פסקי דין על בן עזרא רפאל | פסקי דין על עמי-עוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית | פסקי דין על דוד צרויה | פסקי דין על עמר אילן ואח' |

2029/09 בשא     05/04/2009




בשא 2029/09 בן עזרא רפאל נ' עמי-עוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית, דוד צרויה, עמר אילן ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע
בשא002029/09

בפני
:
כבוד השופט פרסקי יעקב
תאריך:
05/04/2009





בעניין

:
בן עזרא רפאל




ע"י ב"כ עו"ד
אדי ווסר

המבקש



נ
ג
ד



1.
עמי-עוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית


2.
דוד צרויה

המשיבים 1-2 ע"י עו"ד אריק נצר
3.
עמר אילן
4.
עמר רינה

5.
דנינו משה






המשיבים

החלטה


בקשה לצו מניעה זמני ולפיה התבקש בית המשפט להורות כי עד להחלטה בתיק העיקרי, ימנעו המשיבה (להלן: "המשיבה" או "האגודה") והמשיב 2 (יו"ר האגודה) מלנתק את המים ושעוני המים של המבקש וכי מכסת המים של המשיבים 3-4 לא תועבר למשיב 5.

טענות המבקש:
1.
המבקש, חבר מושב תלמי אליהו, מושב המצוי בסמוך למשיבה, הינו חקלאי אשר מנהל את משק אימו, חברת המשיבה. המבקש צירף לבקשתו את כל האישורים שנדרשו לאישור שימוש חורג בקרקע ובמים של משק אמו כולל אישור המשיבה וכן משרד החקלאות. למשיב אושרו בעבר מכסות מים ישירות מרשות המים ובמסגרת משק אמו. בשנת 2008 צפה הוא לקבל אישור כבשנה שקדמה לה אולם בפועל הדבר לא צלח, דבר שהביא לחריגה ממכסת המים שאושרה מול המשיבה. טוען המבקש כי בשל סכסוך אישי שהתגלע בינו למשיב 2 הוכשל בקבלת מכסות מים. לטענתו, ביום 6.1.09 הגיע להסכם עם המשיבה להמשך הספקת המים ולאחר שהיתה הסכמה כי האחריות למכסות מים מוטלת עליו. המבקש טוען שרכש ביום 8.3.09 את מכסות המים של המשיבים 3-4.

המבקש הפנה להוראות רשם האגודות השיתופיות לגבי חלוקת מכסות מים, מיום 18.9.08. כן טען המבקש כי ניסה להציע למשיבים בוררות בפני
רשם האגודות השיתופיות אך הם סירבו להצעה. לטענת המבקש אין כל מניעה להעביר את מכסות המים של המשיבים 3-4 אליו ולאחר שאין להם כל חוב לאגודה. כן נטען כי המשיבים 1-2 הכשילו את הסדרת החובות לחברת המים מימי נגב. המבקש טען כי יגרם לו נזק חמור וכי כפות המאזניים נוטות לטובת מתן צו מניעה. ביום 25.3.09 ניתן צו מניעה ארעי.

טענות המשיבים 1-2:
2.
המשיבים 1-2 ביקשו כי בית המשפט ידון בכל ההקדם בבקשה ויורה על ביטול הצו שניתן שכן בימים אלו של קיצוצים נכבדים במכסות המים, ישנה סכנה חמורה לכלל מכסות המים של האגודה השיתופית. נטען כי רק בשנה שעברה בשל חריגת המבקש ב – 150% מהמכסה של משק אימו, בנס לא ניתקה רשות המים את כל האגודה השיתופית ממקור המים. לגבי המסמך מיום 6.1.09, מדובר בהתחייבות מפורשת של המבקש להשיג מכסות מים ומטרת ההתחייבות היתה למנוע מצב כמו בשנה שקדמה בו המבקש מותיר את המשיבה בשוקת שבורה (תרתי משמע) ובחריגות מים גבוהות.

