פסקי דין על צבי ויס | פסקי דין על יצחק כספי | פסקי דין על ציפורה כספי |

10325-01/09 תאק     24/08/2009




תאק 10325-01/09 צבי ויס נ' יצחק כספי, ציפורה כספי










בית משפט השלום בחיפה




24 אוגוסט 2009

תא"ק 10325-01-09 כספי ואח' נ' ויס




בקשה מס'

1


בפני

כב' השופט
יהושע רטנר

המבקש
צבי ויס


נגד

המשיבים
1. יצחק כספי
2. ציפורה כספי



החלטה


1.
לפני בקשת הנתבע (המבקש), להעברת התובענה שהוגשה נגדו לבית המשפט לענייני משפחה.

2.
התביעה העיקרית, הינה תביעה להחזרת כספי הלוואה בסך 300,000 ₪. הלוואה אשר ניתנה
למבקש ע"י המשיבים- הורי אשתו, עת היו המבקש ואישתו
זוג נשוי.

3.
לטענת המבקש, תביעת המשיבים נולדה, אך ורק עקב סכסוך שפרץ בינו לבין אשתו- בתם של המשיבים. לטענתו התובענה אשר הוגשה כנגדו ע"י המשיבים- עילתה סכסוך בתוך המשפחה, שכן אלמלא הסכסוך בינו לבין ביתם של המשיבים, לא הייתה מוגשת התובענה. על כן, יש להעביר את התובענה

לבית

המשפט

לענייני

משפחה

.


4.
מנגד טוענים המשיבים כי המבקש איננו נכנס להגדרת "בן משפחה" עפ"י לשון סעיף
1 ל
חוק בית המשפט לענייני משפחה
התשנ"ה-1995.

דיון
5.
פסק הדין המנחה בשאלת הסמכות העניינית הוא פסק הדין ברע"א 6558/99
חבס נ' חבס, פד"י נ"ד
(4)337, וזו תמצית ההלכה שנקבעה שם (כב' הנשיא ברק, סעיפים 8 עד 11 לפסק הדין):

"תובענה אזרחית, עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה...נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה, היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה... מתי נאמר כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה? התשובה היא, כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים, תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה".

6.
בענייננו, אין ספק, כי הסכסוך אשר נתגלע בין המבקש לאשתו תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התובענה. שכן, אילולא הליכי הגירושין המתנהלים בין בני הזוג ספק רב אם המשיבים
היו מגישים את תביעתם דנן. המשיבים מציינים כי הכספים ניתנו למבקש על מנת להעמיד לו בטחונות אשר ישמשו אותו בעסקו שם עבדה גם אישתו.
מכתב התביעה עולה, כי הכספים אותם נתנו המשיבים למבקש הוכנסו בתחילה לחשבונם המשותף של המבקש ואישתו. ברור כי ההלוואה ניתנה למבקש עקב נישואיו לביתם של המשיבים וכי במצב דברים שונה לא היו כספים אלה ניתנים לו.

7.
השאלה העיקרית שמתעוררת בתיק זה הינה: האם התביעה דנן והצדדים לה נכנסים להגדרת "בן משפחה" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 1(2) לחוק?

8.
סעיף 1 ל
חוק בית המשפט לענייני משפחה
קובע:
"תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" –
(1)
בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(2)
ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(3)
הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם
;
(4)
נכדו;
(5)
הורי
הוריו;
(6)
אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;"

9.
לכאורה קריאת
לשון הסעיף כפשוטו מלמדת
שהמבקש אינו מופיעה ברשימה המפרטת את המושג בן משפחה דהיינו, לכאורה אין הוא בגדר
"בן משפחתו" של המשיבים, שכן הם הורי אשתו.

10.
יצוין, כי אם המבקש היה מגיש תביעה כנגד המשיבים דין התביעה היה להתברר בבית משפט לענייני משפחה, שכן המשיבים הורי בת זוגו.

11.
כבוד השופט י. אטדגי אשר ניתח סוגיה זו, בעניין דומה שעלה בפני
ו, בבש"א 116078/02
שפרינגר רבקה נ' שפריגר בתיה
(לא פורסם, 29.7.2003). שם, לאחר ניתוח מעמיק, מגיע
כבוד השופט אטדגי למסקנה, כי ההגדרה של "בן משפחתו" בסעיף 1(2) לחוק הינה דו כיוונית, קרי: הן "האדם" שברישא והן "בן משפחתו" יכולים להיות גם התובע וגם הנתבע:

"...הדיעה הרווחת היא, כי בית המשפט מוסמך לתקן טעות בטקסט משפטי (ובכלל זה חוק), כאשר המדובר ב"טעות בולטת" או ב"אבסורד" (ברק, עמ' 6-595).תוצאה, לפיה חתן או כלה יכולים לתבוע את חמיהם בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו החם או החמות אינם יכולים לתבוע את חתנם או כלתם באותו בית משפט, כאשר בשני המקרים מדובר בסכסוך שעילתו משפחתית, הינה אבסורד, ולכל הפחות אין בה כל הגיון, אלא אם נאמר כי שגגה יצאה מידי המחוקק. במקרה שלנו, אנו פטורים גם מקביעה זו, לאחר שהפרשנות לפיה ההגדרה הינה דו כיוונית, כאמור, מתיישבת היטב עם הלשון המילולית של החוק, ואפילו אם מדובר בטעות של המחוקק, הרי שתיקונה יכול להיעשות במסגרת לשון הטקסט (ברק,
עמ' 592).
(ו).מסקנתי היא, איפוא, כי ההגדרה של "בן משפחתו" בסעיף 1(2) לחוק הינה דו כיוונית, קרי: הן "האדם" שברישא והן "בן משפחתו" יכולים להיות גם התובע וגם הנתבע".

