פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ | פסקי דין על ברוך לוק | פסקי דין על שרה לוק | פסקי דין על גבריאל לוק |

1719/09 רעא     21/05/2009




רעא 1719/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברוך לוק, שרה לוק, גבריאל לוק




החלטה בתיק רע"א 1719/09



בבית המשפט העליון


רע"א 1719/09



בפני
:

כבוד השופטת מ' נאור


המבקש:
בנק מזרחי טפחות בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. ברוך לוק



2. שרה לוק



3. גבריאל לוק


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-בש"א 21112/08 מיום 21.1.2009 שניתנה על ידי כבוד השופט
נ' ישעיה

בשם המבקש:
עו"ד ליהי בלומנפלד; עו"ד הילה גוז'נסקי
בשם המשיבים:
עו"ד יובל גוטר

החלטה

1.
בפני
י בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט
נ' ישעיה
), לפיה ניתן צו זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתה. העיכוב הותנה בהפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 100,000 ש"ח.

רקע

2.
בשנים 1992-1994 פתחו המשיבים וחברת "אחיעד יצרני אופנה ספורטיבית בע"מ" (להלן:
החברה
) חשבונות אצל המבקש (להלן:
הבנק
). ביום 21.2.1994 חתם המשיב 3 על כתב ערבות, להבטחת חובותיה של החברה לבנק.

3.
ביום 16.6.1994 חתמו המשיבים 1 ו-2 על שטר משכנתה (להלן:
שטר המשכנתה הראשון
), בו משכנו את דירת מגוריהם
להבטחת
כל חוב שלהם ו/או של המשיב 3 לבנק.

4.
על פי טענת הבנק, לא עמדו המשיבים והחברה בהתחייבויותיהם כלפיו. לאחר משלוח התראות למשיבים, הושג בין הצדדים הסדר ביניים, במסגרתו יצרה החברה ביום 9.1.1996 שעבוד צף על נכסיה, להבטחת חובותיה וחובות המשיבים 1-3 לבנק. כמו כן, ביום 14.2.1996 העבירו המשיבים 1 ו-2 300,000 ש"ח מחשבון מספר 314271 בסניף לב דיזינגוף, לחשבונו של המשיב 3, לצורך הקטנת החוב- כך לטענת הבנק. אולם, לטענת הבנק, המשיבים לא עמדו בהסכמה השלישית שהושגה במסגרת ההסדר- מכירת מלאי החברה והעברת התמורה לבנק, ומשכך, שלח הוא מכתבי התראה למשיבים.

5.
במהלך חודש יולי 1996 גובש הסדר פריסה כולל בשלושת החשבונות. במסגרת ההסדר, התחייבו המשיבים 1 ו-2 לתקן את המשכנתה הרשומה לטובת הבנק על הנכס, כך שהיא תבטיח גם את פירעון חובותיה של החברה.

6.
ביום 16.7.1996 חתמו המשיבים 1 ו-2 על ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב של החברה לבנק. ביום 18.7.1996 חתם המשיב 3 על ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חובות המשיבים 1 ו-2.

7.
ביום 18.7.1996 חתמו המשיבים 1 ו-2 על מסמכי משכנתה מדרגה ראשונה (להלן:
שטר המשכנתה השני
), במסגרתה שיעבדו את הנכס להבטחת כל חוב שלהם ו/או של המשיב 3 ו/או של החברה. לשיטת הבנק, בחתימה על שטר משכנתה זה, עיגנו המשיבים באופן גלוי ומפורש פעם נוספת את ההסכמות שהיו קיימות ביניהם לבין הבנק, ונכללו אף בשטר המשכנתה הראשון.

8.
לטענת הבנק, משלא עמדו המשיבים בהסדר הפריסה, נשלח להם שוב מכתב התראה.
במכתב פורטו החובות של החברה ושל המשיבים 1 ו-2.

