פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על עלאא עבד אל פתאח ג'בר

6025/06 תיק     09/10/2007




תיק 6025/06 התביעה הצבאית נ' עלאא עבד אל פתאח ג'בר





ב י ת ה מ ש פ ט ה צ ב א י י ה ו ד ה

בפני
כב' השופט: רס"ן אמיר דהאן
התביעה הצבאית

(באמצעות סרן הילה יוגב
)

נגד

הנאשם: עלאא עבד אל פתאח ג'בר
תז. 851342816/שב"ס- נוכח
(באמצעות ב"כ עו"ד איסמעיל טוויל
– נוכח)
גזר– דין

הנאשם: עלאא עבד אל פתאח ג'בר
תז. 851342816 מן העיר רמאללה, הועמד לדין בכתב אישום שהוגש ביום 23.11.06 לבית משפט זה, כתב האישום תוקן במסגרת הסדר ביום 23.09.07.

א .כתב האישום ,מהלך הדיון ,פרטי אישום בהם הודה הנאשם ,והכרעת הדין .

בפרט האישום הראשון, הואשם הנאשם והורשע בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיפים 84 ו-85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

הנאשם הורשע בכך שהיה חבר בארגון "גדודי חללי אלאקצא", אשר מהווה את הזרוע הצבאית של ארגון הפת"ח .זמן החברות היה מהמחצית השנייה לשנת 2005 לערך ועד ליום מעצרו.
הנאשם הצטרף לחוליה, אשר מטרתה הייתה לחטוף משתפי פעולה עם ישראל ולחוקרם .

הנאשם, באמצעות סנגורו, הודה בפרט אישום זה בבית המשפט. עקב כך הורשע הנאשם במיוחס לו .
בפרט האישום השני, הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון לחטיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 67א(א)+(ד) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל-1970, וסעיפים 14(א)(1), 19 ו-20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225), תשכ"ח-1968.

הנאשם הואשם בכך שבחודש מרץ בשנת 2006 בקירוב, ניסה לחטוף, יחד עם חולייתו, אדם אחר. במהלך הניסיון ירה הנאשם באקדחו לעבר אביו של האיש שיועד לחטיפה.
הנאשם, באמצעות סנגורו, הודה בפרט אישום זה בבית המשפט. עקב כך, הורשע הנאשם במיוחס לו .

ב. ראיות התביעה לעונש וטיעוני התביעה לעונש.

1. התביעה לא הביאה בפני
בית המשפט ראיות לעונש ,אך אמרת הנאשם הוגשה בהסכמה לתוכנה וצורפה לתיק בית המשפט.
2. התובעת בטיעוניה חזרה על כתב האישום והוסיפה כי נודעת חומרה מיוחדת לעבירות, בהיותן כרוכות באלימות ושימוש בנשק חם.
3. התובעת טענה כי מהפסיקה של ביהמ"ש הצבאי לערעורים עולה כי העונש הראוי הוא, לכל הפחות, 4 שנות מאסר בפועל "אם לא הרבה יותר" . וכך ביקשה לגזור על הנאשם .
4. התובעת הביאה לתמיכה בטיעוניה את הפסיקה הבאה, ועיקריה , כפי שהובנו ע"י בית המשפט, יובאו כדלקמן :

