פסקי דין על אליאס תלחמי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2124/99 בל     04/04/2002




בל 2124/99 אליאס תלחמי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

8



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 002124/99


בפני
:
כב' השופט מיכאל שפיצר


30/04/02



נציגי ציבור: אפרימי אברהם והבר אבי
בעניין:
אליאס תלחמי


ע"י ב"כ עו"ד
גב' ברגר
התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
רן ניסים
הנתבע


פסק דין

התביעה:

1.
בפני
נו תביעתו של מר תלחמי אליאס, נגד המל"ל – אשר דחה את תביעתו להכיר כפביעה בגבו שאירעה ביום 19/11/98 כתאונת עבודה.

2.
לטענת התובע, ביום 19/11/98 שעה שעבד לבדו במוסך, הרים "גיר" של מכונית סובארו מהריצפה, לצורך הרכבתו ברכב.

3.
לדבריו, ברגע שהרים את הגיר – חש לפתע בכאב חד בגב התחתון וברגל שמאל.

4.
מוסיף התובע שכתוצאה מהתאונה נגרמה לו מוגבלות קשה בגבו.

5.
כן מתאר התובע שבסמוך לאחר קרות התאונה, הזעיק את אביו שבא למוסך ולקח אותו הביתה.

6.
התובע מביא לידיעתנו כי בשנת 1996 סבל מאירוע דומה בגבו – שהוכר כתאונת עבודה.

7.
לחילופין, התובע גורס שפגיעתו בעבודה הינה פרי של מיקרוטראומה, שנגרמה מפעולות שונות של הרמה והורדה של חלקים שונים (גירים, ראש מנוע, גלגלים וכיו"ב).

8.
הנתבע – במכתבו מיום 18/3/99, טוען שלא אירע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, ולפיכך דחה את התביעה. לפיכך, התובע הגיש את תביעתו זו.

ההגנה


9.
הנתבע בכתב ההגנה שב וטוען שלתובע לא ארעה תאונת עבודה, וכי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למצבו.

10.
מוסיף הנתבע, שהתובע לקה במחלתו כתוצאה מתהליך תחלואתי טבעי ושהשפעת העבודה על מצבו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

דיון והכרעה


11.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ראיותיהם והסיכומים שהוגשו – מסקנתנו היא שדין התביעה להידחות.

12.
הטעם לדחיית התביעה הוא שלא עלה בידי התובע לשכנע אותנו שאכן ארעה לו תאונת עבודה.

13.
התובע מתאר כי מיד לאחר התאונה חש "לפתע כאב חד בגב תחתון וברגל שמאל" (סע' 3 לתצהיר).

14.
ממשיך התובע (בסע' 11-10 לתצהיר) ש"בסמוך לאחר קרות התאונה הזעקתי את אבי למוסך שלקח אותי הביתה. ממועד התאונה לא שבתי לעבוד במוסך". (וכן ראו הודעתו לחוקר המל"ל נ/1 עמ' 2).

15.
הדעת נותנת, שפגיעה כה קשה, שאילצה את התובע לסגור את עסקו בו ביום, ולהזעיק את אביו – תביא אותו היישר
לטיפול רפואי.

16.
אלא שלא כך היו פני הדברים. התובע פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי, רק ביום 31/12/98 היינו שבועיים לאחר האירוע הנטען.

17.
גם תיאור הפגיעה כפי שנמסרה בקופת חולים והמתועדת בכרטיסו הרפואי ולפיה "נפל בזמן החזקת משקל כבד ומאז יש לו כאבים נוראים בירך שמאל" (ההדגשה שלי – מ.ש.), אינה תואמת את גירסתו כאן.

18.
סבורים אנו, שהעובדה שחלפו שבועיים מיום התאונה הנטענת – ועד לפנייתו הראשונה של התובע לקבלת טיפול רפואי, שוללים את קיומו של האירוע ביום 19/11/98.

19.
מטעם התובע הוגש גם תצהירו של מר נאדר חסון. מר חסון עבד במוסך של התובע שסיפר לו על התאונה.

20.
עדות זו, הינה נסיבתית, ואין בה כדי לשנות ממסקנתנו שבמועד האמור לא ארע לתובע אירוע תאונתי.

21.
אדרבא – במקום תצהירו של מר נאדר חסון – ראוי היה שיעיד בפני
נו אביו של התובע שעל פי הטענה הוזעק לקחת את בנו לאחר הפגיעה, ושיבהיר מדוע לא פינה את בנו ישירות לקבלת טיפול רפואי.

22.
גם אם נתעלם מהעובדה שהתביעה סבה סביב אירוע תאונתי ולא בעילה של מיקרוטראומה – נוסיף, למען הסר ספק שבמקרה שלפנינו יש לדחות את התביעה גם בעילה זו.

23.
ראשית, כבר ראינו שהתובע טען שהפסיק לעבוד ביום 19/11/98 בעוד שלקבלת טיפול רפואי פנה לראשונה רק ביום 3/12/98 – ובתקופה שבין מועדים אלו לא עבד. לכן, אין צידוק להכיר בתביעתו בעילת המיקרוטראומה.

24.
זאת ועוד. מתצהירו של התובע (סע' 18) לא ברור שהמדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות, במספר כה רב של פעמים, שיש בו כדי ליצור נזק מצטבר. התובע לשיטתו טיפל ב-7-5 כלי רכב ביום וספק רב בעינינו, אם אכן במסגרת עבודה זו, ביצע מספר רב של הרמה והורדה של חלקים אם היה דמיון בין הפעולות.

25.
לפיכך – אין מנוס מדחיית התביעה.

26.
אין צו להוצאות.


ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ב (4 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.


נציג עובדים
אפרימי אברהם

נציג מעבידים
הבר אבי

מיכאל שפיצר
, שופט



002124/99בל 710 ריקי סבג






בל בית דין אזורי לעבודה 2124/99 אליאס תלחמי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/04/2002)