פסקי דין על המבקשי | פסקי דין על המשיבים 1 עזריה זרבאילוב 2 סטניסלב אשירוב 3 ספניה חנוכייב <#2#>נוכחים:ב"כ המבקשת – עו"ד עודד אררהב"כ המשיב 1 – עו"ד משה נעמן (ס. ציבורית)ב"כ המשיב 2 – עו"ד שי לויב"כ המשיב 3 – עו"ד ענת חולי (...

27/08 בל     01/01/2001














לך
law data
law data
1
0
2009-08-27t09:06:00z
2009-08-30t17:52:00z
2009-08-30t17:52:00z
2
1610
8050
ness esg
67
19
9641
11.8122


6 נק'
2



false








17269-08-09
20315791
ngcs.protocol.bl.client.protocolblclientcriminal
4
-1
-1
-1
0
0
-1
14
ëåìí
1
422426
0
27/08/2009 09:30    


20731788
2
ngcs.protocol.bl.client

microsoftinternetexplorer4


/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:david;
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"טבלת רשת";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;}





page 


4


























בית משפט השלום בחיפה




מ"ת
17269-08-09 מדינת ישראל נ' זרבאילוב(עציר) ואח'








27
אוגוסט 2009







בפני
כב' השופט ערן קוטון












המבקשים




                       

מדינת ישראל





נגד





המשיבים




1 עזריה זרבאילוב
2
סטניסלב אשירוב
3
ספניה חנוכייב




<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד עודד אררה
ב"כ המשיב 1 – עו"ד משה נעמן (ס. ציבורית)
ב"כ המשיב 2 – עו"ד שי לוי
ב"כ המשיב 3 – עו"ד ענת חולי (ס. ציבורית)



פרוטוקול


ב"כ המשיב 1:
אנו חולקים על עילת מעצר.

ב"כ המשיב 2:
אנו חולקים על עילת מעצר.

ב"כ המשיב 3:
אנו חולקים על הראיות ביחס לאישום השני ועל עילת המעצר.

ב"כ המבקשת:
חוזר על הבקשה. מגיש את תיק החקירה לעיון ביהמ"ש. מפנה לדוחות הבלשים
שנערכו לפעילות. מפנה לאופן בו הם מתארים את התנהלות המשיבים, הגעה ברכב, אחד נשאר
ברכב כמתצפת, השני יורד והשלישי יורד לאחריו. יש הפרש של 18 דקות בין ההתפרצות
הראשונה לשנייה. מפנה לגירסתם במשטרה כאשר המשיב 3 מודה במיוחס לו לגבי האישום הראשון
בלבד. ביחס לאישום השני הוא מכחיש ומוסר שהוא עלה לשירותים. מפנה להתנהלות הכוללת
של המשיבים, כיצד הרכבים שנפרצו היו סמוכים לרכב בו הגיעו שלושתם. הרכב שייך לאחיו
של המשיב 1 כאשר המשיב 1 נהג. אם יש טעות בהקשר זה בכתב האישום, אבדוק אותה לעומק.
אחד התעסק ברכב, השני יורד ושלישי נשאר ברכב לתצפת.
מפנה לעובדה שכתובת המגורים של ספניה ושל סטניסלב הוא באור עקיבא ושל
עזריה בראשל"צ. אין למשיב 1 הרשעות קודמות. למשיב 2 יש הרשעה קודמת לא מדווחת
בעבירה שעניינה תקיפה חבלנית. כמו כן תלוי ועומד נגדו כתב אישום נוסף שעניינו התפרצות
לרכב שקבוע להקראה בביהמ"ש בנתניה בנובמבר. לחובת המשיב 3 שתי הרשעות קודמות,
בסה"כ 11 תיקי משטרה חלוטים, 
בין
היתר בעבירות שעניינם הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין, מרמה בכרטיס חיוב ועבירות
נוספות.
אנו סבורים כי היות ומדובר בהתארגנות של 3 משיבים אשר הסתייעו ברכב. כמו
כן מדובר בהתפרצות לשני רכבים הסמוכים זה לזה 