פסק הדין המהווה אסמכתא עד"י איו"ש 224/02 התובע הצבאי נגד עאצף יוסף עאדל תים
מעשי העבירה שבוצעו: חברות בחוליה צבאית של ארגון החמא"ס.
נסיבות מיוחדות שהכיר בהן בית המשפט: עברו הנקי של הנאשם והחלטתו להודות בהזדמנות הראשונה במיוחס לו.
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
העונש שנגזר בערכאת הערעור: 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
טענות התביעה בקשר לפסק הדין: התובעת טענה כי עונש מאסר של 24 חודשי מאסר בפועל, לאדם שאך ורק היה חבר בחוליה צבאית ללא שום פעילות כאשר חברותו נמשכה זמן קצר ביותר, כחודש, היא רמת הענישה הראויה. ביהמ"ש אף הדגיש כי חברות בחוליה צבאית חמורה על אחת כמה וכמה מחברות בארגון סתמי. ביהמ"ש ציין כי שקל את עברו הנקי של הנאשם, ואת החלטתו להודות במהרה, וקבע כי משקלם של אלו מוגבל בלבד, מאחר וצורכי ההרתעה מחייבים ענישה מחמירה.
פסק הדין המהווה אסמכתא: עד"י איו"ש 272/03 התובע הצבאי הנגד מחמד חליל חסין עייאדיה .
מעשי העבירה שבוצעו: חברות בהתאחדות בלתי מותרת.
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
העונש שנגזר בערכאת הערעור: עונש הכולל 26 חודשים לריצוי בפועל.
טענות התביעה בקשר לפסק הדין: התובעת טענה כי רמת הענישה הבסיסית לחברות ערטילאית ללא שום פעילות היא 24 חודשי מאסר בפועל, זאת לשיטתה היה לבית המשפט ללמוד מאסמכתא זו .
פסק הדין המהווה אסמכתא: עד"י 1555/06 אחמד מחמד מחמוד רשאיידה נגד התובע הצבאי
מעשי העבירה שבוצעו: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהנאשם היה חבר בארגון "כוח 17", כמו – כן, גם בהחזקת אמל"ח, בכך שהחזיק ברשותו במהלך התקופה בה היה חבר ב"כוח 17", ברוס"ר מסוג קלצ'ניקוב.
נסיבות מיוחדות שהכיר בהן בית המשפט: גילו של הנאשם, מצב משפחתו, עברו הנקי, ביהמ"ש זקף לזכותו של הנאשם כי מעורבותו בארגון האסור והחזקת אמצעי הלחימה על ידו לא הביאו לפעילות חמורה.
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
העונש שנגזר בערכאת הערעור: 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הערעור נדחה תוך הבעת עמדה שמדובר בעונש ראוי .
טענות התביעה בקשר לפסק הדין: התובעת טענה כי בית המשפט לערעורים ראה בעונש - עונש נמוך .
פסק הדין המהווה אסמכתא: עד"י איו"ש 2486/06 מאזן עלי צאלח אבו זור נגד התובע הצבאי
מעשי העבירה שבוצעו: חברות בהתאחדות בלתי מותרת הכוללת התכתבות בדואר אלקטרוני עם מגייסו של המערער, אשר הנחה את המערער לשכור עבורו דירה עם מחשב, לרכוש טלפון סלולארי, ולאתר אדם המסוגל לייצר חומר נפץ. כן ביקש אותו אדם מן המערער להשיג חומרים כימיים. המערער לא איתר אדם כאמור ולא שכר דירה, אך הודיע למגייסו כי ישנם אנשים בשכם הרוצים לפעול בארגון. כמו כן, ביקש המערער מחברו לאתר אדם היודע לייצר חומרי נפץ כאמור.
נסיבות מיוחדות שהכיר בהן בית המשפט: הסדר טיעון שבית המשפט בחר להתערב בו .
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל (ההסדר -13 חודשי מאסר לריצוי בפועל)
העונש שנגזר בערכאת הערעור: הערעור נדחה.

פסק הדין המהווה אסמכתא : עד"י איו"ש 3953/06 התובע הצבאי נגד עיסא חלאוה ואחרים.