המשיבים 1-2 טענו כי בניגוד לטענותיו הרבות של המבקש, הוא אינו בעל זכות עמידה כנגד המשיבה שכן אין הוא בשום אופן חבר אגודה. לא זו אף זו, המבקש הינו חבר אגודה אחרת. לפיכך ובאופן טבעי, כיוון שהאגודה הינה תאגיד, הרי פעולתו הינה לטובת חבריה ולא לטובת חברי אגודה אחרת. נטען כי טענת הבוררות בפני
רשם האגודות השיתופיות אין בה ממש. נטען כי לא התקיימו התנאים שבדין למתן צו מניעה, בין היתר לאור השיהוי הגדול של המבקש בפני
ת המשיב לבית המשפט ורק לאחר שסיים את מכסת המיים שלו. נטכן כי בחוסר תום לב לא הדגיש כי אינו חבר המשיבה. אמנם הוא לא אמר שהוא חבר אולם במדובר בדגש שמן הראוי שהיה מושם בפני
בית המשפט בבקשה ובאופן מפורש.

סמכות עניינית
בפתח הדיון העליתי בפני
הצדדים את שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה שהינה במהותה סכסוך הנוגע למכסות מים באגודה שיתופית וניודם. סע' 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, מגדיר בסע' 51 את סמכותו של בית המשפט השלום לעסוק בתביעות שעד סכום כספי מסויים וכן תביעות במקרקעין שעניינם שימוש או חזקה במקרקעין. על פני הדברים, הסכסוך אינו שימוש או חזקה במקרקעין. אין מדובר בענייננו בתביעה כספית. מכאן הספק שעלה בשאלת הסמכות העניינית.

המבקש עמד על כי הסמכות מסורה לבית המשפט השלום ואילו המשיבים טענו כי בשל הזמן הקצר שעמד לרשותם לא מיצו בדיקת נושא הסמכות העניינית. יתכן שמן הדין היה לעצור כאן, ולהעביר הסכסוך לבית המשפט המחוזי אשר לכאורה הוא המוסמך לדון. יתכן שכך הייתי עושה לו הייתי סבור שיש מקום להותיר על מקומו את צו המניעה הארעי שניתן. לאור תוצאת הדברים שבאה לאחר שמיעת המשיבים, לאור הנזק הנטען בכול יום שחולף למשיבה ולאחר שבפני
נו פגרת הפסח דבר העלול לגרום לעיכובים נוספים, ישקלו הצדדים את נושא הסמכות העניינית בהמשך טיפולם בתיק העיקרי.

הדיון בצו המניעה
3.
מקור הסמכות למתן צו מניעה הוא בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המסמיך את בית המשפט לתת

פסק דין
הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, כאשר הכללים למתן הסעד, הם פרי מלאכתה של הפסיקה. על המבקש סעד זמני, שמקורו בדיני היושר, לעמוד גם בדרישת תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), היינו שעילת התביעה תתקיים "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה".

ארבעת התנאים המרכזיים למתן הסעד, הם אלו המפורטים להלן:-

4.
מתן ה

צו הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה העיקרית.
5.
התובע (המבקש) הוכיח לכאורה את קיום זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד - והגנה עד לתום הדיונים.
6.
מאזן הנוחות – אי נוחות שתיגרם למבקש אם לא יינתן הצו, לעומת אי הנוחות שתיגרם לנתבע אם יינתן; וכן האם נזקו של המבקש ניתן להטבה על ידי פיצוי כספי.
7.
בקשתו של המבקש למתן הצו אינה נגועה בפגמים שביושר, כגון: העדר נקיון כפיים, העלמת עובדות, שיהוי וכיו"ב.

יודגש, כי על מבקש הסעד הזמני, לעמוד בכל ארבעת המבחנים באופן מצטבר, במובן זה שדי אם נכשל במבחן אחד לא יינתן לו הסעד המבוקש (בר"ע (תל-אביב) 201207/98 - שקם בע"מ נ' סופרפארם ישראל . תק-מח 99(2), 30976).

לאחר בחינה מעמיקה של השאלות שעל ביהמ"ש לשאול עצמו בבואו ליתן הצו -
נחה דעתי, כי בשקלול האינטרסים והאיזון שביניהם, לא נוטה הכף למתן הסעד המבוקש בבקשה ואפרט את הנימוקים לכך להלן.

