פסקי דין על נאיל מוחמד סעד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1248/03 בל     29/10/2003




בל 1248/03 נאיל מוחמד סעד נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בית הדין לעבודה
ב"ל 1248/03

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

השופט, חיים ארמון
בפני
:

נאיל מוחמד סעד

בענין:
המערער
ע"י עו"ד פריד גאנם
נגד
המוסד לביטוח לאומי


המשיב
ע"י עו"ד עדי עינב-גולן
פ ס ק ד י ן
1. המערער נחבל בראשו בתאונת דרכים ביום 30/11/97. המשיב הכיר בתאונה האמורה כבתאונת עבודה ושילם למערער דמי פגיעה בגין התקופה שמלמחרת התאונה ועד ליום 13/4/98.

2. ביום 9/8/98, קבעה ועדה רפואית בהרכב של שני פוסקים רפואיים כי למערער דרגות נכות זמנית כאמור להלן:
30% לתקופה שמיום 14/4/98 ועד ליום 31/7/98.
20% לתקופה שמיום 1/8/98 ועד ליום 31/10/98.
10% לתקופה שמיום 1/11/98 ועד ליום 31/12/98.

3. המערער ערר על החלטת הפוסקים הרפואיים. הערר נדון בפני
ועדה רפואית לעררים, אשר החליטה ביום 2/11/98 לדחות את עררו.
4. המערער ערער לבית דין זה כנגד ההחלטה האמורה. הערעור האמור נדון בתיק ב"ל 2153/98. ביום 26/9/99, קיבלתי את ערעורו של המערער, והוריתי על השבת עניינו אל הועדה הרפואית לעררים תוך מתן הוראות לועדה זו.

5. לאחר השבת עניינו של המערער אל הועדה הרפואית לעררים, נקבעה למערער דרגת נכות זמנית, לתקופה ממושכת יותר. עם תום הזמניות, זומן המערער להמשך ההתדיינות בפני
ועדה רפואית בדרג ראשון. בסופו של דבר, ביום 30/4/02, החליטה ועדה רפואית בהרכב שני פוסקים רפואיים, כי החל מיום 1/7/01, דרגת נכותו היציבה של המערער עקב התאונה, היא בשיעור 0%.

החלטה זו של הפוסקים הרפואיים ניתנה בהתעלם מפניות של ב"כ המערער אל המשיב, בעניינים שונים.

6. המערער ערר על החלטת הפוסקים הרפואיים מיום 30/4/02. לנימוקי הערר צורפו מסמכים שונים (כולל חוות דעת ד"ר קראקרה מיום 8/2/02, ממצאי בדיקה קוגניטיווית מיום 30/5/02).

7. הערר נדון על ידי ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"). הועדה קיימה דיון בעניינו של המערער ביום 21/10/02. במועד זה, החליטה הועדה לבקש את תיקו הרפואי המלא של המערער מקופ"ח, וכן על עריכת בדיקות ct ו-eeg חדשות למערער. הועדה החליטה שהיא תסכם את הדיון לאחר קבלת המבוקש, בהעדרו של המערער.

הועדה התכנסה לישיבה נוספת, ביום 12/1/03, והחליטה לדחות את עררו של המערער.

8. הערעור שבפני
מופנה כנגד החלטתה האמורה של הועדה. בכתב הערעור העלה ב"כ המערער טענות רבות ושונות, לרבות טענות בענין פגיעה בזכות הטיעון של המערער.

9. בהתאם להחלטה מיום 19/3/03, הודיע ב"כ המערער כי הוא מסתפק בטיעונים שבכתב הערעור, תוך ששמר לעצמו את הזכות להשיב על טיעוני המשיב לאחר שאלה יוגשו.

10. משבאה העת להגשת טיעוני המשיב, ביקש המשיב ארכה להגשת הטיעונים, בשל רצונו לברר פרטים עם "פקיד התביעות" (נראה שהכוונה היתה למזכיר הועדות הרפואיות). ניתנה למשיב ארכה כמבוקש, ובמהלכה הודיע המשיב, ביום 3/6/03, כי הוא מסכים להשבת עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שהועדה תבהיר עניינים שונים שפורטו בהודעתו של המשיב.

בהחלטה מיום 4/6/03, התבקש ב"כ המערער להודיע אם המערער מסתפק בקבלת הערעור בעניינים שפורטו בהודעת המשיב.

11. ב"כ המערער הודיע ביום 6/7/03 כי הוא מבקש שעניינו של המערער יועבר לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה, וכן שהוא מבקש שיינתנו לועדה הוראות נוספות (שלא נכללו בהודעת המשיב מיום 3/6/03) אשר פורטו בסעיפים 4 ו-5 להודעה האמורה של ב"כ המערער. (כן טען ב"כ המערער בענין הוצאות המשפט, תוך הצגת קבלות על הוצאות שהמערער הוציא בפועל כדי להתמודד עם הערר והערעור).

