פסקי דין על ליאת קדוש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1852/99 בל     21/05/2002




בל 1852/99 ליאת קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1




בית הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 1852/99







השופט: חיים ארמון
נציג ציבור (עובדים): מר רפאל פרל
נציג ציבור (מעבידים): מר סאמי שאהין

בפני




ליאת קדוש
בענין
:


התובעת
ע"י מר אברהם קקון





נ
ג
ד





המוסד לביטוח לאומי



הנתבע
ע"י עו"ד וירג'יניה מנסור-ג'בארין








פ
ס
ק
ד
י
ן


1.
התובעת הגישה לנתבע שלוש תביעות לקבלת גמלה לשמירת הריון. התביעות מתייחסות לתקופות שונות, שיש ביניהן רציפות, כך שבסך הכל מדובר על התקופה שמיום 19/5/99 ועד ליום 19/8/99.


התביעות נתמכו באישורים רפואיים שנחתמו על ידי רופאי נשים (ת/1, ת/2 ו-ת/3). בכל אחד מהאישורים האמורים נרשם, בין השאר, כך:
"הריני מאשר בזאת כי בשל מצבה הרפואי של הנבדקת, הנובע מן ההריון והמסכן אותה / את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון מ...

(כאן נרשמו התאריכים הרלוונטיים).

".


2.
הנתבע, במכתביו לתובעת מהימים 29/6/99, 13/7/99 ו-5/8/99 - דחה את שלוש התביעות, בטענה שהתובעת לא הפסיקה לעבוד לצורך שמירת הריון.

3.
כנגד כך הגישה התובעת את התובענה שבפני
נו.


4.
ב"כ הצדדים הודיעו כי המחלוקת ביניהם היא רפואית בלבד, וזאת לאור טענת הנתבע שהעדרויותיה של התובעת מהעבודה בתקופות הרלוונטיות לא היו בשל "שמירת הריון" כמוגדר בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"). לפיכך, הסכימו ב"כ הצדדים שימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, שיתבקש להשיב על השאלה אם העדרויותיה האמורות של התובעת היו "מתחייבות בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה".

5.
בהתאם להסכמה, מינינו, בהחלטתנו מיום 18/9/00, את ד"ר ישראל גולדשטיין, כמומחה מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), הפנינו אליו את המסמכים הרפואיים (לרבות האישורים ת/1, ת/2 ו-ת/3) וכן שאלנו אותו אם אישורים אלה ניתנו לה בשל מצב רפואי הנובע מההריון ואשר סיכן את התובעת או את עוברה.

6.
המומחה נתן את חוות דעתו. לאחר מכן, נתן המומחה גם השלמה לחוות הדעת, שניתנה ביוזמת המומחה, לאחר שהתייעץ עם רנטגנולוג. בהמשך, נשלחה למומחה שאלת הבהרה (ביוזמת בית הדין) שהיא למעשה חזרה על השאלה המקורית שהופנתה אליו, באשר המומחה לא השיב תחילה לשאלה כפי שנשאלה, אלא רק אישר שהיתה הצדקה להעדרותה של התובעת מהעבודה, בלא שקשר זאת להריון.


המומחה השיב על השאלה באופן שאישר כי על פי האישורים הרפואיים שניתנו לתובעת, היה עליה להיעדר מעבודתה והאישורים ניתנו לה בשל מצב רפואי הנובע מההריון ואשר סיכן את התובעת. המומחה ציין שהנימוק לתשובתו - נרשם בחוות דעתו הראשונה ובהשלמה לה.

7.
לאחר מכן, ביקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה. הבקשה התקבלה עכאמור בהחלטה מיום 11/7/01.


המומחה השיב אף על שאלות ההבהרה, ואזי ניתנה לצדדים ההזדמנות להשלים את טיעוניהם והם אכן עשו כך.



