פסקי דין על הנהלת אקט | פסקי דין על קובי שמעוני | פסקי דין על אילן שושנה

10385/09 בשא     19/08/2009




בשא 10385/09 הנהלת אקט בע"מ, קובי שמעוני נ' אילן שושנה




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 10385/09
בתיק עיקרי: תא 2101/06

בפני
:
כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:
19/08/2009





בעניין
:
1. הנהלת אקט בע"מ

2. קובי שמעוני



ע"י ב"כ
עו"ד יריב

המבקשים/הנתבעים

נ
ג
ד


אילן שושנה




ע"י ב"כ
עו"ד רפפורט

המשיב/התובע

החלטה


הנתבעים עותרים לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם.

כידוע, המקור לחיוב תובע-יחיד בהפקדת ערובה הוא תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר עיקר תכליתה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כאשר סיכויי ההליך קלושים. במסגרת בחינת תחולתה של תקנה זו יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע שלא לצאת נפסד ככל שהתביעה כנגדו תידחה, וכן יש לבחון גורמים נוספים כגון סיכויי ההליך, מורכבותו, מהות הצדדים ומידת תום הלב בנקיטת ההליך.
בנוסף, נקבע כי על הנתבע מוטל נטל השכנוע להראות כי מצבו הכלכלי של התובע-היחיד מצדיק את חיובו בערובה (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (11/2/09); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13/7/08)).

בנוסף, על פי הפסיקה, קיימת אפשרות עקרונית להורות על הפקדת ערובה גם בשלב מתקדם של הדיון כאשר חל שינוי נסיבות של ממש, המצדיק עריכת איזון מחדש בסוגייה (רע"א 2157/06 לרנר נ' מוזיאון תל אביב לאומנות בע"מ (14/5/06)).
הובעה גם הדיעה לפיה הגשת בקשה לחיוב בערובה בשלב מתקדם של ההליך אינה לוקה בשיהוי, שכן ככל שבכוונת התובע לשלם הוצאות שיחוייב בהן בסופו של ההליך, הרי שממילא מצבו לא ישתנה לרעה, בעוד שאם הוא מתעתד להתחמק מתשלום ההוצאות, קיימת הצדקה עניינית לחייבו בערובה (בש"א (י-ם) מדינת ישראל נ' עתיר בע"מ (17/10/06)).

התביעה (המתוקנת) נסבה על טענה בדבר הפרת זכויות ההפצה, השימוש או השיווק ביצירות מוסיקליות מסויימות לצורך הפקת רווחים ומבלי לשלם לתובע את תמורתן. התובע טען, כי התגבש הסכם בעל פה בינו לבין הנתבעים בדבר שיתוף פעולה לצורך שיווק אלבומיו. בחודש יוני שנת 2003 הועלו הסכמות הצדדים על גבי הכתב, ובמסגרת ההסכם הוסדרו זכויות היוצרים של התובע.
אלא שלטענתו, בשלב מסויים, התברר לו כי הנתבע גרף את כל הרווחים שנבעו מפעילותו המוסיקלית. התובע טען כי הוא לא זכה לתשלום בגין עבודתו המוסיקלית עבור הנתבע, ובנוסף, הנתבע, בניגוד להבטחותיו, לא הפיק עבורו את האלבום שהובטח לו.
התובע טען לשורה של עילות שעניינן הפרת זכויות יוצרים, סעיפים מקפחים בחוזה אחיד, וגניבת עין.

בבקשה הנוכחית, טוענים הנתבעים, כי סיכויי התביעה קלושים, שכן קיימת סתירה פנימית בטיעוניו של התובע בכתב התביעה המתוקן וכן קיימת סתירה בין הטיעונים בכתב התביעה המתוקן לבין הסכם ההתקשרות בין הצדדים (הנתבעים מתייחסים באופן קונקרטי לטענות ולעילות השונות שבכתב התביעה). בנוסף, טוענים הנתבעים, כי מצוי ברשותם מידע לפיו לתובע אין כל מקור הכנסה, הוא מובטל ושקוע בחובות, ובנסיבות אלה, יקשה עליהם להיפרע ממנו, ככל שייפסקו לזכותם הוצאות. לטענתם, יש להביא בחשבון גם את העובדה, שהתובע ביקש לתקן את כתב התביעה רק בקדם המשפט שנערך בחודש ספטמבר 2008 , בטענה שאינו דובר עברית ולכן לא היה באפשרותו למסור לבא כוחו את פרטי תביעתו כראוי.
הנתבעים טוענים כי התנהלות זו של התובע גרמה לעיכוב ניכר בניהול ההליך.