ובמעשיהם הם מסכנים את שלום הציבור ואת רכושו. הדבר מקבל משנה תוקף ביחס
למשיב בעל הרשעות קודמות של עבירות רכוש ולמשיב אשר יעמוד לדין בביהמ"ש
בנתניה.
לאור כל האמור ולאור העובדה כי לטענתנו לא יכולים להיות מוחזקים כמי שניתן
לסמוך עליהם שיקיימו החלטות שיפוטיות נבקש להורות על מעצרם עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב 1:
אני לא חולק על ראיות לכאורה בשלב הזה, אך אבקש להתייחס לכך בכל זאת.
המשיבים הואשמו בפריצתם של שני רכבים כאשר ברור שלא נגנב כלום מהרכבים. גם
כתב האישום לא מייחס גניבה ואני מפנה להודעות בעלי הרכבים בעניין זה.
המשיב 1 מתגורר בראשל"צ והגיעו לשם טיול חיפה, אכלו במסעדה קודם לכן.
באשר לעברות המיוחסות להם חלקו של המשיב 1 שולי ביותר ולא נטל חלק בהתפרצויות
והדבר עולה גם מכתב האישום. מחומר הראיות שבתיק, אין מדוחות השוטרים ואין מהעדויות
האחרות, המשיב 1 ישב ברכב בעת ביצוע הפריצות לכאורה כאשר המשיב 3 הודה בחקירה כי
הוא זה שפרץ לרכב היונדאי, כאשר לרכב השני בדו"ח פעולה של פקד סויסה מיום
18.8.09 צוין כי מי שפרץ לשברולט זה המשיב 2. אין חולק שהמשיב 1 לא פרץ למי מהרכבים.
המשיב 1 טוען בחקירותיו כי לא ראה שחבריו פורצים לרכבים ולא יודע על כך.
נמסר כי לא פרץ ולא תצפת על רכבים. הגיע לרח' יפה נוף ולא הספיק לרדת מהרכב. כן
נמסר ממנו שאם היה יודע שחבריו פורצים היה מבקש מהם לחזור הביתה שכן באו לטייל.
חיזוק לאמור ניתן לראות מדו"ח התצפית של דוד מרציאנו לפיו הוא ראה בחור יוצא
מהרכב וניגש לרכב יונדאי גטס ובמקביל הרכב בו נהג המשיב 1 המשיך בנסיעה ונכנס
לחניון כאשר השוטר מתאר את הפריצה של הרכב והמשיב למעשה לא ראה את הפריצה.
התביעה מבססת את אשמתו על דיני שותפות, כאשר ניתן לטעון שחלקו לא יותר מסיוע.
ברורה לעניין זה ההבחנה לרבות הבחנה שהמחוקק יצר בין מעשה עיקרי לבין מעשה של
סיוע. המשיב 1 הוא ללא עבר פלילי. אומנם נטען כי החזיק ברכבו כלי פריצה ששימשו את
המשיבים 2 ו- 3, אולם הרכב שייך לאחיו שמכונאי רכב במקצועו ומחזיק את הכלים באופן
תדיר במקום הטבעי בו הם אמורים להיות, בתא המטען של הרכב. הכלים משמשים את אחיו
לעבודתו השוטפת. נראה כי נוכח מקרי פריצה רבים שאירעו באזור מבקשת התביעה לנסות
ולהקצין ומבקשת מעצם תהליך קיצוני בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. היו
מספר אירועי פריצה ובמקרה שלנו מדובר ב- 2 מקרים בודדים.
המשיבים טוענים שהם באו לביקור באזור הצפון. זה אזור תיירותי שהרב פוקדים
אותו. אנשים באים מכל רחבי הארץ לראות את הנופים.
מעבר לכך, מדובר בשני מקרים בודדים. נגרם נזק שולי בלבד ולא נגנב דבר.
המבקשת מנסה להראות שיש עילת מעצר בכך שהם מסכנים את שלום הציבור ורכושו.
חברי תיאר שזה נוכח התארגנות. לא מדובר על מעשה שנעשה בתחכום או בהתארגנות שיטתית.
המשיב 3 טען כי פרץ ליונדאי אך אמר שזה נעשה בספונטניות וזה לא מתוכנן. המבקשת
מנסה להראות כאילו המשיב 1 תצפת. מדוחות השוטרים עולה שיש שירותים ציבוריים אכן
ונמסר מהמשיבים כי הורידו את המשיב 3 לשירותים. העובדות מעלות שאין מדובר בפרי
עבודה מתוכננת, שאם כך הדבר היו פורצים להרבה נוכח הציוד שהיה ברכב. מפנה להלכת
רוסלן. לדעתי אין עילת מעצר. זה אינו המקרה המתאים לבקש מעצרם של המשיב עד תום
ההליכים ובוודאי לא לגבי המשיב 1 שחלקו הובהר. אני חוזר ומציין כי מדובר במשיב ללא
עבר פלילי שלא היה לו שום חלק פעיל באירוע נשוא כתב האישום. אני חושב שניתן להסתפק
בערבויות או בהתחייבות מתאימה נוכח מקום מגוריו. אין צורך בחלופת מעצר לדעתי עד
תום ההליכים.

