פסקי דין על חגית בריל | פסקי דין על דניאל בריל | פסקי דין על לופטנאנזה חברת התעופה הלאומית הגרמנית

25801/08 א     31/08/2009




א 25801/08 חגית בריל, דניאל בריל נ' לופטנאנזה חברת התעופה הלאומית הגרמנית










בית משפט השלום בתל אביב - יפו




31 אוגוסט 2009

ת"א 25801-08 בריל ואח' נ' לופטנאנזה חברת התעופה הלאומית הגרמנית





בפני

כב' סגן הנשיא השופט אליהו קידר

תובעות

1.

חגית בריל



2.

דניאל בריל



נגד


נתבעות

1. לופטנאנזה חברת התעופה הלאומית הגרמנית




החלטה


בפני
בקשה לסילוק התביעה על הסף.


רקע
:
עסקינן בתביעה לתשלום נזקי התובעת 1, נכת צה"ל בשיעור של 100%, ואמה, התובעת 2, בסך של 300,000 ₪, בעקבות התנהלות הנתבעת כלפיהן בטיסות מתל אביב לפרנקפורט וחזור בתאריכים 24.4.05 ו- 30.04.05.

טענות הצדדים

הנתבעת עותרת לדחיית התביעה מחמת התיישנות מהותית וחלופין למחיקתה מחמת העדר עילה.
הנתבעת טוענת כי מקור עילת התובענה היחידה העומדת לתובעות, הינה מכח חוק התובלה האוירית, התש"מ – 1980 (להלן:"חוק התובלה האוירית"), המחיל במשפט הישראלי את הוראות האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר, שנערכה בוורשה ב- 12.10.1929, ותוקנה ע"י פרוטוקול האג שנחתם ביום 28.9.1955 (להלן:"האמנה").
לטענתה, מאחר וישראל וגרמניה הן צדדים לאמנה הנ"ל יש להחיל את סעיף 17 לאמנה,
הקובעת את העילה לחיובו של מוביל בגין נזק שנגרם לנוסע במהלך תובלה אוירית ואין להגיש תובענה עפ"י עילה אחרת בהתאם לסעיף 24 לאמנה וסעיף 10 לחוק התובלה האוירית.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי תקופת ההתיישנות נקבעה בסעיף 29 לאמנה ובסעיף 15 לחוק, קרי, שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום יעודו. לשיטתה, מאחר וכלי הטיס היה צריך להגיע למקום יעודו ביום 1.5.05 או בסמוך לכך, הזכות לדמי נזק פקעה כבר ביום 1.5.07 ומשהתביעה הוגשה רק ביום 29.4.08, דינה דחייה על הסף מחמת התיישנות. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כרטיס הטיסה המצוי בידי הנוסע והמהווה חוזה בינו לבין המוביל, מפנה לתנאי התובלה הכלליים של הנתבעת בסעיף 3(3).

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הבדיקות הבטחוניות שנערכו לתובעת 1, נשוא התובענה, בוצעו ע"י רשויות הבטחון הגרמניות ולא ע"י נציגי הנתבעת, ולפיכך טרוניותיהן של התובעות מופנות אל עבר הגורם הלא נכון. הנתבעת סבורה כי משאינה מעורבת או קשורה לבדיקות הבטחוניות המבוצעות בשדה התעופה, אין לתובעות עילת תביעה או יריבות כלשהי נגדה.
התובעות מתנגדות לבקשה.

לטענתן, סילוק על הסף שולל מהתובע את זכות הגישה לערכאות ולפיכך מדובר בצעד חריג אשר יש להפעילו בלית ברירה.

התובעות טוענות בנוסף כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, שכן, עובר להגשת התביעה, הודתה בקרות האירועים ובאחריותה לנזקי התובעות ואף הציעה לתובעות פיצוי, אך הפיצוי לא שיקף את הנזקים הממשיים שנגרמו לתובעות והיה משום זלזול ולעג.

התובעות מוסיפות וטוענות כי הנתבעת נהגה אף בחוסר תום לב עת לא הסכימה לדחיית הגשת חוות הדעת הרפואית מטעם התובעות עד לאחר שתנתן החלטה בבקשת הסף.

