פסקי דין על סייד אל נצאצרה | פסקי דין על חאלד אוברגה | פסקי דין על אסמעיל אבו ג'נים |

8664/03 בש     20/11/2003




בש 8664/03 מדינת ישראל נ' סייד אל נצאצרה, חאלד אוברגה , אסמעיל אבו ג'נים




1
בתי המשפט

בש 008664/03
בית משפט השלום ירושלים
20/11/2003
תאריך:
כבוד השופט ראובן שמיע

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
מבקשת

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. סייד אל נצאצרה

2. חאלד אוברגה

3. אסמעיל אבו ג'נים


המשיבים

ע"י ב"כ עוה"ד

ב"כ המבקשת עו"ד דוד מקונן

ב"כ משיב 1 עו"ד עובדה
ממשרד עו"ד זילברשטיין
בשם משיבים 2-3 עו"ד חקלאי
המשיבים בעצמם
מתורגמן בית המשפט
מתייצבים:
החלטה

בפני
בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם בת.פ 4998/03.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בגין עבירת סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג -1973. וכן בגין הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

עילת המעצר המיוחסת למשיבים בבקשה הנה עילת המסוכנות.

עובדות המקרה כעולה מכתב האישום הנן כדלהלן:
ביום 6.11.03 סיכם אדם בשם "פייסל" כי ימכור לסוכן משטרתי ( להלן: "הסוכן") 15 "סוליות" חשיש תמורת 30,000 ₪ בלטרון.
סמוך לשעה 20:15 הגיעו המשיבים ברכב טרנזיט לתחנת הדלק בלטרון.
משיבים 2 ו-3 ירדו מהרכב, שוחחו עם הסוכן, ולאחר ששוחחו המשיבים עם פייסל בטלפון, נסעו המשיבים 1 ו-2 לקרבת מקום, וחזרו לתחנת הדלק כשבחזקתם שלוש אריזות של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 3062.94 גרם ברוטו. כל אותו זמן שהה משיב 3 עם הסוכן.
משיב 2 הניח את שלוש אריזות הסם כשהן עטופות בחולצה שחורה בתוך מכוניתו של הסוכן. לאחר מכן ניגש הסוכן למכוניתו והחל לספור את הכסף כשמשיבים 2 ו- 3 עומדים ליד המכונית.
בעת ביצוע המעצר ניסו המשיבים להימלט מהשוטרים, ומשיב 3 אף נאבק עם השוטרים.
ראיות לכאורה

ב"כ המשיבים מכחישים את קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

לצורך ההכרעה בשאלה אם אכן קיימות ראיות לכאורה, אבחן בקצרה את טענות ב"כ הצדדים תוך התייחסות לחומר החקירה שהוצג לי.

תיק החקירה שהוגש לביהמ"ש מכיל בתוכו את הודעות המשיבים והסוכן וכן דו"חות מעצר, דו"חות פעולה, דו"חות תפיסה וסימון, דו"חות תצפית וקלטת שיחת הסוכן עם מי שמכונה "פייסל".

ב"כ המבקשת מבסס קיומן של ראיות לכאורה בעיקר על הודעת הסוכן ודו"חות הפעולה ותצפיות השוטרים.
לגרסתו, מחומר החקירה עולה שביום 6.11.03 התקשר הסוכן עם אדם המכונה "פייסל" כמה פעמים על מנת לתאם את מקום המפגש לעסקת הסמים המסוכנים. בהמשך הודיע "פייסל" כי הוא אינו יכול להגיע למקום המפגש בגלל מחסומי משטרה אך הוא ישלח אחרים במקומו.
בשיחת הטלפון שערך הסוכן לאחר מכן לטלפון הסלולרי של "פייסל" ענה לסוכן אדם אחר (לא פייסל) והודיע שהם כבר מגיעים, ואכן זמן קצר לאחר מכן הגיע הטרנזיט למקום המפגש עם הסוכן (תחנת הדלק בלטרון).
בתחילה ירד משיב מס' 2 וניסה לשכנע את הסוכן לגשת עמו למקום אחר, אך הסוכן סרב. בינתיים, ירד משיב מס' 3 מהרכב וביקש ממשיב מס' 2 ללכת ולהביא את הסם.
בזמן שמשיבים מס' 1 ו-2 נסעו להביא את הסם נשאר משיב מס' 3 במקום עם הסוכן. כשחזר משיב מס' 2, הוא ירד מהרכב עם חבילה, והכניס את החבילה עטופה בחולצה שחורה למכוניתו של הסוכן.
עם תחילת ספירת הכסף, עבור עסקת הסמים, בצעה המשטרה את המעצרים.
לטענת ב"כ המבקשת, המשיבים אף ניסו לברוח מהמעצר.
במהלך כל השתלשלות המאורעות הנ"ל היו נתונים המשיבים למעקב ולתצפית המשטרה.

