פסקי דין על שירלי כהן | פסקי דין על יש חיוכים בעמ | פסקי דין על צרפתי ד"ר אלייב | פסקי דין על ארתור ד"ר פנחסוב |

44788/07 א     26/08/2009




א 44788/07 שירלי כהן נ' יש חיוכים בעמ, צרפתי ד"ר אלייב, ארתור ד"ר פנחסוב








st1\:*{behavior: }


בית משפט השלום בתל אביב - יפו




26 אוגוסט 2009

ת"א 44788-07 כהן נ' יש חיוכים בעמ
ואח'






בפני

כב' השופטת
יעל אילני

תובעת
שירלי כהן



נגד

נתבעים
1. יש חיוכים בעמ
2. צרפתי ד"ר אלייב
3. ארתור ד"ר פנחסוב






החלטה

1.
לפניי בקשה מטעם התובעת לביטול

פסק דין
אשר ניתן ביום 19.5.09, על-פיו, בהעדר תגובה לבקשת הנתבע 2 לדחייה התביעה על הסף, נמחקה התביעה.

2.
התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה לפיצויים על נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מטיפול שיניים רשלני שהעניקו לה.

3.
ביום 10.3.09 הגיש הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") בקשה לדחיית התביעה על הסף מהטעם שהנזקים שנגרמו לתובעת, לפי הנטען, נגרמו בעקבות טיפול שניתן לה כתוצאה מתאונת-דרכים בה נפגעה, בין היתר, בשיניה. הנתבע טען שלאור הוראת ייחוד העילה הקבועה בסעיף 8(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") התובעת אינה רשאית להגיש תביעת נזיקין בגין נזקים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים ולכן יש לדחות את תביעתה על הסף.

4.
בהעדר תגובה לבקשה מטעם התובעת, ולבקשת הנתבע, ניתנה ביום 19.5.09 החלטה בבקשה, והתביעה נמחקה. כעת עותרת התובעת לביטול פסק הדין.



5.
במקביל להגשת בקשה זו הגישה התובעת גם את תגובתה לבקשה לדחיית התביעה על הסף. הנתבע הגיש תגובה לבקשה לביטול פסק הדין בה פירט את נימוקי התנגדותו לבקשה. בנוסף, התנגד הנתבע להגשת תגובת התובעת לבקשה לדחיית התביעה על הסף אך מטעמי זהירות הגיש תשובה לתגובת התובעת. בפועל מצויים בפני
י טיעוני הצדדים בשתי הבקשות במלואם, ולכן, ככל שאיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, אמשיך ואתן החלטתי גם בבקשה לדחיית התביעה על הסף.

ביטול פסק הדין

6.
על-פי אישור המסירה שצורף לבקשת הנתבע למתן החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף נמסרה הבקשה לב"כ התובעת ביום 12.3.09 (האישור נחתם ע"י אילנה, מיופת כוחה של ב"כ התובעת). בהתאם להחלטתי מיום 5.2.09 היה על התובעת להגיש תגובתה לבקשה בתוך 45 יום, כלומר עד ליום 4.5.09 וזאת בהתחשב בפגרת הפסח.

התובעת לא הגישה תגובתה לבקשה עד לאותו מועד וגם לא עד ליום 13.5.09, אז הגיש הנתבע את הבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה.

על כן, זכאי היה הנתבע כי תינתן החלטה בהעדר תגובה, ולא נפל בפסק הדין פגם שמחייב ביטולו מחובת הצדק.

7.
בבואו לדון בבקשה לביטול פסק-דין לפי שיקול דעת, נדרש בית המשפט למבחן כפול:
א. בחינת הסיבה למחדלו של הצד אשר לא הגיש את כתב הטענות במועד.
ב. בחינת סיכויי ההצלחה של המבקש את ביטול פסק הדין.
הלכה מימים ימימה היא כי "השאלה השניה, היינו סיכויי ההצלחה של הנתבע, חשובה מהשאלה בדבר אי הופעתו, שכן בדרך כלל אין מניעה 'למחול' לנתבע על פיגורו בניהול הגנתו, אם ניתן לפצות
את התובע על ידי
פסיקת הוצאות עבור הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור. משום כך, יטה בית המשפט בדונו בשאלה הראשונה הנ"ל, להיעתר למבקש, אלא אם שוכנע כי תשלום ההוצאות אין בו כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק אשר נגרם ליריבו" [ע"א 184/63 קול העם בע"מ נ' קסטנר, פ"ד יח (1) 136, 140, ור' גם ע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349].

