פסקי דין על בוריס מירזאיב | פסקי דין על בכוריה מירזאיב | פסקי דין על אלברט רוזיליו ואח'

6627/02 א     26/08/2009




א 6627/02 בוריס מירזאיב, בכוריה מירזאיב נ' אלברט רוזיליו ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט השלום בירושלים
א
006627/02


לפני:
כבוד השופט שמעון פיינברג
- סגן נשיא







1. בוריס מירזאיב

2. בכוריה מירזאיב
בעניין:

ע"י ב"כ
עוה"ד א. שטכלברג

התובעים


נגד



אלברט רוזיליו


ע"י ב"כ
עוה"ד א. פרץ

הנתבע

נגד







עלי שיקראת
ע"י ב"כ
עוה"ד א. שאמא





הצד השלישי















פסק דין

מבוא
1. פסק-דין זה בא להכריע בהודעה לצד ג' שהגיש הנתבע כנגד הצד השלישי, בעקבות תביעה כספית בגין ליקוי בניה שהגישו התובעים כנגד הנתבע. אין מחלוקת כי התובעים רכשו את הבית מהנתבע, כאשר הצד השלישי, שהוא קבלן בנייה, ביצע עבור הנתבע עבודות לבניית הבית. קיימת מחלוקת בין הנתבע לבין הצד השלישי ביחס להיקף עבודות הבנייה שבוצעו על ידי צד ג'.

2. ביום 27.2.05, ניתן פסק-דין בתביעה לאחר ניהול הוכחות שבו חויב הנתבע לשלם לתובעים פיצויים בגין ליקוי בנייה שנמצאו בבית בסך 95,350 ₪ + מע"מ ופיצויים בגין עוגמת נפש בסך 40,000 ₪ (סכומי קרן). במסגרת פסק-הדין, התקבל ההודעה לצד ג' כנגד הצד השלישי, שלא התגונן בפני
ההודעה. כמו-כן, נפסקו לחובתם של הנתבע מחד ולחובת הצד השלישי מאידך, הוצאות משפט.

3. ביום 24.5.05, החליט בית המשפט להעתר לבקשה של הצד השלישי ולבטל את פסק-הדין ככל שהוא מתיחס להודעה לצד שלישי, וזאת לאחר שהתקבלה טענתו כי ההודעה לא הומצאה לו כדין.
לאחר מכן, התקיים הליך נפרד לבירור ההודעה לצד שלישי, אשר כלל הגשת תצהירי עדות ראשית, שמיעת הוכחות והגשת סיכומים בכתב.

4. במסגרת ההליך שבין התובעים לבין הנתבע, החליט בית המשפט למנות את מהנדס הבניין יגאל ברגמן

(להלן: המומחה) כמומחה מטעם בית המשפט למתן חוות דעתו על השאלות השנויות במחלוקת. כמו-כן, מונה מהנדס המתכנן מאיר אשכנזי (להלן: הקונסטרוקטור) לחוות את דעתו בנושאי הקונסטרוקציה. ביום 16.9.03, הגיש המומחה את חוות דעת לבית המשפט, אליה צורפה חוות הדעת של הקונסטרוקטור.
במסגרת הדיון המחודש בהודעה לצד שלישי, הסכימו ב"כ הנתבע וב"כ צד ג' שהמהנדס ברגמן ישמש גם כמומחה מטעם בית המשפט ביחס להודעה לצד שלישי. המומחה הגיש חוות דעת משלימה ביחס להודעה לצד שלישי ביום 19.2.06.
הצדדים לא בקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו.

ליקוי הבניה
5. בחוות דעתו הראשונה, מצא המומחה ליקוי בנייה שאחריות להם חלה על הנתבע [בתור "המוכר" כהגדרתו בחוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973]. בחוות דעת השנייה, קבע המומחה את מידת אחריותו של הצד השלישי כקבלן לאותם ליקוי בנייה, תוך התיחסות למחלוקת שבין הנתבע לבין הצד השלישי באשר להיקף עבודות הבנייה שבוצעו על ידי הצד השלישי.
אעבור לדון ולהכריע בהודעה לצד שלישי, תחילה לפי פרטי ליקוי הבנייה שפורטו בחוות הדעת של המומחה. במסגרת הדיון בליקויי הבנייה, אתמקד בשני ליקויים מרכזיים שנתגלו, ההתמוטטות בחצר וליקויים באיזור המבואה החיצונית לבית, ואחר-כך אתיחס למכלול הליקויים.




ההתמוטטות החצר
6. אין מחלוקת כי אירעה התמוטטות של עבודות הפיתוח באגף הצפוני מערבי של המגרש. המומחה קבע בחוות דעתו הראשונה, על סמך מסקנותיו של הקונסטרוקטור, כי ההתמוטטות אירעה משום שהפיתוח נעשה על גבי תפסנות מעץ, שעם הזמן איבדה את חוזקה וכשלה.

