פסקי דין על הרמן מנדל | פסקי דין על רחל הרשברג | פסקי דין על בנק הפועלים ואח' |

5707-03/09 הפ     26/08/2009




הפ 5707-03/09 הרמן מנדל נ' רחל הרשברג, בנק הפועלים בע"מ ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות

ה"פ 5707-03-09 מנדל נ' הרשברג ואח'


26 אוגוסט 2009


בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס


מבקש

הרמן מנדל
, ת.ז. 053958807


נגד


טוענים

1. רחל הרשברג
, ת.ז. 54075213
2. בנק הפועלים בע"מ, סניף מגדל העמק 728
3. הזוכים בתיק איחוד מס' 02-99747-02-8




פסק דין


טען-ביניים שהגיש המבקש כנגד הטוענים, לחלוקת סך של 11,700 ₪ המופקד בחשבון נאמנות אצל ב"כ המבקש; לביטול כל העיקולים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה והמשכון הרשום אצל רשם המשכונות על חלקו של המבקש בדירה הנמצאת ברח' החשמל 9 בחיפה, והידועה כחלקה 10/1, בגוש 10920 (להלן: "הדירה"); ולמתן צו גודר לפי תקנה 233 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רקע
:

1.
המבקש הינו הבעלים הרשום בטאבו, מכח צו קיום צוואה, של 1/8 מהדירה. שווי הדירה הוערך על ידי שמאי המקרקעין, גרשון פנחסיק, בחוות דעתו מיום 7.11.07, בסך של 32,000 $. יתר בעלי הדירה הינם אחיו של המבקש.
2.
ביום 19.7.01 רשמה הטוענת 1 משכון אצל רשם המשכונות בחיפה, בנוגע לחלקו של המבקש בדירה ע"ס של 65,200 ₪.
3.
ביום 29.4.02 נרשם עיקול בלשכת רישום המקרקעין על חלקו של המבקש בדירה, על ידי בית המשפט השלום בעפולה בהחלטתו מיום 25.4.02 במסגרת ת"א 1603/02, בש"א 612/02, וזאת לבקשת הטוען 2.
4.
ביום 9.6.05 נרשם עיקול בלשכת רישום המקרקעין על חלקו של המבקש בדירה, לפי החלטה מיום 6.6.05 בתיק איחוד מס' 02-99747-02-8, הליך מס' 1235688811 (להלן: "תיק האיחוד").
5.
ביום 2.4.08 נחתם הסכם בין המבקש ושלושת אחיו המחזיקים יחדיו 3/4 מהדירה, לבין אח נוסף, הרמן משה, למכירת חלקיהם של המבקש ושלושת אחיו לאח הרמן משה, בעבור סך של 24,000 $ המהווים סך בשקלים נכון למועד כריתת ההסכם, של 85,200 ₪. סכום זה התקבל והוכר בהודעת שומה זמנית שהוציאו רשויות מס שבח מיום 30.4.08.
6.
התמורה בעבור חלקו של המבקש היא 4,000 $ המהווים סך בשקלים, נכון למועד כריתת ההסכם, סך של 14,200 ₪. סכום זה מופקד בחשבון נאמנות של ב"כ המבקש עד להסרת העיקולים בטאבו ולהעברת הדירה בשלמות ע"ש הרמן משה, ללא עיקולים ושעבודים.
7.
לבקשת המבקש בתיק האיחוד, ניתנה ביום 26.1.09 החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, עיסא סעיד, כדלקמן:

"מבדיקה עולה כי כנגד החייב תלויים ועומדים 58 תיקי הוצל"פ, הכלולים בתיק איחוד זה, כאשר סכום החוב הכולל עומד על סך של 3,231,336 ₪.

לשם חלוקה, יש להתייחס ל- 58 תיקיו של החייב הכלולים בתיק איחוד זה, כתיק אחד, וחלקו של תיק האיחוד בחלוקת הכספים יועבר לתיק האיחוד לשם חלוקה בין כל הזוכים." (ההדגשות אינן במקור, ע.א.)