תיק ההוצאה לפועל

9.
ביום 19.11.1996 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל נגד המשיבים. באת כוחו של הבנק, עו"ד רחל ברכה מונתה ככונסת נכסים על הנכס הממושכן. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עוכבו מעת לעת, לצורך גיבוש פשרה. לאחר שהמשיבים לא שילמו את חובם ולא גובש הסדר, יצאה החלטה מלפני ראש ההוצאה לפועל ביום 30.5.1999 על הוצאת צו פינוי. לטענת הבנק, הוא עיכב את הליכי הפינוי לבקשת המשיבים, על מנת להגיע להסדר לפירעון החוב ללא מימוש הנכס. לאחר שלא גובש הסדר, הוחלט ב-19.1.2000 לחדש את הליכי הפינוי, והוא נקבע בהחלטת ראש ההוצאה לפועל ליום 9.3.2000. בשנת 2000 התנהל משא ומתן בין הצדדים, במהלכו שוב עוכב הפינוי. הבנק טוען, כי לאחר שעוכב הפינוי, הופסק המשא ומתן על ידי המשיב 3 באופן חד צדדי. במהלך שנת 2001 עיכב הבנק את ההליכים מיוזמתו, על מנת לערוך בירור של טענות שהעלה המשיב 3, בדבר מעשים בריוניים מצד עובדי הבנק ועו"ד ברכה.

10.
בשנת 2003 הגישו המשיבים תובענה ייצוגית ובקשה לאישורה (ת.א. 1465/03 בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו), במסגרתה הועלו טענות כנגד הבנק, אשר חלק נכבד מהן התייחס לנושא המשכנתה הרובצת על דירת המשיבים 1 ו-2. לטענת הבנק, הוא החליט להימנע מלפתוח מחדש את תיק ההוצאה לפועל, כל עוד התובענה הייצוגית תלויה ועומדת, וזאת על מנת להימנע מפתחון פה של המשיבים בכל הקשור לתובענה הייצוגית ולהשפעתה על הליכי המשכנתה.

11.
לאור העובדה כי חובם של המשיבים לא נפרע ולא הושג כל הסדר לפרעונו- הגיש הבנק בקשה לחידוש ההליכים. ביום 26.3.2008 ניתן צו פינוי על ידי ראש ההוצאה לפועל. ביום 15.5.2008 הגישו המשיבים בקשה בטענת "פרעתי". לאור צו המניעה שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 21.1.2009, עוכב הדיון בבקשה, והיא עודנה תלויה ועומדת.

החלטת בית המשפט המחוזי

12.
ביום 20.11.2008 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו
זמני, שיאסור על מימוש המשכנתה. ביום 21.1.2009 נענה בית המשפט לבקשת המשיבים, ונתן צו מניעה זמני כמבוקש, בכפוף להפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 100,000 ש"ח. בית המשפט ציין, כי סיכויי המשיבים לזכות לפחות בחלק מהסעדים המבוקשים על ידם בתובענה העיקרית, הינם טובים. כן צוין, כי העובדה שבמשך שנים ארוכות נמנע הבנק ממימוש המשכנתה אף שנפתח בהקשר זה תיק בלשכת ההוצאה לפועל מעידה, לכאורה לפחות, כי טענות המשיבים 1 ו-2 באשר להעדר חוב מצידם זכו, לפחות, לעיון ולהתייחסות מצד הבנק. עוד ציין בית המשפט, כי טענת המשיבים, לפיה החוב לבנק, אם קיים, אינו חובם אלא חובה של החברה, אשר פירעונו לא הובטח על ידי המשכנתה, ראויה להתייחסות רצינית ואין לומר כי אין בה ממש. עוד צוין, כי טענות המשיבים בנוגע להתנהלות הבנק ראויות אף הן להתייחסות, שכן אם יעלה בידי המשיבים לזכות בחלק מהסעדים, "והסיכויים לכך אינם קלושים כלל ועיקר", יפקע ממילא שטר המשכנתה.