7. הנתבע העיד
כי הצד השלישי בנה את כל הבית, לרבות עבודת הפיתוח בגינה. עדותו נתמכה בעדות של מר ציון אדרי, קרוב משפחה של הנתבע, אשר שימש כמפקח עבודה בשכר מטעם הנתבע בשטח. לעומתם, טען הצד השלישי כי הוא הוזמן לעשות עבודות שלד בלבד, כפי שרשום בחוזה בכתב שנערך ונחתם בין הצדדים (מש/5 שהוגש במהלך הדיון בבקשה לביטול פסק-הדין שניתן כנגד הצד השלישי בהעדר הגנה – בש"א 3095/05). בחקירה נגדית, הודה הצד השלישי שביצע גם עבודת ספיציפיות אחרות, כגון בניית קיר תמך ועבודות אינצלציה בבית (באמצעות קבלן משנה בשם מחפוד), אך הכחיש בתוקף את הטענה שבנה את כל הבית, לרבות עבודות העפר בגינה. הצד השלישי עומת עם מסמכים שונים הנושאים חתימה המתימרת להיות חתימתו, מהם עולה כי אכן לקח על עצמו לבצע את כל עבודות הבניה, לרבות הפיתוח (ראה נספחים ל"א, ל"ג ול"ד לתצהירו של הנתבע).
הצד השלישי העיד כי החתימות על אותן מסמכים אינן שלו. לטענת הצד השלישי, הנתבע בעצמו הודה בפני
ו כי הוא עשה את התפסנות כדי לשמר עצמו חללים מתחת לפני שטח המגרש המיועדים להרחבה עתידית של שטח הבית; המילוי על גבי התפסנות נועד להערים על רשויות הבנייה, אשר דרשו מילוי מלא בעפר של החללים מתחת למגרש, כד להשיג מהם אישור אכלוס (טופס 4).

9. יצוין כי ב"כ הצד השלישי ניסתה בסיכומיה להטיל את האשמה של ההתמוטטות דווקא על התובע, אשר הורשע במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו בבית המשפט לעניינים מקומיים בפתיחת חללים מתחת לבית ללא היתר על מנת להכין דירות מגורים נוספות. נראה כי בטיעוניה נקלעה לכלל טעות: ההתמוטטות של עבודת הפיתוח אירעה טרם נמסרה בחזקה בבית מהנתבע לתובע. על מועד ההתמוטטות העיד מי ששכר את הבית מהנתבע בטרם מכירתו לתובע, מר רפאל אפריגן, אשר אף הציג תמונות המראות כי האירוע התרחש במהלך התקופה שניהל במבנה גן ילדים (נ/ 2 – נ/3). באותה התקופה, לא היתה לתובע דריסת רגל במגרש. כפי שהצד השלישי בעצמו הודה בעדותו, במקום אירעו שתי התמוטטויות, האחת, כתוצאה מכשלון התפסנות מעל החלל במגרש בטרם מסירת הבית לידי התובע, והשנייה , שאירעה שנים לאחר מכן, כתוצאה מעבודות בנייה ללא היתר שנעשו על ידי התובע בבית (עמ' 59 לפרוטוקול). המומחה בחוות דעת התיחס להתמוטטות הראשונה בלבד, שהיא נשוא הדיון שבפני
נו.

10. לאחר שמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי הנתבע לא הרים את נטל שכנוע כדי להוכיח שהצד השלישי עשה את התפסנות והמילוי על גביו שהתמוטטו. הנתבע הסתמך על הסכמים בכתב כביכול בינו לבין הצד השלישי המסדרים את ביצוע העובדות. הצד השלישי הודה במסמכים המתעדים התחייבות מצידו לבניית קיר תמך ולביצוע עבודות אינסטלציה, ולקח על עצמו את האחריות לאותן העבודות. לעומת זאת, הכחיש הצד השלישי כי החתימות על גבי המסמכים האחרים הן שלו. הנתבע נמנע מלהזמין חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד כדי להוכיח כי החתימות שבמחלוקת הן אותנתיות. לא זו בלבד, אלא שלדעתי קיימים הבדלים בולטים לעין בין החתימות שהנתבע מודה בהן (כגון, על גבי מש/5) לבין החתימות שהוא מכחיש (כגון בנ/4).
יתרה מכך, נמצאה סתירה בין עדותו של הנתבע, לפיה נחתמו מספר הסכמים בינו לבין הצד השלישי לביצוע כל עבודות הבית, לבין
עדותו של העד ציון אדרי, לפיה כל העבודות האחרות מלבד עבודת השלד שהצד השלישי קיבל על עצמו, סוכמו בין הנתבע לבין הצד השלישי בעל פה, ולא בכתב (עמ' 18 ו- 20 לפרוטוקול). כמו-כן, לא הסביר מר אדרי כיצד, בתור מפקח בנייה בשכר, להתיר לצד השלישי לבצע בנייה אסורה על גבי תפסנות, וגם אישר
את התשלום הסופי עבור כל העבודות במגרש (נספח כ"ג לתצהיר הנתבע – עמ' 17 לפרוטקול).
הנתבע גם לא הצביע על אינטרס כלשהו של הצד השלישי לבצע את מילוי דווקא על גבי תפסנות. לא נטען כי מדובר בצורת בנייה זולה יותר מאשר מילוי השטח באדמה או עפר. לעומת זאת, דווקא לנתבע בתור בעל הבית היה אינטרס לשמור לעצמו חללים מתחת לפני האדמה לצרוך הרחבה עתידית של הבניין.