בהחלטה מיום 9/7/03, הומלץ לב"כ הצדדים להגיע לנוסח של

פסק דין
מוסכם, ובין השאר הומלץ להם להסכים על קבלת הערעור בדרך האמורה בהודעת המשיב מיום 3/6/03 בצרוף האמור בסעיפים 4 ו-5 להודעת המערער מיום 6/7/03. כן נאמר בהחלטה שאם לא תושג הסכמה, יהיה צורך לתת

פסק דין
שיכריע בערעור ולשם כך יהיה המשיב זכאי להשלים את טיעוניו עד ליום 10/8/03 (שכן המשיב, למעשה, לא הגיש טיעונים מטעמו, אלא רק את הודעתו האמורה מיום 3/6/03).

12. ביום 29/7/03, הודיע ב"כ המערער כי ההמלצה מיום 9/7/03 מקובלת עליו (כלומר - הוא כבר לא עמד על העברת עניינו של המערער אל ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה).

13. ב"כ המשיב הגישה, ביום 30/7/03, טיעונים מטעם המשיב בעניינים שבהם המשיב לא הסכים עם ב"כ המערער. עתירת המשיב על פי טיעונים אלה, היתה שהערעור יתקבל אך ורק בהתאם להסכמת המשיב מיום 3/6/03.
14. בהחלטתי מיום 31/7/03, המלצתי למשיב לשקול את עמדתו מחדש. הפניתי את תשומת לבו של המשיב לכך שהמערער כבר הסכים לקבלת ההמלצה מיום 9/7/03, כלשונה. המלצתי למשיב לשקול את האינטרס הציבורי ואת השאלה מי - אם בכלל - עלול להינזק מכך שגם המשיב יסכים למה שהמבקש כבר הסכים (כלומר - לעניינים המנויים בסעיפים 4 ו-5 להודעת ב"כ המערער מיום 6/7/03, שכל אשר היה בהם - היה בקשה מהועדה להבהיר שני עניינים נוספים).

15. ב"כ המשיב הודיעה, ביום 10/9/03, כי המשיב אינו מסכים להפניית סעיפים 4 ו-5 להודעת ב"כ המערער מיום 6/7/03. הטעמים לכך הוסברו על ידי המשיב באופן הבא:

א. העניינים האמורים ממילא כלולים בהודעת המשיב מיום 3/6/03, ובהפניית שאלות נוספות בעניינים אלה אל הועדה "יש אך כדי לבלבל את הועדה ולהטעותה". חברי הועדה אינם משפטנים והפניית שאלות שלא לצורך "אך תכשיל את הועדה".

ב. טובת הענין היא שהשאלות תהיינה ברורות, כך שהתשובות עליהן תהיינה ברורות וניתן יהיה להבין את כוונת הועדה.

ג. התנגדותו של המשיב אינה התנגדות לשמה, אלא היא למעשה לטובתו של המערער, כי המערער הוא שיינזק מכך שיופנו אל הועדה שאלות שאינן מובנות ושלא לצורך.

16. הודעת המשיב מיום 10/9/03, מתמיהה אותי, בשל מספר סיבות:

א. למעשה, כעולה מההודעה, המשיב סבור כי האמור בסעיפים 4 ו-5 להודעת ב"כ המערער מיום 6/7/03, ממילא כלול כבר בהבהרות שהמשיב הסכים לבקש מהועדה, כאמור בהודעתו מיום 3/6/03. מכאן, שלא יכולה להיות למשיב כל התנגדות עקרונית להשבת עניינו של המערער אל הועדה גם על פי האמור בסעיפים 4 ו-5 להודעת המערער, שכן המשיב - לטענתו - ממילא הסכים לבקש הבהרות מהועדה גם בעניינים אלה. על כן, כל המחלוקת עם המערער היא סמנטית בלבד.
ב. המשיב סבור שטעמי סמנטיקה מצדיקים את המשך ההתדיינות, מצדיקים הגשת טיעונים משלימים תוך השקעת משאבים של המשיב, ומצדיקים את הצורך במתן

פסק דין
שיכריע בערעור, למרות שלמעשה כבר אין מחלוקת עניינית בין הצדדים.

ג. המשיב אינו סומך על כישוריהם של חברי הועדה; הוא סבור שאם הרופאים המומחים המרכיבים את הועדה אינם משפטנים, אזי הם ייטו לטעות ולהתבלבל מכך שמופנות אליהם שאלות (וְלוּ גם שאלות חוזרות באותם עניינים). אם זו דעתו של המשיב על כישוריהם של חברי הועדה, מוטב שהמשיב יפעל להחלפת חברים אלה. (להסרת ספק - איני שותף לדעתו זו של המשיב על חברי הועדה).

ד. עמדת המשיב משקפת גישה פטרוניסטית ומתנשאת גם כלפי המערער ובא כחו. המשיב מתיימר לדאוג לאינטרסים של המערער, והוא מיטיב לדעת מהמערער ומב"כ המערער שקבלת עמדתו של המערער, תפעל - כביכול - דווקא לרעת המערער.

