פסקי דין על אורי כהן עופר | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ממשטרת ישראל ענף תביעות ירושלים |

3856/03 בש     15/07/2003




בש 3856/03 אורי כהן עופר נ' מדינת ישראל, ממשטרת ישראל ענף תביעות ירושלים




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 003856/03


בפני
:
כבוד השופט שמעון פיינברג


04/02/2004






אורי כהן עופר
ע"י ב"כ עוה"ד ש. נודל ואח'
בעניין:
המבקש






נגד


מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ע. כהן
ממשטרת ישראל
–
ענף תביעות ירושלים

המשיבה








החלטה
1. בפני
שתי בקשות לעיון חוזר מטעם המשיבה בהחלטה שניתנה ביום 29.4.03, בה הורה בית המשפט למשיבה להשיב לידי המבקש, בתנאים שנקבעו בהחלטה,
ציוד מחשוב שנתפס בפשיטת המשטרה על מקום עסקו של המבקש. הציוד נתפס בחשד שנעשה בו שימוש לניהול משחקי מזל אסורים, במסווה של "קפה אינטרנט".

2. באותה החלטה, נקבע בין היתר כדלקמן:

"המומחה
(מטעם המשיבה, ראש מעבדת מכונות משחק במז"פ רפ"ק נועם יונגמן - ההערה שלי - ש.פ.) אינו מציין בחוות דעתו שלא ניתן לנטרל או להוציא את התוכנות האסורות מהמחשבים. לפיכך, החזרת המחשבים תהיה לאחר הוצאת התוכנות האסורות. התוכנות ישמרו
על ידי המשיבה באופן שניתן יהיה להציגן בבית המשפט אם וכאשר יידרשו." (עמ' 3 - 4 להחלטה).

3. המשיבה טוענת בבקשה הראשונה לעיון חוזר מיום 4.5.03 שמשניסתה המשטרה ליישם את ההחלטה, התברר כי לא ניתן להוציא רק את התוכנות הרלוונטיות ולא לשמור לצידן את המחשבים עצמן. לבקשה צורף העתק מכתבו של רפ"ק יונגמן מיום 4.5.03, בו כתוב כי מדובר במערכת קבצים רבים מאד, החייבים לפעול בסביבת חומרה המוגדרת שבהם הותקנו, וכי יש צורך לשמור את המחשבים עצמם, על הציוד ההיקפי שלהם כראיה, ואין אפשרות לשמר את הראיות על ידי פעולת העתקה של מספק קבצים.
בהחלטה מיום 4.5.03, הורה בית המשפט למבקש להשיב
בכתב לבקשה.
באותה החלטה, הורה בית המשפט על השהייה של ההחלטה מיום 29.4.03 לעניין החזרת הציוד המחשוב.

4. בהחלטה מיום 15.5.03 (לאחר קבלת תגובת המבקש) הורה בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, כאשר רפ"ק יונגמן הוזמן לדיון על מנת להחקר ולבצע הדגמה במערכת המחשבים של המשחקים האסורים לכאורה. באותה החלטה, התיר בית המשפט למבקש להגיש חוות דעת נגדית מטעמו.

5. עוד בטרם התקיים הדיון בבקשה הראשונה, הגישה המשיבה ביום 26.5.03 בקשה נוספת לעיון חוזר, בה נטען כי נערכה פשיטה נוספת במקום העסק של המבקש, והתגלה כי המקום ממשיך לשמש כמקום להימורים אסורים. המשיבה טענה בבקשה כי הדבר מוכיח כי לא ניתן לתת אמון במבקש הדרוש להחזרת התפוסים מהפשיטה הראשונה.

