פסקי דין על אל חנניה | פסקי דין על פנחס רבינוביץ | פסקי דין על חמאוי שלמה

1998/04 ברע     25/11/2004




ברע 1998/04 אל חנניה, פנחס רבינוביץ נ' חמאוי שלמה




בעניין:

1
בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בר"ע 001998/04


לפני:
כב' השופטת גרסטל הילה







המבקשים
:
1.
אל חנניה
2.
פנחס רבינוביץ






נ
ג
ד




המשיב
:
חמאוי שלמה






החלטה
במסגרת החלטה זו עלי להכריע בשאלת סמכותו של בית משפט קמא להאריך מועד להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.
1.
רקע
(א)
המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת גרוסמן) מיום 22.2.04 שלפיה נדחתה בקשתם לביטול פסק-דין שניתן נגדם בהעדר הגנה.
(ב)
בקשת המבקשים לרשות לערער הוגשה ביום 20.5.02 – לאחר שלבקשת ב"כ המבקשים האריכה השופטת קמא את המועד להגשתה.
(ג)
בהחלטתי זו עלי לקבוע אם השופטת הנכבדה היתה מוסמכת להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער או שסמכות זו נתונה רק לערכאת הערעור.
2.
טענות המבקשים
(א)
ב"כ המבקשים טוען, שמשעסקינן בהליך אדברסארי, אל לו – לבית המשפט – להידרש לטענה שלא הועלתה על ידי המשיב, שבעצם אי העלאתה – יש לראותו כאילו זנח אותה. משהגיש המשיב תגובה עניינית לגופה של הבר"ע, ובה לא העלה את טענת חוסר הסמכות – יש לראותו כאילו ויתר עליה.
(ב)
עוד טוען ב"כ המבקשים, שיש להכיר בסמכותו של בית משפט השלום להאריך מועדים בשל העובדה שהחוק והתקנות שותקים בסוגיה זו.
ב"כ המבקשים מגייס לעזרתו כללי פרשנות שונים. בין היתר, מסתמך הוא על סע' 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן:- "חוק בתי המשפט"), המאפשר לכל בית משפט ליתן כל סעד אחר, ככל שייראה לנכון בנסיבות שלפניו.
(ג)
ב"כ המבקשים טוען, שיש להבחין בין ערעור בזכות על

פסק דין
, שבו לא ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, לבין החלטה אחרת, לגביה ניתן לבקש עיון חוזר. ב"כ המבקשים גורס, שיכולתו של בעל דין לבקש מבית משפט קמא הארכת מועד להגיש בר"ע על החלטה בבקשה לביטול

פסק דין
קיימת אך ורק כסעד אינצידינטלי, כל עוד לא איחר את המועד להגיש בר"ע לבית המשפט המוסמך לדון בה. כך ימנע מצב, שבו מוגשת לבית משפט קמא בקשה לביטול

פסק דין
, ובד בבד עמה, מוגשת בקשה לסעד זמני, חרף העובדה שהמועד להגשת בר"ע חלף.
(ד)
לחילופין טוען ב"כ המבקשים, שהמבקשים הסתמכו על החלטה שיפוטית של השופטת הנכבדה, ושינו את מצבם לרעה, וגם מטעם זה אין למנוע מהם את יומם בבית המשפט. ב"כ המבקשים מציין שבמועד שהוגשה הבקשה לעיון חוזר – הייתה הבר"ע כתובה, והטעם היחיד לאי הגשתה הוא הארכת המועד על ידי השופטת הנכבדה.
(ה)
לחילופין עותר ב"כ המבקשים שיותר לו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבר"ע.
3.
טענות המשיב
ב"כ המשיב טוען, שהסמכות להאריך מועד להגשת בר"ע מסורה אך ורק לבית המשפט שידון בבר"ע, והסמכות הנטענת על ידי המבקשים, אינה אלא סברות בלבד. המשיב מוסיף וטוען, שמשחרג בית משפט קמא מסמכותו, על בית משפט זה להידרש מיוזמתו להעדר הסמכות, ולקבוע את בטלות ההחלטה.
4.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, נחה דעתי שבית משפט קמא אינו מוסמך להאריך המועד להגשת בקשת רשות לערער.
(א)
סע' 52(ב) לחוק בתי המשפט קובע לאמור:
"החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי."
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע, כמוה כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, והלכה היא שהסמכות לדון בבקשה מעין זו מסורה לבית המשפט המוסמך לדון בערעור עצמו (וראה: בש"א 10162/01 אביבי זאב נ' יהודה יצחק (לא פורסם)). בית משפט קמא מוסמך לדון בבקשה לביטול

פסק דין
, ואף מוסמך לדון בבקשה לעיון חוזר, ככל שהתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות להידרש לבקשה כזו, אלא שבית משפט קמא אינו מוסמך להאריך מועד להגשת בקשה שהסמכות לדון בה נתונה לבית משפט שלערעור, ולו בלבד.
(ב)
ב"כ המבקשים טוען שיש להבחין בין מצב שבו הוגשה בקשה להארכת מועד טרם שחלף המועד להגיש בר"ע, שאז בית משפט קמא מוסמך להעתר לבקשה, לבין מצב בו חלף המועד – שאז רק בית משפט שלערעור מוסמך להעתר לה. להבחנה זו אין בסיס בחוק או בתקנות.
אין בידי לקבל גם את טענת ב"כ המבקשים שלפיה מקור סמכותו של בית משפט קמא להאריך מועד נובע מסע' 75 לחוק בתי המשפט, או מתקנה 528. סע' 75 לחוק בתי המשפט אכן מסמיך את בית המשפט לתת כל סעד שימצא לנכון, אלא שסמכות זו קיימת אך ורק לגבי הליכים המצויים בסמכות בית המשפט. ואילו תקנה 528 לתקנות מתייחסת לסמכותו של שופט או רשם בית המשפט המוסמך לדון בבקשה עצמה להאריך מועד להגשתה, ולא לסמכות שופט או רשם של בית משפט אחר.
(ג)
אשר לטענת המבקשים שלפיה בית המשפט לא יעלה טענת העדר סמכות כשהצדדים לא העלוה בעצמם – הרי שהלכה היא שמשבסמכות עסקינן – בית המשפט יעלה טענת חוסר סמכות מיוזמתו הוא (ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן, פד"י לז(3) 1).
5.
סוף דבר
מכל האמור לעיל – אני קובעת שהשופטת הנכבדה לא הייתה מוסמכת להאריך מועד להגיש את הבר"ע.
יחד עם זאת, מאחר שהטענה לא הועלתה ע"י ב"כ המשיב בשום שלב, אני מתירה לב"כ המבקשים להגיש בקשה להארכת מועד.
הבקשה תוגש תוך 15 יום מהיום, ותועלה לרשם לאחר שיוגשו לה תגובות.
המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.


ניתנה היום, י"ב בכסלו, תשס"ה (25 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.



גרסטל הילה
, שופטת











ברע בית משפט מחוזי 1998/04 אל חנניה, פנחס רבינוביץ נ' חמאוי שלמה (פורסם ב-ֽ 25/11/2004)