פסקי דין על שואהנה חוסין עלי | פסקי דין על שואהנה חוסין עבד | פסקי דין על שואהנה בסאם עבד |

2390/02 א     07/12/2004




א 2390/02 שואהנה חוסין עלי נ' שואהנה חוסין עבד, שואהנה בסאם עבד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
002390/02

בש"א 4593/02

בפני
:
כב' השופטת חנה לפין-הראל
תאריך:
07/12/2004




בעניין:
שואהנה חוסין עלי



ע"י ב"כ עו"ד

שנאוי עבד

המבקש


-
נ
ג
ד -



1. שואהנה עאיש עבד ע"י עוה"ד שואהנה זידאן

2. שואהנה חוסין עבד
3. שואהנה בסאם עבד



ע"י ב"כ עו"ד
נתבעים 2 ו-3 עו"ד אבו
יונס מוחמד

המשיבים


החלטה


הסעד המבוקש בתביעה העיקרית הוא, צו מניעה קבוע אשר יאסור על כל הנתבעים להשתמש במגרש הידוע בגוש 73010 חלקה 205, הנמצא בסכנין.

לטענת התובע, מגרש זה הוא בבעלותו.

לכתב התביעה צירף התובע מר שואהנה חוסיין, צילום של שובר תשלום במס רכוש משנת 2001, וכן פרטים ממס רכוש לפיו, נרכשה החלקה בשנת 1994.

הטענה היא, כי כל הנתבעים משתמשים במגרש זה ללא רשותו והסכמתו הן במגרש החנייה וכן בשטח עבודה עבור מסגריה של חלקם. הדבר גורם מפגע תברואתי, ולטענתו אף גורם או מזיק ביותר לבנו חולה האסטמה.

בד בבד, עם התביעה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, בקשה אשר סופה היה לאחר דיון במעמד הצדדים בהחלטתי מיום 20.6.2002, כי צו מניעה זמני לא ינתן. עם זאת, הוריתי, כי המסגריה תופעל עפ"י החוק ותנאי הרשיון כפי שהוצגו בפני
. בנוסף,
הוריתי כי אין לבצע עבודות מסגרות בשטח הנתון במחלוקת, ואיגוד ערים ועיריית סכנין תפקחנה על עבודת המסגריה בהתאם לחוק ולרשיון.

הנתבעים טענו להגנתם, כי השטח הנדון איננו בבעלות התובע, וזאת על סמך

פסק דין
ביניהם אשר ניתן בשנת 1966 בת.א. 2406/64 אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה, ואוסר על הנתבע שם - התובע כאן ובני משפחתו, להקים גדר בחלקה.

בפסק הדין נכתב, כי התובע ובני משפחתו (הנתבעים שם) לקחו הדין לידם ורצו לכפות החלטתם על התובע שם (אביהם המנוח של חלק מהנתבעים כאן - הערה שלי ח.ל.ה) בכח הזרוע ובפעולה בלתי חוקית .
הנתבעים טוענים, כי המגרש הנדון איננו שייך לתובע מעולם לא היה שייך לו, הוא מיועד להיות שטח ציבורי פתוח ומשמש כך את כולם כבר שנים רבות.

לנתבעים טענות רבות וקשות אל התובע, בגין התנכלותו אליהם, הוצאות דיבת רעה, שקרים דברי הבל עוד ועוד.

הבקשה בבש"א 4593/02 , עניינה בבזיון ביהמ"ש.

התובע טוען, כי הנתבעים מבזים את החלטתי הנ"ל מיום 20/6/2002 כאשר הם עובדים בשטח המריבה מחד, ומפרים את תנאי רשיון העסק, אשר הותנו ע"י איגוד ערים בכל הקשור לאיכות הסביבה. לכן מצבו הבריאותי של הבן מוסיף להיות לא טוב והעבודות מריעות את מצבו.

לדיון שהתקיים ביום 2/2/03 טרח התובע גם להביא את בנו.

לדיון הצטרפה עיריית סכנין אשר טענה באמצעות ב"כ עו"ד אבו יונס, כי למעשה, בית משפט זה מחוסר סמכות לדון בעניין התנאים , שכן,
עניין זה שייך לבית המשפט המנהלי.

עוד נטען, כי למעשה לא היתה כל הפרה של החלטה שכן מנהל
מח' העסקים בעירייה מעולם לא הודיע לנתבעים המנהלים את המסגריה, מהם התנאים ולמעשה אין מדובר כלל ברשיון מותנה אלא במכתב אשר נשלח מאיגוד ערים בו הם מבקשים להוסיף תנאים לרשיון.