17. על סמך האמור לעיל, הרי שכבר איני צריך להכריע בסכסוך המהותי בין הצדדים. שני הצדדים מסכימים שהערעור יתקבל. שניהם מסכימים שעניינו של המערער יוחזר אל הועדה וכי הועדה תתבקש להבהיר מספר עניינים, לרבות העניינים המנויים בסעיפים 4 ו-5להודעת המערער מיום 6/7/03 (שהמשיב טוען, כזכור, שהם כלולים ממילא בהסכמתו מיום 3/6/03). כל אשר עלי להכריע בו כעת, הינו שאלת הניסוח; האם לכלול בפסק הדין גם הוראות כאלה שנרשמו בסעיפים 4 ו-5 להודעת המערער מיום 6/7/03.

בחינת שאלת הניסוח

18. נקודת המוצא שלי במחלוקת הסמנטית בין הצדדים, היא שניתן לסמוך על חברי הועדה שהם מבינים את השפה העברית, כך שאם יופנו אליהם שאלות הם יידעו לענות עליהן. לא מצאתי בסיס כלשהו לחשש של המשיב מכך שחברי הועדה יתבלבלו אם הם יתבקשו להסביר את אשר ביקש ב"כ המערער בסעיפים 4 ו-5 להודעתו מיום 6/7/03. (ברור שהפניית המשיב את תשומת לבי לכך שחברי הועדה אינם משפטנים, אינה מספיקה כדי לבסס חשש כאמור).

19. בחינת האמור בסעיפים 4 ו-5 להודעת ב"כ המערער מיום 6/7/03, מעלה כי אין סיבה שלא לבקש מהועדה להתייחס גם לאמור במפורט בסעיפים אלה. להנחת דעתו של המשיב, ולהפגת חששו שמא חברי הועדה יתבלבלו מכך, אשנה במעט את הניסוח של אותם סעיפים.

(אעיר כי אני סבור שאני פטור מלהסביר ב

פסק דין
זה מדוע לגופו של ענין יש לבקש מהועדה הסברים כאמור בסעיפים 4 ו-5 להודעת המערער, שכן - כזכור - המשיב עצמו טען שהעניינים האמורים כבר כלולים בהסכמתו מיום 3/6/03).

לסיכום

20. אשר על כן, אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה.

21. על הועדה להבהיר את החלטתה בעניינים האמורים בהודעת המשיב מיום 3/6/03. על המשיב לדאוג לכך שהעתק הודעת המשיב מיום 3/6/03 יהיה בפני
הועדה.

22. בנוסף, לאמור בסעיף 12 לעיל, יהיה על הועדה לנהוג כאמור להלן:

א. הועדה תנמק מדוע אינה מסכימה למסקנותיו של ד"ר קראקרה, שניתנו לאחר ביצוע בדיקות למערער ולבני משפחתו, בשפת אמו של המערער (המתקשה בעברית), וזאת כאשר אין בפני
הועדה אינדיקציות לגורמים אחרים מלבד התאונה מיום 30/11/97, שהיו יכולים להביא את מצבו הנפשי של המערער למצב דהיום.

ב. הועדה תסביר מדוע אין לקבוע למערער נכות ממשית בתחום הפסיכיאטרי. בהסברה זה תביא הועדה בחשבון את העובדה שבמסגרת נכות כללית נקבע כי למערער יש נכות רפואית יציבה בשיעור 37% בגין בעיות נוירולוגיות ונפשיות.

ג. הועדה תסביר מדוע אין לזקוף לחובת התאונה מיום 30/11/97 את מצבו הנוכחי של המערער הן מבחינת התעלפויותיו והן מבחינת הפגיעה הקוגניטיווית.
23. על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪, בתוספת מע"מ, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/12/03, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/12/03 ועד התשלום בפועל.

בסכום ההוצאות לא הבאתי בחשבון את ההוצאות שהמערער הוציא לשם קבלת חוות דעת בטרם הדיון בעררו. הוצאות אלה אינן חלק מהוצאות המשפט בגין הערעור בבית הדין, אלא הן קשורות להוצאות ההתדיינות עם המשיב בפני
הועדה.

בסכום ההוצאות הבאתי בחשבון את מורת הרוח שיש לחוש כלפי המשיב על כך שמזכירות הועדות הרפואיות התעלמה מחלק מפניותיו של ב"כ המערער, את העובדה שאין חולק שדין הערעור היה להתקבל ואת העובדה שהמשיב היה יכול לחסוך חלק מההתדיינות אלמלא היה מחליט לעמוד על דעתו בשל ענייני סמנטיקה בלבד.

24. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על

פסק דין
זה, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.
ניתן היום, ג' בחשון תשס"ד, 29 באוקטובר 2003, בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
, שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 1248/03 נאיל מוחמד סעד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/10/2003)