טענות הצדדים בבקשה

13.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם המשכנתה נועדה להבטיח גם את חובה של החברה, אם לאו. לדידו של הבנק, שטר המשכנתה הראשון מבטיח גם את חובה של החברה, ומכל מקום, הדבר מופיע מפורשות בשטר המשכנתה השני. המשיבים טוענים, כי שטר המשכנתה הראשון לא נועד להבטחת חובה של החברה, ועל שטר המשכנתה השני לא חתמה המשיבה 2. עוד טוענים המשיבים, כי הסדר הפריסה בו התחייבו הם לתקן את שטר המשכנתה, כך שיבטיח גם את חובה של החברה, נחתם מתוך לחץ ואיומים, כאשר הם לא היו מיוצגים. בנוגע לערבות שחתמו המשיבים טוענים הם, כי היא נחתמה שלא כדין. הצדדים חלוקים ביניהם אף לגבי הסיבה לעיכוב הממושך במימוש המשכנתה, ותולים זה בזה את האשמה בעניין התארכות ההליכים.

14.
הבנק עותר לביטול צו המניעה, או לסעד חלופי של העמדת בטוחה ממשית להבטחת נזקיו עקב צו המניעה שניתן, או הפקדת ערבות בנקאית ו/או פיקדון בסכום גבוה משמעותית מזה שקבע בית המשפט המחוזי.

דיון

15.
בבוא בית המשפט ליתן סעד זמני, עליו לשקול שני עניינים: האחד- האם בתובענה העיקרית קיימת עילת תביעה. תנאי זה משמעו, האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה. בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית. העניין השני- מאזן הנוחות בין הצדדים- האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד, במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בדיקת קיומו של תנאי זה נעשית על דרך של איזון בין אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת הערעור. בין שני התנאים מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת (השוו: רע"א 6994/00
בנק

מרכנתיל דיסקונט נ' יצחק אמר
, פ"ד נו(1) 529).

16. במקרה דנן, נראה כי את משוכת עילת התביעה עברו המשיבים. מבקשת רשות הערעור ומהתגובה לה עולה, כי לכאורה, קיימות בתיק שאלות המצריכות בירור רציני במסגרת התובענה העיקרית
;
השאלה האם המשכנתה הרובצת על הדירה מבטיחה גם את חובה של החברה, בין היתר לאור העובדה כי בשטר המשכנתה הראשון לא נכללה התחייבות מפורשת כזו, ולאור טענות המשיבים בנוגע לנסיבות החתימה על הסדר הפריסה, בו התחייבו לתקן את שטר המשכנתה הראשון כך שיבטיח גם את חובה של החברה. עוד נדרשת בחינה של העיכוב הרב במימוש המשכנתה- משנת 1996, אז נפתח תיק ההוצאה לפועל, ועד לשנת 2008, עת הוגשה בקשה לחידוש ההליכים. לא ניתן להכריע בעניין זה בחלוקי הדעות שבין הצדדים בדרך המקוצרת של בקשת רשות ערעור.

17.
באשר למאזן הנוחות - דומה שהנזק שייגרם למשיבים 1 ו-2, זוג קשישים, מפינויים מדירת מגוריהם עולה על הנזק שייגרם לבנק, אם תוכרע התביעה העיקרית לטובתו לבסוף. על נושא מאזן הנוחות משליך גם העיכוב במימוש המשכנתה
;
אי מימושה במשך כ-12 שנים מקשה על הטענה, כי הנזק שייגרם לבנק מעיכוב ביצועה כעת, עד לבירור התובענה העיקרית, עולה על הנזק שעלול להיגרם ממימושה.


אכן, ההתחייבות העצמית וערבות צד ג' שהוטלו הן בסכום נמוך. לעת הזו אין מקום לשנותן. אולם, נוכח "ההיסטוריה" של הליך זה, וכדי למנוע תמריץ לעיכוב הדיון, אני קובעת כי הבנק יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר בגובה הערבות, אם ההליך יתמשך.

18.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בכפוף לאמור אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ז אייר, תשס"ט (21.5.2009).




ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09017190_c02.doc

עע

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 1719/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברוך לוק, שרה לוק, גבריאל לוק (פורסם ב-ֽ 21/05/2009)