פסקי דין על דוד שמואלי | פסקי דין על אברהם שמואלי | פסקי דין על יפה אלפי | פסקי דין על יצחק אלפי | פסקי דין על שרה בן אדירי | פסקי דין על ששון בן אדירי |

19118/03 א     09/11/2003




א 19118/03 דוד שמואלי, אברהם שמואלי נ' יפה אלפי, יצחק אלפי, שרה בן אדירי, ששון בן אדירי




1
בתי המשפט
א 019118/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 179453/03

09/11/2003
תאריך:
כב' השופטת ניב ריבה

בפני
:

1. דוד שמואלי

2. אברהם שמואלי
בעניין:
המבקשים (הנתבעים)
נ ג ד
1. יפה אלפי
2. יצחק אלפי
3. שרה בן אדירי
4. ששון בן אדירי
המשיבים (התובעים)
החלטה

1. בפני
בקשה לדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין ו/או התיישנות.
2. הנתבעים היו בעלי הקרקע הידועה כחלקה 582 בגוש 6623 ברח' רומנילי 8, בשיכון דן בתל אביב (להלן: "החלקה"). בתחילת שנות השבעים התחייבו הנתבעים בשני הסכמים שונים (להלן: "ההסכמים") למכור לנתבעים ולאדם נוסף, מר לויט (להלן: "מר לויט"), את החלקה הנ"ל וכן לבנות עליה עבורם בתים/דירות למגורים (להלן: "דירות התובעים").
במשך למעלה מ - 20 שנה התכתשו הצדדים בבתי משפט, בהליכים שונים, באשר למחדלם של הנתבעים להעביר את הרישום בדירות התובעים על שם התובעים, אשר התמהמה, בין היתר בגין רישום משכנתא לטובת מר לויט על כל החלקה. לבסוף בתחילת 1998 ניתן

פסק דין
בה.פ. 1939/96 (בבית המשפט המחוזי בת"א) (להלן: "ה.פ. 1939/96") לפיו מונה כונס נכסים לצורך צמצום המשכנתא של מר לויט כך שתחול על זכויותיו של מר לויט בחלקה בלבד וכן השלמת רישום הבעלות בדירות התובעים על שם התובעים, כשהן נקיות מכל זכות לטובת צד ג'.
במסגרת הליכי כינוס הנכסים היה על הצדדים בתיק זה לשאת בשכר טרחת אדריכל אשר מונה מטעם בית המשפט (22,350 ₪ בצירוף מע"מ), שכר טרחתו של כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט (50,000 ₪ בצירוף מע"מ), שכר טרחת עו"ד (10,000$ כולל מע"מ) והוצאות בגין אגרת בית המשפט וחוות דעת מומחה. התובעים טוענים כי הם נשאו גם בחלקם של הנתבעים בשכר טרחת האדריכל ושכר טרחת כונס הנכסים במהלך הליכי כינוס הנכסים הנ"ל.
יש לציין כי ביום 16.09.01 הגישו התובעים לבית המשפט השלום בתל אביב תביעה לקבלת הסעד של הפיצוי המוסכם בחוזים המקוריים משנות ה - 70. תביעה זו הועברה ונדונה בבית המשפט בראשון לציון, בת.א. 7964/01 בש"א 3612/01 על ידי כבוד השופטת יעקובוביץ (להלן: "התביעה המאוחרת"). תביעה זו נדחתה עקב התיישנות העילה לתביעת הסעד של הפיצוי המוסכם הואיל ולידת עילת תביעת הסעד של הפיצוי המוסכם הייתה בסוף שנות ה - 70, בעצם הפרת ההסכמים על ידי הנתבעים. 60221
3. התובעים עותרים כעת להשבת הכספים ששולמו על ידם בגין ה.פ. 1939/96 וכן פיצויים בגין עוגמת נפש על פי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970 (להלן: "סעיף 13"), שנגרמה להם עקב הפרת התחייבויות הנתבעים לרשום את הזכויות בדירות התובעים על שם התובעים.
טענות הצדדים
4. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. לטענת הנתבעים תובענה זו זהה לתביעה המאוחרת, שם נקבע כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנותה. כמו כן טוענים הנתבעים, כי העילה בגינה נדרש הסעד בתובענה דנן זהה לעילה בתביעה המאוחרת, ולפיכך משבחר התובע שלא לתבוע את מלוא הסעדים שהוא זכאי להם בשל אותה עילה הוא מנוע מלתבוע אותה בתביעה נוספת (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנה 45")).
לאור האמור טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין ומחמת התיישנותה.
5. מנגד טוענים התובעים כי יש להבחין בין תביעת סעד לפיצוי מוסכם הנקוב בחוזה לבין תביעת סעד לנזקים שהתגבשו במועד מאוחר יותר ושעילת לידתם הינה בפסק הדין שניתן בה.פ. 1939/96. לטענת התובעים, הנזקים שנתבעים בתובענה דנן הינם נזקים שמקורם בהליכים בה.פ. 1939/96. לפיכך לא מדובר בסעדים שונים הנדרשים מאותה עילה, אלא בסעדים שונים מעילות שונות.
דיון
6. השאלה המשפטית העומדת בפני
נו היא האם הסעד המבוקש על ידי התובעים נובע מאותה עילה בגינה הגישו התובעים את התביעה האחרת? תשובה חיובית לשאלה זו תניב את דחיית התביעה דנן על פי תקנה 45. תשובה שלילית תאפשר לתובעים להמשיך בתביעתם דנן. יש לציין כי אותן עובדות יכול שיהיו נמנות על שתי עילות שונות (ראה זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 171).
7. על מנת לענות על שאלה זו נבדוק מהם הסעדים המבוקשים בתובענה זו ובאם מקורם בעילה שבתביעה המאוחרת.
פיצוי בגין עוגמת נפש על פי סעיף 13
8. סעד זה נתבע על ידי התובעים בגין הפרות הנתבעים את ההסכמים. סעיף 13 קובע כדלקמן:
"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין"
9. עתירת התובעים לסעד זה נדרשת הישר מעילת הפרת ההסכמים על ידי הנתבעים - "גרמה הפרת חוזה נזק". הזכות לפיצוי בגין נזק שאינו ממון, מתגבש בעת הפרת חוזי המכר. כאמור בפסק דינה של כבוד השופטת יעקובוביץ בתביעה המאוחרת (ראה נספח כג' לכתב התביעה) אשר פסקה בתביעה המאוחרת, הפרת ההסכמים התגבשה עוד בשנת 1977 (ראה עמוד 4 לפסק דינה). לאור האמור, משהחל מירוץ ההתיישנות בשנת 1977, הרי שעל פי הוראת סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958, התיישנה התביעה בגין עילה זו ולא ניתן לתבוע סעד זה.
נציין כי מאחר ומדובר בעילה זהה לעילה שבתביעה המאוחרת, דהיינו עילת הפרת ההסכמים, הרי שעומד לפנינו אף מחסום מעשה בית דין.
אשר על כן, דין התובענה באשר לפיצויים בגין נזק שאינו ממון להידחות על הסף.

