פסקי דין על תדהר חפירה וחציבה | פסקי דין על לוי מנשה | פסקי דין על הללי שרה ואח' | פסקי דין על נ.כהן מתכת בע"מ

13210/08 בשא     03/09/2009




בשא 13210/08 תדהר חפירה וחציבה בע"מ, לוי מנשה, הללי שרה ואח' נ' נ.כהן מתכת בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא013210/08

בתיק עיקרי: א
020826/08

בפני
:
כב' הרשם אורי פוני
תאריך:
03/09/2009




בעניין
:
1 . תדהר חפירה וחציבה בע"מ

2 . לוי מנשה
3 . הללי שרה
4 . אלינור לוי נכסים והשקעות בע"מ
5 . לוי אלינור





המבקשים

נ
ג
ד


נ.כהן מתכת בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד פודים יעקב

המשיבה


החלטה


1.
המשיבה הינה חברה העוסקת בממכר מוצרי ברזל ועוסקת בעבודות ברזל ומתכת.
2.
המבקשת מס' 1 (להלן החב') הינה חברה העוסקת בתחום עבודות חפירה וחציבה. המבקשים 2 ו- 3
הינם אח ואחות אשר הינם בעלי המניות והמנהלים בחב'. המבקשת מס' 4 הינה חב' אשר הוקמה ביום 22.9.05
ואילו המבקשת מס' 5 רשומה כבעלת מניות ומנהלת בה.
3.
על פי כתב התביעה שהוגש ביום 25.11.08 טוענת המשיבה כי במהלך השנים 2007-2008 רכשה ממנה החב' מוצרי ברזל והיא אף ביצעה עבורה עבודות שונות. בתמורה לאספקת חומרי הברזל וביצוע העבודות השונות משכה החב' לפקודתה עשרה שיקים בסכומים שונים הכל כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה.
שיקים אלה לא נפרעו הן בהעדר כיסוי מספיק והן בשל העובדה כי חשבון החב' הפך להיות מוגבל. על חשבון תמורת השיקים המגיע לסך של 450,448 ₪ שילמה החב' את הסכום של 60,000 ₪ בלבד וזאת ביום 8.7.08.
לפיכך טוענת המשיבה כי יתרת חובה של החב' למשיבה עומד ע"ס של 412.147 ₪ לרבות מע"מ.

