פסקי דין על חב' תל ציון שירותי בנייה וניהול בע"מ | פסקי דין על יונתן קליין | פסקי דין על חנה קליין | פסקי דין על חב' דוד קניג |

6285/05 א     26/03/2009




א 6285/05 חב' תל ציון שירותי בנייה וניהול בע"מ נ' יונתן קליין, חנה קליין, חב' דוד קניג בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
006285/05


בפני
:
כב' השופטת שירלי רנר


26/03/2009




בעניין:
חב' תל ציון שירותי בנייה וניהול בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
דוברוביצר








המבקשת

(הנתבעת 1)


נ
ג
ד

1. יונתן קליין
2 . חנה קליין
ע"י ב"כ עו"ד
יעקב גנים


3 . חב' דוד קניג בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
גן-צבי שלמה

המשיבים

(משיבים 1-2 –
התובעים)
(משיבה 3 – הנתבעת 2)


החלטה

1. בפני
בקשה לעכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

על פי כתב התביעה רכשו התובעים דירה מהנתבעת 1, כאשר הנתבעת 2 שהינה גם חברה קבלנית, נבחרה על ידי הנתבעת 1 לבנות את הדירה. בדירה נתגלו לקויי בנייה ופניות לתיקון נענו בתיקונים קוסמטיים בלבד. התובעים תובעים את עלות הליקויים וכן פצוי בגין עוגמת נפש.

2. בבקשה לעיכוב הליכים נטען כי על פי סעיף 14 להסכם הוסכם בין הצדדים "כי כל סכסוך אשר נתגלה ביניהם או בינם לבין קבלן המשנה, יימסר להכרעתו" של אחד הרבנים הבוררים אשר שמותיהם פורטו בהסכם לפי בחירת המשיבים 1-2, או לבורר שימונה על ידו כבורר יחיד ומוסכם.

בתגובת המשיבים 1-2 לבקשה נאמר כי פרשנות ההוראה מעלה כי מנוי מי מהרבנים כבורר הינה אופציה השמורה לבחירה בידי המשיבים בלבד וכי מנויים אינו מנוי מכריע שכן בידי שני הצדדים פתוחה הדרך והאופציה השניה לפנות "בכל מקרה של צורך" לבית המשפט בירושלים ובאופציה זו בחרו המשיבים.

3. בישיבת קדם המשפט שב וחזר ב"כ המבקשת על עמדתו ולפיה יש מקום להעביר את התיק לבוררות. ב"כ המשיבים 1-2 התנגד לבקשה וביקש לסכם טענותיו בכתב. בעקבות זאת ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים מטעם הצדדים.

4. לטענת ב"כ המבקשת בסיכומיו מהסעיף ומרקעו עולה כי בדעת הצדדים היה לפנות לבורר על פי דין תורה שכן מדובר בפרוייקט לקהילה החרדית, בין צדדים חרדים, וכך אף רשימת הבוררים שהוסכמה. המבקשת אף הציעה למשיב 1
לפנים משורת הדין לבחור כל הרכב תורני להיות בורר בעניין זה כרוח הסעיף ותוכנו וכי אינו חייב להגביל עצמו לרשימת הבוררים המוצעת. לטענת ב"כ המבקשת עולה מסעיף הבוררות בהסכם בבירור כי הוסכם בין הצדדים שכל סכסוך ביניהם יופנה לבוררות והנסיון לטעון אחרת הוא מאולץ, הן מההקשר והן מההגיון. מן ההקשר שכן הבטוי "בחירת הקונה" המופיע בתניית הבוררות מתייחס לבחירת הקונה בבורר מן הבוררים המוצעים ולא בסוג ההליך המשפטי. אשר לפניה לבית המשפט הנזכרת בסעיף כעולה מלשונו הכוונה הברורה היא שבמקרה והבורר יפנה לעזרת בית המשפט על פי חוק הבוררות תהא הסמכות נתונה לבית משפט השלום בירושלים. אחרת אין כל טעם בקביעת תניית בוררות.

לטענת ב"כ המשיבים 1-2 בסיכומיו ההסכם מנוסח ברשלנות וההלכה היא כי במקרה כזה יש לפרש כנגד המנסח ובנסיבות העניין מבקשים המשיבים 1-2 כי הסכסוך יתנהל בפני
בית המשפט או יועבר להכרעת מהנדס בורר מתוך רשימת מהנדסים של בית המשפט. לטענת ב"כ המשיבים 1-2 בנוסח ההסכם נעשה שימוש בבטוי "יימסר להכרעתו" וההלכה היא כי בטוי זה אין משמעו הסכמה על הליך בוררות החוסם פנייה לבית המשפט. מסקנה זו נתמכת גם בסיפא לסעיף ולפיה "בכל מקרה של צורך לפנייה" מבלי
לציין מהו הצורך כאשר המשיבים 1-2 רואים כעת צורך חיוני כי הסכסוך יתנהל בפני
בית המשפט.