לגרסתו, ההתממות של המשיב מס' 1 כאילו לא ידע כלל על עסקת הסמים מופרכת על פניה שכן המשיב החל בנסיעה ללא המשיבים למרות שהיה אמור להשיבם במכוניתו ללוד.
עוד מוסיף ב"כ המבקשת שבהודעותיהם סותרים עצמם המשיבים בעניינים המהותיים הבאים:
1. עצם ההכרות ביניהם.
2. לאיזה צורך נסעו לתחנת הדלק בלטרון.
3. באיזה נסיבות עלו המשיבים 2 ו-3 לרכבו של המשיב מס' 1.

משיב מס' 2 אף מציג גרסה לפיה לא עצר כלל לפני תחנת הדלק בלטרון. גרסה זו עומדת בסתירה לדו"ח התצפיתנים אשר ראו את הרכב עוצר לפני תחנת הדלק.

לגרסת ב"כ המבקשת הודעות הסוכן בצירוף קלטת "פייסל" וכן דו"חות השוטרים התצפיתנים והודעות המשיבים עצמם ובכלל זה הסתירות בעדויות המשיבים ובין המשיבים לבין עצמם מהווים ראיות לכאורה לביצוע העבירות נשוא כתב האישום.
עד כאן טענות ב"כ המבקשת.

אבחן עתה את טענות ב"כ המשיבים.

טענות ב"כ המשיב 1

לטענת ב"כ המשיב 1 על בית המשפט לבחון ענינו של כל משיב בנפרד ובאפן אינדבידואלי תוך התייחסות לחלקו של כל משיב בנפרד.
חלקו של המשיב 1 הוא שולי ביותר, המשיב 1 לא ביצע את העסקה עם הסוכן, ולמעשה שימש מסיע תמים בלבד.
את טענתו זו הוא מבסס גם על הודעת הסוכן ממנה עולה שלא ראה את משיב מס' 1 בזמן עסקת הסמים. לטעמו, אין כל ראיה בתיק שמשיב מס' 1 קיבל תמורה כלשהי עבור הנסיעה.
כמו כן, אין ראיה שמשיב 1 היה שותף ביוזמה או בביצוע של הסחר בסמים מסוכנים.
עדויות השוטרים ודו"חות הפעולה אינם מצביעים בהכרח על כך שמשיב מס' 1 נסה להימלט מהמעצר.
המשיב חי חיים נורמטיביים, עובד, ללא עבר פלילי, לפיכך על בית המשפט לבחון חלופת מעצר לאור חלקו השולי בעבירה.

טענות ב"כ המשיבים 2-3

ב"כ המשיבים 2 ו-3 טען, כי לשני המשיבים אין עבר פלילי עשיר.
לגרסתו, גם על פי טענת המבקשת, משיבים 2 ו-3 פעלו בשליחותו של אחר (פייסל) ולא עמדו בראש הפירמידה של סחר בסמים מסוכנים.
לטענתו, למרות שברשום הפלילי של משיב מס' 3 מצוין עבר פלילי, טוען משיב מס' 3 כי מעולם לא הופיע בבית משפט לנוער ולכן ההרשעה איננה שלו. ב"כ המשיב 3 ביקש מב"כ המבקשת לבדוק טענה זו.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 הציע חלופות מעצר, שיש בהם לטענתו כדי לנטרל את מסוכנותם.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 טוען שלא הוכח קיומן של ראיות לכאורה לגבי מרשיו.
ב"כ המשיבים סבור שאין להתעלם מכך שהראיה המרכזית הנה הודעת הסוכן וככזו נפלו בה פגמים רבים. לטענתו, למרות שבית המשפט איננו אמור לבחון בשלב זה את מהימנות עדי התביעה וראיות התביעה הרי שאין להתעלם מהרישום הפלילי של הסוכן, כפי שהוגש לביהמ"ש מאחר ולא ידוע מה קיבל הסוכן בתמורה להפללת המשיבים. 60221
כמו כן, בתיק החקירה אין כל עדות מוקדמת של הסוכן, ולכן לא ברור מתי הסוכן שוחח עם פייסל, על מה שוחח עמו. בנוסף, לטענתו העדויות הראשונות של הסוכן על התקשרויות הללו הם לאחר ביצוע המעצרים, ואין די בהם כדי לבסס ראיה כנגד המשיבים.