מעשי העבירה שבוצעו: חברות ופעילות בארגון החזית העממית בעיקר תליית דגלים ותמונות.
נסיבות מיוחדות שהכיר בהן בית המשפט: המדרג הנמוך של הפעילות אשר לא חרגה מגדר הפרת סדר .
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
העונש שנגזר בערכאת הערעור: עונש הכולל 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
טענות התביעה בקשר לפסק הדין :

פסק דין
זה מצביע על העובדה כי בית המשפט שמר על רמת הענישה בעבירת חברות ללא פעילות או עם פעילות מינורית גם בימינו אלה .
פסק הדין המהווה אסמכתא: ע איו"ש 1/01
מעשי העבירה שבוצעו: ניסיון חטיפה כשאחד המבצעים חמוש בתת מקלע והשאר במוטות ברזל .
החטיפה לא בוצעה בשל היעדרות הקורבן המיועד מביתו .
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל 24 חודשי מאסר בפועל

ג. ראיות ההגנה לעונש וטיעוני ההגנה לעונש.
1. הסנגור לא הביא בפני
בית המשפט כל ראיות לעונש .
2. הסנגור טען כי העבירה הינה קטנה וסתמית .
3. הסנגור טען כי הירי היה למעשה ירי באוויר על מנת להפחיד ולא ירי על האיש, לעניין זה הצביע הסנגור על העדר תלונה או תעודה רפואית וכן על העובדה שאילו היו ראיות בידי המאשימה לירי אפקטיבי הרי שהייתה מעמידה את הנאשם לדין בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה .
4. הסנגור מצא ראיה בכך שהנאשם לא נעצר ולא יוחס לו דבר משך 8 חודשים מזמן ביצוע העבירה ועד למעצרו . ראייה זו מצביעה, לדברי הסנגור, כי הנאשם חדל מפעילותו .
5. הסנגור טען כי הנאשם היה בן 18 ביום מעצרו ומכאן שגילו פחות מ - 17.5 בעת ביצוע העבירה מה שמעמיד את מעשיו כולם באור של "מעשי משובה" .
6. הסנגור טען כי ישנן עוד 12 נפשות התלויות לפרנסתן באבי הנאשם ועליו לסייע בפרנסת משפחתו.
7. הסנגור טען כי קיימת פסיקה תקדימית ובה גזר דין הכולל עונש של 18 חודשי מאסר בפועל.

פסק דין
זה הוגש על ידי הסנגור.
לפיכך, ביקש הסנגור להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כעונש מאסר בפועל מספק .

אביא להלן את פרטי פסק הדין שהגיש הסנגור ועיקריו כפי שהובנו ע"י בית המשפט:

פסק הדין המהווה אסמכתא: עד"י 2870/07 אוס יוסף פרוך נגד התוב"צ
מעשי העבירה שבוצעו: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (פת"ח –גדודי חללי אל אקצא ) וחטיפה אדם בנסיבות מחמירות .
נסיבות מיוחדות שהכיר בהן בית המשפט : הסדר טיעון מפליג בקולתו שכלל עונש מאסר של 16 חודשי מאסר בפועל, חברתי, כב' השופטת קאופמן, החליטה לסטות מן ההסדר ולגזור עונש הכולל מאסר בפועל בן 26 חודשים ,עונשו של אחי המערער שהואשם באותן עבירות ואף היה זה הוא שגייס את המערער נגזר ל- 18 חודשים ,במסגרת הסדר. לפיכך התקיימה רמת ענישה בתיק.
העונש שנגזר בערכאה ראשונה: עונש הכולל מאסר בפועל בן 18 חודשים , ו – 26 חודשים לשני האחים פרוח .
העונש שנגזר בערכאת הערעור: לאחר שבית המשפט לערעורים שקל את נסיבות ההסדרים וענישת השותף , הופחת עונשו של הנאשם לעונש הכולל 18 חודשי מאסר בפועל תוך שבית המשפט מציין כי העונש "מופלג בקולתו ".

ד. עקרונות מנחים כלליים בשיקול הדעת לעונש:

1. בקביעת העונש הראוי שקל בית המשפט את השיקולים הבאים, השיקולים מפורטים ומאורגנים על פי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) התשס"ו – 2006 אשר נוסחה ועקרונותיה נראים לבית המשפט כתבנית מתאימה לשם הבנייה נכונה לוגית ושקופה של שיקולי ענישה.