התובעות מבהירות כי לטענתן, בודק בטחוני מטעם המבקשת ביצע את המעשים הנזיקיים וגרם לנזקים ולעגמת נפש לתובעות ולא כפי שנטען ע"י הנתבעת. בנוסף, התובעות מוסיפות כי עניינה של התביעה הינו בארועים נוספים בנוסף לבדיקות הבטחוניות, כגון, אילוץ התובעת 1 לשבת על כסא גלגלים שאינו מתאים למידותיה, הפרת ההסכם שנכרת עימן , להטסתן במועדים ובתנאים כפי שנקבעו מראש והתרשלות הנתבעת באי יידוע הבודקים הבטחוניים מטעמה ונציגיה במצבה הפיזי של התובעת 1.
לטענת התובעות, עילת התובענה אינה רק נזק שנגרם להן תוך כדי תהליך העלייה על המטוס אלא בנוסף, עילת הפרת הסכם שנכרת עובר לעלייה על המטוס.

התובעות סבורות כי בנסיבות דנן ולאור התנהגות הנתבעת, קרי, כריתת הסכם שלא הייתה לה כוונה לכבד, התעלמות מהתובעת 1 ומצרכיה המיוחדים ועצימת עיניים ורשלנות, אין לאפשר לה להסתתר מאחורי מעטה ההתיישנות.

התובעות אף חולקות על עמדת הנתבעת בדבר ייחוד העילה ולטענתן, הוראות האמנה אינן שוללות תביעת פיצויים בגין הפרת ההסכם בין הצדדים, בגין חוק החוזים ובגין עגמת הנפש.
התובעות טוענות בנוסף כי הבדיקה הבטחונית שהסבה להן נזק, כאב וסבל לא הביאה בסופו של יום, לעלייתן למטוס ורק הבדיקה הבטחונית החלופית שנערכה להן יום לאחר מכן, הובילה לעלייתן למטוס.

התובעות טוענות כי הטענה בדבר העדר יריבות מקוממת נוכח ההסכם שנכרת בין הצדדים ברכישת כרטיס הטיסה, הסכם שכלל, בין היתר, את התנאי בדבר התאמת כלי הטיסה לכסא הגלגלים המיוחד של התובעת 1 ובדבר עריכת בדיקות בטחוניות ההולמות את מצבה.
הנתבעת בתשובתה, מבהירה, בין היתר, כי לא הודתה בקרות הארועים ובאחריותה לנזק וכי התובעות לא העלו טעם כלשהו כנגד טענת ההתיישנות.

ד י ו ן
אין מחלוקת בין הצדדים כי תקופת ההתיישנות הרלוונטית בהתאם לסעיף 15 לחוק התובלה האוירית וסעיף 29 לאמנה הינה שנתיים.
השאלה הנשאלת היא האם במקרה דנן יש להחיל את כלל ייחוד העילה וליתן פטור מאחריות לפי דינים אחרים, אם לאו.

העילה לחיובו של מוביל אוירי בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיסה מוסדר בסעיף 17 לאמנה הקובע:
"המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה מוות, פציעה, או כל חבלה גופנית אחרת של הנוסע אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי כל פעולת עליה לתוכו או ירידה ממנו"
.
סעיף 24 לאמנה קובע כי במצב שבו לנוסע קמה עילת תביעה מכוח האמנה, לא קמה לו כל עילת תביעה מכוח חוק אחר כדלקמן:
"(1) במקרים הקבועים בסעיפים 18 ו – 19 אין להגיש כל תביעה לדמי נזק, תהא עילתה אשר תהיה, אלא בכפוף לתנאים ולגבולות הקבועים באמנה זו.
(2) כמו כן יחולו הוראות הפסקה הקודמת גם במקרים הקבועים בסעיף 17, מבלי לפגוע בקביעת האנשים הזכאים לתבוע ובזכויותיו של כל אחד מהם."
סעיף 10 לחוק התובלה האוירית קובע:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר ולא תשמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".


מבדיקת ההלכה הנוהגת עולה כי נוכח סעיפים 17 ו- 24
לאמנה וסעיף 10 לחוק התובלה האוירית, מתקיים כלל "ייחוד העילה".