אכן, קשה להתעלם מכך שהבקשה הנוכחית הוגשה בחלוף פרק זמן ניכר ממועד הגשת התביעה המקורית (התביעה המקורית הוגשה ביום 5/9/06 והבקשה הנוכחית הוגשה ביום 21/5/09). עם זאת, לאור הרציונל שהובע קודם לכן בדבר העדר קיומו של שיהוי בבקשות מסוג זה, איני סבור שמדובר בנימוק המצדיק, בפני
עצמו את דחיית הבקשה.

בתגובתו, מבהיר התובע, כי הוא אינו מובטל, אינו מצוי בחובות, מנהל חשבון בנק מסודר, משלם באופן סדיר הלוואה שקיבל מהבנק לצורך רכישת מכונית, אין כנגדו תיקי הוצל"פ פתוחים ומאז עלייתו לארץ הוא מנהל ספרי הנהלת חשבונות המבוקרים על ידי רו"ח וכן משלם מיסים באופן סדיר. לטענתו, קבלתה של הבקשה לתיקון כתב תביעה מייתרת את הטענה בדבר חוסר שליטתו בשפה העברית.

בתשובתם לתגובה, טוענים הנתבעים, כי התובע טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת ההחלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה, וזהו אחד הנימוקים העיקריים, מבחינתם, לצורך בחיוב בערובה. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי התובע לא הציג בתצהירו מקור הכנסה כלשהו, וודאי שלא מקור הכנסה יציב וקבוע, ומהאמור בתגובתו מסתבר כי הוא נדרש להלוואה בנקאית אף לשם קניית רכב.

כאמור, על הנתבע-מבקש החיוב בערובה מוטל נטל השכנוע להוכיח כי מצבו הכלכלי של התובע מצדיק חיוב בערובה. לפיכך, אין זה חלקו של התובע להראות כי מצבו הכלכלי יציב באופן המצדיק לפטור אותו מהפקדת ערובה, וממילא לא היה צורך ממשי בפירוט מצידו בנדון. מהאמור בתגובת התובע, לא לגמרי ברור מהי עמדתו העובדתית לגבי תשלום סכום ההוצאות בו חוייב.
לטעמי, ככל שסכום ההוצאות אכן טרם שולם, הרי שהדבר מהווה אינדיקציה מסויימת לגבי יכולת (או היעדר יכולת) הפירעון של התובע, ולמידת נכונותו לשאת בתשלום רכיב הוצאות עתידי.
עם זאת, אין לדעת מהו מצב הדברים המדוייק בהקשר זה, ומעבר לכך, תמונת המצב לגבי מצבו הכלכלי של התובע, אינה לגמרי ברורה.

עיינתי בכתב התביעה ועל פני הדברים, לא התרשמתי שסיכוייה נמוכים באופן המצדיק את חיוב התובע בערובה.
ככל שמבחינת הנתבעים, קיימות סתירות לכאוריות בין טענות שונות בכתב התביעה המתוקן, הרי שהן ניתנות להבהרה על דרך הפניית דרישה לפרטים נוספים.
בנוסף, לא התרשמתי כי התנהלותו הדיונית של התובע מאופיינת בזלזול או בהשתהות כלשהם שגרמו לעיכוב בניהול ההליך.

לפיכך, ובהתאם לנסיבות שהוצגו לפניי, אין אינדיקציה לחיוב התובע בערובה. הבקשה נדחית. לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות.

ניתנה היום כ"ט באב, תשס"ט (19 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אבי זמיר
, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו








בשא בית משפט מחוזי 10385/09 הנהלת אקט בע"מ, קובי שמעוני נ' אילן שושנה (פורסם ב-ֽ 19/08/2009)