פסקי דין על עו"ד יוסף פנחס כהן | פסקי דין על החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ

2045/02 הפ     12/11/2003




הפ 2045/02 עו"ד יוסף פנחס כהן נ' החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ




1
בתי המשפט
הפ 002045/02
בית משפט מחוזי באר שבע
12/11/03

כבוד השופט ברוך אזולאי
-ס.נשיא
בפני
:
עו"ד יוסף פנחס כהן

בעניין:
המבקש
נגד
1.החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ

2. פרוספר רביבו -מ"מ מבקר החברה למתנ"סים קהילתיים
בישראל בע"מ
3. רונית חכם - מבקרת מחוז דרום בחברה למתנ"סים
קהילתיים בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ברכה ברוש סבן


4. אבי סולמני - מנהל מתנ"ס שדרות
5. החברה למוסדות חינוך ותרבות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דניאל פלד

6. הסוכנות היהודית ירושלים
7. עיריית שדרות

המשיבים
פסק דין
1. מדובר בהמרצת פתיחה בה ביקש המבקש לקבוע כי דו"ח ביקורת שנערך על ידי משיבה
3, ומסקנותיו אינם בתוקף, וכי על משיבים 1 עד 3 לפעול כדין, בכך שתינתן למבקש זכות לשימוע הוגן, לרבות מסירת גרסאות כל הצדדים, עדויות מלאות, מסמכים וטענות, ואפשרות סבירה להגיב בפני
משיבה 3 ולשכנע אותה בעדיפות גרסתו, ככל שיש בכוונת המשיבים לעמוד על עריכה ופרסום של דו"ח ביקורת הנוגע למבקש.
כמו כן, ביקש לקבוע כי המשיבה 1 או מי מטעמה לרבות משיבים 2 עד 4 הינם חסרי סמכות לנהל ביקורת בענינו של המבקש, על דעת עצמם.

2. המבקש הינו עורך דין במקצועו, כיהן במועדים שונים כסגן ראש העיר שדרות, ושימש כיו"ר ההנהלה של משיבה 5, החברה למוסדות חינוך ותרבות בע"מ, העוסקת בהפעלת מתנ"ס בשדרות.
משיבה 5 נוסדה על ידי המשיבות 1, 6 ו-7 על פי אמנה שנחתמה ביניהם (להלן - האמנה).
בתאריך 21.9.00 נערך על ידי משיבה 3, כמבקרת מחוזית של משיבה 1, דו"ח ביקורת שנעשה על ידיה ונשלח למשיב 2 ששימש כמבקר של משיבה 1.
הביקורת האמורה נערכה בעקבות פנייתו של מנהל משיבה 5 ליועץ המשפטי של משיבה 1, והודעה על ממצא הביקורת נשלחה על ידי משיב 4 למנכ"ל משיבה 1.
באותה ביקורת דווח על פעולות בלתי תקינות שנעשו על ידי המבקש כיו"ר הנהלת המתנ"ס, ובעקבות אותו דו"ח ביקש איתן מזרחי, מנהל מחוז הדרום של משיבה 1, מראש העיר שדרות, במכתב מיום 12.10.00, להביא להחלפתו המיידית של המבקש כיו"ר הנהלת המתנ"ס.

בסעיף 7 לאמנה נאמר:
"הסוכנות היהודית, הרשות ( הרשות המקומית, במקרה זה - עיריית שדרות) והחברה (במקרה זה משיבה 1) יקיימו ביקורת. החברה הסוכנותית (במקרה זה - משיבה 5) תשתף פעולה עם המבקרים."

בבקשה טען המבקש כי הכנת דו"ח הביקורת והפעולות של המשיבים שנעשו בקשר לכך לקו בכך שהביקורת נעשתה בחוסר סמכות של הגורמים שהיו מעורבים בכך, הואיל והדבר לא נעשה במשותף על ידי משיבים 1, 6 ו-7 כפי שנקבע לטענתו בסעיף 27 לאמנה, ובכך שלא ניתנה לו זכות שימוע בקשר לאותה ביקורת שהיה בה כדי לפגוע בו ובשמו הטוב.

משיבים 1 עד 3 טענו בתגובתם לבקשה, כי סעיף 27 לאמנה מקנה לכל אחד מהגורמים האמורים בסעיף זה סמכות לבצע ביקורת במשיבה 5, בנסיבות הענין מדובר בביקורת שנעשתה ביחס להתנהלותה של משיבה 5, ולא היה בזכות הטיעון כדי לחייב את המבקר להעביר למבקש את חומר החקירה או לבקש את התיחסותו לדו"ח.
הדו"ח לא פורסם ולא הופץ על ידי משיבים 1-3 וממצאיו הועברו רק לראש העיר, על מנת לגבש פתרון לבעיה, אך משהועבר המבקש מתפקידו כסגן ראש העיר וכיו"ר ההנהלה של משיבה 5, בלי קשר לדו"ח הביקורת, לא נעשה הדבר.
לחלופין, אם היה פגם בכך שלא ניתנה למבקש זכות טיעון, אין מדובר בפגם הפוגע בתקפות הדו"ח, הואיל והמבקש יכול להעלות את השגותיו על הדו"ח במסגרת החקירה המשטרתית המתנהלת בקשר לכך לדברי המבקש.

לטענת משיבים 4 ו-5, הביקורת נעשתה לפי סעיף 27 לאמנה, ומעבר לכך היה צריך המתנ"ס לשתף פעולה עם המבקרים. מעבר לכך לא נעשתה על ידיהם כל פעולה, ואין בדעתם לבצע כל פעולה.