2. הנוסח והעקרונות מאומצים בשינויים המתחייבים מהעדר "עונשי מוצא", מן השוני בין דיני העונשין במשפט הישראלי לבין הדין החל באזור ומהעדרם של אמצעי שיקום מבוקרים באזור.

3. העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על עבירה שהנאשם ביצע לבין חומרת מעשה העבירה ואשמו של הנאשם.

4. בית המשפט התחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובמדיניות הענישה הראויה, וכן התחשב, לצורך הערכת חומרת מעשי העבירות שביצע הנאשם ומידת אשמו, בנסיבות המקלות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה.

5. בהעדר "עונשי מוצא" ע"פ חוק, יקבע בית המשפט את עונש המוצא כתוצאה של אנליזה
שרכיביה הם פסקי דין הקרובים בעניינם ובנסיבותיהם לעניין שבפני
ו .

6. מן האסמכתאות עולה רמת ענישה אשר לפיה יש לגזור בעבירות דומות עונש הכולל מאסר בפועל הנע בין עשרים וארבעה חודשי מאסר לשלושים וששה חודשי מאסר והכל בהתאם לדקויות של הנסיבות המקלות או המחמירות לפי העניין .זהו גם התחום הנכון לקביעת עונש המוצא .
7. בחלקו השני של גזר הדין יפרט בית המשפט את רשימת הנסיבות בהן התחשב לפי הסדר הבא :

o הנסיבות המקלות הקשורות בביצוע העבירות

o הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירות.

o הנסיבות המקלות שאינן קשורות בביצוע העבירות

o נסיבות המחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

ה. הנסיבות המקילות הקשורות בביצוע העבירות :

1. בית המשפט בדק מה היו היחסים בין השותפים, כפי שעולה מן הראיות. בדיקה זו העלתה עובדות אשר מהוות בבירור נסיבות שאינן מקלות .עיון בכתב האישום ובראיות שהובאו בפני
, מראה את הנקודות הבאות:
א. הנאשם יצא עם עוד ששה אחרים כאשר שניים מהם חמושים ברוס"ר קלצ'ניקוב והנאשם חמוש באקדח כדי לחטוף אדם ברכב טרנזיט שהוכן לשם כך .
ב. על פי כתב האישום ועל פי הראיות שבפני
חלק מן השותפים היו מבוגרים מן הנאשם .
ג. הנאשם ושותפיו הגיעו ליעדם כשהם רעולי פנים .
ד. הנאשם ירה מאקדחו לעבר אבי המיועד לחטיפה תוך כדי ניסיון החטיפה .
התוצאה היא שהיחסים בין השותפים אינם בגדר שיקול לקולא .

2. בית המשפט שקל לקולא את העובדה כי לא נטען בכתב האישום המתוקן נזק גופני ישיר לאדם או נזק ישיר לרכוש מן העבירות שביצע הנאשם .

ו .הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירה :

1. בית המשפט שקל לחומרא את העובדה כי העבירות בוצעו בהקשר כלשהו עם ארגון טרור (זרועות של ארגון הפת"ח ) וכי החבורה שביצעה אותם בחרה לבצעם בקשר עם התאחדות בלתי מותרת , בנסיבות השוררות באזור, ולאור הפסיקה שהוגשה, יש לראות בעובדה זו נסיבה לחומרא.

2. בית המשפט שקל לחומרא את העובדה כי העבירה בוצעה באופן היוצר סכנה לרבים. חברות בארגון טרור, בחוליה חמושה שיעדיה אלימים, כמו גם ניסיון חמוש ואלים הכולל בחובו ירי לעבר אדם נושאים עמם חותם ברור של סכנה לרבים.

3. בית המשפט שקל לחומרא את העובדה כי העבירות בוצעו בחבורה ונלווה להם תאום ותכנון ,בגיוס הנשק והרכב ,בהסעה בחימוש הנוכחים ובהסתרת פניהם .לא היתה כאן עבירה ספונטנית הנובעת מכעס רגעי אלא פעולה מתוכננת .

