פסקי דין על אמילי בוקובזה | פסקי דין על עו"ד יעקב דגן | פסקי דין על עזבון המנוח בוקובזה שלום ז"ל | פסקי דין על עו"ד קין מירון

27208/03 א     02/09/2009




א 27208/03 אמילי בוקובזה, עו"ד יעקב דגן, עזבון המנוח בוקובזה שלום ז"ל נ' עו"ד קין מירון





בפני

כב' השופטת חנה ינון

התובעים
1. אמילי בוקובזה

2. עו"ד יעקב דגן

3. עזבון המנוח בוקובזה שלום ז"ל

ע"י הנתבע מס' 2- בעצמו
נגד
הנתבע

עו"ד קין מירון
- בעצמו
פסק דין
1. זוהי תובענה שעניינה דרישה להחזר שכר טרחה אשר קיבל עורך דין עבור טיפולו בתיק משפטי העומדת על סך של 217.679 ₪.

רקע עובדתי

2. התובעת מס' 1 והתובע מס' 2 הינם אלמנתו ובנו של המנוח מר בוקובזה שלום ז"ל.

(להלן: "המנוח").

3. התובע מס' 3 הינו עזבונו של המנוח.

4. הנתבע הינו עורך דין במקצועו אשר עימו התקשרו התובעים בהסכם שכר טרחה לטיפול בתובענה כנגד קופת חולים הכללית בתובענה בת"א 1635/89 בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הוגשה בעילה של גרם נזק עקב ניתוח ברשלנות שבוצע במנוח, בעקבותיו ארעה לו פגיעה מוחית, בעטייה נותר משותק בפלג גופו הימני.

5. התובעים גורסים כי הסכם שכר הטרחה הועמד על שיעור 20% בצרוף דמי מע"מ מן הסכום אשר אמור היה להיפסק בתובענה, ואילו הנתבע גבה סכומי כסף ביתר המסתכמים, לחישובם, בסך של 202.838 ₪ בעת הגשת התביעה.

6. הנתבע חולק על חישוב התובעים וסבור כי יש לדחות התביעה על הסף מפאת התיישנות - וכן לגופה.

7. הנתבע סבור כי התובעים חזרו ופנו אליו בנידון בלא כל הצדקה למרות שמסר פירוט מדוייק של החשבונות כבר ביום 29.11.97.

ראיות התובע

8. התובע מס' 2 העיד בתצהירו ת/1, כי נכח בעת בה ביקר המנוח במשרד הנתבע ובפגישה זו סוכם כי תוגש תובענה כנגד קופת חולים כללית אשר שכר הנתבע בטיפולו בה יהא 20% בצרוף דמי מע"מ מדמי הפיצוי, כמפורט בנספח א' לכתב ההגנה.

9. בפגישה זו לא הועמדו על הצורך במימון חוות דעת מומחים למיניהם בתיק זה ואולם לאחר הבהרות הנתבע הגישו המנוח והוא חוות דעת מטעם פרופ' עורי, אשר צורפה לכתב התביעה.

10. עם סיום בירור התובענה הגיעו הצדדים להסדר על פיו נקבע כי המנוח יקבל סכום של 1,250,000 ₪ בצרוף דמי שכר טרחה בסך של 15% מסכום זה.

11. ביום 9.1.95 מסר הנתבע למנוח שיק על סך 1,129.122 ₪ והאחרון חתם על אישור כי שיק זה נמסר לידיו, הוא הצרופה מס' 1 לתצהירו.

12. להלן תוכן אישור קבלת הסכום במסמך זה מיום 9.1.95:
"להלן פרוט חשבוני:

1. נתקבל מחברת הביטוח 1,474,375 ₪.
2. ריבית שנזקפה לזכותי בבנק 5,625 ₪.
סה"כ זיכויים 1,480,000 ₪.