4.
המשיבה טוענת כי המבקש מס' 2 ערב אישית לפרעון סכומי השיקים בין היתר לאור חתימתו כערב על גב השיקים.
המשיבה ממשיכה וטוענת כי המבקשת מס' 4 הינה חב' פיקטיבית אשר הוקמה במטרה למלט את המבקשים 1-3 ממילוי התחייבויותיהם לשלם את התמורה למשיבה, עוד נטען כי המבקשים 4-5 מחזיקים ברכוש ובכספים השייכים למבקשים 1-3.
5.
בנסיבות אלה טוענת המשיבה כי המבקשים 2-3 אחראים באופן אישי לתשלום החוב למשיבה ויש להטיל עליהם אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאחדות בין החב' למבקשים 2-3 ובין החב' למבקשת מס' 4. עוד טוענת המשיבה כי המבקשים ערבבו את כספיהם בינם לבין עצמם ללא הבחנה ויחוד כספים והכספים שימשו אותם בערבוביה. עוד נטען כי קיומן של הנתבעות מס' 1 ו- 4 שימש ומשמש את המבקשים 2,3,5
כסוי ומסך על מנת לאפשר להם למלט עצמם מחבותם האישית ואחריותם כלפי המשיבה. המשיבה אף מייחסת למבקשים התנהלות בחוסר תום לב קיצוני, מצגי שווא, תרמית ורשלנות כלפי המשיבה.
6.
בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים מועלת גירסת הגנה שתמציתה הינה כדלקמן:
א.
המבקש מס' 2 מעולם לא חתם על גב השיקים כערב אישית. החתימה המופיעה על גב השיקים אינה חתימתו.
ב.
המשיבה העלימה מבית המשפט שני סכומים אשר שולמו לה, סכום אחד בסך של 79,000 ₪ הועבר למשיבה ביום 3.8.08. סכום שני בסך של 85,000 ₪ הועבר למשיבה בשיק מטעם צד ג'.
ג.
לחב' טענות כלפי המשיבה באשר לטיב העבודות, התיקונים וההשלמות
הדרושים שטרם בוצעו ולפיכך אין היא חבה כל סכום למשיבה.
ד.
מוכחשת טענת המשיבה כי המבקשים 1-3 פועלים באמצעות המבקשת מס' 4 וכל טענותיה לעניין זה הן פרי דמיונה.
ה.
המבקשת מס' 4 הוקמה בחודש ספטמבר 2005 דהיינו כשנתיים לפני מועד ההתקשרות הנטען על ידי המשיבה. כמו כן אין למבקשים 1-3 כל מניות ו/או תפקיד במבקשת מס' 4.
ו.
מוכחשת הטענה כי בנסיבות הענין יש לעשות שימוש בדוקרינת הרמת מסך.
7.
עם הגשת התביעה עתרה המשיבה להטלת עיקול זמני על זכויות ונכסים של המבקשים. הבקשה ניתמכת בתצהירו של מר נחום כהן המשמש כמנכ"ל המשיבה וכמי שעובדות המקרה ידועות לו מידיעה אישית.
מר כהן טוען בתצהירו כי מבדיקות שערך לגבי החב' התגלה לו כי זו נקלעה לקשיים כספיים וחייבת כספים במאות אלפי שקלים הן למשיבה והן לצדדים השלישיים וכי למעשה הפסיקה את פעולותיה וכי מנהל, המבקש מס' 2 אף עזב את הארץ.
עוד טוען מר כהן כי מבדיקות שערך התגלה לו כי כלי עבודה של המשיבה מס' 1 לרבות טרקטורים ומחפרונים אשר שימשו אותה לעבודתה נעלמו.
בנוסף טוען הוא כי מבדיקות שערך התגלה לו כי המבקשים 2-3 רוקנו את החב' ובפועל הם פועלים באמצעות המבקשת מס' 4.
מר כהן ממשיך וטוען כי המבקשת מס' 5 הינה בתו של המבקש מס' 2, אמנם על שמה של המבקשת מס' 5 רשום משק מס' 25 במושב נס הרים אך נכס זה אינו אלא ביתו של המבקש מס' 2. עוד מפנה מר כהן לעובדה כי המבקשת מס' 5 הינה בחורה בשנות העשרים לחייה הרי שעל שמה רשומים שני כלי הרכב והמשק, והמדובר בסכומים ניכרים ומכאן הוא מסיק שהמדובר בהברחת רכוש על מנת להמנע מפרעון החוב.
לבסוף טוען מר כהן כי מבדיקות שנעשו על ידו עולה כי המבקשים 1-3 ביצעו עבודות לצדדי ג' וכי מגיעים להם כספים בגין כך.
8.
צו העיקול ניתן ביום 26.11.08.
9.
ביום 25.11.08 הגישה המשיבה בקשה לעיכוב יציאתו של המבקש מס' 2 מן הארץ. ביום 28.11.08 נענתה הבקשה בחיוב. נכון להיום טרם התקיים דיון בבקשה מאחר והמבקש מס' 2 טרם חזר ארצה.
10.
במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים לביטול צו העיקול וזאת מהנימוקים הבאים:
א.
המשיבה לא המציאה לה את הערבות שצורף לבקשה להטלת עיקול זמני בתוך 3 ימים וזאת על פי הוראת תקנה 367 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי.
ב.
המשיבה פעלה שלא בתום לב בכך שטענה הן בכתב התביעה והן בבקשה להטלת עיקול זמני כי המבקש מס' 2 ערב לפרעון השיקים שצורפו לכתב התביעה, כמו כן העלימה המשיבה שני סכומים שקיבלה מאת החב' לפיכך החוב הנטען בכתב התביעה אינו נכון, ולמרות זאת היא עתרה למתן עיקול זמני ע"ס של 500,000 ש"ח.
ג.
בין החב' למשיבה הוסכם שבאם תשלם החב' סך של 85,000 ש"ח אשר יעבור אליה באמצעות צד ג' לא תנקוט בהליכים משפטיים ותעניק לחב' פרק זמן לפרוע את החוב, למרות שהסכום הנ"ל הועבר למשיבה ביום 16.11.08 הרי שכבר ביום 25.11.08 הוגשה התביעה בניגוד למוסכם בין הצדדים.
ד.
הטענות לאחריות המבקשים 2-3 לפרעון החוב הינן כוזבות וללא אחיזה במציאות.
ה.
הטענה בדבר העלמות כלי עבודה של החב' אף היא מופרכת וכוזבת וכך אף הטענות בדבר ריקון החב' מנכסיה תוך הברחת נכסים למבקשת מס' 4.
ו.
המבקשים 2-5 לא התקשרו מעולם בין בעקיפין ובין במישרין עם המשיבה וכי הקשר העסקי היחידי היה בין החב' למשיבה.

הבקשה נתמכת בתצהירין של המבקשות 2 ו-5.
בתצהירה חוזרת המבקשת מס' 2 על עיקרי הדברים האמורים בנימוקי הבקשה לביטול צו העיקול. אף המבקשת מס' 5 מכחישה את טענות המשיבה בדבר הברחת רכוש
ועל היותה של המבקשת מס' 4 כסות למעשי המרמה של המבקשים 1-3. עוד היא טוענת כי כל המיוחס למבקשים 2-5 הינם עלילה מרושעת שכל מטרתה לחבר אותם להתקשרות שבין החב' למשיבה ללא אחיזה במציאות. כמו כן היא מכחישה כי הגיעו אל המבקשת מס' 4 כספים המגיעים לחב'.
המבקשת מס' 5 ממשיכה וטוענת כי הנכס במושב נס הרים נקנה על ידה עוד בחודש ספטמבר 2006 דהינו עוד בטרם החלו הקשרים העיסקיים בין החב' למשיבה. כמו כן טוענת היא כי חלק ניכר מסכום הרכישה מומן באמצעות משכנתא שנטלה והסכום הנותר גויס מקרובי משפחה.
11.
כידוע מטרתו של העיקול הזמני ככל סעד זמני אחר, היא להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה על מנת למנוע שינוי של המצב אם לא יינתן הסעד באופן שיאפשר מימוש של פסק הדין ככל שייפסק לטובת מבקש הסעד.

