשנת 1948 כאשר הוא מאשר (חקירתו בעמ' 5 ש' 18) שהוא בן 50, משמע נולד בשנת 1954)]. מכל מקום מהמפות אשר הוצגו בפני
עולה בבירור שביתו של המבקש ניצב על מה שהיום הוא חלקה 67. הבית גובל ממש בחלקה 66 דהיום עליה לא ניצב כל בית (פרט לחריגה מסויימת של בית המבקש, ולכך עוד אשוב בקצרה בהמשך). אין למעשה מחלוקת שחלקה 66 היא זו אשר היתה בבעלות משפחת עבדו ואפשר שבעבר ניצב במקום ביתה של זו.

כאמור, אין כל טענה בפי המבקש שרכש, הוא או מי מבני משפחתו, אותה חלקה. טענתו, ככל שהבנתי מפי בא כחו, היא שבני משפחתו מחזיקים בה מאז שנת 1948 לאחר נטישת משפחת עבדה. בתצהירו מציין המבקש כי "הסבא שלי ואבי סידרו וניקו את השטח, נטעו בו עצים, חיברו עליו מחוברים אף נבנה עליו מחסן וחדרים מפח, כמו כן נבנה על החלקה תוספת לבית שלנו והוקמה סככה והוקף כל המגרש בגדר".

ב"כ המלומד של המבקש לא הצביע בפני
על מקור משפטי לפיה מקנה החזקה כשלעצמה זכות קניינית או אחרת במקרקעין (בפרט כאשר מדובר, כבענייננו, במקרקעין מוסדרים) כנגד מי שיכול להצביע על זכות עדיפה;

ואולם, הטענה גם לא עמדה במבחן החקירה הנגדית והראיות שהוצגו בפני
. המבקש טען בחקירתו (עמ' 8 ש' 4) כי הוא ובני משפחתו זרעו על גבי החלקה, ניקו וטיפחו אותה. בתצלומים אשר הוצגו בפני
(מש/1, מש/2) לא נראה לא עץ, לא שיח ולא פרח אלא ערימה של גרוטאות וחומרי בניין; בתצלום נוסף - מש/3 - אשר הוצג בפני
אשר עפ"י העדות צולם לפני 25 שנה
ניכר בעליל שהשטח הוא בור ואין עליו כל צומח, אף לא בנוי עליו דבר. אכן נראה כי על חלק מן החלקה הוקמה סככה ואולם סככה זו איננה ניצבת עוד במקום; לטענת המבקש נהרסה על ידי המשיב, אם אמנם כך הוא אפשר שיש למבקש תביעת פיצויים כנגד המשיב, מכל מקום סככה זו איננה יכולה לשמש מקור לזכות קניינית או זכות אחרת המצדיקה מתן צו המניעה וכפי שציינתי ברור בעיני שנבנתה בשנים האחרונות, בודאי לא בשנת 1948 או בסמוך לכך.

5.
מן העבר השני הציג המשיב שורה של מסמכים המעידים על כי התקשר בהסכמים עם יורשיו של הבעלים הרשום של החלקה ורכש מהם את הזכויות במקרקעין. ב"כ המבקש ריכז את עיקר טיעונו במציאת פגמים מפגמים שונים במסמכי הרכישה. מטבע הדברים אין בית המשפט יכול להכריע בטענות הללו במסגרת המצומצמת של הדיון בהליך הסעד הזמני; אכן הרכישה טרם הסתיימה ברישום על שם המשיב אך נראה, לכאורה, שכאשר יסתיימו ההליכים השונים הכרוכים בכך תירשם החלקה על שם המשיב.

מכל מקום, במאזן, אשר הוא אחד השיקולים המרכזיים בבקשה לסעד זמני, בין ה"זכויות" (או העדר הזכויות) להן טוען המבקש לבין הזכויות להן טוען המשיב, יד המשיב, היכול להצביע על מקור לטענתו לזכויות במקרקעין, על העליונה.

6.
המבקש אף לא הצביע על נזק העלול להיגרם לו אם לא יינתן הצו ואשר לא ניתן לפיצוי בכסף.

7.
הנה אפוא, לא עלה בידי המבקש להרים את הנטל המוטל על המבקש סעד זמני - הוכחת זכות העלולה להיפגע ונזק שאינו ניתן לתיקון אם לא יינתן הצו.


בנסיבות אלו כלל אין לי צורך להיכנס לטענות נוספות אשר נטענו על ידי המשיב כגון טענת "חוסר נקיון ידים" משלא גילה המבקש את מלוא העובדות בבקשתו, כמו גם טענת שיהוי, שאף להן, לכאורה, יסוד איתן.

8.
מהתצלומים והמפה אשר הוצגו בפני
נראה שחלק מסויים מדירת המבקש חורג אל תוך חלקה 66 (מסומן ב-
xxx
במפה שהוגשה - הבניה על גבי עמודים בתמונה

מש/2) אף שמדובר בבנייה שנעשתה זה מקרוב, לטענת המבקש לפני שנה וחצי,
אינני רואה מקום בשלב זה להתיר הריסתה, שכן בכך עשוי להיגרם למבקש נזק שלא יהיה ניתן לתיקון.

9.
התוצאה מכל האמור:
אני דוחה את הבקשה בעיקרה ומצמצם את הצו הארעי אשר ניתן ב-04/11/04 באופן שיחול רק על אותה בניה (על עמודים) שנבנתה, כאמור, בתוך חלקה 66, הנראית בתצלום מש/2. ואולם אם לא תוגש תביעת המבקש עד 01/12/04 יבוטל הצו כליל.

המבקש ישלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך -.4,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום י"א בכסלו תשס"ה (24 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 24/11/04.

רפי שטראוס
, שופט



008342/04בשא130 אתי






בשא בית משפט שלום 8342/04 אבו גרביה יוסרי נ' פתחי אחמד אל שאמי, מואדי אלג'וז (פורסם ב-ֽ 24/11/2004)