12.
יפים לעניין גם דבריה של
כב' השופטת זיסקינד מבית משפט השלום בירושלים בבש"א(י-ם) 1445/98 פלונים נ' אלמונית (טרם פורסם,ניתן ביום 27.5.98)

"טענת המבקשים כי עובדה היא שהמחוקק טרח לכלול בנפרד בהגדרת בן משפחה גם "הורה" וגם "ילד", אינה עומדת בסתירה לכך שהמחוקק לא טרח לציין בנוסף ל"הורי בן זוגו" שבס"ק (ג) גם - "בן זוג של ילד". צא וראה שהמחוקק לא טרח לעשות כן גם במקרה של ס"ק (ב) + (ו) סיפא ולא הוסיף גם בהם את ההיפוך המתבקש למצבים אלה. עינינו הרואות כי באף אחד מהמישורים לא טרח המחוקק להגדיר את ההיפוך, הואיל
ולא ראה בכך צורך באף אחד מהמקרים בס"ק (ב),(ג),(ו) משום שבכל אחד מהם מדובר במישור נפרד של יחסים שמעצם תוקפם הם יחסים דו כיווניים .
למשל גם במקרה של "הורה"
- "ילד", לא טרח המחוקק להוסיף את היפוכו של כיוון, אלא שבמקרה זה מדובר בשני מישורים שונים, שהיה צורך להפרידם כדי להוסיף לכל אחד מהם ל"הורה" ו-"לילד" את בני הזוג. העובדה המקרית ששני מישורים אלה הוגדרו בהיפוך נבעה מהצורך להוסיף לכל אחד מהם את בן הזוג.

הנה כי כן הצורך להוסיף את בני הזוג לכל המישורים, היה הסיבה להפרדה בין הורה לילד, אחרת
גם בין הורה לילד לא היה צורך להגדיר במפורש את ההיפוך הדו סטרי בהגדרת בן משפחה.

פירוש בו יהיה כיוון חד סטרי איננו עולה עם תכלית החוק ומטרתו, ויש בו כדי לגרום עיוות דין וחוסר צדק עם אותם בני משפחה כשבפועל רק לאחד מהם במשוואה תהא זכות לפנות לביהמ"ש לעניני משפחה, בעוד שמהשני תימנע זכות זו. בכך אין כל הצדקה, הגיון וסבירות.
כשמדובר באותם הצדדים ממש, ובאותה מערכת יחסים במשפחה תהא זו אפליה להעניק רק לאחד מאותם צדדים שעומדים ממש משני צידי המתרס זכות תביעה.

אין מקום, צורך הצדקה או הגיון להפלות אף אחד מבני המשפחה כשמדובר באותו "בן משפחה" מאותה זיקה וקשר, או להקנות לאחד מהם זכות יתר, ויש לתת ל
חוק פרשנות
נכונה מאוזנת וצודקת, באופן שהמחוקק אכן הכיר בזכות התביעה של כל אחד משני צדי המתרס ומטעם זה ממש לא הגדיר באף אחד מהמישורים את היפוך הכיוון
" (ההדגשות אינו במקור י.ר).

13.
דברים אלה נכונים אף לענייננו. החוק קובע כי בית
המשפט

לענייני

משפחה
ידון בסכסוכי
המשפחה
. קביעה זאת נובעת ממומחיותו של ביהמ"ש לענייני משפחה בתחום זה.
כשם שתביעת המבקש כנגד המשיבים ככל שהייתה מוגשת, ושברקעה עומד הסכסוך בין המבקש לאשתו, הייתה מתבררת בבית משפט לענייני משפחה, כך יש לנהוג אף עם התביעה דנן שבענייננו הוגשה על ידי המשיבים.

14.
כמו כן, המבקש מציין בבקשתו בכל מקרה בכוונתו להגיש הודעת צד ג' כנגד אישתו. צירוף זה, אם אכן יתבצע,
תומך במסקנה שיש להעביר את התביעה לדיון בפני
בית משפט לענייני משפחה שכן אשתו היא "בן משפחה" כמשמעות מונח זה בחוק הן כלפיו והן כלפי המשיבים.

15.
אשר על כן, הנני מורה על העברת
התביעה
לבית
המשפט
לענייני
משפחה
בחיפה.

16.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ד' אלול תשס"ט, 24 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי
א. לנדאו






תאק בית משפט שלום 10325-01/09 צבי ויס נ' יצחק כספי, ציפורה כספי (פורסם ב-ֽ 24/08/2009)