לאור עקרון זה השיקולים העיקריים הרלבנטים לבקשה למתן סעד זמני הינם סיכוי ההליך, מאזן הנוחות והשיקולים של יושר וצדק.
12.
הלכה פסוקה היא כי בעל דין המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. מבקש הסעד אינו חייב להוכיח את תביעתו אלא על בית המשפט לבדוק אם התובענה שבגינה מתבקש הסעד הזמני אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים. כלל הוא כי בבוא בית
המשפט להחליט אם להעתר לבקשה למתן סעד זמני אין הוא דן בניתוח מקיף של הראיות ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עומד להכריע בענין.
13.
על רקע הכללים הנ"ל יש לבדוק האם המשיבה עמדה בתנאי זה.

כלפי המבקשת מס' 1 התביעה מבוססת על שיקים שמשכה לפק' המשיבה ואף חוללו. נתון זה מצביע על עילת תביעה ראויה נגד החב'.

כנגד המבקש מס' 2 מבוססת העילה על ערבותו בכתב המצויה על גב השיקום. אמנם נטען כי חתימה זו אינה חתימה של המבקש מס' 2, אך יש לזכור כי טענה זו אינה נטענת מפי המבקש מס' 2 שכן הוא נמצא מזה תקופה ארוכה בחו"ל ונמנע משיקוליו לשוב ארצה ולהתמודד עם התביעה המופנית כלפיי.

המחלוקת האם המבקש מס' 2 חתם כערב לפרעון השיקים שמשכה החב' דינה להתברר לגופה במסגרת ההליך המשפטי, אך די בשלב זה בחתימתו על גב השיקים כמי שערב לפרעון השיקים כדי להגיע למסקנה כי עילה זו אינה משוללת יסוד ויש מקום לבררה.


לאור דברים אלה
דעתי היא כי ככל שהתביעה מופנית למבקשים 1+2 הרי שהמשיבה עמדה ברף שנקבע בפסיקה ולפיה קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כלפיהם.

לגבי המבקשים 3-5 לעניות דעתי המסקנה היא שונה.

עיקרון יסוד בדיני חברות הוא שחב' הינה אישיות משפטית נפרדת ואין לזהות את מעשיה עם מעשי האורגנים שלה, הזכויות והחובות הן של החב' ולא של בעלי מניותיה.

רק בהתקיים מקרים חריגים תישקל סטיה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ובית המשפט יהא רשאי להרים את מסך ההתאדות החוצץ בין חברה לבעלי מניותיה.

עיגון חקיקתי להרמת מסך ההתאגדות מצוי בסעיף 6 לחוק החברות התשנ'ט- 1999. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, במקרים חריגים בהם נעשתה פעולה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. עקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחב' עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת. כמו כן נקבע בפסיקה שניתן להורות על הרמת מסך ההתאגדות עקב התנהגות חסרת תום לב. בחקירתו הנגדית של מר כהן מנהלה ובעל המניות היחיד של המשיבה
התברר כי אין כיסוי לטענות המשיבה כלפי המבקשים 3-5 כמפורט בכתב התביעה. לענין זה אין אלא להפנות לעמ' 5-7 לפרוטוקול הדיון מיום 15.2.08. בתמצית ניתן לומר כין אין בפי מר כהן כל מידע אמיתי ומבוסס לביסוס טענותיו כלפיהם.


די באמור לעיל על מנת לקבוע כי המשיבה לא עמדה בתנאי הסף הנ"ל ולא הניחה כל תשתית עובדתית לעילת התביעה כלפיהם.
14.
העובדה כי המשיבה לא הניחה תשתית עובדתית כי קיים סיכוי לתביעתה כלפי המבקשים 3-5 די בכך כדי להביא לביטול צו העיקול כלפיהם וזאת אף מבלי לבדוק אם נתמלאו תנאי התנאי הנוסף הוא הנחת תשתית עובדתית ראויה להוכחת נטל ההכבדה.

מנגד, שוכנעתי כי די בעובדה כי החב' על פי עדותה של המבקשת מס' 3 אינה פעילה היום וכי מנהלה המבקש מס' 2 מצוי בחו"ל תקופה ארוכה כדי להצביע על הכבדה על ביצוע פסק הדין ככל שייפסק למשיבה.
15.
לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול צו העיקול הזמני אצל המחזיקים 3,4,5 המתייחסים למבקשים 3-5.

המשיבה תשא בהוצאותיהם של המבקשים ובשכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ד באלול, תשס"ט (3 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.



אורי פוני
, רשם


קלדניות: נועה ומירב.









בשא בית משפט שלום 13210/08 תדהר חפירה וחציבה בע"מ, לוי מנשה, הללי שרה ואח' נ' נ.כהן מתכת בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/09/2009)