יש לציין, כי הבקשה עפ"י פקודת בזיון ביהמ"ש, הוגשה רק כנגד הנתבעים, שהם בעלי המסגריה או העובדים בה - שואהנה עאיש עבד, שואהנה חוסיין עבד ושואהנה בסאם עבד
.
המבקש נתמך ע"י דו"ח של איש המשטרה רס"ר אברהם אשר הוזמן למקום. רס"ר אברהם
כתב דו"ח מיום 5/7/2002
כדלקמן:
”בתאריך הנ"ל ביחד עם מתנדב פאדי טרביה הגענו למסגריה של שואהנה. במקום קיימת מסגריה צמוד לבתים, וליד יש בית השייך למשפחת שואהנה עלי. עלי שואהנה הוציא צו מניעה שלא תתבצע שום עבודה בשטח המסגריה. כשהגענו למקום ביקשתי מאעיש שואהנה עובד במסגריה, שיפסיק את העבודה עד ליום ראשון כדי להרגיע את המצב, אולם הוא סירב והמשיך לעבוד ז"א היה לו פועל במקום שעשה עבודות מסגרות בצד הצפוני מקביל למסגריה, תוך כדי ביקשתי מבעל המסגריה להפסיק את העבודה עד לתאריך 7/7/2002 כשבתאריך זה יגיעו לתחנה ובשיחה עם שני הצדדים עם רמ"ח התחנה יגיעו לתחנה.
בינתיים הוחלט כדי לא לחמם את האווירה שבעל המסגריה ימשיך בעבודה עד לתאריך 7/7/2002 עד להחלטה. כמו כן סוכם שכל צד יביא את המסמכים שברשותם כדי לחזק את ההחלטה. עם זאת חוסיין עלי שואהנה הציג מסמכים על כך, שיש לו ילד בן 13 שנה שחולה אסמטי ועבודות המסגרות מפריעות לו בנשימה סדירה. תוך כדי האירוע הגיע אסלח שואהנה למסגריה ובמקום כמעט פרצה קטטה בכך שאנשים התקרבו לצד השני ורצו לתקוף אחד את השני ורק בהתערבותי נמנעה פגיעה פיזית. ביקשתי ממשפחת שואהנה בעלי המסגריה להגיע לתחנה להקפיא המצב".

בנוסף, הוצגה תמונה בה נראו אנשים עובדים בשטח פתוח מחוץ למסגריה. אין בפני
כל ראיה, כי המקום בו נראה העובד מחוץ למסגריה, הוא השטח הנתון במחלוקת. על כן, חסר הפן העובדתי לגביו ניתן לטעון, כי היה כאן מעשה המבזה את החלטת ביהמ"ש.

העובד עבד בשטח הפתוח בניגוד לתנאים אשר נדרשו ע"י איגוד ערים להוסיף לרישיון, ואשר לגביהם נטען, כי לא הועברו ע"י העירייה אל המשיבים - בעלי המסגריה.

יש להבחין בין מעשי הרשות ומעשי הפרט. הבקשה בפני
איננה כנגד עיריית סכנין, אלא כנגד תושבים המתגוררים בה.

כאמור לא הוכח בפני
תשתית ראייתית, כי הנתבעים עבדו בשטח הנתון במחלוקת ועל כן, אין מקום לתת החלטה כי הנתבעים ביזו את החלטת ביהמ"ש.
הבקשה על פי פקודת ביזיון ביהמ"ש נדחית.

נכונה טענתו של עו"ד אבו יונס לעניין הפעלת החוק ותנאי הרישיון או הוראותיו של איגוד ערים באשר להפעלת המסגריה, הסמכות היא לבימ"ש המנהלי ולא לבימ"ש זה.

יש לקוות כי הזמן שחלף הביא לכך שתנאי הרשיון יוסדרו וגם כי כוחה של עיריית סכנין על ביצוע תנאי הרשיון הפך להיות יעיל יותר והדברים באו על תיקונם.

בסכומו של דבר הנני דוחה את הבקשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש. המבקש ישא בהוצאות המשיבים ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המבקש יודיע לביהמ"ש אם עדיין הוא עומד על תביעתו, במידה וכן התיק יועבר למנ"ת.


ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ה (7 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

חנה לפין-הראל
, שופטת

ד.ר

002390/02א
114






א בית משפט שלום 2390/02 שואהנה חוסין עלי נ' שואהנה חוסין עבד, שואהנה בסאם עבד (פורסם ב-ֽ 07/12/2004)