8.
בהחלטתי מיום 25.5.09 הוריתי למבקש לפנות לרשם ההוצאה לפועל בכדי שימנה מייצג לזוכים בתיק האיחוד. בתחילה לא נענה ב"כ המבקש להחלטתי זו, ואולם בעקבות החלטה נוספת שניתנה על ידי ביום 28.6.09, מינה כב' הרשם עיסא סעיד את עו"ד עופר דוידוב המייצג את אחד הזוכים בתיק האיחוד, לייצג את כלל הזוכים בתיק האיחוד במסגרת הליך זה. כן הוריתי למבקש בהחלטתי מיום 25.5.09 ליתן הסבריו לעניין הסתירות העולות ממקרא הבקשה והתצהיר, לעניין חלקו של המבקש במימכר, וחלקו בתמורת המימכר.

טענות המבקש בבקשתו
:

9.
המבקש טוען כי אינו תובע לעצמו שום טובת הנאה בנושא התביעה, מלבד כיסוי תשלומי חובה ששילם ו/או הוצאות שעליו לשלם לעורכי דינו, הן בקשר לטיפול בעסקת המכר, והן באשר לטיפול בטען-הביניים ובעניינים אחרים הנוגעים לנושא הדיון, ובסה"כ 2,500 ₪, כאשר הסך שייוותר לאחר ניכוי ההוצאות, הינו 11,700 ₪.
10.
המבקש טוען בתצהירו כי הסכים כי חלקו מהתמורה בגין הסכם המכר לא יעבור אליו, אלא לנושיו על מנת שהעיקולים על חלקו בנכס יבוטלו, ועסקת המכר תצא לפועל.
11.
המבקש טוען כי איננו בקנוניה עם אחד מהטוענים ו/או עם אחד מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל הנמצאים באיחוד.
12.
לפיכך, עותר המבקש לבית המשפט בטען-ביניים להכרעה באשר לאופן חלוקת הסכום בסך של 11,700 ₪ בין כל החייבים, בכדי למנוע העדפת נושים ולמחוק את השעבודים ואת העיקולים על הדירה על מנת שניתן יהיה להעבירה ולרשמה ע"ש הרמן משה.
13.
עוד עותר המבקש למתן צו גודר לפי תקנה 233 לתקנות, וכן למתן הוראות ללשכת רישום המקרקעין לבטל את העיקול לפי שטר מס' 013303 מיום 29.4.02, שנרשם ביום 25.4.02 לפי ת"א 1603/02, בש"א 612/02; למחוק את העיקול לפי שטר מס' 018713 מיום 9.6.05, שנרשם ביום 6.6.05 בתיק האיחוד; וכן למחוק את המשכון מס' 2001101571 שנרשם ביום 19.7.01 אצל רשם המשכונות בחיפה.

טענות הטוענים
:

14.
הטוענת 1 טוענת בהודעת הפרטים מטעמה כי זכותה כבעלת משכון קודם בזמן, גוברת על זכות הטוענים 3-2 כבעלי העיקולים המאוחרים בזמן, מעצם היותה נושה מובטחת, ולכן זכאית היא לקבל את מלוא כספי התמורה, שהינם נמוכים יותר מגובה החוב אותו חב המבקש לטוענת 1, ואולם היא הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

15.
גם הטוען 2 הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
16.
ב"כ הטוענים 3 המייצג את כלל הזוכים בתיק האיחוד, ביקש בהודעת הפרטים מטעמו לדחות הבקשה בהעדר תצהיר, לפיו אין למבקש קנוניה עם אחד מהטוענים, לפי תקנה 226(א)(2) לתקנות, בשל אי פירוט הוצאות החובה, וכן בשל הסתירות העולות ממקרא הבקשה והתצהיר לעניין חלקו של המבקש בממכר ובתמורה. לחלופין, ביקש ב"כ הטוענים 3 לדחות הבקשה להפחתת ההוצאות שנטענו בטען-הביניים בסך של 2,500 ₪, בהעדר פירוט ההוצאות, וכן כי בית המשפט יקבע כי זכויות הטוענים 3 גוברות על זכויות הטוענת 1, וזאת בהיות המשכון שנרשם לטובת הטוענת 1, בטל ו/או חסר תוקף.