8.
אצא מתוך נקודת מוצא ולפיה המבקש עומד בהוכחת החיוניות של מתן הצו. לא שוכנעתי כי המבקש מוכיח זכות לכאורה. המבקש אינו חבר המשיבה. כל השוואה שהמבקש מנסה לערוך בינו לבין חברי המשיבה אשר ערכו הסכמים לשיתוף פעולה או למכסות מים אינו אלא השוואה בין שונים. המבקש מצרף לבקשתו נספחים מהם עולה כי כאשר ערך הסכם עם אימו לשימוש במשק שלה ובפרט בשימוש בזכויות המים שלה, ההסכם אושר כדת וכדין בפני
כל הגורמים הרלבנטיים בהם המשיבה וכן רשות המים. המבקש מודע היטב למשמעות הדברים. המבקש עורך הסכם עם חברת המשיבה (המשיבה 4, המשיב 3 אינו חבר אגודה). ההסכם שטעון אישור האגודה ורשות המים אין לו תוקף מחייב ללא אישורים אלו. במסגרת הדיון עלה כי קיימים תנאים מוקדמים נוספים לניוד זכויות המים. בין היתר מדובר בכיסוי חובות באגודה של המעביר וכן בחברת המים. במסגרת הדיון לא מוצתה השאלה האם יש חוב כלפי המשיבה. אין חולק כי יש למשיבה 4 חוב כלפי רשות המים. לענין זה טוען המבקש כי לא ניתנה לו ההזדמנות לפרוע חוב זה.

9.
המבקש מפנה להחלטת רשם האגודות השיתופיות מאוגוסט 2008 לגבי מכסות מים בין אגודה שיתופית לחבריה. כל ניסיון של המבקש להיבנות מהחלטה זו של רשם האגודות השיתופיות אינו בעל סיכוי ממשי שכן ההחלטה מתייחסת לחלוקת המים בין אגודה לחבריה (ולא לאחרים). העובדה ולפיה למבקש ניתנה הזכות לעבד את אדמות משק אימו וכן לנצל את מכסת המים שלה, והעובדה ולפיה המשיבה לא קיפחה בחלוקות עודפים את אימו של המבקש אינה מביאה לכך שהמבקש רכש זכות עמידה גם לטעון טענות ביחס לזכויות המים בינו לחברי אגודה אחרים.

10.
דגש מיוחד יש ליתן לאור ההתחייבות של המבקש מיום 6.1.09. נטען כי לאור העבר, המבקש חרג ממכסות המים שאושרו לו ולאחר שלא צלח בהשגת מכסות עצמאיות מרשות המים. נטען שהדבר כמעט המיט אסון על האגודה. במסגרת הליך זה לא המקום להיכנס לפרטי הטענות.
יחד עם זאת, טבעי שהאגודה שספגה ביקורת מרשות המים בין היתר בשל המבקש תנקוט אמצעי זהירות. במסמך מיום 6.1.09 התחייב המבקש להשיג מכסות מים. בהתחייבות נקבע במפורש כי ידוע למבקש כי היה וישיג מכסת מים נוספת טרם צריכת המכסה במלואה, תימנע המשיבה מלנתק את המים מהמבקש. לכאורה ובנקודת זמן זו של 6.1.09, סביר כי פרשנות של המסמך תהיה שמדובר במכסת מים שאינה של האגודה, מכסה כפי שהמבקש השיג בשנים קודמות שהינה עצמאית. אין מדובר במכסה של האגודה שהוקצבה למי מחבריה ומכאן שהמבקש לא הוכיח זכות לכאורה בהמשך להתחייבותו האמורה ובמסגרת ההסכם עם המשיבים 3-4 אשר כאמור על מנת ליתן לו תוקף מחייב טעון קיום תנאים מקדמיים נוספים.

11.
המבקש טען כי אי החוקיות הנטענת כלפיו אינה מיושמת במקרים אחרים באגודה כולל לגבי המשיב 2. טענות אלו אינם מסייעות למבקש שכן יחסי חברי האגודה, בינם לבין עצמם, אינם מקנים לו זכויות מול האגודה. לא הוכח בפני
ולכאורה כי האגודה נוהגת לאשר הסכמים דומים עם חברי אגודות אחרות ומכאן שככול הנוגע להסכמים שעורך המשיב 2 עם חברי אגודה אחרים, אין בהם בכדי לסייע למבקש בהוכחת זכות לכאורה.