הוצאות בגין ה.פ. 1939/96
10. התובעים עותרים לפיצויים בגין הוצאות אשר נדרשו מהם בגין ה.פ. 1939/96 כגון שכר טרחת אדריכל, שכר טרחת כונס נכסים, שכר טרחת עו"ד, הוצאות בגין אגרת בית המשפט וחוות דעת מומחה.
לטעמי יש להבחין בין ההוצאות שהתובעים שילמו ביתר לבין ההוצאות שהתובעים שילמו על מנת לממן את ההליכים המשפטיים בגין ה.פ. 1939/96.
11. ההוצאות שהתובעים שילמו על מנת לממן את ההליכים המשפטיים בה.פ. 1939/96 הינן נושא לדיון במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בהליך הנ"ל, ולא במסגרת תובענה זו.
כבוד השופטת סירוטה פסקה בפסק הדין מיום 01.02.98 (ראה נספח יט' לכתב התביעה) בעמוד 19 כי התובעים ישאו בשכר טרחת האדריכל וכן כי "אין צו להוצאות". כן קבעה השופטת סירוטה, כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכר טרחת כונס הנכסים (בעמוד 24 להחלטה מיום 25.10.98 בה.פ. 1939/96 (נספח כ' לכתב התביעה)).
12. לאור האמור, על טענות הצדדים בעניין הוצאות המשפט, קרי שכר טרחת האדריכל, כונס הנכסים, עורך הדין, והוצאות המשפט בה.פ. 1939/96 (לרבות שכר טרחת המומחה) מקומם היה להיטען בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי. משלא עשו כן הצדדים, ומשנמנעו מלהגיש ערעור על קביעת בית המשפט בדבר אי מתן צו להוצאות, מנועים הם מלהגיש תביעה בבית משפט זה.
אשר על כן, דין התובענה באשר לפיצויים בגין הוצאות משפט בה.פ. 1939/96 - להידחות על הסף.
13. אולם, לא כך הדבר לגבי השבת הכספים ששולמו ביתר על ידי התובעים. כפי שקבעה כבוד השופטת סירוטה, בעמוד 19 לפסק הדין מיום 01.02.98 בה.פ. 1939/96 המר' 1509/98:
"עניין שכר טרחת האדריכל: המבקשים [קרי התובעים בתביעה דנן] ישאו בשכרו. עם זאת נשמרת זכותם של המבקשים לתבוע אותו מהקבלנים [קרי הנתבעים בתביעה דנן].
כאמור לעיל, כבוד השופטת סירוטה אף קבעה כי הצדדים לתובענה דנן ישאו בחלקים שווים בשכר טרחת כונס הנכסים. היה ואחד מהם לא יעמוד בתשלום חלקו יוכלו המשיבים האחרים לתבוע ממנו (ראה עמוד 24 למטה, בהחלטה מיום 25.10.98 בה.פ. 1939/96, נספח כ לכתב התביעה).
14. זכותם של התובעים להשבת הכספים ששילמו ביתר בדין נעשתה. הזכות לתביעת סעד זה נשמרה לתובעים על פי ההחלטה של כבוד השופטת סירוטה מיום 01.02.98 (כאמור לעיל).
15. לאור האמור, דין הבקשה לדחיית על סף באשר לסכומים ששולמו על ידי התובעים חלף תשלומם על ידי הנתבעים - להידחות.
התוצאה
16. 16. דין בקשה זו להידחות בחלקה.
לאור התוצאה אין צו להוצאות.
התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן, המתייחס לסכומים ולעילות שנותרו עפ"י החלטה זו, תוך 30 יום.

ניתנה היום י"ד בחשון, תשס"ד (9 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניב ריבה
- שופטת








א בית משפט שלום 19118/03 דוד שמואלי, אברהם שמואלי נ' יפה אלפי, יצחק אלפי, שרה בן אדירי, ששון בן אדירי (פורסם ב-ֽ 09/11/2003)