8.
ב"כ התובעת טוענת בבקשתה כי הכנת התגובה התארכה בשל מעבר משרד ושינוי במצבת כוח האדם במשרדה וכי היא נזקקה לשהות קצרה נוספת על מנת להשלים את תגובתה ולהגישה באיחור קל בלבד, אלא שלהפתעתה ניתן פסק הדין בטרם הספיקה להגישה. ב"כ התובעת טוענת כי הכנת תגובתה התארכה בימים ספורים בלבד מהטעמים שציינה ולא מחמת זלזול.

אין ספק שאי הגשת התגובה במועד מקורו במחדל, וגם אם נדרשה לב"כ התובעת ארכה להגשת תגובתה היה עליה להגיש בקשה מתאימה. יחד עם זאת, לאור הנימוקים שציינה אודות מעבר המשרד על הכרוך בכך, ובהתחשב בכך שניתן לפצות את הנתבע על הטרחה שנגרמה לו בפסיקת הוצאות מתאימות, ובמיוחד לאור סיכויי טענותיה של התובעת בבקשה לדחיית התביעה על הסף להתקבל (ועל כך יורחב בדיון בבקשה לגופה), ראיתי להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבע.

בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף מחמת ייחוד העילה

9.
הנתבע טוען שעילת התביעה הנטענת בכתב התביעה הינה נזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מטיפול שיניים רשלני, טיפול לו נזקקה כתוצאה מפגיעתה בתאונת דרכים.
לטענתו, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הפיצויים אין לתובעת עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין מקום בו קמה לה עילת תביעה לפי חוק הפיצויים.

הנתבע מסתמך בבקשתו על ע"א 3765/95 חוסיין נ' טורם, פ"ד נ(5) 573.

10.
התובעת טוענת שעילת התביעה לפי חוק הפיצויים מוצתה ולפיכך עומדת לה עילת התביעה מכוח פקודת הנזיקין, והיא מסתמכת על ע"א 8535/01 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6), 656 ועל בר"ע (ת"א) 3290/04 מדינת ישראל נ' דומיטרסקו בכר (מיום 31.5.05, פורסם באתרים משפטיים).

11.
הכלל העולה מפסיקת בית המשפט העליון הוא זה:

את עקרון ייחוד העילה יש לפרש כקובע שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין מהנפגע לעניין כל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה על-פי חוק הפיצויים. לנפגע בתאונת דרכים עומדת בעיקרון עילה מכוח חוק הפיצויים גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב טיפול רפואי רשלני (ר' פרשת חוסיין הנ"ל).

גם התרשלות בטיפול הרפואי, אפילו רשלנות בדרגה גבוהה, עשויה לבוא בתחום הסיכון שיוצר השימוש ברכב באופן שמתקיים קשר סיבתי בין השימוש לבין הנזק הסופי שנגרם לנפגע. ולכן, גם במקרה כזה לא תקום לנפגע עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין ותביעתו בגין מלוא נזקיו תופנה כנגד מבטחת השימוש ברכב (ר' פסקי הדין בעניין חוסיין ובעניין ליפשיץ הנ"ל).