1. תשלום עבור התיצבות פרופ'
עורי בבית המשפט 1,170 ₪.
2. תשלום עבור התיצבות השמאי
מוהר אפרים בבית המשפט 1,404 ₪.
3. תשלום לשמאי מוהר אפרים
עבור הכנת חוות דעת מקצועית 1,500 ₪.
4. תשלום לגב' נגה זיו, מרפאה
בעיסוק עבור הכנת חוות דעת
מקצועית 1,500 ₪.
5. צילומים ונסיעות 300 ₪.
6. שכ"ט עו"ד קין 294,875 ₪.
7. מע"מ 50,129 ₪.
________
סה"כ ניכויים 350,878 ₪.
__________
סה"כ יתרה לזכותי 1,129,122 ₪."

(ראה: נספח מס' 1 לת/1).

13. פירוט זה לא נראה לו ופנה לנתבע בסדרות מכתבים בשנים 1995-1998, אולם לא קיבל, לדידו, הפירוט המלא.

14. בדיעבד התברר, לטיעונו, כי הנתבע גבה כספים אף בהליך הוצאה לפועל בסך כולל של 29,961 ממנו גבה 20% שלא הוסכם עליהם עמדו דבר.

15. כן קיבל פירוט חשבון נוסף מהנתבע, כמפורט במוצג מס' 21 למוצגי התובעים, מיום 29.11.97, כדלקמן:

הכנסות
הוצאות
תשלום הוצאות משפט בגין ההתדיינות בבימ"ש עליון
5,000
₪
תשלום שכר טרחתו של דר' ג. אברם, נוירוכירורג, בגין הכנת חוות רפואית
3,510
₪
שכ"ט עו"ד בגין ההתדיינות בבימ"ש העליון כולל מע"מ
1,490
₪
סה"כ במהלך שנת 1993
5000
₪

5,000
₪
תשלום לפרופ' עורי בגין התייצבותו למתן עדות
1,170
₪
תשלום לשמאי הרכב מוהר אפרים לצורך הכנת חוות דעת מקצועית
1,404
₪
סה"כ במהלך שנת 1994
_____
2,574
₪
פיצויים עפ"י פס"ד
1,474,375
₪
שכ"ט עו"ד כולל מע"מ
345,004
₪
ריבית מן הנזק
5,625
₪
העברת הפיקדון ללקוח
1,129,122
₪
תשלום שנתקבל מקופ"ח הכללית במסגרת הליכי הוצל"פ
29,961
₪
שכ"ט עו"ד בגין הפרשי הפיצויים (20%) ובגין הליכי הוצל"פ (10%) בתוספת מע"מ
9,594
₪
תשלום שנתקבל מן הלקוח בגין אגרת הוצל"פ
269
₪
העברת הפיקדון ללקוח
20,367
₪
תשלום לגב' נוגה זיו בגין הכנת חוות מקצועית
1,500
₪
שכ"ט השמאי אפרים מוהר לצורך התייצבות למתן עדות
1,500
₪
הוצאות נסיעה וצילומים
300
₪
אגרת הוצל"פ
269
₪
סה"כ תשלום במהלך שנת 1993
1,510,320
₪

1,507,656
₪
סה"כ תשלומים לאורך כל תקופת הייצוג
1,515,230
₪

1,515,230
₪

(ראה: נספח מס' 21 לת/2).

16. תשובה זו לא סיפקה אותו ואז פנה בתלונה ללשכת עורכי הדין, אשר נדחתה ע"י הלשכה.

17. כן צרף הנתבע לעיונו העתקי קבלות מיום 29.10.97, כמפורט בנספח 24 לתצהירו.

18. לבירורו, לאחר שעו"ד קין סיים הטיפול בתיק, עלה כי קופת החולים הכללית נותרה חייבת בתיק ההוצאה לפועל סך נוסף של 3,672 ₪ אשר מתוכו קיבל לידיו סך של 3,000 ₪ בהסכמה לסילוק יתרת החוב.

19. עוד העיד אחיו של מר דגן יעקב, עו"ד נתן בוקובזה, בנה הנוסף של התובעת, בתצהירו ת/2, עדות דומה, והוסיף כל התכתבות התובעים עם הנתבע משך השנים דנן.
ראיות הנתבע

20. הנתבע העיד בתצהירו נ/7, כי בקבלו את המנוח לטיפולו הסביר לאחרון ולבני משפחתו, לאמור, לרעייתו ולבניהם, מהות התביעה, הצורך במומחים להוכחתה ותנאי שכר הטרחה.