5. שקלתי את טענות הצדדים ודין הבקשה להתקבל.

סעיף 14 להסכם (נספח א' לכתב התביעה) קובע כי:
"מוסכם בין הצדדים, כי כל סכסוך אשר נתגלה ביניהם, או בינם לבין קבלן המשנה, יימסר להכרעתו של אחד מבין הרה"ג הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב מנדל שפרן, הרב יעקב ישעיהו בלוי, לפי בחירת הקונה, או מי שימונה על ידו, כבורר יחיד ומוסכם. הבורר יהא פטור מהדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים, ויהיה רשאי לפסוק לדין או לפשרה והכל לפי הוראות הסכם זה. הבורר לא יהא חייב לנמק את פסק דינו אלא אם כן דרשה זאת החברה בכתב ולא יהא מוגבל בזמן ניתנו. הצדדים מסכימים, כי בכל מקרה של צורך בפני
ה לבית משפט, הרי קובעים הצדדים כי הסמכות תהא לבתי המשפט בירושלים בלבד, ולא תהא סמכות לבית המשפט בכל מקום אחר".

טענות הצדדים ככל הנוגע לפרשנות ההוראה נסובות על האמור בה ולא הובאו ראיות מעבר לכך. עיון בהוראה מעלה כי הבטוי "ימסר להכרעתו" שברישא לסעיף 14 מתייחס לסיפא למשפט הקובעת "כבורר יחיד ומוסכם" וההסכמה על העברת הסכסוך לבוררות היא ברורה. ההסכמה ולפיה יועבר הסכסוך להכרעת בורר דוקא עולה גם מהמשכה של ההוראה אשר בה נקבעו סמכויות הבורר ושוב נעשה שימוש בבטוי "בורר". העובדה כי בסיפא להוראה נקבע כי במקרה של צורך בפני
ה לבית המשפט תהא הסמכות נתונה לבית המשפט בירושלים אין בה כדי לגרוע מפרשנות זו שכן גם במקרה של קיום בוררות עשוי להיווצר צורך בפני
ה לבית המשפט וזאת בהתאם להוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ולהלכות בעניין זה (ר' רע"א 6435/05 ציון ז'אנו ו-23 אח' נ. יורו ישראל (י.ש) בע"מ). דוקא הבטוי "צורך בפני
ה לבית משפט" תומך במסקנה העולה מההוראה בכללותה כי הוסכם על העברת הסכסוך להכרעת בורר.

אשר לרשות הבחירה הנתונה בסעיף לקונה. אכן קיימת עמימות מסויימת במשפט "מוסכם בין הצדדים, כי כל סכסוך אשר נתגלה ביניהם..... יימסר להכרעתו של אחד מבין הרה"ג הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב מנדל שפרן, הרב יעקב ישעיהו בלוי, לפי בחירת הקונה, או מי שימונה על ידו, כבורר יחיד ומוסכם". לטעמי עמימות זו עניינה בשאלה האם הבטוי "או מי שימונה על ידו" מתייחס לבורר בו בחר הקונה אשר ימנה בורר אחר תחתיו או לאפשרות ולפיה יסמיך הקונה צד ג' אחר לבחירת הבורר מבין שלושת הרבנים שצויינו בהוראה. כך או אחרת, מתייחסת בחירת הקונה לאחד משלושת הרבנים שצויינו בהוראה. אינני סבורה כי עולה מהוראה זו גם אפשרות פרשנית שלישית כגירסת המשיבים ולפיה רשאי הקונה לבחור גם בורר אחר מלבד השמות שפורטו ואף לבחור בפני
יה לבית המשפט. פרשנות זו אינה מתיישבת לא עם האמור באותו משפט קודם לאותו בטוי ולאחריו. לא ברור על פי אפשרות פרשנית זו מדוע בכלל נזכרו שלושת השמות ומה ההגיון בקביעת ההוראה בכללותה. על פי אפשרות פרשנית זו די היה באמירה כי אם יבחר הקונה בהעברת הסכסוך לבוררות, יקבע הוא את זהות הבורר. לא זאת קובעת ההוראה, ויש לפיכך לדחות את הפרשנות לה טוען ב"כ התובעים. בנסיבות אלו ומאחר והאפשרות הפרשנית לה טוען ב"כ המשיבים אינה מתיישבת עם ההוראה בכללותה, אין כלל תחולה לכלל בדבר פרשנות כנגד המנסח.

6.
המשיב 3 לא הגיב לבקשה לעיכוב הליכים ואף בחר שלא הגיש סיכומים. לנוכח האמור דין הבקשה להתקבל גם בעניינו של משיב זה.

התוצאה היא שאני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה.

ניתנה היום א' בניסן, תשס"ט (26 במרץ 2009) בהיעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
שירלי רנר
, שופטת









א בית משפט שלום 6285/05 חב' תל ציון שירותי בנייה וניהול בע"מ נ' יונתן קליין, חנה קליין, חב' דוד קניג בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/03/2009)