ואולם
–
בפסק הדין בפרשת ליפשיץ הנ"ל נקבע, מפי כב' השופטת חיות, כי:
"שלילת עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מכוח עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, כרוכה ושלובה בכך שהנפגע מוצא את תיקונו במסגרת עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים. למעשה, פועלו של עקרון ייחוד העילה הוא בכך שנטל הפיצוי מוסט מן המזיק על-פי דיני הנזיקין הכלליים אל המבטח של השימוש ברכב על-מנת להגשים את המטרות ואת התכליות שביסוד חוק הפיצויים. באופן ציורי ניתן להדגים את התהליך כתהליך של כלים שלובים. עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים מתרוקנת מכלי אחד, אך היא עוברת אל הכלי השלוב בו – הוא עילת התביעה על-פי חוק הפיצויים – וממלאה אותו. מכאן עולה כי שלילת העילה על-פי דיני הנזיקין הכלליים, מתוקף עקרון ייחוד העילה, מותנית בדבר קיומה של עילת תביעה העומדת לנפגע על-פי חוק הפיצויים, עילה אשר מכוחה יש ביכולתו לתבוע ולקבל פיצוי בגין מכלול הנזקים שנגרמו לו. לעומת זה כאשר העילה על-פי חוק הפיצויים אינה עומדת עוד לנפגע, משום שמוצתה בפסק-דין תקף וסופי, כי אז אין הצדקה לשלול ממנו את עילת התביעה על-פי דיני הנזיקין הכלליים בגין נזק שנגרם לו לאחר אותו פסק-דין" .
12.
משמע, כאשר עילת התביעה היא רשלנות שגרמה להחמרת נזקי התאונה, והרשלנות ארעה לאחר שמוצתה העילה לפי חוק הפיצויים, לא תישלל זכותו של התובע לתבוע את נזקיו אלה לפי דיני הנזיקין.

מן הכלל אל הפרט

13.
התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 15.7.00. בעקבות התאונה נגרם לה, בין היתר, שבר בשן 21 מלווה בחתך לרוחב הכותרת.

עוד ביום התאונה טופלה במרפאת הנתבעים ועל ידם (או מי מהם), ובהמשך טופלה על ידם עוד מספר פעמים בסמוך לאחר התאונה.

בשנת 2001 הגישה התובעת תביעה כנגד מבטחת השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונה. בתביעתה טענה לנזק שנגרם בשיניה בעקבות התאונה.

לכתב התביעה שהגישה לפי חוק הפיצויים צירפה התובעת חוות דעת שערך ד"ר פנחסוב, הוא הנתבע 3 כאן, אודות הפגיעה בשיניים בתאונה, הקשר הסיבתי, והטיפול הנדרש.

ביום 6.4.03 ניתן

פסק דין
בתביעה לפי חוק הפיצויים. פסק הדין נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים לתביעה.

14.
בחוות הדעת שהגישה התובעת במסגרת תביעתה זו נטען שהטיפול שבצעו הנתבעים בתובעת במועד התאונה וככל הנראה בסמוך אחריה, היה רשלני. יצוין שחוות הדעת, כמו גם כתב התביעה לוקה בחסר בכל הקשור לפירוט המועדים בהם בוצעו הטיפולים ובמיוחד המועד בו נעשה הטיפול הלקוי לפי הטענה. עם זאת, מהמסמכים שצירפה התובעת ניתן להסיק שהטיפול בוצע ביום התאונה או לכל היותר זמן קצר אחריה ובכל מקרה עסקינן ברשלנות שנעשתה, לפי הנטען, עוד קודם למתן פסק הדין בתביעתה לפי חוק הפיצויים.

15.
טענתה של התובעת היא שהעובדה שבוצע טיפול רשלני בשיניה התגלה ונודע לה רק לאחר מתן פסק הדין. לטענתה, בחודש 10/03, כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין, יצא הכתר שהורכב בפיה ממקומו ואז, לאחר בדיקה, נודע לה שהטיפול היה לקוי ורשלני.


התובעת מוסיפה וטוענת שבהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתביעה לפי חוק הפיצויים, כמו גם בהצעת בית המשפט לפשרה שהיתה בסיס להסדר, לא נלקחה בחשבון אפשרות שהטיפול שבוצע היה רשלני וכושל.

16.
יוצא שבמקרה זה הרשלנות אירעה לפני מתן פסק הדין בתביעה לפי חוק הפיצויים אך התגלתה לתובעת, לטענתה, במועד מאוחר יותר, לאחר מתן פסק הדין. והשאלה האם גם במקרה כזה עומדת לתובעת עילת התביעה בנזיקין.

דעתי היא, שהתשובה לכך חיובית, וגם במקום בו ארעה הרשלנות לפני שמוצתה העילה לפי חוק הפיצויים אך היא התגלתה רק לאחר מיצוי העילה ולא ניתן היה לצפותה או לגלותה קודם לכן, לא תישלל הזכות לתבוע נזקים אלה לפי דיני הנזיקין.