21. במסגרת טיפולו קיבל סכום של 5,000 ₪ כהוצאות שנפסקו בהליך משפטי בו נקבע ע"י בית המשפט העליון כי התיק יידון בבית המשפט המחוזי בחיפה.

22. מסכום זה, העביר סך של 3,510 ₪ לד"ר ג. אברהם, נוירוכירורג, בגין שכר טרחתו עבור הכנת חוות דעת, והיתרה, בסך 1,490 ₪, גבה לכיסוי חלקו בשכרו בשיעור של 20% בצרוף דמי מע"מ.

23. ביום 29.11.94 נתקבל

פסק דין
מנומק במסגרת סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, על פיו נפסק למנוח פיצוי בסכום של 1,250,000 ₪ בצירוף של 15% דמי שכר טרחת עורך דין ובצירוף של 5,000 ₪ כהוצאות משפט.

24. בראשית חודש ינואר 1995, התקבלה במשרדו המחאה על סך 1,474,375 ₪ וביום 9.1.95 הופיעו מר בוקובזה האב ובני משפחתו לקבל הכספים על חשבון החוב הפסוק.

25. בנוכחותם, רשם את ההמחאות בגין תשלומים שהגיעו אותה עת למומחים השונים, לאמור, לפרופ' עורי – 1,170 ₪, לשמאי מר מוהר – 1,500 ₪ ולגב' נגה זיו בגין חוות דעת בתחום הריפוי והעיסוק – 1,500 ₪.

26. חשבון מודפס נמסר למנוח לאחר שהסביר מהותו, לרבות אודות תשלומי המומחים ושכר טרחתו שלו בשעור של 20% בצרוף דמי מע"מ מדמי הפיצוי שנפסקו.

27. התובע חתם על המסמך המפורט דנא מיום 9.1.95, ובהתאם לכך קיבל היתרה לידיו בהמחאה על סך של 1,129,122 ₪.

28. בהמשך הדברים, קיבל מן המומחים קבלות אודות התשלומים דלעיל, אשר העתקיהם מסר לתובעים.

29. יתרת החוב הפסוק לא שולמה במלואה ועל כן ביקש מנתן בוקובזה סך של 269 ₪ לתשלום אגרת הוצאה לפועל, הליך במסגרתו גבה סך נוסף של 29.961 ₪.

30. מסכום זה גבה שכרו, לאמור, עבור גביית סכום הפיצוי בתובענה ועבור טיפול בהליך הגבייה בהוצאה לפועל, בשיעור 20% ו-10% בסך של 9,504 ₪, והיתרה, בסך של 20.367 ₪, העביר לידי התובעים, וכן הודיעם על כך במכתב מיום 5.11.95, הוא נספח י"ג לתצהירו.

31. לאחר סיום טיפולו בתיק לא גבה כספים נוספים, אולם החל מינואר 1995 קיבל מכתבים מן המנוח ומבניו בהם טענות שונות, שהשתכללו, לגרסתו, מדי פעם.

32. ביום 29.11.97 מסר הדו"ח הנזכר לעיל למר נתן בוקובזה, נספח ט"ז לתצהירו, והודיע לאחרון כי לבקשתו מוזמן הוא לסור למשרדו ולקבל התיק בחזרה לידיו.

33. מר נתן בוקובזה חדל לפנות אליו ובמקומו החל לפנות אליו האח השני, מר יעקב דגן, במכתבים רבים אשר השתכללו, לדבריו, מפעם לפעם ושינו פנים מעת לעת.

34. לעמדתו, המנוח קיבל מלוא הכספים אשר הגיעו לו, ומעולם לא ניסה להטעות התובעים או לבלבלם בעריכת החשבון.