12.
אשר למאזן הנוחות שבין הצדדים, אין ספק כי למבקש יגרם נזק בכך שהתוצרת החקלאית שזרע תרד לטמיון אם תופסק הזרמת המים מהאגודה אליו. נטען כי המבקש שהינו בן מושב אחר, חרג ממכסות המים על חשבון האגודה וחברי האגודה כולם היו עלולים לספוג נזק כבד ביותר בהפסקת המים לאגודה. מצויים אנו בשנה קשה מאוד למשק המים לאחר מספר שנות בצורת. מן המפורסמות היא כי בעיית המים בשנת 2009 בישראל חריפה במיוחד וקשה מתמיד. לא יהיה זה בלתי סביר להגיע למסקנה ולפיה עלול המבקש בהמשך ניצול מים מעבר למכסה להביא לתקלה וחריגה במכסות המים של האגודה כולה. כן לא ברורה הטענה של העדר האפשרות לפיצוי כספי. נטען כי למשיבה אין כל אפשרויות כספיות להיטיב את הנזק שיגרם למבקש. לא שוכנעתי כי נזקו של המבקש אינו ניתן לפיצוי כספי ואינו אפשרי בפועל ולעומת זאת שהמבקש יוכל לפצות את המשיבה אם חלילה יארע ניתוק של המים לאגודה.

13.
שאלה נוספת שיש לשקול הינה עיתוי פנייתו של המבקש. המבקש זרע שדותיו בתחילת ינואר 2009. לדבריו לאחר שחתם על ההתחייבות כלפי המשיבה אשר אותה ראה כהסכם. למשיב בעת ההסכם לא היו מכסות מים מתאימות. למעשה מעמיד המבקש את המשיבים במצב לא נוח. לא נחה דעתי באשר לשאלה מאין סבר כי יהיו לו מכסות מים מתאימות למילוי התחייבותו מיום 6.1.09. העובדה ולפיה כשבועיים לפני בקשתו איתר חבר משיבה שיכול למכור לו כביכול את זכויות המים דבר שאפשר לו עילה להגיש את הבקשה הינה מעטה מדי ומאוחרת מדי. לטעמי, חקלאי אחראי במיוחד בעת הזאת של קושי גדול ומחסור עמוק במים, לא היה צריך להתחיל לזרוע שדהו ולהעמיד עצמו במצב שאין לו מכסות מים ואינו יכול להמשיך ולסיים את גידוליו.

סוף דבר
14.
לפיכך ולאחר ששקלתי את הנסיבות, מצאתי כי אין מקום להותיר את צו המניעה הארעי שניתן על כנו ובדגש על היעדר הוכחת זכות לכאורה ובמיוחד נוכח העדר היות המבקש חבר אגודה ואי עמידה בהתחייבותו להשיג מים מכסת מים אשר על פני הדברים בסע' 5 להתחייבות מיום 6.1.09 ולכאורה מדובר במכסת מים חיצונית לאגודה. לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה וביטול הצו הארעי שניתן ביום 25.3.09.


בנסיבות העניין בהם המשיבה לא הבהירה באופן חד משמעי למבקש כי מעמדו אינו דומה למעמד חברי אגודה אחרים, במסגרת ההתכתבויות בין הצדדים, איני מוצא לנכון לחייב המבקש אלא בהוצאות מופחתות. אני מורה למזכירות להעביר את הפיקדון שהופקד בסך 5,000 ₪ לתשלום שכ"ט ב"כ המשיבים כולל מע"מ.

המזכירות תשלח עותק לצדדים.

ניתנה היום י"א בניסן, תשס"ט (5 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.



יעקב פרסקי, שופט







בשא בית משפט שלום 2029/09 בן עזרא רפאל נ' עמי-עוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית, דוד צרויה, עמר אילן ואח' (פורסם ב-ֽ 05/04/2009)