" .... לא אחת נדון נושא ייחוד העילה בהתאם לסעיף 10 לחוק התובלה האוירית בבתי המשפט בישראל שקבעו כי הדרך היחידה להיפרע מהמוביל האוירי היא באמצעות הגשת תובענה בעילה מכוח החוק.
.. "
ראו: בשא (ת"א) 23265/04 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' עזבון המנוחה מרינה זלקסונוב (2007), המפנה ל ד"נ 36/84 טייכנר נ' אייר פרנס נתיבי אויר צרפתיים, פ"ד מא (1) 589 וכן ת"א (תא 19788/86 רוזנבלום נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פס"ד שלום חוב' 3, תשמ"ח – 1988.

מן המקובץ לעיל עולה כי כלל ייחוד העילה חל ומקום בו האמנה חלה, אין להחיל את הדינים האחרים בנוסף לחוק התובלה האוירית ובהתאם לו ולאמנה.

השאלה הנשאלת היא האם האמנה חלה על כל טענות התובעות נוכח כתב התביעה.

התובעות טוענות, בין היתר, כי החוזה בינן לבין הנתבעת לא קוים, וכי הבדיקה הבטחונית שהסבה להן נזק, כאב וסבל לא הביאה בסופו של יום, לעלייתן למטוס ורק הבדיקה הבטחונית החלופית שנערכה להן יום לאחר מכן, הובילה לעלייתן למטוס.
בנוסף, הן טוענות טענות בדבר מקום הלינה שהוקצה להן ב"חדר ההחתלה". טענות אלה, אינן נכללות במסגרת הדיון עפ"י סעיף 17 לאמנה, שכן, מקום שבו לא בוצע חוזה התובלה (מקרה של
denied boarding
) לא חלה האמנה.

ראו: בשא (י-ם) 2294/07 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח שטיין אהרון ז"ל.

כמו כן, יש לציין כי הלכה היא, כי סילוק על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה, כפי שמציינת כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, תק-על 97(2), 174:

" סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני, באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפני
ו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני
בית המשפט".

על בית המשפט להמנע מסילוק תביעות על הסף. מקום שקיים סיכוי, אפילו קלוש, כי התביעה תתקבל.

כך נקבע ב- ע"א 01 / 2452 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ נח (1) 577:

"סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה
(582ה - ו).....לבית-המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, כמו כן לבית-המשפט קנויה סמכות טבועה לסלק תובענה על הסף - אם במחיקתה ואם בדחייתה - מקום שבו עשה בעל-דין שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת השימוש בסמכותו הטבועה של בית-המשפט ייעשה בזהירות. כך בכלל וכך במיוחד כאשר מדובר בסילוק תובענה על הסף מן הטעם שיש להישמר פן תיפגע יתר על המידה הזכות היסודית בדבר פנייה לערכאות (583א, ו - ז)....ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי-המשפט כזכות יסוד אשר בית-המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות. תפקידם של בתי-המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני
תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל (584ה)."


על כן, בית המשפט יורה על סילוק התביעה בשלב המקדמי, רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש.

הכרעה וסיכום
:
אני מורה על קבלה חלקית של הבקשה ומורה על דחיית טענות התובעות מכח האמנה וחוק התובלה האוירית מחמת התיישנות, נוכח כלל ייחוד העילה ותקופת ההתיישנות שחלפה עובר למועד הגשת התביעה.
יחד עם זאת, אני מורה על דחיית הבקשה בהתייחס לטענות התובעות מקום בו לא בוצע החוזה בין הצדדים ולא חלה האמנה כאמור.

אין צו להוצאות.

בישיבת קדם המשפט הקרובה יידונו המשך ההליכים וסדרם.

5129

המזכירות

תעביר עותק מההחלטה למשרדי ב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום,
י"א אלול תשס"ט, 31 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 25801/08 חגית בריל, דניאל בריל נ' לופטנאנזה חברת התעופה הלאומית הגרמנית (פורסם ב-ֽ 31/08/2009)