4. בית המשפט שקל לחומרא את חלקו הגדול של הנאשם בביצוע העבירה ,בכך שהיה זה הוא שביצע ירי לעבר אדם מטווח קצר על מנת לקדם את ביצוע העבירה .

5. ביהמ"ש שקל את העובדה כי העבירה בוצעה תוך שימוש בנשק חם וכשהנאשם נושא נשק כאמור. הכוונה כמובן לנשיאתו של האקדח ולשימוש שעשה בו הנאשם. אין בידי לקבל את טענת הסנגור כי הירי לא היה לעבר אדם, בעוד שכתב האישום בו הודה הנאשם מציין את הדבר במפורש ,טווח הירי היה קצר מאוד, ליד הדלת ובוצע לעבר אביו של האיש שמיועד לחטיפה בעודו מנסה להגן בביתו שלו על בנו שלו מסכנת מוות - עובדות אלו מהוות שיקול לחומרא .
ז. הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

1. בית המשפט שקל לקולא את העובדה שלנאשם לא היה עבר פלילי טרם מעצרו .

2. ביהמ"ש שקל את העובדה כי הנאשם שיתף פעולה במהלך החקירה והמשפט שהתנהלו בקשר לעבירה, לרבות עניין חקירת נסיבות העבירה והשתתפות אחרים בה. לשם הגשמת שיקול ענישה זה הביא בית המשפט בחשבון כי הנאשם הודה במיוחס לו וחסך מזמנו היקר של בית המשפט בלא שיובטח לו דבר בעניין העונש. לא למותר לציין כי הנאשם הודה כבר במשטרה במעשיו וחלק מחומר הראיות הוגש בפני
בית המשפט ללא הסתייגות. בסופו של יום, תיזקף התנהגות זו כנסיבה לקולא בשעת גזירת עונשו של הנאשם.

3. בית המשפט שקל לקולא את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות היה הנאשם (יליד 12/01/88 ) בן שבע עשרה וחצי שנים עד שמונה עשרה וחודשיים .

4. בית המשפט שקל את דברו האחרון של הנאשם אך לא התרשם כי הוא משקף חרטה ולקח .

ח. הנסיבות המחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן אלה:

הצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, בשל מהות העבירה או שכיחותה.
בית המשפט שקל לחומרא כי העבירה ומאפייני ביצועה הינם שכיחים למדי ויש להרתיע את הציבור המועד, הכולל צעירים בגילם ובמעמדם של הנאשמים מביצוע עבירות דומות

ענישתו של הנאשם מהווה דוגמא לצעירי סביבתו, ותפקידו של בית המשפט, למנוע את המעשה האלים הבא באמצעות הרתעה מתאימה.

יחד עם זאת, החליט ביהמ"ש להמיר חלק מן העונש שהיה ראוי לפסוק לנאשם - בקנס וזאת עקב גילו הצעיר.

ט. העולה מן המקובץ :

בשים לב לשיקולים לקולא ולחומרא אשר נמנו אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

(א) 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל אשר ימנו מיום מעצרו של הנאשם .

(ב) 30 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 5 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירה של חטיפה ,המתה או גרימת חבלה לאדם או ניסיון או סיוע לעבירות אלה.

(ג) 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 5 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה הכרוכה בחברות פעילות נשיאת משרה או ביצוע שירות בהתאחדות בלתי מותרת.

(ד) קנס בסך 7000 ₪ או 7 חודשים מאסר תמורתו - הקנס ישולם עד למועד שחרורו של הנאשם וכתנאי לשחרור זה .
זכות ערעור תוך 30 יום מהיום .

ניתן והודע היום, כ"ז תשרי תשס"ח, 9.10.07, בפומבי ובמעמד הצדדים .
__________
שופט
תאריך: כ"ז תשרי, תשס"ח תיק מס': 6025/06
09 אוקטובר, 2007

- 1 -









תיק בית המשפט הצבאי 6025/06 התביעה הצבאית נ' עלאא עבד אל פתאח ג'בר (פורסם ב-ֽ 09/10/2007)