35. מאחר שנעשו שתי התחשבנויות, בינואר 1995 ובנובמבר 1997, סבור הוא כי התביעה הוגשה לאחר חלוף מועד ההתיישנות ועל כן יש לדחותה על הסף מן הטעם הזה. כמו כן, לדידו, יש לדחותה על הסף לגופה מן הטעמים דלעיל, על פיהם ביאר באופן בהיר וצלול אופן החשבון שחישב בקבלת כספי המנוח.

הכרעה
התיישנות

36. התביעה שבפני
הוגשה ביום 14.4.03, ועל פי טענת הנתבע יש לדחותה על הסף מחמת התיישנות.

37. מחומר הראיות דנן עולה כי הנתבע מסר ביד התובעים שני חשבונות מפורטים בכתב אודות גביית כספי תיק הנזיקין מן החודשים ינואר 1995 ונובמבר 1997, אשר כללו כל פעולותיו החשבונאיות לחלוקת כספי הפיצוי.

38. החשבון מיום 29.11.97, מצביע על החשבונות שנמסרו כבר במלואם ב-9.1.95 וב- 5.11.95, ולפיכך נמסרו פרטיו בתקופה העולה על שבע שנים טרם הגשת התביעה, ועל כן יש לומר כי זו התיישנה.
39. בנדון זה קובע סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958, כדלקמן:

"5. הזמן להתיישנות
התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים."
40. כן קובעת תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, כדלקמן:

101. דחיה על הסף

(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. "

41. משמע, תביעה אזרחית שעניינה דרישה לתשלום כספים אשר הוגשה בעת שלמעלה משבע שנים מעת היווצר עילת התביעה, תידחה על הסף, ולפיכך יש להורות על דחיית תובענה זו על הסף מחמת האמור לעיל.

42. מילים אחרות, אין לומר כי העילה נוצרה בשנים שלאחר שנת 1995, שכן כל כספי המימוש נגבו טרם יום 5.11.95, ואופן חלוקתם הובהר טרם מועד זה, ועל כן אם חלקו המנוח או מי מבני משפחתו על חשבון הנתבע בגבייה ובחלוקה, היה עליהם להגיש תובענה בעניין זה בתוך שבע שנים למן יום 5.11.95.

לגוף התביעה

43. אשר לעניין התביעה גופה, הרי שמקובל עלי חשבון הנתבע על פיו גבה 20% בצרוף דמי מע"מ מסכום הפיצוי הכולל, שכן כבר נקבע כי יש לחשב החישוב של גביית שכר הטרחה מן הסכום הכולל אשר נפסק לבעל הדין, בהתאם לשיעור שכר הטרחה המוסכם על הצדדים.

44. הסכם שכר הטרחה בין הצדדים קבע כדלקמן:

" אני מתחייב לשלם לך שכר טרחתך בשעור של 20% בתוספת מע"מ בגין כל סכום שייפסק או שיקבע לי בקשר לטיפולך".

45. לפיכך, על הנתבע היה לחשב שכר טרחתו בשעור של 20% מכלל הפיצוי, לרבות שכ"ט שנפסק כנגד הנתבעת דשם, ואכן כך נהג, וזאת על פי הסכם הצדדים.

46. בעניין זה ראה הפסיקה בע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד, תק- על 2007(3), 2580, כדלקמן:

"פסיקת שכר טרחת עורך דין על-ידי בית המשפט או על-ידי ההוצאה לפועל היא לבדה אינה מקימה, אפוא, לעורך הדין את הזכות לקבלת השכר שנפסק ואין מטרתה להעשיר את עורך הדין מעבר לשיעור שסוכם בינו ובין לקוחו או לצמצם את שיעור שכר הטרחה שסוכם ביניהם אם כי, המגמה הראויה והרצויה ההולכת ומתפתחת בהקשר זה היא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות הקרובות ככל הניתן להוצאות שאותן הוציא בפועל לצורך ניהול ההליך ובכללן שכר הטרחה שהתחייב לשלם לעורך דינו עבור ייצוגו, והכל בכפוף למבחנים של סבירות ומידתיות. "
כן ראה: ת"א (תל-אביב-יפו) 165145/02 אופירה (אלונה) נ' עו"ד ליאור ליפא, תק-של 2003(2), 42, כדלקמן:

