פסקי דין על מונדר אבו זידאן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2578/09 בשא     24/08/2009




בשא 2578/09 מונדר אבו זידאן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1




בית הדין לעבודה



בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בש"א 2578/09

בתיק עיקרי: ב"ל 1333/09




24/08/2009

השופט: חיים ארמון

בפני



מונדר אבו זידאן

בענין
:


המבקש
ע"י עו"ד רביע ג'השאן






נ
ג
ד




המוסד לביטוח לאומי



המשיב
ע"י עו"ד וירג'ניה מנסור-ג'בארין




ה
ח
ל
ט
ה


1.
המבקש הוא התובע בתיק ב"ל 1333/09, שבו נדונה תביעתו כנגד
המשיב לקבוע כי הוא זכאי לדמי תאונה על פי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק").


בבסיס תביעתו של המבקש עומדת טענתו על כך שביום 28/7/08, המבקש נפגע בתאונה בכך שכשנכנס למכוניתו הוא חש כאב גב חזק, לא היה יכול לקום מכסא הנהג עד אשר הוצא משם על ידי אחרים, ואז אף איבד את הכרתו עקב הכאבים. בשל אותה תאונה נטאענת, נעדר המבקש מעבודתו, לטענתו, במשך 3 חודשים, ולפיכך הגיש למשיב תביעה לדמי תאונה על פי פרק ו' לחוק.

2.
המשיב דחה את התביעה, בטענה שאותה תאונה היא בגדר "תאונת דרכים", כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (שייקרא להלן: "חוק הפלת"ד),
כך שהמבקש זכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, ובהתאם לכך - אינו זכאי לדמי תאונה, נוכח הוראת סעיף 155 לחוק, הקובע שאין זכאות לדמי תאונה כאשר יש זכאות לתשלום לפי חיקוק אחר (למעט פקודת הנזיקין).

3.
בתביעתו, טען המבקש כי אין מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, וכי על כן הוא זכאי לדמי תאונה מן המשיב.


לאחר הגשת התביעה, הגיש המבקש את הבקשה שבפני
, שבה הוא עותר לצרף לתובענה, כנתבעת נוספת, את הראל חברה לביטוח בע"מ (שתיקרא להלן: "הראל"). על פי האמור בבקשה, אם תתקבל עמדת המשיב וייקבע שהתאונה מיום 28/7/08 אכן היתה בגדר "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד, הרי שיהיה עליו לפנות להראל כדי לקבל פיצוי בעבור נזקי הגוף עקב התאונה, אך אין ודאות שבית המשפט שידון בתובענה שבינו לבין הראל - אכן יקבע שמדובר בתאונת דרכים. אם ייקבע בבית המשפט שאין מדובר בתאונת דרכים, ימצא המבקש את עצמו כ"נופל בין הכסאות" וחסר פיצוי. כדי למנוע זאת, עותר המבקש לצרף את הראל כבר לתובענתו הנוכחית.

4.
בעקבות ההחלטות מיום 7/6/09, מיום 8/7/09, ומיום 2/8/09, הגיש המבקש ביום 16/8/09, הודעה שבה הוא הבהיר כי אין הוא מבקש לפסוק סעד כלשהו כנגד הראל, אלא לצרף אותה כ"בעל דין דרוש" כדי שהקביעה אם מדובר בתאונת דרכים או אם לאו - תחייב אותה, למקרה שיהיה צורך בכך בהתדיינות עתידית.


הסמכות העניינית לדון בתובענה כנגד הראל

5.
לדעתי, בית הדין אינו מוסמך לדון בתובענה שבין המבקש לבין הראל בענין תאונת דרכים.


סמכותו של בית דין אזורי לעבודה קבועה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, והיא אינה כוללת את הסמכות לדון בתובענה שבין נהג לבין חברת ביטוח בנוגע לפיצויים על פי חוק הפלת"ד.

6.
עם זאת, במסגרת בירור התובענה בין המבקש לבין המשיב, יש לבית הדין לעבודה סמכות לדון בשאלה אם התאונה שארעה למבקש היא בגדר "תאונת דרכים", וזאת בשל סמכותו הנגררת של בית הדין.

