פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף התביעות | פסקי דין על מחוז ירושלים - משטרת ישראל | פסקי דין על אברהם הוטה

5238/02 פ     14/01/2004




פ 5238/02 מדינת ישראל, ענף התביעות, מחוז ירושלים - משטרת ישראל נ' אברהם הוטה




בעניין:

בתי המשפט


בית משפט השלום בירושלים
פ
005238/02


בפני
:
כב' השופט נֹעם סולברג


19/01/2004




בעניין:
מדינת ישראל


ענף התביעות
, מחוז ירושלים - משטרת ישראל
המאשימה



- נגד -



אברהם הוטה


ע"י ב"כ עו"ד לאה סלובין מטעם הסניגוריה הציבורית
הנאשם

גזר - דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון במספר תיקים כמפורט בהכרעת הדין.

מדובר בעבירה של פירוק מרכב, בכך שביחד עם אחר פתח הנאשם ברגי גלגלי מכונית כדי לפרקם,
וכן פירק את מגבי המכונית, עד אשר נתפסו השניים על-ידי שוטר. כמו כן מדובר בפריצה לרכב, ובהחזקת מכשיר פריצה,
בכך שביחד עם אחר ניגש הנאשם אל אופנוע, והחל לפרק את המושב של האופנוע באמצעות מברגים, ונטל את הקסדה שהייתה בו. מדובר עוד, בהתפרצות לבית עסק וגניבה, בהחזקת כלי פריצה ובנסיעה בניגוד לרמזור, בכך שבליל שלג בירושלים התפרץ הנאשם ביחד עם אחרים, בהם קטין, לחנות "ממתקי השלושה". הנאשם עצר את מכוניתו ליד החנות, ושלושה אחרים שנסעו עימו ירדו מן המכונית, בשעה שהנאשם התכונן לבריחה מהירה מן המקום. האחרים ניפצו את שימשת החנות, גנבו כמות נכבדה של סיגריות, מסטיקים ועוד, חזרו למכונית, והנאשם
נסע במהירות מן המקום, כשהכוונה הייתה לעצור במקום אחר ולחלק את השלל. שוטרים שהוזעקו למקום
דלקו אחרי המכונית, הנאשם לא עצר, אלא הגביר את מהירות נסיעתו, ואף נסע ברמזור אדום, עד שנעצר ברחוב ללא מוצא. במכונית נמצאו כלי פריצה, בהם, מברגים שונים, ג'בקה, מפתח פתוח, מפתח שוודי ופטיש.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת מעשיו של הנאשם, עבירות רכוש שבוצעו במשך שנה, תוך שימוש בתחבולות ובאלימות, וכשהנאשם איננו ירא מאנשי המשטרה, מתחמק ומסכן את הציבור בבורחו מפני המשטרה. עבירות רכוש שמדובר בהן, הינן 'מכת מדינה', ולפיכך יש להעניש על ביצוען בחומרה. על רשויות האכיפה והמשפט, מוטל נטל כבד מאוד בעטייה של 'מכת המדינה', וגם הציבור משלם בפרמיות בשיעור כספי גבוה לחברות הביטוח, מחמת ריבוי העבירות הללו.
על-פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם עדיין אינו נוטל אחריות מלאה על מעשיו, ומוסיף להכחיש ביצוע חלק מן המעשים שבביצועם הודה בבית המשפט.

מאידך, ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם הינו אדם צעיר, בן 20, וכי גם השיקול השיקומי צריך לבוא במניין השיקולים לעניין העונש.

ב"כ הנאשם טוענת כי בפריצה לחנות "ממתקי השלושה", לא היה הנאשם היוזם. היוזמה באה מצידם של שלושה 'טרמפיסטים' שאסף במכוניתו.

העיקר בטיעוניה של ב"כ הנאשם הוא שלנאשם אין הרשעות קודמות. את העבירות ביצע סמוך לאחר שבגר. עוד מבקשת ב"כ הנאשם לזקוף לזכותו את העובדה שראה לצרף את כל התיקים שלחובתו, ואת רצונו 'לנקות את השולחן'.
נמסר כי הנאשם עובד היום כשליח ב"אביב משלוחים", וכי הוא נמצא בהליך שיקומי.
ב"כ הנאשם מבקשת להסתפק בשל"צ. בדבריה תיארה משבר של הנאשם, בן למשפחה חרדית, אשר איננו ממלא אחרי ציפיות הוריו, ומתקשה בארגון חייו היום-יומי.

אכן, דומני, על חומרת העבירות, על פגיעתן הרעה בציבור הרחב, ועל הישנותן, אין צורך להכביר מילים. אין מדובר בכישלון חד פעמי. שומה לעשות לבטחון הציבור ורכושו, בענישה הולמת. מאידך, הכרח להביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, ואת הרקע המשפחתי והאישי של הנאשם אשר גדל בבית חרדי, עזב את הדת, נמצא כיום בתהליך של חזרה בתשובה, ויש להמריצו לחזור לדרך הישר.

שקלתי את השיקולים דלעיל, אשר הביאו בפני
י ב"כ הצדדים. מלכתחילה, נטתה דעתי לכך, שהעונש ההולם הינו מאסר בעבודות שירות, אשר במסגרתו ישלם הנאשם את חובו לחברה, ויחד עם זה, לא יהיה נתון להשפעות שליליות בבית הסוהר, ויוכל להמשיך בתהליך של שיקום. דא עקא שהנאשם התייצב ביום 13.11.03 בפני
הממונה על עבודות השירות, נתבקש ליתן בדיקת שתן כדי לבדוק אם הוא משתמש בסמים, על מנת לבדוק את התאמתו לביצוע עבודות שירות. הנאשם סירב לעשות כן, ועזב את המקום מבלי לתת בדיקה, אף שהובהר לו כי במידה ולא יסכים לתת בדיקת שתן, תינתן חוות דעת שלילית לגבי התאמתו לבצע עבודות שירות.

כאמור בהחלטתי מיום 23.11.03, ראיתי בשעתו להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולדחות את מתן גזר הדין. נתתי אז "הזדמנות אחרונה בהחלט לנאשם להשלים את הבדיקה שהחל בה, אצל הממונה על עבודות השירות". מצער הדבר, אך על-פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, התייצב הנאשם ביום 18.12.03, אך כשנתבקש ליתן בדיקת שתן, עזב את המקום. כאמור, הייתה זו הפעם השניה שהנאשם נהג בצורה כזו, ממנה עולה חשד כי הינו צורך סמים וחושש מתוצאות הבדיקה. לפיכך, מצא הממונה על עבודות השירות, כי הנאשם איננו מתאים לעבודות שירות.

בנסיבות האלה, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כאמור לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם עונשים כדלקמן:

1.
4 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

2.
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה בניגוד לפרק יא' לחוק העונשין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ' בטבת תשס"ד (14 בינואר 2004), במעמד ב"כ המאשימה ב"כ הנאשם והנאשם.

המזכירות
תשלח העתק גזר הדין
לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

נֹעם סולברג
, שופט









פ בית משפט שלום 5238/02 מדינת ישראל, ענף התביעות, מחוז ירושלים - משטרת ישראל נ' אברהם הוטה (פורסם ב-ֽ 14/01/2004)