פסקי דין על ריאד עלי מוצטפא עמלי | פסקי דין על התביעה הצבאית

1170/09 ע     05/08/2009




ע 1170/09 ריאד עלי מוצטפא עמלי נ' התביעה הצבאית




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים


ע' 1170/09
באזור
יהודה
והשומרון



בפני

הרכב: אל"ם אהרון משניות

- אב"ד



אל"ם דניאל פרידמן

- שופט





סא"ל יעקב לרר

- שופט

המערער: ריאד עלי מוצטפא עמלי
,ת"ז 973321151
(באמצעות ב"כ עו"ד סאלח מחאמיד
)

נגד

המשיבה: התביעה הצבאית

(באמצעות ב"כ רס"ן שרית שמר
)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני
כב' השופט רס"ן יריב נבון)
בתיק מס' 3293/06 מתאריך 24.12.08
(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 17 ביוני 2009, כ"ה בסיוון התשס"ט.

פסק דין
הנשיא אל"ם א' משניות
:
המערער הורשע לאחר הוכחות בעבירות של חברות ופעילות וכן נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, והכול בשל חברותו ברשימת הרפורמה והשינוי (להלן גם: הרשימה) השייכת לחמא"ס, והיותו חבר במועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם הרשימה האמורה. המערער אף נשא בתפקיד של יו"ר ועד השלטון המקומי. בימ"ש קמא דן באריכות רבה בראיות שהוצגו בפני
ו במהלך המשפט, וקבע כי ניתן להסתמך על עדותו של המומחה "שנהב", וכי יש להעדיף את גרסתו של המערער במשטרה על פני עדותו המתחמקת בפני
בית המשפט.

השופט הנכבד קמא קבע כי רשימת הרפורמה והשינוי השתייכה למעשה לארגון החמא"ס, אף שנכללו בה, בכוונת מכוון, גם מועמדים שאינם שייכים לחמא"ס. הוא דחה את הטענה של נזק ראייתי בשל מחדלי חקירה, ודחה גם טענה של הגנה מן הצדק. בית המשפט קבע כי המערער הצטרף לרשימה בידיעה כי מדובר ברשימה השייכת לחמא"ס, ולכן התקיימו בו גם היסוד העובדתי וגם היסוד הנפשי הנדרשים להרשעה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. נוכח האמור הורשע המערער בעבירות הללו, וזוכה מפרט אישום שלישי, לאחר שהתביעה מסרה כי היא חוזרת בה מפרט אישום זה. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש החליט השופט הנכבד קמא לגזור עליו 41 חודשי מאסר בפועל, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 4 שנים.
המערער לא השלים עם פסק הדין וערער לבית משפט זה. בא כוחו העלה שלוש טענות עיקריות: הטענה האחת עניינה בחוות דעתו של המומחה "שנהב", אשר לדברי הסנגור מדובר בעדות שמועה, אשר מבוססת על לקט ידיעות מהתקשורת הכתובה והאלקטרונית, וכן דברים שכתבו אחרים, ואין לו את הרקע המקצועי המתאים למתן חוות דעת מומחה בתחום זה; הסנגור הוסיף וטען כי גורמי החקירה לא פעלו כראוי, ולכן נגרם למערער נזק ראייתי, ובימ"ש קמא לא נתן לכך משקל. הטענה השלישית של הסנגור הייתה כי רשימת הרפורמה והשינוי הוצאה מחוץ לחוק חודשים ארוכים לאחר הבחירות, ואף לאחר מעצרו של המערער, ולכן לא ניתן היה להרשיעו בעבירות שבהן הורשע, אשר בוצעו בתקופה שקודם להכרזה על הרשימה כהתאחדות שאינה מותרת. הסנגור טען עוד כי טעה בימ"ש קמא כאשר אסר עליו לשאול את שאלותיו בערבית.

לעומת זאת, טענה התביעה כי טענותיו של הסנגור הוכרעו זה מכבר בבימ"ש זה, ואין מקום להתערב בפסק הדין של בימ"ש קמא שכאמור עולה בקנה אחד עם פסיקה זו.

בפתח הדברים אציין כי המערער הוא למעשה האחרון בין חברי הפרלמנט מטעם חמא"ס, אשר נעצרו לפני כשלוש שנים, שמשפטו טרם הסתיים בבימ"ש זה. כדי לסבר את האוזן אזכיר כי בפרשה זו הוגשו 33 כתבי אישום, אשר נדונו גם בבית המשפט הצבאי ביהודה וגם בבית המשפט הצבאי בשומרון. על פסקי הדין של הערכאה הראשונה הוגשו 15 ערעורים, ולמעט עניינו של המערער, כל יתר התיקים הסתיימו זה מכבר, ופסקי דין ראשונים של בימ"ש זה ניתנו בפרשה זו לפני כשנה. לכן, תמוה בעיני שהסנגור התעלם מכל פסקי הדין שניתנו עד כה בפרשה, וניסח את הודעת הערעור תוך התעלמות מוחלטת מפסיקתו של בימ"ש זה, שדנה באותן שאלות עצמן שהוא מעלה בערעורו. בהקשר זה לא אמנע מלהעיר כי לטעמי גם בימ"ש קמא האריך יתר על המידה, בשים לב לפסיקה שכבר ניתנה בפרשה זו, אשר כאמור דנה באותן שאלות שעלו בעניינו של המערער דנן.