6. בדיון שהתקיים ביום 1.7.03, הפעיל רפ"ק יונגמן את מערכת המחשוב שנתפסה, אך לא הצליח להראות את המשחקים האסורים שצפה בהם במהלך הפשיטה בה הציוד נתפס. הוא טען שהוא זקוק לסיסמא על מנת להכנס לתוכנת ההימורים, אך לא הצליח להעלות מסך בו תוצג תוכנה המבקשת סיסמא לצורך הפעלתה. המומחה הודה כי כלל לא הפעיל את המחשבים מאז שנתפסו וכלל לא פתח את מארזי המחשבים על מנת לברר מה החומרה הכלולה בהם. בהמשך החקירה, הודה המומחה כי אחת המסקנות המרכזיות בחוות דעתו מיום 16.3.03, לפיה "עם הפעלת המחשב עולה תוכנה יעודית שכל מטרתה משחק הימורים" הינה מסקנה מוטעית (!)
הראיות המפלילות הטכניות היחידות הרלוונטיות שהמומחה הצליח להצביע עליהן היו תמונות של מסכי המחשבים שצילם בעת הפשיטה, בהן נראות משחקי הימורים, וכן טבלות מתוכנת "אקסס" (תוכנה בסיס נתונים), המחוברת לתוכנת קופאית, בה מופיעות נתונים של זכיות והפסדים שאותם ניתן לקשור למשחקי הימורים.

7. מטעם המבקש, הוגשה חוות דעת של המומחה ברנר גולן, חוקר לשעבר במשטרת ישראל, בין היתר בתחום עבירות המחשב, והיום יועץ בתחום המחשב, גם למשטרת ישראל. התיזה המרכזת בחוות הדעת היתה כי ניתן לעשות העתקה של כל המידע הכלול במערכת המחשוב שנתפסה, ולהציג בעת הצורך במשפט, מבלי לשמור את המערכת עצמה. המומחה הוסיף כי כל האמצעים הטכניים הדרושים לביצוע ההעתקה נמצאים במשטרת ישראל.

8. ככלל, עדותו של מר ברנר היתה יסודית יותר מזו של מר יונגמן. מבלי לפגוע במומחיותו של מר יונגמן, נראה כי לא הכין את עצמו לקראת העדות כפי שניתן היה לצפות ממנו, כאשר ידע שהוא מוזמן בין היתר להדגים בפני
בית המשפט את ההפעלה של מערכת המחשבים.

9. לפיכך, מאחר והתשתית המקצועית שמאחורי הבקשה הראשונה לעיון חוזר הופרכה, יש לדחות את הבקשה.

10. שונים הם פני הדברים באשר לבקשה השניה לעיון חוזר:
מחומר ראיות בשני תיקי החקירה שהוצגו בפני
, פ.א. (מוריה) 1482/03 ו- פ.א. (מוריה) 4442/03, עולה כי המשטרה ביצעה שלוש פשיטות למקום העסק של המבקש. בפשיטה הראשונה, שנערכה ביום 3.3.03, נתפס ציוד המחשוב נשוא התיק הנדון, ונחקרה, בין היתר, בתו של המבקש, גב' לימור משה (כהן), שעבדה כקופאית במקום. המשטרה ביצעה פשיטה שניה למקום ביום 9.5.03, ובאותה פשיטה תפסה כרטיסים מגנטיים ועיכבה שני מהמרים שנמצאו במקום לחקירה.
בפשיטה השלישית, שנערכה ביום 17.6.03, שוב נתפס ציוד מחשוב שעל פי החשד שימש להימורים, ונחקרו המבקש ובתו לימור.
עיון בשני התיקים מעלה כי מקום העסק שימש וממשיך לשמש כבית הימורים לכל דבר ועניין. לפי העדויות
שנגבו, בתו של המבקש מוכרת ללקוחות כרטיסים נטענים בהתאם לסכומי כסף שמשלמים לה. המהמר מכניס את הכרטיס לקורא כרטיסים באחת מעמדות המחשב במקום, לוחץ על הכפתור "0" במקלדת המחשב ובוחר באחד מתוך
מספר משחקי הימורים המוצגים לבחירתו. במקרה של זכייה, משלמת הקופאית למהמר את סכום הזכייה.
לאחר הפשיטה הראשונה, מסרה בתו של המבקש עדות גלויה על פעילות ההימורים המתנהלת במקום. לאחר הפשיטה האחרונה, טענה הבת כי המקום משמש רק כמקום למתן שירותים לגלישה באינטרנט. אולם מעדויות שנגבו ממהמרים שהיו במקום במהלך הפשיטה השניה עולה כי אותה פעילות הימורים באמצעות ציוד המחשוב שמצאה המשטרה במקום בעת הפשיטה הראשונה,
התקיימה במקום גם כאשר בוצעה הפשיטה השניה.