כך נקבע גם בפסק דינה של כב' השופטת דותן בבר"ע (ת"א) 3290/04 מדינת ישראל נ' דומיטרסקו בכר (מיום 31.5.05, פורסם באתרים משפטיים). בהתייחסה לטענה שיש לאבחן בין מקרה בו הרשלנות הרפואית אירעה לאחר קבלת הפיצוי על פי חוק הפיצויים לבין מקרה בו הרשלנות אירעה קודם לסילוק התביעה אך התגלתה בשלב מאוחר יותר, קבעה:
"אין בידי לקבל אבחנה זו. כב' השופטת א' חיות אשר דנה בסוגיית ייחוד העילה על כל היבטיה, סומכת את מסקנתה על תכלית הוראתו של סעיף 8(א) הנ"ל וקובעת: "אם נפנה מן העוגן הלשוני שבסעיף 8(א) לחוק הפיצויים ונחזור אל התכליות העומדות ביסוד אותו חוק, וכן אל עקרונות היסוד של דיני הנזיקין הכלליים, ניתן לומר כי עיקרון ייחוד העילה, השולל את זכותו של הניזוק לתבוע מן המזיק פיצוי בגין נזק שנגרם במעשה עוול, הוא חריג לכלל, ואילו הכלל הוא, כי לניזוק עומדת זכות להיטיב את נזקו מידי מי שגרם לו נזק במעשה עוולה. בהיותו חריג לכלל, יש, איפוא להפעיל את עיקרון ייחוד העילה, רק באותם מקרים, כגון המקרה אשר נדון בפרשת חוסיין, בהם היה בהפעלת העיקרון האמור כדי להגשים, הלכה למעשה, את התכליות ואת המטרות שנועד חוק הפיצויים לשרת. לעומת זה, במצב דברים כגון זה שלפנינו, בו אין העילה לפי חוק הפיצויים עומדת עוד, אין קיום לאותם טעמים המצדיקים שלילתה של העילה לפי דיני הנזיקין הכלליים, על כן, שב על כנו הכלל, ומכוחו עומדת לנפגע העילה הנזיקית". לאור האמור לעיל, אין אני סבורה כי העקרונות המנחים, אשר פורטו לעיל, כוחם יפה רק למקרים בהם הנזק הנוסף נגרם לאחר שההליך הראשון הסתיים ולהשקפתי ניתן להפעיל גם באותם מקרים, דוגמת המקרה שבפני
(בהנחה שהאמור בכתב התביעה אכן יוכח) שבו רשלנותם של המטפלים, גרמה לנזק ראייתי, אשר מנע מהתובע למצות את עילת התביעה שהיתה לו על פי החוק; ורק לאחר שנבדק באופן יסודי, בעקבות פגיעה נוספת, התגלה הנזק במלוא חומרתו"
(ההדגשה אינה במקור).

17.
יובהר שעל התובעת להוכיח את טענתה על המועד בו התגלה לה מעשה הרשלנות בטיפול הרפואי שניתן לה ועל כך שלא ניתן היה לצפותו במועד מוקדם יותר, קודם למיצוי תביעתה לפי חוק הפיצויים, אך עובדות אלה יש לברר בראיות ואין לחסום על הסף את דרכה של התובעת מהוכחת תביעתה ונזקיה.
סוף דבר


18.
התוצאה היא שאני מקבלת את בקשת התובעת ומורה על ביטול פסק הדין מיום 19.5.09.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית.

בהתחשב במחדלי התובעת מחד, ובכך שהבקשה לדחיה על הסף נדחתה מאידך, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסך כולל של 1,500 ₪.

19.
נקבע לקדם משפט ליום 8.2.2010
בשעה 9.30.


הנתבע רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו עד ליום 15.11.09.

המזכירות תעדכן את המועד ביומן, ותשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
ו' אלול תשס"ט, 26 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 44788/07 שירלי כהן נ' יש חיוכים בעמ, צרפתי ד"ר אלייב, ארתור ד"ר פנחסוב (פורסם ב-ֽ 26/08/2009)