כדי שלא אחטא אף אני באריכות יתר, אציין כי

פסק דין
מנחה בפרשה זו ניתן בעניינו של וואיל חוסיני ( עד"י 3283,3514/08 להלן: עניין חוסיני), והקביעות העקרוניות שנאמרו באותו

פסק דין
, יפות אף לענייננו. אפרט בקצרה, ואתייחס לטענות שהעלה הסנגור כסדרן:

בעניין חוות דעתו של המכונה "שנהב", השופט הנכבד קמא דן בהרחבה וקבע כי מדובר במומחה בעל רקע מקצועי מתאים, אשר ביסס את חוות דעתו על מקורות גלויים שונים מתחום מומחיותו, ואשר נחקר בחקירה נגדית ממושכת. השופט לא התעלם מקשיים אחדים בחוות הדעת, ובסופו של דבר הסתמך על חוות הדעת, וקבע כי רשימת הרפורמה והשינוי היא רשימה שהוקמה ביוזמת החמא"ס, אף שנכללו בה גם מועמדים שלא השתייכו לחמא"ס.

בימ"ש קמא התייחס לכל הטענות שהעלה הסנגור, ומסקנתו מנומקת בהרחבה, והיא עולה בעיקרה בקנה אחד עם פסיקתו של בימ"ש זה בעניין חוסיני הנ"ל. הסנגור המלומד התקשה להשיב במה שונה תיק זה מיתר התיקים בפרשה, שבהם נפסק כי יש לקבל את עדותו של "שנהב" ולתת לה משקל מלא, ואכן הדברים שנאמרו ביחס לשנהב בעניין חוסיני, יפים אף לענייננו, כפי שאכן קבע בימ"ש קמא. לפיכך טענותיו של הסנגור בעניין זה נדחות, ובדין הסתמך השופט קמא על חוות דעת המומחה, כאשר קבע את ממצאיו באשר לזיקה שקיימת בין הרשימה ובין ארגון החמא"ס (עמ' 53 להכרעת הדין). לפיכך, משהוכח כי המערער הצטרף לרשימה זו, לא היה מנוס מהרשעתו בעבירה של חברות ופעילות שיוחסה לו בכתב האישום.

אשר לטענה בדבר נזק ראייתי, אודה כי התקשיתי בהבנת הטענה. הסנגור ציין בטיעונו בפני
נו כי הוא מתכוון לזכ"ד שבו מתועדת חקירה שלא מוצתה. נראה שהכוונה לזכ"ד ת/34, אשר בו נרשם כי המערער הודה כי נבחר למועצה המחוקקת מטעם רשימת הרפורמה והשינוי, וכי מדובר ברשימה השייכת לחמא"ס. לטענת הסנגור גורמי החקירה התרשלו בכך שלא בדקו את מקור הידיעה של המערער, ולכן נגרם לו נזק ראייתי. בימ"ש קמא דן בהרחבה בטענה, ואף ציטט קטעים אחדים מפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בסוגיה זו. בתמצית אציין כי מדובר בדוקטרינה מתחום המשפט האזרחי, אשר נועדה להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע, מקום שבו נגרם נזק ראייתי בשל התרשלותו של הנתבע
(ראו למשל
ע"א 10409/06 יניב רובין ואח' נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח', תק-על 2008(2), 3551 ,עמ' 3554). אולם במשפט הפלילי בכל מקרה נטל ההוכחה מוטל על התביעה. לכן השאלה איננה על מי מוטל נטל ההוכחה, אלא האם מחדלי החקירה שהסנגור טוען להם, גרמו עוול למערער, כפי שהשופט הנכבד קמא ציטט מע"פ 5386/05 בעניין אלחורטי .

כאמור, הנזק הראייתי שהסנגור טוען לו הוא חקירה לא ממצה של המערער. מדובר בטענה תמוהה, שהרי בהגיע פרשת ההגנה, יכול היה המערער להעיד, כפי שאכן עשה, ולהשלים כל פרט שהיה חסר בחקירת המשטרה. אין מדובר בראייה חפצית שנגרם לה נזק בלתי הפיך, אלא בחקירה שלטענת הסנגור לוקה בחסר, ובנקל ניתן להשלים את הטעון השלמה בשלב מאוחר יותר. לכן לא ניתן לומר כי נגרם עוול למערער בשל אותו מחדל חקירתי, אם היה כזה, ולכן טענתו של הסנגור בעניין זה נדחית.