ב"כ המשיב 2:
אני אפתח ואומר כי הבקשה והוגשה נגד המשיב 2 ומטבע הדברים כנגד יתר
המשיבים היא לא עפ"י 21 א (1), כלומר היא לא סטטוטורית, אלא מכח פסיקה שחברי
לא הציג.
אני לא מתווכח עם התביעה על ראיות לכאורה. אני קורא את החלטת כב' השופט
אליקים ומבין מטבע הדברים כי הראיות ישנם למרות שבימ"ש זה לא מחויב להם ואני
קורא עוד דבר. אני מפנה את ביהמ"ש להחלטת כב' השופט אליקים במעצר ימים בעמ' 8
שורות 4-5-6. אז מגיעה התביעה ורואה את חומר הראיות שאמרתי שבתחילת דבריי שהן
קיימות. מה שהם אומרים לא קיים שם. אין עבירות רכוש. ביהמ"ש העליון קבע שתי
הלכות, האחת זה הלכת רוסלן והשנייה זה הלכת מוכתבייב ושתי ההלכות האלה זה לא
המקרים האלה. מי שקורא את הלכת רוסלן ולא בא לביהמ"ש רק כדי לצטט הלכה, יודע
שאותו רוסלן זה לא אדם שכל מה שהוא עשה זה להגיע ברכב. הם הגיעו ברכב, 3 עבריינים
פשוטים מגיעים ברכב זה תחכום. חברי אומר שאחד ירד ואחד תצפת. מה אני אגיד? זה
מתוכחם. לא ראיתי כזה יותר. אני אראה לחברי נרקומנים הכי מסכנים שיש שפורצים כל
דקה רכב. אם ראו התפרצות אחת למה חיכיתם לשנייה או לא חיכיתם לשלישית להביא רצף?
רוסלן זה טרקטורים ודפחורים שמטשטשים מצלמות ומוציאים רכוש רב. ביהמ"ש העליון
קבע שאלו הם אנשים שגם בעבירות רכוש יש עילת מעצר.
שבאה התביעה ומבקשת מעצר עד תום ההליכים שתגיד מאיפה היא שואבת את הבקשה
הזו. הם רוצים להמציא הלכה חדשה דרך ביהמ"ש השלום.
אני מציג לביהמ"ש החלטות של ביהמ"ש המחוזי. הויכוח הוא לא אם
לשחרר או לא. ברור לכולם שהמשיבים צריכים להשתחרר. השאלה היא אם למעצר בית או לא. שיראה
לי חברי מעצר בית אחד, של עבירה אחת של משיב, משנת 2004 שביהמ"ש קובע כי
העונש בצידה זה מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, זה ותו לא. אז חברי בא ואומר שיש כתב
אישום תלוי ועומד בביהמ"ש השלום בנתניה וזה מבחינתו עבריין מסוכן לציבור. אני
מפנה לפס"ד בעניינו של רובינשטיין. כאשר לא מציגים לביהמ"ש את חומר
הראיות, ביהמ"ש לא מסתמך עליהם. אני לא ראיתי את חומר הראיות. לא מדבר על
התובע שהוא בעצמו לא ראה. הוא רק מציג כתב האישום. היום כתב אישום במדינת ישראל לא
אומר הרשעה. אי אפשר להסתמך על כך שהוא מסוכן.
אני מציג לביהמ"ש החלטה מהחודש הזה, תיק שהופעתי בביהמ"ש
בנתניה. אדם עם עבירת רכוש וכתב אישום של התפרצות לרכב עם גניבה מהרכב עם הימלטות
מאותה זירה ביהמ"ש השלום בנתניה אחרי טענות די דומות שהיו כאן קובע שאין עילת
מעצר. לאחר הדיון התביעה ביקשה עיכוב ביצוע. שם היה מאסר על תנאי. התביעה לא סתם
לא קיבלו אישור להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי. מטבע הדברים מבינים שיש תיקים
למעצר ויש לא למעצר. יום הדין יגיע ועונשם יקבע.
אני מציג לביהמ"ש עוד מספר החלטות מבתי משפט שלום השונים. אני מציג
שתי החלטות מביהמ"ש המחוזי בחיפה כאשר ביהמ"ש השלום בחדרה קבע שיש עילת
מעצר, אז ביהמ"ש הפך את שתי ההחלטות של ביהמ"ש בחדרה. כב' השופטת שרון
נתנאל בתיק של עבירות 
תקיפה, איומים, היזק
לרכוש, החזקת כלי פריצה קבעה לאחר שהיא ציטטה את הלכות ביהמ"ש העליון, משנת
1990 פלוס ועד היום שאין עילת מעצר. זה לא אומר שאין תיק. מפנה להחלטה נוספת של
כב' השופט יצחק כהן. ביהמ"ש חסם אותם וקבע שאין עילת מעצר.
נטל ההוכחה הוא על התביעה. נטל הבקשה על התביעה. ההגנה לא צריכה לעשות את
העבודה הזו אך היא עשתה יתר על המידה.
אם יש אחד אחר שאומר שונה ממה שאני אומר שיציג זאת. אם לא, שיתן
לביהמ"ש ולמשיבים אפשרות להשתחרר בתנאים אשר יבטיחו את התייצבותם להמשך משפטם
ובכך בא גואל לציון.