התוצאה היא שלאור סימני השאלה הנ"ל בראיה המרכזית אין לומר שקיימות ראיות לכאורה מה גם שאין כל ראיה אחרת לחיזוק ובכלל זהה לא קיימת הקלטה של העסקה עצמה, ואין גם טביעות אצבעות של החשודים.
לטענתו הפערים בין גרסת השוטרים למה שראו לבין דברי הסוכן מקימים את הספק הסביר, שכן לא הוכח שהשוטרים שמרו על קשר עין מתמיד.
בנוסף, למשיב 3 אין כל עדות הקושרת את המשיב 3 לעסקת הסמים פרט לשהותו במקום.
עד כאן טענות ב"כ המשיבים 2 ו-3.

דיון
מאחר שהבקשה מבוססת בעיקר על עבירת הסחר בסמים אתייחס תחילה לשאלה אם קיימות ראיות לכאורה לביצועה של עבירה זו.
לצורך בחינת הראיות אתייחס לתחילה לקיומן של ראיות לכאורה כלפי משיבים 2 ו-3.

משיבים 2 ו-3:
כבר עתה אציין שהשתכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה כלפי משיבים מס' 2 ו-3.
מהודעת הסוכן וכן מתצפיות השוטרים ניתן ללמוד כי המשיבים 2 ו-3 שהו בעת ביצוע העסקה במקום הביצוע (תחנת הדלק בלטרון). והעבירו חבילה שהכילה סם מסוכן למכוניתו של הסוכן.

בהודעותיהם הרחיקו המשיבים 2 ו-3 את עצמם באופן גורף מכל קשר עם הסוכן ועם חבילת הסם, וזאת למרות שנצפו באופן מפורש מקיימים עמו קשר ולמעשה היו במעקב עוד טרם הגיעו לתחנה ועד למעצר עצמו.
המשיבים לא מסרו בהודעותיהם הסבר מניח את הדעת להמצאם במקום ומשיב מס' 3 הכחיש כל היכרות מוקדמת עם המשיבים האחרים.

המשיבים 2 ו-3 אף זוהו באופן חד משמעי ע"י הסוכן.

ש. אני מציג בפני
ך תמונה המסומנת במספר 3 (הערה אני מציג לפני תמונה של החשוד חאלד אברקס ת.ז 039802350) האם אתה מזהה את הבחור בתמונה המסומת במספר 3?
ת. זה הבחור שפגש אותי בתחנת הדלק ביום חמישי והוא הלך להביא את הסמים ושם אותם אצלי באוטו ורצה שאני אספור לו את הכסף בחוץ וזה הבחור הזה שקראתי לו השמן ששם אצלי את החומר באוטו. (הודעת הסוכן מיום 10.11.03 שורות 10-18).

הודעות הסוכן בצירוף דו"חות התצפיתנים המשטרתיים, המאמתים אותה שוללים לחלוטין את גרסת המשיב 2 לפיה, מעולם לא שוחח עם הסוכן, הודעה זאת אף קושרת את משיב מס' 2 לביצוע עסקת הסחר בסמים.

