פסקי דין על הראל מיכל | פסקי דין על הראל אורן | פסקי דין על א.א. מוקד 101 | פסקי דין על גיל דוד |

1590/01 א     02/03/2002




א 1590/01 הראל מיכל, הראל אורן נ' א.א. מוקד 101 בע"מ, גיל דוד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
001590/01

בש"א 8813/01
בפני
:
כב' השופט דר' גבריאל קלינג
, סגן נשיא


24/03/02



בעניין:
1. הראל מיכל

2. הראל אורן


ע"י ב"כ עו"ד
שי ניצן ועו"ד א' שושני

המבקשים


נ
ג
ד


1. א.א. מוקד 101 בע"מ

2. גיל דוד


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד א' אברמוביץ

הנתבע


ה ח ל ט ה


1.

המבקשים מנויים על שירותי אבטחה של א.א. מוקד 101 בע"מ
מ-16.9.98. בביתם הותקנה מערכת אבטחה מסוג פימא המקושרת למוקד החברה בתקשורת קווית. על פי סעיף ט' להסכם ההתקשרות חלה על לקוחות, שלהם מערכת תקשורת אלחוטית, החובה למלא אחר הוראות משרד התקשורת בענין רישוי תחנות מנוי אלחוטיות, ולשלם את אגרת הרשיון כנדרש על ידי משרד התקשורת. המבקשים חויבו על ידי המשיבה מס' 1 בתשלום עבור רשיון כזה לשנים 1999 (99 ₪) ו-2000 (102 ₪).

2.


בשנת 2001 התברר למבקשים שבשנת 1995 תוקנו תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) תשמ"ז-1987 ובתקנות 8א ו8ב נקבע:
"8א(א) בעל רשיון לתחנת עסק מאחד הסוגים המפורטים בחלקים ב' וג' לתוספת, יראו כבעל רשיון של כל אחת מתחנות המנוי של תחנת העסק.
(ב) אגרה ששילם בעל תחנת העסק יראו כמשולמת גם בעד כל תחנת מנוי של תחנת העסק.
8ב(א) בעל רשיון לרשת תחנות חד מגמתיות, יראו כבעל רשיון של כל אחת מן התחנות ברשת והוא יהיה חייב בתשלום אגרה בעדן."

בירור עם משרד התקשורת (נספח ד' לבקשה לאישור התובענה הייצוגית) אימת את מסקנתם של המבקשים כי בוטל החיוב באגרה לגביהם.

3.

המבקשים הגישו תביעה נגד המשיבה מס' 1 ונגד המשיב מס' 2 שהוא מנהלה של המשיבה מס' 1 ובעל מניות בה. התביעה היא להשבת הסכום ששולם על ידי המבקשים למשיבה כאגרה לשנים 1999 ו-2000.


כן עתרו המבקשים להכרה בתביעתם כתובענה ייצוגית בשם לקוחות המשיבה שמהם נגבתה אגרה שלא כדין.

בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית צויין שהיא מוגשת בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, או לחלופין בהתאם להוראות תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.

לבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית יכול רק מי שלו עצמו עילת תביעה כלפי הנתבעים. בענין שבפני
אין למבקשים עילת תביעה.

המשיבים מסכימים שמאז שתוקנו התקנות כאמור, אין חובת רישוי נפרד על תחנת המנוי. המבקשים טוענים כי אין המשיבה רשאית לגבות מהמנויים תשלום על חשבון האגרה המשולמת על ידה כבעלת תחנת עסק. לעומתם טוענת המשיבה כי זכותה לגבות תשלום בגין אגרת הרשיון שהיא משלמת.