11. מאחר ולא הוכח כי הצד השלישי ביצע את עבודות הבנייה
שהתמוטטה, אין לחייבו בפיצויים לתיקון הנזק (15,500 ₪).

המבואה החיצונית לדירה
12.
המומחה קבע בסעיף 2 לחוות דעתו השנייה כי באיזור זה נתגלתה חדירת מי גשמים לכיוון הדירה בשל פגמים באיטום קירות תת קרקעיים. אין מחלוקת כי הצד השלישי ביצע את עבודות האיטום, המופיעות בחוזה שנערך בין הצדדים להקמת שלד הבניין. המומחה קבע כי ליקוי זה אינו קשור לבעיית שקיעת המבואה שלאחריותה קיימת מחלוקת בין הצדדים (ראה סעיף 10 לחוות הדעת השנייה). לאור כל האמור, קבע המומחה כי על הצד השלישי לשאת בעלות התיקון.
לטענת ב"כ הצד שלישי בסיכומיה, לפיה ליקוי זה קשור לעבודות בנייה מאוחרות שבוצעו על ידי התובע, לא נמצאת כל תימוכין. יצוין כי העד אפריגן העיד על בעיות רטיבות בכל הדירה בתקופה ששכר את הנכס מהנתבע, וזו ראיה נוספת לכך שבעיות הרטיבות שהצד השלישי נמצא על ידי המומחה אחראי להן, לא נגרמו על ידי התובע.
לאור זאת, אני מאמץ את מסקנת המומחה ומחייב את הצד השלישי בשיפוי בגין עלות תיקון
הליקוי.

הליקויים שבאחריות הצד השלישי
13. בחוות דעתו השנייה, הבחין המומחה בין הליקויים בעבודות השלד, בעבודות האיטום ובעבודות אחרות שצד השלישי הודה באחריות להן [סעיפים 2 (המתיחס לליקוי באיטום באיזור המבואה – ראה בפרק הקודם לפסק-הדין) , 3, 7, 8, 11 ו 13 לחוות הדעת השנייה], לבין ליקויים הקשורים לעבודות שקיימת מחלוקת באשר לגורם המבצע (וביניהם סעיף 1 לחוות דעת, העוסק בהתמוטטות בחצר, בה דנתי בהרחבה לעיל).
לא הובאו ראיות שבכוחן לסתור את מסקנות המומחה לפיהן הצד השלישי אחראי לעבודות שהתחייב לבצע. באשר לליקויים האחרים, כאמור הנתבע לא הוכח כי אלה בוצעו על ידי הצד השלישי.

14. בנסיבות אלה, אני מאמץ את מסקנות המומחה בחוות הדעת במלואן, ומחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבע בגין עלויות התיקון כמפורט בחוות הדעת בשל
68,520 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד חוות דעתו הראשונה של המומחה (16/9/03) ועד לתשלום בפועל.

עוגמת נפש

15. היות והצד השלישי נמצא אחראי בשיפוי הנתבע בגין עלויות תיקון ליקויי הבנייה בכ- 70% מסך עלויות התיקונים, החלטתי לחייבו בשיפוי 70% מפיצוי בגין עוגמת נפש שבו חויב הנתבע לשלם לתובעים, בסך 28,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ליקוי הבנייה מיום 17.6.02 ועד לתשלום בפועל.

הוצאות משפט

16. אני מחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבע בשיעור של 70% משכ"ט עו"ד והוצאות המשפט בהן חויב הנתבע לשלם לתובעים בפסק-הדין הראשון.
17. בנוסף, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ
והוצאות משפט עבור הדיון הנפרד בהודעה לצד לשלישי. שכ"ט עו"ד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. הוצאות המשפט ישאו הפרשי הצמדה וריבית מועד כל הוצאה ועד לתשלום בפועל.

18. המזכירות תשלח העתקי פסק-דין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום ו' באלול, תשס"ט (26 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.




שמעון פיינברג
, שופט

סגן נשיא








א בית משפט שלום 6627/02 בוריס מירזאיב, בכוריה מירזאיב נ' אלברט רוזיליו ואח' (פורסם ב-ֽ 26/08/2009)