לכך יש להוסיף את העובדה שהודעת המשיב מס' 1 תואמת את דו"חות התצפיתנים ומחלישה את גרסת המשיב מס' 2 לפיה, לא עצר כלל בדרך לפני שהגיע לתחנת הדלק.
הגענו ליד תח' דלק בלטרון עברנו את התחנה ואז חאלד אמר לי לעצור בדרך ולעשות פרסה ולחזור לתח' דלק כי צריך לפגוש את הבן אדם ולקחת ממנו את הכסף בת' הדלק, ואני עצרתי את האוטו בצד... וירד לבדוק את הגלגלים של האוטו... ואז עשיתי פרסה וחזרנו לכיוון התחנת דלק. (הודעת המשיב מס' 1 מיום 6.11.03 עמ' 1 שורה 24 עד עמ' 2 שורה 10).

כעולה מהמצוטט לעיל המשיב מס' 1 אף מעיד שמשיב מס' 2 היה זה שירד מהטרנזיט.
לכך יש להוסיף את דו"ח הפעולה לפיו:
רכב טרנזיט בצבע לבן נראה מגיע בכביש מכיוון רמלה לכיוון תחנת הדלק שם נראה חולף את הצומת לתחנת הדלק וממשיך לכיוון הצומת לירושלים. שם כ- 50 מ' לערך לפני הצומת לכיוון ירושלים הרכב נעצר בצד הדרך ואז מעל לגג הרכב נראה ראש של אדם. כעבור זמן קצר הרכב עזב את המקום לכיוון הצומת ושם ביצע תנועת פרסה לכיוון חזרה לתחנת הדלק. ( דו"ח פעולה-תצפיות עיקוב מיום 6.11.03 אשר נכתב בכתב יד בזמן אמת ראה פסקה 3)

די בהודעת הסוכן הנתמכת ע"י הודעת משיב מס' 1 בצירוף דו"חות התצפיתנים כדי להקים ראיות לכאורה כנגד המשיב מס' 2.

משיב מס' 3
גם נגד משיב מס' 3 קיימות ראיות לכאורה לעניין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובעיקר לעניין הסחר בסמים כאמור בבקשה.
המשיב מס' 3 מצהיר בהודעתו כי אינו מכיר את המשיבים האחרים, שכן עלה לטרמפ מהכביש הראשי של לוד ונסע עמם עד לנקודה בה נעצר בלטרון. לטענתו נעצר ע"י המשטרה בזמן שחיפש טרמפים, בדרכו לבית שמש, עת שהיה לבדו וללא המשיבים האחרים.

הודעת המשיב 3 נסתרת מפורשות ע"י המשיב מס' 1 שלגרסתו פגש את שני המשיבים האחרים בלוד והם עלו איתו לרכב הטרנזיט.:
לא נכון הוא עלה עם חאלד (משיב מס' 2) .
(הודעת משיב מס' 1 מיום 10.11.03 בעמ' 3 שורה 22 )

מהודעת הסוכן וכן מדו"ח הפעולה של התצפיתנים אף עולה מפורשות שמשיב מס' 3 אכן עמד ודיבר עם הסוכן, וזאת בניגוד להודעת המשיב עצמו במשטרה.

כשהבחור הרזה (הכוונה למשיב מס' 3 ר.ש.) עומד לידו
(הודעת הסוכן מיום 6.11.03 עמ' 2 שורה 25)

ובהמשך בעמ' 3 25-26
ובינתיים הבחור הרזה זרק שם אבנים לקוצים כשהוא נשאר איתי לבד.

בדו"ח תצפיות עיקוב נכתב ע"י השוטרים:
ואליהם הצטרף נוסף לובש ירוק כהה, הם דיברו ביניהם.

עפ"י ראיות אלה משיב מס' 3 היה שותף ממשי לעסקה עם הסוכן, וברור על פניו שאין עסקינן בטרמפיסט תמים שהיה בדרכו לבית שמש.
לכל זאת יש להוסיף את העובדה שהמשיב מס' 3 ירד עם המשיב מס' 2 מהרכב ושניהם שוחחו עם הסוכן ומשסרב הסוכן לבוא עמם היה זה המשיב מס' 3 שבקש ממשיב מס' 2 לנסוע ולהביא את החומר.