סמכות נגררת זו, קבועה בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל גם בבית הדין לעבודה (מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969), שבו נאמר כך:
"הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.".

7.
התוצאה מהאמור לעיל היא שאף שבית הדין מוסמך לדון, מכח סמכותו הנגררת, בשאלה אם אותה תאונה שארעה למבקש היא בגדר "תאונת דרכים" מכח חוק הפלת"ד, הרי שסמכות זו מוגבלת רק לתובענה שבין המבקש לבין המשיב, ואין היא משתרעת ליחסים שבין המבקש לבין הראל.


על כן, כל קביעה שתיקבע בתיק העיקרי בענין הגדרת התאונה כ"תאונת דרכים" או ככזו שאינה "תאונת דרכים", לא תהיה מחייבת ביחסים שבין המבקש לבין הראל, כך ש

פסק דין
שיינתן כאן - לא יהיה בו משום מעשה בית דין כלפי הראל.


על כן, גם אם הבקשה תתקבל והראל תצורף כנתבעת נוספת בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשיג את המטרה שהמבקש מנסה להשיג (כאמור בסעיף 3 להודעתו מיום 16/8/09), כלומר - לא יהיה בכך כדי לחייב את הראל לתוצאה שתיקבע בבית דין זה.

8.
לפיכך, אני סבור שעקרונית, אין מקום לקבל את הבקשה ואין מקום לצרף את הראל כנתבעת נוספת, וזאת - בהעדר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה לדון בתובענה שבין המבקש לבין הראל.



מבחינה מעשית


9.
למרות העקרון האמור לעיל, הרי שמבחינה מעשית, ייתכן שיש טעם בהזמנתה של הראל להצטרף לתובענה זו, כדי שהיא תוכל להביע את עמדתה בשאלת הגדרת התאונה על פי חוק הפלת"ד.


זימון מעין זה אפשרי על פי תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, שבה נאמר כך:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או ... לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על ... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו .. כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. ".


כלומר, על פי התקנה האמורה ניתן לצרף אדם כנתבע גם במקרה "שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

10.
ייתכן, שלשם הכרעה נכונה בשאלה אם התאונה שארעה למבקש ביום 28/7/08 היא בבחינת "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד (שאלה שבה מוסמך בית הדין לדון מכח הסמכות הנגררת) - תצמח תועלת מצרופה של הראל כנתבעת נוספת בתובענה שבתיק העיקרי, אף אם ברור שבית הדין אינו מוסמך לדון בתובענה שבין המבקש לבין הראל ואף אם ברור שההכרעה שתתקבל בבית הדין לא תהווה מעשה בית דין כלפי הראל.

11.
לפיכך, למרות העקרון האמור בסעיף 8 לעיל, נראה לי שמבחינה מעשית נכון לקבל את הבקשה באופן זה שהראל תצורף כבעל דין נוסף, אשר יהיה זכאי (אך לא חייב) להביע את עמדתו בשאלת הגדרת התאונה מיום 28/7/08 כ"תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד.




לסיכום


12.
לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן האמור בסעיף 11 לעיל.

13.
על ב"כ המבקש לדאוג להמציא להראל העתקים של כתב התביעה, כתב ההגנה, תצהיר עדותו הראשית של המבקש ונספחיהם, הבקשה בתיק זה, ההחלטות מיום 7/6/09, מיום 8/7/09, הודעות ב"כ המבקש מיום 8/7/09 ומיום 16/8/09 והחלטה זו.


ב"כ המבקש מתבקש להודיע לבית הדין על המצאת האמור לעיל להראל, עד יום 15/9/09.

14.
הראל זכאית להגיש כתב הגנה או הודעת עמדה מטעמה בשאלת הגדרת התאונה מיום 28/7/08 כ"תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, וזאת תוך 30 ימים מיום שהאמור בסעיף 13 לעיל יומצא לה.

15.
החלטה על המשך ההליכים תינתן לאחר חלוף המועד להגשת כתב ההגנה או הודעת העמדה של הראל.

16.
לעיון ביום 16/9/09.


ניתנה היום, ד' באלול תשס"ט (24 באוגוסט 2009), בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
- שופט








בשא בית דין אזורי לעבודה 2578/09 מונדר אבו זידאן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/08/2009)