"הפרשנות הראויה, לטעמי, המאזנת בין שיקולי צדק, הגינות, שיקולים חברתיים, תוך איזון בין זכות עוה"ד לשכ"ט וזכות האדם-הלקוח שלא יגבו ממנו כספים יותר מהמקסימום שנקבע בחוק, מביאה, לטעמי, לקבלת פרשנות התובעים לגבי איסור שיטת הגביה "מלמעלה", שיטה שהינה בניגוד לחוק.
תכלית החוק לשרת ערכים יסודיים ואינטרסים בסיסיים של החברה, ביניהם שלום הציבור, קידום הרווחה, זכות היסוד של האדם, השוויון בפני
החוק ועוד. חזקה על המחוקק שהוא מבקש בכל חוק וחוק לקדם ערכים ואינטרסים אלה, או למזער, לצמצם את הפגיעה בהם ככל שניתן בנסיבות העניין [ראה רע"א 1367/95 פרופורציה מרכז רפואי בע"מ נגד מד"י, פד"י מט(3)28].
במקרה דנן, אני סבור שתכלית החוק, כפי שבאה לידי ביטוי גם בהצ"ח, בדברי ההסבר ובפסיקה, הינה לצמצם את הפגיעה בנפגע ולהגן על זכויותיו תוך הגנה גם על שכר עוה"ד באופן שייקבע בחוק, אך אין בכך הכשר לעוה"ד למתן פרשנות העומדת בסתירה לתכלית החוק ומביאה לתוצאה העומדת בניגוד לתוצאה שאליה התכוון החוק, תוך פגיעה בנפגע באופן ש"ננגסת" ממנו נגיסה יתרה בכספים שמיועדים לרווחתו. "

47. כמו כן, הנתבע הוכיח באמצעות הקבלות אשר הציג, כי שילם למומחים השונים כדלקמן:
א. לד"ר ג. אברם נוירוכירורג – 3,510 ₪,
ב. לפרופ' עורי – 1,170 ₪,
ג. לשמאי מר מוהר עבור הכנת חוות דעת – 1,404 ₪,
ד. לגב' נגה זיו – 1,500 ₪,
ה. לשמאי מר מוהר לצורך התייצבות ומתן עדות – 1,500 ₪.

48. כן יצוין, כי הוציא עבור צילומים ונסיעה סך של 300 ₪ ועבור אגרת הוצאה לפועל סך של 269 ₪.

49. סכום כל התשלומים אשר הגיעו למנוח היה בסך של 1,515,730 ₪ לאחר הפחתת ההוצאות דנן - וסכום זה שולם לידיו.

50. עוד ייאמר כי הנתבע רשאי היה, בהתייחס לסכום אשר גבה בהוצאה לפועל, לקבל שכר טרחה בשיעור של 20% עבור שכרו במסגרת התובענה וכן 10% נוספים עבור הליך הגבייה במסגרת ההוצאה לפועל, וזאת באופן מצטרף, שכן אין הזוכה מקבל כספי הוצאה לפועל בלא שזוכה עורך דינו בשכר נפרד בעבור פעולה זו.

51. לפיכך, עשה הנתבע פעולה זו של גביית השכר הנוסף באופן תקין, על אף ציפיית התובעים כי שכרו יהא עבור קבלת הפיצוי בלבד במסגרת התובענה, בלא שיתווספו דמי טיפול וגבייה בהוצאה לפועל, פעולה שעל עורך הדין לקבל שכר בגינה, בנפרד.

52. אשר על כן, אף מטעמים אלה, נדחית התביעה.

התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבע בסך 7,500 ₪ בצירוף דמי מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן היום_2.9.09 בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

2 ספטמבר 2009
ת"א 27208-03 בוקובזה ואח' נ' מירון
1 מתוך 14









א בית משפט שלום 27208/03 אמילי בוקובזה, עו"ד יעקב דגן, עזבון המנוח בוקובזה שלום ז"ל נ' עו"ד קין מירון (פורסם ב-ֽ 02/09/2009)