התוצאה היא שבחומר הראיות קיים הפוטנציאל הראיתי כנדרש על פי הלכת זאדה (בש"פ 8087/95 פד"י נ(2) 134) ופוטנציאל זה מספיק בהחלט להרשעת המשיבים 2 ו-3, בעבירת סחר בסמים מסוכנים.

למעלה מהצורך אוסיף שבשלב זה אין מקום לבחון את שאלת מהימנות הסוכן מה גם שאין בחומר שבפני
לכשלעצמו כדי לקבוע שהסוכן אינו מהימן.

משיב מס' 1:
לגרסת המשיב מס' 1, הוא הסיע את משיבים 2 ו-3 מלוד ללטרון עפ"י בקשת משיב מס' 2 (אותו הוא מכיר) אשר טען שחייבים לו כסף. כל זאת עשה לטענתו כחבר ללא תמורה וכטובה בלבד.
המשיב מס' 1 הכחיש בהודעותיו כל קשר לעסקת הסמים ולחבילת הסם.
אין ספק שלא הרי עוצמת הראיות נגד משיב מס' 1 כעוצמת הראיות נגד המשיבים 2 ו-3.
בחינת הודעת הסוכן מראה שהסוכן איננו קושר את המשיב 1 כלל לעסקה, ולמעשה כלל לא זהה אותו בקשר לעסקה.
הערה: אני (חוקר איציק לוי ) מציג בפני
ך תמונה נוספת המסומנת מספר 2 (תמונתו של המשיב מס' 1 ר.ש).
ש. האם אתה מזהה את הבחור בתמונה?
ת. לא, לא ראיתי אותו היום בכלל והא לא ירד לפגישה איתי בלטרון ולא ראיתי אותו בכלל רק ראיתי שתי בחורים שהגיעו אלי אבל זה לא ירד אלי.
(הודעת הסוכן מיום 7.11.03 שורות 17-24).

בנוסף, אותו פייסל, אתו קשר הסוכן את העסקה הבסיסית הודיע לסוכן שבמקומו יגיעו: שניים דהיינו מפנה ל-2 משיבים בלבד:
...חיכיתי ואז שוב התקשרתי ופייסל אמר לי אני שולח לך שתיים תספור להם את הכסף והם יביאו לך את החומר... (ההדגשה שלי ר.ש.).
(הודעת הסוכן מיום 6.11.03 שורה 23-24 )
אמירה זאת מחזקת דווקא את גרסת המשיב לפיה לא היה קשור ל-2 המשיבים האחרים (אותם אסף יחדיו ברכבו) בעסקת הסמים, למעט הסעתם לתחנת הדלק בלטרון.
יצוין, שעפ"י הראיות המשיב מס' 1 כלל לא היה בקשר עם הסוכן דבר המחזק את העובדה שמשיבים 2 ו-3 הם "השניים" אליהם התייחס "פייסל".
אין גם להוציא מכלל אפשרות את העובדה שהמשיבים מס' 2 ו-3 מידרו את משיב מס' 1 שכן הם דאגו לכך שמשיב יישאר עם הטרנזיט רחוק כך שלא יהא עד לביצוע העסקה.
ואז ראיתי טרנזיט מגיעה ועומדת במרחק של עשרים מטר ממני ואז ירד בהתחלה בחור מטרנזיט... (ראה הודעת הסוכן).

גם דו"חות הפעולה של התצפיתנים מאמתים קיומו של מרחק זה בין הטרנזיט לבין מקום המפגש בין המשיבים 2 ו-3 לסוכן.

יצוין, שלא השתכנעתי כלל שממיקום הטרנזיט יכול היה המשיב מס' 1 להבחין בנעשה בין המשיבים האחרים לבין הסוכן, וסביר להניח שלא יכול היה לשמוע את חילופי הדברים ביניהם.

