פסקי דין על ברנק חיים וגילי | פסקי דין על אגבריה עבד רחמן | פסקי דין על ענבל חברה לביטוח | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

2235/01 תק     20/03/2002




תק 2235/01 ברנק חיים וגילי נ' אגבריה עבד רחמן, ענבל חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

8



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות חדרה
תק 002235/01


בפני
:
כב' השופט ראובן דן
תאריך:
20/03/2002




בעניין:
ברנק חיים וגילי





התובעים


- נ ג ד -





1 . אגבריה עבד רחמן


2 . ענבל חברה לביטוח בע"מ




הנתבעים

כלל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת שכנגד

פסק דין

1.
בתיק זה תביעה ותביעה שכנגד באשר להתנגשות בין רכבו של התובע לבין רכב משטרתי אשר היה נהוג ע"י הנתבעת מס' 1 בדרך פנימית במתחם משטרת ישראל בחדרה ביום 14/4/01.

2.
על אירוע התאונה אין למעשה חילוקי דעות:
א.
אין חולקין כי בנו של התובע נהג ברכב התובע מכיוון כביש מס' 4 מזרחה בדרך הפנימית של תחנת המשטרה.
ב.
אין חולקין כי בדרך בה נהג בנו של התובע חנתה בצד ימין, כיוון נסיעת התובע, מכונית אחרת, וכי רכב התובע היה במצב עקיפתו של רכב זה כאשר ארעה התאונה.
ג.
אין חולקין כי הרכב המשטרתי הגיע לאיזור אירוע התאונה מצד שמאל כיוון נסיעת התובע כפי שמפורט בתרשימים ת/1 ונ/1.
ד.
אין חולקין גם כי בכיוון, ממנו הגיע הנתבע מס' 1 עם הרכב המשטרתי למקום אירוע התאונה, היה קו עצירה לבן, שחייב את הנתבע מס' 1 לעצור, לפני שהוא נכנס לדרך בה נסע רכב התובע.

3.
אומר גם כי אין הבדל משמעותי בין התרשים ת/1 שהוגש ע"י התובע והתרשים נ/1 של הבוחן המשטרתי שהוגש ע"י הנתבעים.


4.
באשר למהירויות, אין לי ספק כי הרכב המשטרתי נסע לאט, וגם רכבו של התובע לא נסע במהירות מופרזת. העדות היחידה על מהירות רכב התובע היא עדותו של רכב התובע, אהוד ערבה, שאמר בעמ' 6 שורה 13 לפרוטוקול כי רכב התובע נסע במהירות של 30 קמ"ש, שאינה מהירות מופרזת בנסיבות העניין.

5.
נראה לי כי העדות המשמעותית בעניין זה היא עדותו של הנתבע מס' 1 שאמר בעמ' 3 שורה 11 ואילך, אחרי שהודה בשורה 7 של אותו עמ' כי היה קו עצירה לבן בדרכו, את הדברים הבאים: "רציתי לצאת, עצרתי לפני קו העצירה לא היה לי שדה ראיה גלשתי 1 מ' ועצרתי שוב. היה מולי הרכב החונה והוא חנה בתוך הצומת. פתאום הגיע רכב מצד ימין מכיוון כביש מס' 4 ..... " (הכוונה כמובן לרכב התובע).

6.
אין חולקין כי בכל מקרה – זכות הקדימה הייתה לרכב התובע. הנתבע מס' 1 הודה בכך כי שדה הראיה שלו היה מוגבל – ומסקנתי היא כי הרכב, בו נהג הנתבע מס' 1, גלש, כדברי הנתבע מס' 1 לתוך אותו צומת כאשר רכב התובע כבר היה בצומת וכך שלל הרכב המשטרתי מרכב התובע את זכות הקדימה שהייתה לו. מסקנתי היא לכן, כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע מס' 1 דווקא ולא על בנו של התובע שנהג ברכב התובע.

7.
לאור זאת אין מנוס אלא לדחות את התביעה שכנגד של הנתבעים ולקבל את תביעת התובע.

8.
התובע הוכיח את הנזקים הבאים:
א.
השתתפות עצמית וכינון לפי ת/3
2555 ₪
ב.
7,5% הפסד הנחת העדר תביעות לפי ת/3 ות/4
350
₪
ג.
סה"כ

2905 ₪

9.
התוצאה מכל הנ"ל היא כי אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע סך 2905
ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מיום 14/4/01 ועד לתשלום מלא בפועל.

כמו-כן אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסכום כולל של
540
ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מהיום ועד לתשלום מלא בפועל.

10.
לאור כל הנ"ל אני דוחה את תביעת הנתבעים נגד הנתבעת שכנגד ומחייב את הנתבעים הדדית
לשלם לנתבעת שכנגד את הוצאות המשפט בסכום כולל של 540
ש"ח וסכום זה ישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחיה החל מהיום ועד לתשלום מלא בפועל.


11.
המזכירות תעביר עותקים מ

פסק דין
זה לבעלי הדין בדואר רשום.

ניתנה היום 20 במרץ, 2002 (ז' בניסן תשס"ב) בהעדר הצדדים.




ראובן דן
, שופט







תק בית משפט לתביעות קטנות 2235/01 ברנק חיים וגילי נ' אגבריה עבד רחמן, ענבל חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/03/2002)