דיון והכרעה
:

17.
התלבטתי אם הליך זה מתאים לטען-ביניים, בשים לב לכך שבין הסעדים המבוקשים בבקשה, מבוקש גם צו אופרטיבי לביטול העיקולים והמישכון. ואולם מאחר שהטוענים 2-1 הותירו כאמור את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, ואילו ב"כ הטוענים 3 לא עורר כל טענה בעניין זה, אין מניעה שאדון בכך במסגרת הליך זה אף שעסקינן בטען-ביניים.
18.
סוגיה פשוטה לא פחות היא בקשת המבקש כי אורה על ביטול המשכון, סעד שכלל אינו מצוי בסמכותי העניינית (ודוק. אין מדובר כאן במשכון על זכות חוזית שיש שאומרים שגם בית המשפט השלום מוסמך לבטלו (

ראה למשל: ת"א (מחוזי–ב"ש) 74/88 דמרי נ' דניאלוביץ ואח'
, פ"מ תשמ"ט(3) 240, 244 (1988),
אלא במשכון של זכות הרשומה בלשכת רישום המקרקעין). ואולם, מאחר והטוענת מס' 1 הותירה את ההכרעה בבקשה על מכלול הסעדים המבוקשים בה, לשיקול דעת בית המשפט, רואה אני בכך גם הסכמה פוזיטיבית שלה שאורה לפי שיקול דעתי גם על ביטול המשכון. אני ערה לכך ששאלה זו אינה נקייה מספקות שהרי ידועה ההלכה שצדדים אינם רשאים להקנות לבית המשפט סמכות עניינית שאינה נתונה לו, ואולם מקום בו הסכימו הצדדים לניהול ההליך בבית משפט זה יהיו מנועים מלכפור בסמכותו העניינית של בית המשפט ומעשית נראה בעיני חסר כל הגיון לגרור את המבקש לבית המשפט המחוזי בכדי שיורה על ביטול המשכון מקום שהטוען שלטובתו נרשם המשכון הותיר את ההכרעה בשאלת ביטולו לשיקול דעת בית המשפט. מכל מקום טוב תעשה הטוענת 1 אם תשתף פעולה עם המבקש לביטול המשכון בהסכמה וללא קשר להכרעה השיפוטית נשוא

פסק דין
זה.
19.
לגופו של ענין, לאחר שבחנתי את נימוקי ההתנגדות של הטוענים מס' 3 לא ראיתי לדחות את הבקשה מנימוקיהם. בניגוד לנטען ע"י ב"כ הטוענים מס' 3 המבקש טען להעדר קנוניה, ואף הסביר בתצהיר המתוקן מיום 18.6.09 אשר ניתן בעקבות החלטת בית המשפט מיום 25.5.09, כי נפלה טעות בבקשתו, וכי הינו בעל זכויות ב- 1/8 מן המקרקעין, ולא מעבר לכך, ולכן חלקו בתמורת הממכר הינו בסך של 14,200 ₪ בלבד. ב"כ הטוענים 3 ויתר על חקירת המבקש, ומשכך אין מקום להעתר לבקשתו לדחות את הבקשה מטעמים אלו. לפיכך, השאלות היחידות שיש לדון בהן הן האם המשכון שרשמה הטוענת 1 אצל רשם המשכונות ביום 19.7.01, גובר על העיקולים אשר נרשמו בטאבו מאוחר יותר, ביום 29.4.02 וביום 9.6.05, והאם יש להתחשב בהוצאות הנטענות על ידי המבקש.
20.
סעיף 91 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע כי אין למשכן מקרקעין רשומים, אלא על ידי רישום משכנתא, כלומר: לצורך יצירת משכנתא במקרקעין קיימת דרישה קונסטיטוטיבית לרישומה אצל רשם המקרקעין (וראו, גם: סעיף 8 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969). בהעדר הרישום בטאבו של מקרקעין רשומים – אין תוקף למשכון, ואין המשכון משתכלל (ראו, למשל: ה"פ (מחוזי חי') 252/04 קסטרו נ' עזבון המנוח מוחמד פנדי קאסם אבראהים, ז"ל, פס' כ"ה לפסק דינו של ס. נשיא, כב' השופט יגאל גריל (לא פורסם, 13.4.2007); וכן: ת"א (שלום י-ם) 6650/06 אסולין נ' גלייזר, פס' 20 לפסק דינו של ס. נשיא, כב' השופט שמעון פיינברג (לא פורסם, 3.5.2009).
21.
במקרה שלפנינו, לא עמדה כל אבן נגף בדרכה של הטוענת 1 לרשום משכנתא בלשכת רישום המקרקעין. בענייננו, עסקינן במשכון זכות בעלות רשומה של המבקש, החייבת ברישום משכנתא (ראו: בר"ע (מחוזי ב"ש) 639/02 פלונית באמצעות אמה – אפוטרופתה – אלמונית נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ, פס' 2 לפסק דינו של כב' השופט ניל הנדל (לא פורסם, 24.3.2005), ובהעדר רישום בלשכת רישום המקרקעין - אין למשכון כל תוקף מחייב.
22.
לאור האמור, אין מנוס מקביעה כי הכספים נשוא טען-הביניים יועברו כולם לתיק האיחוד, שכן שני העיקולים שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין על חלקו של המבקש בדירה, הינם שווי מעמד לעניין חלוקת הכספים.