לו צדקו המבקשים בטענתם היתה להם עילת תביעה להשבת הסכומים שנגבים שלא כדין. אולם אותה מחלוקת מתייחסת למנויים בעלי יחידות עם תקשורת אלחוטית. המבקשים הם בעלי יחידה בתקשורת קווית. המשיבה מסכימה שאין היא רשאית לגבות סכום כלשהו בגין אגרת הרישוי מבעלי תחנת מנוי קווית. המחלוקת מתייחסת לבעלי תחנות מנוי אלחוטיות שאין המבקשים נמנים אליהם. בהיותם בעלי תחנת מנוי קווית אין הם יכולים לשמש לפה לבעלי תחנות מנוי אלחוטיות.

5.

יותר מכך. משהוגשה התובענה שבפני
מיהרה משיבה והפקידה בקופת בית המשפט את הסכום של 246 ₪, שהוא הסכום הנתבע על ידי המבקשים. כלשונה של התקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 תשלום מלוא סכום התביעה נועד לסילוק התביעה ולא נותרה בידי המבקשים כל עילת תביעה.
בהחלטתי בת"א 1586/00 (בש"א 7742) אגרנט נ' מפעל הפיס (ניתנה ביום 14.8.00 ולא פורסמה),
התייחסתי
לסילוק
תביעתו של המבקש להכיר
בתובענה
ייצוגית ואמרתי
(פסקה 10):
"לכאורה, עשויה קבלתה של טענה זו לסכל הגשתן של תובענות ייצוגיות. כל נתבע ישמח לסלק את אימתה של התובענה הייצוגית על ידי סילוק תביעתו האישית של המבקש להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. לכן יש להתייחס בזהירות יתירה להצעה של הנתבעת לסלק את תביעתם של המבקשים. לענין זה יש חשיבות מכרעת לעיתויה של ההצעה. גם אם לא ראוי ליתן משקל להצעה שבאה לאחר הגשתה של בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, הרי שונה המצב כאשר ההצעה ניתנה עוד קודם להגשתה של התובענה הייצוגית."

בענין שבפני
לא פנו המבקשים למשיבים, קודם להגשת התביעה, בדרישה להשבת כספם. אמנם אין על תובע חובה להקדים דרישה לסילוק התביעה לפניה לבית המשפט. אולם בנסיבות הענין שבפני
יש בהעדר הפניה משום התנהגות שלא בתום לב. מחפזון בהגשת תביעה ובקשה להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית, נודף חוסר תום לב. על המבקש לייצג ציבור תובעים לנהוג בתום לב וליתן לנתבע הזדמנות ליישב את התביעה ללא פניה לערכאות.

על מנת שיחשבו המבקשים כנוהגים בתום לב היה עליהם לדרוש מהמשיבה את השבת כספם וליתן לה הזדמנות סבירה לסלק את תביעתם בטרם פנו לבית המשפט. אין לאפשר למבקשים ליהנות מהתנהגותם שלא בתום לב, ולאפשר להם ניהולה של תובענה ייצוגית, אך ורק מכיוון שמנעו מהמשיבה לסלק את תביעתם קודם לפניה לבית המשפט.
כנגד החשש שנתבעים יסכלו הכרה בתביעות כתובענות ייצוגיות על ידי סילוק תביעתו של המבקש להיות תובע ייצוגי, עומדת חובתו של אותו תובע לנהוג בתום לב וליתן לנתבע הזדמנות להימנע מהתדיינות על ידי היענות לתביעה.

לאור האמור הנני קובע שכיום אין למבקשים עילת תביעה כלפי המשיבים ולכן אין מקום לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית.

7.

בהתחשב בנסיבות שבהן הכירה המשיבה בצידקת התביעה בהפקידה את הסכום הנתבע בבית המשפט, הנני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד בהוצאות בקשה זו בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.


ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ב (1 2 במרץ 2002) במעמד הצדדים.




דר' גבריאל קלינג
,
שופט

סגן נשיא











א בית משפט מחוזי 1590/01 הראל מיכל, הראל אורן נ' א.א. מוקד 101 בע"מ, גיל דוד (פורסם ב-ֽ 02/03/2002)