ב"כ המשיב 3:
אני מצטרף לדברי חבריי לגבי עילת המעצר ואני לא אחזור על הטענות שנטענו
כאן. אני רק מפנה לכך שבבקשה למעצר עד תום ההליכים כל עילת המעצר שנטענת בעלמא היא
המסוכנות, בלי שום היבט ספציפי שבעניין פה קמה עילת המסוכנות. ההפניה לחוק היא
סתמית ולא מדויקת ולכן גם אני סבורה שיש לשחרר את המשיב 3 כאשר התנאים שיקבעו
ע"י בימ"ש זה יבטיחו את התייצבותו בתיק העיקרי.
לגבי המשיב 3, הטענה שלנו היא שאנו לא חולקים על קיומה של ראייה לכאורה
לגבי אישום 1 בלבד. האישום הראשון מלמד למעשה שאין תחכום של תצפית. לא היה תצפיתן
שעמד בצד. אין פה תחכום. אחד ירד מהרכב, אחד פרץ, אחר עזר לו. אין פה תחכום. אף
אחד לא תצפת באישום הראשון. לא ברור לי מאיפה למדה התביעה או מי שכתב את כתב
האישום שהיה תצפות באישום השני. המשיבים טוענים שהמשיב 3 הלך לשירותים.
אני מבקשת להפנות את ביהמ"ש לדו"ח הפעולה או דו"ח הבהרה של
פקד יעקב סויסה שאציין שהוא נכתב בהגינות רבה. למעשה מדו"ח ההבהרה הזה מיום
20.8.09 אנו למדים כי המשיב 3 עזב את הרכב והלך אל המעבר בזמן שמשיב אחר הלך לעבר
השברולט. הוא מציין שבמעבר הזה אכן יש שירותים ציבוריים ושבשלב מסוים הוא לא ראה
את המשיב 3, הוא נעלם מעיניו הוא לא יודע אם נכנס לשירותים אם לאו כך שלמעשה אנו
למדים שהמשיב 3 לא היה נוכח באירוע השני. כל חלקו זה שהוא הלך לשירותים. גם אם נלך
לחומרא ונגיד שיש ראיות ודיני השותפות חלים, למרות שלא ברור איך הם חלים על אדם
שהלך לשירותים, בכל זאת אין עילת מעצר. העבירה האחרונה שלו היא משנת 2006. משנת
2006 לא נפתחו אפילו תיקים חדשים. אין אפילו בעניינו מב"דים, כך שאנחנו לא
מדברים על אדם שהפסיקה מתייחסת אליו שהפך את זה לאורח חיים. בשנים האחרונות לא
בוצעה כל עבירה על ידו וזה מחזק את הטענה שמדובר באירוע שאירע אקראי שלא מקים את
עילת המעצר של המסוכנות בגין עבירת רכוש ולכן אני חוזרת על בקשתי לקבוע שאין עילת
מעצר.


<#3#>
החלטה


אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים עד מתן החלטה אחרת.

נדחה למתן החלטה בבקשה ליום 2.9.09 שעה 09:30.

המזכירות
תזמן המשיבים באמצעות שב"ס
.

המשיבים יובא לדיון באמצעות יחידת הליווי
.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשס"ט, 27/08/2009 במעמד הנוכחים.





































































ערן קוטון, שופט