פסקי דין על שמעון הירשהורן | פסקי דין על פי.אף.אס. פיניקס פייננסיאל סרבסיס | פסקי דין על cll sloot redart xfp |

8934/00 עב     10/09/2002




עב 8934/00 שמעון הירשהורן נ' פי.אף.אס. פיניקס פייננסיאל סרבסיס בע"מ, cll sloot redart xfp




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – תל-אביב-יפו
עב 008934/00


בפני
:
כב' השופטת ו. וירט-ליבנה


10/09/2002




בעניין
:
שמעון הירשהורן



ע"י ב"כ
עו"ד בן צבי נרדה
המבקש

נ
ג
ד


1. פי.אף.אס. פיניקס פייננסיאל סרבסיס בע"מ

2.

cll sloot redart xfp


ע"י ב"כ
עו"ד עירוני זיו
המשיבות

החלטה
1.
במהלך הדיון המוקדם בתיק הסכים ב"כ המשיבות לגלות מסמכים שונים, בכפוף לבדיקה אם אכן הם קיימים בחברה. לטענת המבקש, המשיבות אינן משתפות פעולה בהליך גילוי המסמכים ומחפשות דרכים להתחמק מחובתן.

2.
בבקשה שלפני, מבוקשים הסעדים הבאים-
א.
לחשוף לעיון המבקש את כלל דיוני הדירקטוריון בהם נזכר שמו של המבקש ואת כלל הסכמי שיתוף הפעולה שבין המשיבות.

לחלופין, להורות למשיבות להציג רשימה מפורטת של כלל דיוני הדירקטוריון וכלל ההסכמים שבין המשיבות, ואשר ביחס אליהם הן טוענות לחסיון, לרבות פירוט מהות החסיון והנטען בכל אחד מהמסמכים, על מנת שבית הדין יוכל להכריע בעניין זה.
ב.
לחייב כל אחת מהמשיבות להגיש תצהיר גילוי מסמכים כדין.

3.
לאחר שלתגובת המשיבות צורף תצהיר גילוי מסמכים מטעם מהמשיבות, נותר לדון רק בשאלת גילויים של דיוני הדירקטוריון והסכמי שיתוף הפעולה בין שתי המשיבות.

4.
המבקש טוען כי טענת החסיון מפי המשיבות הינה גורפת, ואינה מתיישבת עם הפסיקה (דב"ע נה/ 150-3 בלוך – "בטוחה" ניירות ערך בע"מ, פד"ע כח 486). גם הטענה כי המבקש עובד בחברה שעשויה להיות מתחרה במשיבות אינה נכונה ומכל מקום מדובר בטענה סתמית.

5.
המשיבות טוענות כי קיימו את החלטת בית הדין ועניינה של הבקשה הוא בפרשנות אותה החלטה, שהדרך לה היא בערעור על ההחלטה או בבקשת בזיון. אם תידחה טענה זו, מבוקש לקבוע דיון בבקשה לאחר תקופת החגים במסגרתה יחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים, על מנת שהאמת תצא לאור בעניין גילוי המסמכים.


בתצהיר גילוי המסמכים שצורף לתגובה נאמר שבתקופת עבודתו של המבקש במשיבה 1 שמו לא עלה בדיוני דירקטוריון החברה כלל, והוא עלה רק לאחר תחילת הסכסוך עימו.

לעניין ההסכם, נאמר באותו תצהיר כי דירקטוריון המשיבה 2 שהיא חברה אמריקאית פרטית אסר על המצהיר לחשוף את ההסכם בשל חסיון על פי הדין האמריקאי וגם דירקטוריון החברה הישראלית אסר עליו זאת מטעמי חסיון על פי הדין הישראלי.


מלבד טענה זו, שהיא על פי ייעוץ משפטי שניתן למצהיר, אין טיעון משפטי בתגובת המשיבות לעניין החסיון.

6.
שאלת שיתוף הפעולה בין שתי המשיבות הינה שאלה רלוונטית בסכסוך שבין הצדדים, אשר השאלה המרכזית בו היא היחסים בין שתי המשיבות וזיהוי המעביד של המבקש. מאותה סיבה גם דיוני הדירקטוריון, בהם הוזכר המבקש הינם רלוונטיים לסכסוך. נקודת המוצא, אם כן, היא שיש לגלות מסמכים אלה למבקש.


האם עומדת למשיבות טענת חסיון? מטיעוני הצדדים ניתן להבין כי טענת החסיון נוגעת לסודות מסחריים שעלולים להיחשף, בין בדיוני הדירקטוריון ובין מהסכמים שבין המשיבות.


בדין הישראלי לא הוכר חסיון גורף מטעמי סודות מסחריים. בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, קיימת התייחסות לגילויים של סודות מסחריים במהלך הליך משפטי, אך לא נקבע חסיון גורף, אלא הדבר הושאר לשיקול דעת הערכאה השיפוטית. כך נקבע בסעיף 23 לחוק -

"(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
(ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין."

7.
במכתבה של ב"כ המבקש אל ב"כ המשיבות נאמר כי לדעתה אין זה סביר שהמבקש עובד בחברה מתחרה, וזאת לאור היקף מחזור העסקאות של מעבידתו הנוכחית של המבקש. לא די בקביעה סובייקטיבית של ב"כ המבקש, לפיה המבקש אינו עובד בחברה המתחרה במשיבות, אך עובדה זו כשלעצמה אינה יכולה לשמש סיבה לחסיון המסמכים. אם אכן מדובר בסודות מסחריים, גם עצם הדיון הפומבי בבית הדין יכולה להביא לחשיפת הסודות, גם אם המבקש אינו עובד בחברה מתחרה.


מאחר שלהסכמים בין המשיבות ישנה רלוונטיות לסכסוך המתנהל, המשיבות יגלו מסמכים אלה למבקש, תוך מחיקה או הסתרה של הפרטים שהם לדעתן הסודות המסחריים. בכך ייערך איזון בין זכויות הצדדים.

8.
לגבי דיוני הידרקטוריון, לאחר שניתן תצהיר בו נאמר כי שמו של המבקש לא הוזכר עד הגשת ההליכים ואילו לאחר מכן, הוא עלה בהקשר של ההגנה המשפטית בתיק זה, אין מקום לחשיפת דיונים אלה.

9.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, והמשיבות יגלו את הסכמי שיתוף הפעולה בין לבין עצמן, תוך מחיקת הפרטים שמהווים לדעתן סודות מסחריים.


לאור טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום לקיים דיון בבקשה תוך חקירת המצהירים.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ג (10 בספטמבר 2002) בהעדר הצדדים.



ו. וירט-ליבנה
, שופטת
שופט ראשי







עב בית דין אזורי לעבודה 8934/00 שמעון הירשהורן נ' פי.אף.אס. פיניקס פייננסיאל סרבסיס בע"מ, cll sloot redart xfp (פורסם ב-ֽ 10/09/2002)