לעניין מהותו של עיקול בנכס, אומר ד' בר-אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית, 2001), בעמ' 302, כי:
"ראוי להדגיש כי הטלת העיקול כשלעצמה איננה מקנה לזוכה (שביקש את הטלת העיקול) זכות מהותית בנכס המעוקל. פירוש הדבר הוא כי מעקלים נוספים רשאים להצטרף לעיקול שכבר הוטל, או לבקש הטלת עיקול נוסף. סדר הטלת העיקולים איננו קובע לעניין זכות הקדימה בחלוקת פדיון המכירה בנכס המעוקל. מי שמעקל ראשון איננו רוכש זכות עדיפה על פני מעקלים אחרים שביקשו הטלת עיקול אחריו... העיקול מהווה רק "שימת ידו" של ביהמ"ש או לשכת ההוצאה לפועל על נכס מסוים, ומי שזכאי לממש נכס זה ולגבות ממנו את חובו, איננו רק המעקל אלא גם כל אלה שהצטרפו לעיקול מאוחר יותר."
(ההדגשה אינה במקור, ע.א.)
כן ראו, לעניין זה: סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; וכן: בר"ע (מחוזי חי') אם-סקוור בע"מ נ' זר, פסק דינה של כב' השופטת תמר שרון-נתנאל (לא פורסם, 10.2.2008).
23.
בעניין ההוצאות שעותר המבקש להפחית מסכום התמורה:
בתצהירו של המבקש אין כל פרוט של ההוצאות למעט הסך הכללי של 2,500 ₪. פרוט זה הופיע לראשונה בתשובת ב"כ המבקש להודעת הפרטים של הטוענים מס' 3 ולא נתמך בתצהיר של המבקש. המבקש, גם לא הציג כל אסמכתא או קבלה ביחס לאף לא אחת מן ההוצאות הנטענות על ידו (למעט הקבלה בעניין האגרה ששולמה במסגרת תיק זה). זאת ועוד, מעיון בהסכם המכר (סעיף 10) עולה כי נחתם בין הצדדים לעסקה לבין ב"כ המבקש הסכם נפרד בענין שכר הטירחה, הסכם שלא צורף, דבר האומר דרשני. לא מן הנמנע שלאור מצבו הכלכלי של המבקש, יתר הצדדים לעסקה (שיש לזכור כי הינם אחיו של המבקש) או מי מהם, ולא המבקש, נשאו ו/או התחייבו לשאת בהוצאות ובשכר הטירחה, לאור מצבו הכלכלי של המבקש ועניינם הברור בביטול העיקולים והמשכון באופן שיאפשר את מימוש העסקה.
24.
לפיכך הנני מורה כי מחלקו של המבקש בתמורה החוזית, 14,200 ₪, יופחת רק סכום האגרה נשוא הליך זה בסך של 584 ₪, והיתרה תועבר לתיק האיחוד שמספרו מופיע בכותרת פסק הדין.
25.
הנני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו על ידי הטוען 2, במסגרת תיק האיחוד. הביטול ייכנס לתוקף רק לאחר העברת הכספים נשוא טען-הביניים לתיק האיחוד.
26.
כן הנני מורה על ביטול המשכון שנרשם לזכות הטוענת 1.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים
.

ניתן היום, ו' אלול תשס"ט, 26 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.







הפ בית משפט שלום 5707-03/09 הרמן מנדל נ' רחל הרשברג, בנק הפועלים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 26/08/2009)