גם ניסיון המשטרה להיתלות במזכר של רס"ר רוני "דו"ח תחקור החשוד סייד אל נצאצרה
" להדגשת חלקו של המשיב מס' 1 בעסקה, דינו להידחות.
מבלי להתייחס לשאלת קבילותו של המזכר, ניתן לומר, שאין במזכר משום הוכחה למעורבותו של המשיב מס' 1. המשיב בעצמו על פי המזכר אמר לחוקר כי אילו היה יודע שמדובר בסם לא היה מסיע את המשיבים האחרים.
הדבר היחיד שמשתמע מהמזכר הוא שיתכן שמשיב מס' 1 ראה חבילה בבטנו של אחד המשיבים האחרים.
אולם לאחר מכן ובהמשך טען כי אולי חאלד עלה אל הרכב עם משהו בבטנו. (שורה 14 למזכר)
ביהמ"ש סבור שאפילו ראה המשיב חבילה בבטנו של אחד המשיבים, אין בכך כדי להוות ראיה הקושרת את משיב מס' 1 לעסקה עצמה.

עולה מהמכלול שהראיות שהובאו בפני
ביהמ"ש אינן קושרות את המשיב כשותף פעיל בביצוע עסקת הסמים ולכל היותר מצביעות הן על כך שהמשיב הסיע את המשיבים 2 ו-3 לבצוע העסקה ובכל מקרה חלקו היה שולי ביותר.
עילת המעצר
כידוע, די בהוכחת קיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירת הסחר בסמים כדי להקים את חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק הסדר הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים) תשנ"ו-1996.
וכלשון ב"כ הצדדים עצמם:
ב"כ הצדדים- יש הסכמה שהעבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום מקימות עילת מעצר על פי החזקה שבחוק. (ראה פרוטוקול ביהמ"ש מיום 16.11.03)

במקרה שלפנינו לא הצליחו המשיבים להפריך את החזקה שבחוק לעניין מסוכנותם.

חלופת מעצר

כידוע שומה על ביהמ"ש לשקול את שאלת חלופת המעצר אפילו הוכחה עילת המסוכנות כל זאת תוך בחינת מעמדו של כל משיב בנפרד.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 טען שיש לתת משקל לעובדה כי המשיבים 2 ו-3 פעלו לכאורה בשליחותו של אחר, פייסל.
כמו כן עברם הפלילי של המשיבים איננו עשיר.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 הציע אפשרויות לחלופות מעצר עבור המשיבים: שילוב משיב 2 בעבודה עם אביו ולחילופין שהייתו בקיבוץ "מפלסים" ולגבי משיב מס' 3 בישוב כסיפא.

לצערי, לא השתכנעתי שנסיבותיהם של המשיבים 2 ו-3 ועוצמת מעורבותם בעבירות הסחר מאפשרת חלופת מעצר בעניינם שכן אין בחלופת מעצר בעניינם כדי לנטרל את מסוכנותם.

סחר בסמים מסוכנים הנה עבירה חמורה ביותר ויש בו כדי לערער את התשתית של כל חברה בריאה.
כבר נאמר לא פעם בפסיקה שהעובדה שפעילות הסחר בסם ניתנת לביצוע גם מביתו של אדם, יש בה כדי לשלול את יכולתה של חלופת מעצר להבטיח את עילת המעצר (בש"פ 5322/97 - אחמד עבדאללה נ' מדינת ישראל
.תק-על 97(3), 424).
בעבירה של סחר בסם מסוכן נדירים הם המקרים בהם ניתן לנקוט בדרך של חלופת מעצר.

ולעניין חלופת מעצר בעבירות סמים ראה דברי כבוד השופט רבלין:
כאשר המדובר בנאשם בסחר בסמים מסוכנים מתמעטת יכולת ההסתמכות על חלופה אחרת למעצר, בעיקר בשל הקושי למנוע את המשך הפעילות העבריינית בדרך של שליטה מרחוק, או, במקרים אחרים, את המשך הפעילות העבריינית מתוך כותלי הבית בו מצוי הנאשם. כאשר המדובר בעבירה של סחר בסמים מסוכנים גובר משקלו של האינטרס הציבורי שבקטיעת שרשרת הפצת הסם באיבה. הלכה היא, שחזרה ונשנתה בבית משפט זה, כי למעט במקרים חריגים ביותר, הדרך הראויה לפגיעה בשרשרת הפצת הסמים המסוכנים היא בכליאתם של הסוחרים המרכיבים את חוליותיה, עוד קודם למשפטם... (בש"פ 5979/02 - יהודה (בן חנניה) קבסה נ' מדינת ישראל
. תק-על 2002(2), 284 ,עמ' 285)
במקרה דנן, לא מצאתי כל נסיבות מיוחדות יוצאות דופן שיש בהן להצדיק חלופת מעצר, בעניינם של משיבים מס' 2 ו-3.