11. לא ניתן להבין מאותן ראיות כיצד המחשב מפעיל את משחקי ההימורים
–
אם מדובר בתוכנות המותקנות בתוך המחשבים (כטענת המשיבה) או שמדובר בתוכנות שהמהמר נכנס לתוכן דרך האינטרנט (כטענת המבקש). אולם העיקר הינו שבאמצעות המערכת מנהל המבקש בית הימורים, בו הקופאית מתחשבנת עם המהמרים לפי תוצאות ההימור.
לא מדובר בפעילות
עסקית תמימה, כפי שהמבקש ניסה להציג, שבה הלקוחות משלמים לקופאית עבור זמן השימוש במחשבים, ואחר-כך משתמשים במחשבים, לצורכי הימורים או לצרכים אחרים, מבלי שהקופאית מעורבת בדבר.

12. כפי שנקבע ברע"פ 1792/99 גאלי נ. מ"י פ"ד נ"ג (3) 312, ראוי לעשות אנאלוגיה בין בדיני המעצר לבין דיני החזקת תפוס. אותו כלל אומץ גם בתיקים שעסקו בהחזקת תפוסים המשמשים לצורכי הימורים (וכן בב"ש (מחוזי חיפה) 41960/02 ובב"ש (מחוזי באר שבע) 23022/02),כב' השופט חשין קבע
ברע"פ 1792/99 הנ"ל כי,
"שומה על בית המשפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית 'מעצרו' של הנכס, אך פגיעתה בבעל הזכות תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשטרה ותחזיק בנכס"
(שם, בעמ' 323-324).
במקרה הנדון, אחת התכליות להמשך ההחזקה של המשטרה בציוד המחשוב הינה למנוע המשך הפעילות העבריינית שנעשתה באמצעותו.
במסגרת דיון בסוגיית המעצר עד תום ההליכים, נקבע כי בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ועילת מעצר, אין לבחור בחלופת מעצר מקום שלא ניתן לתת אמון בנאשם שיקיים את תנאי השחרור (בש"פ 3899/95 מ"י נ. ג'מאל פ"ד מ"ט (3) 164).
על דרך של היקש, קיימות במקרה דנן ראיות לכאורה בדבר ניהול משחקי מזל במקום העסק של המבקש באמצעות ציוד המחשוב. כמו-כן, קיימות ראיות לכאורה שהמבקש חידש, תוך זמן קצר לאחר תפיסת הציוד, את פעילות בית ההימורים במקום עם ציוד מחשוב חילופי. הפעילות נעשתה חרף האמור בהחלטה מיום 29.4.03, שבה נקבע באחד מהתנאים לשחרור הציוד, שהמבקש ואחרים יחתמו על ערבויות להבטחת אי שימוש בציוד לצורך ארגונם או עריכתם של משחקים אסורים. לאור אותן ראיות לכאורה חדשות, שלא היו קיימות בעת שהוריתי על שחרור הציוד בהחלטתי מיום 29.4.03, אם ישוחרר הציוד בתנאים שנקבעו באותה החלטה, לא ניתן לתת במבקש אמון שלא ינהל שוב, באמצעות התפוסים שיוחזרו לידיו, פעילות של הימורים.

13. לאור כל האמור, הבקשה השניה לעיון חוזר מתקבלת, ואני מבטל את התנאים לשחרור ציוד המחשוב שנקבעו בהחלטה מיום 29.4.03. הציוד ישאר כתפוס
בידי המשטרה במשך 180 יום מיום תפיסתו. אם יוגש כתב אישום, יהיה על המשיבה לבקש המשך החזקת התפוסים עד לתום ההליכים.


ניתנה היום ט"ו
בתמוז התשס"ג, 15.7.03, במעמד המתיצבים.


שמעון פיינברג
, שופט







בש בית משפט שלום 3856/03 אורי כהן עופר נ' מדינת ישראל, ממשטרת ישראל ענף תביעות ירושלים (פורסם ב-ֽ 15/07/2003)