אשר לטענה כי רשימת הרפורמה והשינוי הוצאה מחוץ לחוק חודשים ארוכים לאחר החירות, ואף לאחר מעצרו של המערער, גם לכך יש התייחסות בעניין חוסיני הנ"ל, והשופט הנכבד קמא אף ציטט את הפסקה העוסקת בכך. בכדי שלא להאריך יתר על המידה, אביא גם אני את הדברים כלשונם:


"לא נעלם מעיני כי במועד מאוחר יותר, מאוחר אף ממועד הבחירות למועצה המחוקקת, ביום 22/03/07, נחתמה ע"י המפקד הצבאי הכרזה מפורשת אשר קובעת כי הרשימה האמורה היא התאחדות בלתי מותרת. אין בכך כדי ללמד כי קודם לכן הייתה הרשימה מותרת, וגם המפקד הצבאי ראה לציין בהכרזה כי מדובר בארגון שהינו "זה מכבר חלק מההתאחדות הבלתי מותרת 'החמא"ס'". ברי אפוא כי משהוסר המסווה מעל רשימה זו, והתברר כי היא חלק מארגון החמא"ס, יש להתייחס להכרזה כבעלת אופי דקלרטיבי, אשר הוצאה למען הסר ספק בדבר מהותה של ההתאחדות, ולא כאל הכרזה קונסטיטוטיבית אשר קובעת את האיסור מכאן ואילך".

הדברים הללו יפים גם לעניינו של המערער שלפנינו, וצדק השופט הנכבד קמא כאשר דחה את טענות הסנגור בעניין זה. לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו, ולכן גם טענה זו של הסנגור, אחת דינה להידחות.

נותר לנו לדון בטענה הנוספת שהעלה הסנגור ביחס להחלטתו של השופט הנכבד קמא שלא להתיר לסנגור להפנות לעד שאלות בשפה הערבית. מדובר בהחלטה מיום 14/05/08, אשר מופיעה בפרוטוקול של תיק אחר (תיק שומרון 3303/06 בעניינו של אברהים דחבור), שנדון ביחד עם עניינו של המערער. בעניין זה אני סבור כי הצדק עם המערער. שפת האם של הרוב המוחלט של הנאשמים וחלק ניכר של העדים המעידים בבתי המשפט הצבאיים היא השפה הערבית. זו גם שפת האם של רבים מהסנגורים המופיעים בפני
נו. לכן, משסבר הסנגור כי יוכל לבטא את כוונתו בצורה המיטבית אם יפנה לעד בשפה הערבית השגורה על פיו, ראוי היה לאפשר לו לעשות כן, והתקשיתי להבין מדוע לא נעתר בימ"ש קמא לבקשה זו. במיוחד אמורים הדברים כאשר הסנגור הציע לשאול תחילה בשפה העברית לצורך הרישום בפרוטוקול, ולאחר מכן להפנות לעד את השאלה בערבית.

עם זאת, גם אם צודק הסנגור בעניין זה, אין בכך כדי להשפיע על יתר הטענות שהעלה הסנגור, אשר כאמור לא ראיתי מקום להיעתר לאף אחת מהן, ולכן, הערעור על הכרעת הדין נדחה.

בהודעת הערעור, העלה הסנגור טענה חלופית על חומרת העונש. אין ממש בטענה זו. העונש שגזר בימ"ש קמא עולה בקנה אחד עם רמת הענישה שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין שכבר ניתנו בפרשה זו, ובמידה מסוימת הוא אף נוטה לקולא. בעניין חוסיני, קבענו את הכלל כי "מידת העונש צריכה להיגזר גם ממידת הבכירות בהתאחדות האסורה, וככל שמדובר בפעיל בכיר יותר ראוי שהעונש יהיה חמור יותר", ובהתאם לכלל זה הוחמר עונשו של מי ששימש כשר בקבינט הפלסטיני, ראו ע' 5453,5455,5483/08. גם המערער נושא בתפקיד בכיר, מעבר להיותו חבר במועצה המחוקקת, שכן הוא מונה להיות יו"ר ועד השלטון המקומי. למרות זאת, העונש שנגזר עליו אף נמוך יותר מזה שנגזר על חוסיני הנ"ל, ובנסיבות אלה, וודאי שלא ניתן לומר כי בימ"ש קמא החמיר בעונשו. לכן גם הערעור החלופי על גזר הדין נדחה.

סיכומם של דברים, מכל הטעמים שפורטו לעיל, ערעור ההגנה נדחה הן בחלקו הנוגע להכרעת הדין, והן בחלקו הנוגע לגזר הדין.


השופט אל"ם ד' פרידמן
:
אני מסכים.

השופט סא"ל י' לרר
:
אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של הנשיא אל"ם א' משניות.



ניתן היום 5 באוגוסט 2009, ט"ו באב התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.




(-)

(-)

(-)
___________________


__________________

___________________
שופט

אב"ד

שופט













ע בית המשפט הצבאי 1170/09 ריאד עלי מוצטפא עמלי נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 05/08/2009)