הנני מורה, איפוא, על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3 עד לתום ההליכים נגדם.
עניינו של משיב מס' 1, לעומתם, שונה שכן חולשת הראיות נגד משיב מס' 1 מקרינה גם על נסיבותיו המיוחדות.
כפי שכבר צויין הראיות לכאורה נגד המשיב מס' 1 מצביעות על תפקידו השולי בביצוע העבירה ועל היותו מסיע בלבד.
אינני מקבל את טענת המשטרה שהמשיב נתפס כשהוא מנסה לברוח תוך כדי נסיעתו לאחור, שכן המשיב המציא הסבר מניח את הדעת לנסיעה זאת.
...ואז לא הבנתי למה חאלד וג'נים לא חוזרים ונסעתי ברוורס לצאת מהחניה בשביל לחפש ולראות איפה הם ואז פתאום קפץ עלי שוטר... (ראה הודעת משיב מס' 1 מיום 6.11.03 שורה 16-19).

הסברו של המשיב מתיישב עם גרסתו לפיה הוא התכוון להחזיר את המשיבים ללוד ואין להסיק מהתנהגות זאת, על פניה, ניסיון לבריחה מהמשטרה.

ביהמ"ש סבור שחולשת הראיות נגד משיב מס' 1 מצדיקה התייחסות שונה כלפיו בהליך זה, שכן לא הרי עומק מעורבותו של משיב מס' 1 כעומק מעורבות משיבים 2 ו-3.
אולם דומה עלי שלא כל מי שהיה מעורב בעיסקת סמים דינו כדין הסוחר בסמים, ולעניינם של מעורבים יש להבחין בעומק מעורבותם.( בש"פ 4669/92 - בנימין מיכלאשווילי נ' מדינת ישראל
.תק-על 92(3), 2223.)

בנוסף, המשיב מס' 1 הנו בחור צעיר ללא עבר פלילי שעד ליום מעצרו עבד למחייתו והתנהלותו הייתה נורמטיבית.

בנסיבות אלה נראה לביהמ"ש שיש לאפשר חלופת מעצר למשיב מס' 1 שכן יש בחלופה כזאת בנסיבותיו המיוחדות של המשיב כאמור כדי לנטרל את מסוכנותו של המשיב.
ב"כ המשיב מס' 1 הציע 2 חלופות:
1. המשך עבודתו בהסעות.
2. מעצר בית מלא בביתו בפיקוח אביו ואחיו.

אין בידי לקבל את החלופה לפיה ימשיך המשיב לעבוד בהסעות שכן העבירה המיוחסת למשיבים בוצעה עת הסיע את המשיבים 2 ו-3 לעסקה נשוא כתב האישום.

בנסיבות אלה הנני מורה על שחרורו של המשיב מס' 1 בתנאים הבאים:

1. מעצר בית מלא בבית אביו, ברחוב הרכבת 6, לוד בפיקוח אביו ו/או אחיו עדנאן אשר נחקרו כאן בבית המשפט וכן בפיקוח האח סמיר , אלא אם כן תבקש המבקשת לחקור את מר סמיר ואת כשירותו בבית המשפט .
2. הפקדת סך 10,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.
3. ערבות עצמית על סך 10,000 ₪.
4. ערבות צד ג' של האב ואחיו של המשיב מר עדנאן ומר סמיר אלנצאצרה על סך 10,000 ₪ כל אחד.

סוף דבר
הנני מורה על מעצרם של המשיבים מס' 2 ו - 3 עד תום ההליכים נגדם.
הנני מורה על שחרורו של המשיב מס' 1 לאחר שיעמוד בתנאים שקבעתי.

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ד (20 בנובמבר 2003) במעמד המתייצבים.
ראובן שמיע
, שופט








בש בית משפט שלום 8664/03 מדינת ישראל נ' סייד אל נצאצרה, חאלד אוברגה , אסמעיל אבו ג'נים (פורסם ב-ֽ 20/11/2003)