פסקי דין על כוכבה אפגין | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

18111-05/09 א     03/09/2009




א 18111-05/09 כוכבה אפגין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ










בית משפט השלום בחיפה




03 ספטמבר 2009

ת"א 18111-05-09 אפגין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ




בקשה מס' 1


בפני

כב' השופט
אליקים אברהם

מבקשת/תובעת
כוכבה אפגין



נגד

משיבה
כלל חברה לביטוח בע"מ





החלטה

התובעת-המבקשת פנתה בבקשה למחיקת סעיפים 2,3,4,9,19 לכתב ההגנה על פי ההקשר ככל שהוא מתייחס לטענות אי גילוי בשלב שבין חתימת הצעת הביטוח ע"י התובעת-המבקשת לבין חתימת ההצעה ע"י הנתבעת- המשיבה.


המבקשת טוענת כי בדחיית תביעתה עשתה הנתבעת שימוש בטענות הקשורות כולן לאי גילוי טרם חתימת הצעת הביטוח ע"י המבטחת. כאשר בכתב ההגנה בחרה הנתבעת לטעון בין שאר טענותיה טענת אי גילוי אקטיבי שהיה לכאורה מחדלה של התובעת לאחר שלב מילוי הצעת הביטוח ולפני שלב החיתום.


התובעת מוסיפה כי מדיניות זו נוגדת את הנחיות המפקח על הביטוח לפיהן חובת ההנמקה בהזדמנות הראשונה היא סופית ומחייבת והפסיקה מכירה בה בשורה ארוכה של פס"ד.

הנתבעת- המשיבה מתנגדת לבקשה, היא טוענת כי על התובעת היה לפעול בהתאם לתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אולם היא לא פעלה בהתאם להוראה זו. מדובר בהוראה ברורה ומפורשת אשר אין לסטות ממנה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.


המשיבה טוענת כמו כן כי יש לדחות הבקשה בשל הרחבת חזית אסורה וכן דחיה על פי טענת סף.


המשיבה מוסיפה כי טענתה הינה שמצבה הרפואי של המבקשת עובר לקבלתה לביטוח לא תאם למצב כפי שהיא הצהירה עליו בהצהרת הבריאות. אם תתקבל טענת המבקשת לפיה יש להתעלם ממצבה הרפואי כפי שהיה וכי שהשתנה ממועד חתימתה על הצהרת הבריאות ועד למועד קבלתה לביטוח, הרי שעתירתה של המבקשת הינה להרחיב את הכיסוי הביטוחי גם על סיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח על פי החוזה ואשר המשיבה לא הסכימה ולא הייתה מסכימה לבטחו.


לטענת המשיבה הן על פי הדין והפסיקה מקום בו מתקיימת הרחבת הכיסוי הביטוחי אין בכך בכדי להגביל את המשיבה מלטעון טענה שכזו בכתב הגנתה ואין במקרים הללו שאלה של הזדמנות ראשונה לטעון טענה שכזו ומאחר ומדובר בסיכון שמלכתחילה לא היה מבוטח יש בהיעתרות לבקשת המבקשת משום עיוות דין כלפי המשיבה.


המשיבה טוענת כי אין חולק כי התביעה נדחתה לאור העלמת מידע בהסתמך על ס' 6,7,8, לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סע' אלו דנים הן במתן תשובות לשאלות בהצהרת בריאות והן לחובת גילוי יזום ואינם תחומים במועד של החתימה על הצהרת הבריאות וחלים במלואם עד למועד הקבלה לביטוח. המשיבה מוסיפה כי היא טענה במפורש להעלמת מידע ולפיכך אין חשיבות אם המידע הועלם עובר לחתימה יל הצהרת הבריאות או עובר לקבלה לביטוח.

המשיבה טוענת כי בהתאם לפסיקה טענת המרמה היא טענה שהנתבעת יכולה להעלות בכתב הגנתה אף שלא נטענה במכתב הדחייה.

המבקשת מסרה תשובתה לבקשה, בה התייחסה למספר טענות שהעלתה המשיבה.

דיון
הנחית המפקח על הביטוח מיום 09/12/1998 קובעת: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".

בהנחיה מיום 29/05/2002 הושלמה ההוראה וסויגה כדלקמן: "חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי ייתכנו נסיבות, אם כי חריגות, שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. אפנה לרע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין תק-על 2006(2), 1259:

"באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח- התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח".

אקדים ואבהיר כי איני מוצא פגם בדרך הדיונית בה בחרה התובעת, פניה בבקשה למחיקת סעיפים בכתב ההגנה, אך מבחינת תוכן הבקשה עולה כי התובעת עשתה מלאכתה קלה וביקשה מחיקת סעיפים גורפת, הייתכן לבקש ללא נימוק ספציפי למחוק את כל תתי הסעיפים בסעיף 19 לכתב הגנה, שאין קשר בין נוסח חלק מהם לבין
מכתב הדחיה, ללא פירוט ספציפי לגבי כל סעיף וסעיף, לא ניתן לדון בבקשה ודינה להדחות בשלב זה מבלי שמתקיים דיון לגופו של ענין.


כך למשל שתי הפסקאות האחרונות שבס' 2 לכתב ההגנה
כוללות ציטוט ממסמכים ללא טענה לגבי המסקנה שיש להסיק מהן ולכן לא ברור מה מפריע לתובעת-שבחרה כאמור שלא לפרט טענותיה.

על פי הנחית המפקח ופסיקת בית המשפט העליון, הבסיס להגנה חייב להיות מכתב הדחיה, עם אפשרות להעלות טענות כגון טענה מרמה. ניסיתי לבחון תוכנו של מכתב הדחייה אל מול כתב הגנה ובחלק ניכר מהסעיפים ניתן ליישב את תוכנם של שני המסמכים וכאשר התובעת לא מצאה לנכון לכוון "כיוון עדין" את טענותיה הנני דוחה בקשתה בשלב זה, אך מבהיר כי במהלך ניהול המשפט תוכל התובעת לחדש בקשתה ובלבד שתהא ספציפית יותר.

לטענת התובעת בדבר מחיקת טענת גילוי "אקטיבי" בתקופת שבין מילוי ההצעה לבין חיתום הפוליסה, לא מצאתי אמירה מפורשת מסוג זה בכתב ההגנה (אך ייתכן כי התובעת מתכוונת לתוכנו של סעיף 3 להגנה) וגם אם נטענה טענה שכזו במרומז או מכללא, טענה זו טעונה השלמה עובדתית, שכן ההצעה נחתמה ביום 1.5.08, הקיבול להצעה נעשה ביום 14.5.08, אין בשלב זה מספיק נתונים באשר למה שארע בתקופת הביניים ואפנה למשל לאמור בסעיף 2 להגנה בדבר רישום בתיק הרפואי מיום 7.5.08 בדבר תחושה הקיימת מספר ימים.

לסיכום- אין מקום בשלב זה למחוק סעיף כלשהו מסעיפי כתב ההגנה ולכן הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. למרות זאת אין בהחלטה זו כדי למנוע מהתובעת לשוב ולהעלות טענותיה בהמשך המשפט, למשל בשלב שלאחר הגשת תצהירי עדות ראשית או הסיכומים, שכן איני שולל את הבסיס המשפטי לבקשה.


ניתנה היום,
י"ד אלול תשס"ט, 03 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 18111-05/09 כוכבה אפגין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/09/2009)