8.
עיון בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה מעלה כי לדעת המומחה היה קשר בין ההריון לבין הצורך של התובעת להעדר מעבודתה בתקופה שמיום 19/5/99 ועד ליום 19/8/99. התובעת סבלה באותה עת מ-

trochanteric bursitis
. מחלה זו, לדעת המומחה, יכולה להיות קשורה גם להריון. כאשר אשה לוקה במחלה בעת ההריון, הדבר יכול להעצים את הכאבים עקב המשא הנוסף שהיא נושאת ברחמה. עם זאת, המומחה אישר שהמחלה עצמה לא היוותה סיכון לתובעת או לעובר.

9.
ב"כ התובעת ביקש - בהשלמת טיעוניו, לקבל את התביעה על סמך עמדתו של המומחה, ואילו ב"כ הנתבע ביקשה שהתביעה תידחה תוך אימוץ עמדת המומחה שלא היה במחלתה של התובעת כדי לסכן את התובעת או את עוברה.

10.
בתקופה שלאחר הגשת הטיעונים המשלימים של הצדדים, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה

פסק דין
בסוגיה דומה לזו שעומדת בפני
נו. כוונתנו לעב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי
- גבאי (טרם פורסם,

פסק דין
מיום 3/2/02).


בפסק הדין האמור (שייקרא להלן: "ענין גבאי"), דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של הנתבע על

פסק דין
שבו התקבלה תביעה לגמלה לשמירת הריון, בלא מינוי מומחה רפואי, וזאת - רק על סמך האישורים שהומצאו (אישורים דוגמת ת/3-1). במהלך הדיון בערעור, מינה בית הדין הארצי לעבודה מומחה רפואי מטעמו, שאישר כי מצבה של המשיבה אמנם לא תאם את ההגדרה הכוללנית של "שמירת הריון", אך כאביה היו יכולים להיות מוחמרים במהלך ההריון עקב העבודה, ולכן - ההמלצה להימנע מעבודה עד ללידה היתה סבירה.


מכאן, שכפי שהערנו לעיל, העובדות בענין גבאי היו דומות לעובדות בעניינה של התובעת; בשני המקרים היה אישור רפואי ראשוני על כך שההעדרות מהעבודה היא בשל מצב העונה על הגדרת שמירת הריון בסעיף 58 לחוק, ובשני המקרים היה מומחה מטעם בית הדין שאישר כי אמנם ההגדרה שבחוק איננה מתקיימת (אין מדובר במצב של סיכון לאשה או לעובר), אך קיים קשר כלשהו בין ההריון לבין ההמלצה להימנע מעבודה, באשר אלמלא היתה המבוטחת נמנעת מעבודה, ייתכן שכאביה היו מחמירים.


11.
על סמך החומר שהיה בפני
ו בענין גבאי, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הוא דוחה את ערעורו של הנתבע. בית הדין הארצי לעבודה קבע עוד - כי נראה לו פסק הדין של בית הדין האזורי, שלפיו כלל לא היה צורך במינוי מומחה רפואי, לאור האישור הראשוני שהוגש (דוגמת ת/3-1).

12.
לאור האמור לעיל על הדמיון בין המקרה של התובעת לבין המקרה שנדון בענין גבאי, אנו סבורים שגם התוצאה אמורה להיות זהה.


בהסתמך על ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה בענין גבאי, וכשהתברר שמבחינה רפואית היה קיים קשר בין ההריון לבין ההמלצה להימנע מעבודה, הגם שלא מדובר במצב של סיכון התובעת או העובר - אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 19/5/99 ועד ליום 19/8/99.

13.
על הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסך 500 ₪, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/

6

/02, אם לא ישולמו קודם לכן.


ניתן היום, י' בסיון תשס"ב (21 במאי 2002), בהעדר הצדדים.


_______________
________________
_________________

חיים ארמון
- שופט
נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)







בל בית דין אזורי לעבודה 1852/99 ליאת קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/05/2002)