3. בדיון מיום 23.5.02 הוחלט לדון תחילה בשאלת זכות השימוע, ואם יש מקום להורות על בטלות הדו"ח מסיבה זאת, ובשאלה - אם יש למשיבים סמכות לקיים ביקורת ביחס למבקש.
בדיון מיום 9.9.02 הוסכם שלא ניתנה למבקש זכות שימוע, וכן שהביקורת לא היתה בשיתוף עם העיריה.
באותו דיון ביקש המבקש להסתמך על שני מכתבים שנשלחו על ידיו ביום 22.10.00 למר איתן מזרחי, מנהל אזור הדרום של משיבה 1, וביום 3.1.01 למר גולדברג, מנכ"ל משיבה 1, בהם התריע על אי תקינות הביקורת שנעשתה בקשר אליו, בכך שממצאי הדו"ח הועברו לראש העיר, לגורמים חיצוניים ולעיתונות, בלי לאפשר לו ולהנהלת משיבה 5 להתיחס לדו"ח, וביקש להמציא לו פרטים ביחס להליכים שננקטו על ידיהם.
בתשובה לשאלות עו"ד פלד, הבהיר המבקש שבישיבת הנהלת משיבה 5 מיום 18.10.00 אמר שנודע לו מראש העיר שהיתה ביקורת והיה דו"ח, אך הוא לא ראה באותו מועד את הדו"ח.
לאחר הגשת סיכומי הצדדים בשאלות האמורות, הוחלט ביום 15.12.02 לדון גם בטענה שאין להיזקק בנסיבות הענין לסעד הצהרתי, הואיל ואין כל רלוונטיות אופרטיבית לסעד המבוקש, ובטענה שהיה שיהוי בהגשת הבקשה.

4. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירו של המבקש, במסמכים הנוספים שהוגשו ובסיכומי טענות הצדדים, נראה לי שאין להימנע מלהיזקק לבקשה עקב שיהוי בהגשתה או בטענה שאין לכך רלוונטיות אופרטיבית.
המבקש נתן הסבר מניח את הדעת להשתהותו בהגשת הבקשה, לא נגרם למשיבים כל נזק כתוצאה מהשיהוי, וצודק המבקש בטענתו כי כאשר שמו הטוב עומד על הכף עקב פרסום תוכן דו"ח הביקורת ברבים, יש רלוונטיות אופרטיבית להיזקקות לבקשה, בכך שהצהרה על הדו"ח כחסר תוקף יכולה לתקן במידת מה את הנזק שנגרם לשמו הטוב.
מאידך גיסא, לא הייתי נזקק לבקשה רק בגלל כוונות שיש למבקש לנקוט באמצעים משפטיים נוספים נגד המשיבים או מי מהם, בקשר לכך נראה לי שאין בהיענות לבקשה כדי להועיל, הואיל וכל צו הצהרתי שיינתן ביחס להעדר תוקף על פי דין, הינו בעל תוקף יחסי, ואין מקום להחליט מראש על הנפקות שיכולה להיות לצו כזה ביחס להליכים נוספים שטרם הוגשו.
באשר לשאלת תקפות הדו"ח, לא היתה מחלוקת של ממש בין הצדדים. מוסכם שלתובע לא ניתנה זכות שימוע, וכי בנסיבות הענין, זכאי היה המבקש לזכות שימוע בטרם יוצא כל דו"ח ביקורת המטיל דופי כלשהו בפעולות שנעשו על ידיו, בלי שתינתן לו זכות שימוע כדין (ראה בג"ץ 7805/00, רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים ואח' (טרם פורסם)).
במצב זה, אני מקבל את בקשת המבקש בכך שאני קובע כי דו"ח הביקורת נשוא הדיון, הינו חסר כל תוקף כדין, ויש להעמיד את המבקש בחזקת זכאי וחסר כל דופי לכל דבר וענין, כאילו לא נערך דו"ח כזה מעולם.
מאידך גיסא, אין מקום לקבוע נפקויות אופרטיביות מעבר לכך, ובה במידה שהיה בדעת המשיבים או מי מהם להסיק מסקנות כלשהן ביחס למבקש, ניתן וראוי היה כי תינתן למבקש זכות שימוע מלאה כפי שמתחייב בנסיבות הענין, וכי הביקורת תיערך כדין לאחר קבלת ייעוץ משפטי כדין, כפי שמתחייב מהאמנה עליה חתומים משיבים 1, 6 ו-7.

5. לאור האמור, אני מקבל הבקשה במובן זה שאני מצהיר על העדר תקפותו של הדו"ח כאמור לעיל.
מעבר לכך, נראה לי שאין מקום להיזקק להלשכות נוספות שיכול להיות לצו זה.

בהתחשב בעובדה שהמשיבים הודיעו עוד בתחילת הדיון כי הם מסכימים לכך שלא ניתנה זכות שימוע, וכי הם מסכימים להכריז על העדר תוקף ובטלות הדו"ח, בלי שיהא בכך כדי להשליך על הליכים משפטיים שיינקטו בעתיד, נראה לי שאין מקום לקבוע הוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום י"ז בחשון, תשס"ד (12 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים

ברוך אזולאי
, שופט
ס. נשיא








הפ בית משפט מחוזי 2045/02 עו"ד יוסף פנחס כהן נ' החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/11/2003)