פסקי דין על משה בן חיים | פסקי דין על ( אליהו אלפסי) |

3302/05 פ     06/09/2009




פ 3302/05 מדינת ישראל נ' משה בן חיים, ( אליהו אלפסי)




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
003302/05


לפני:
כבוד השופטת רבקה פרידמן פלדמן
ס. נשיא
תאריך:
06/09/2009



המאשימה
מדינת ישראל
בעניין:







נ
ג
ד


הנאשמים
1. משה בן חיים

(2. אליהו אלפסי)













גזר דין – לגבי נאשם 1

1.
נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע, יחד עם נאשם 2 (הנאשמים 1 ו-2 יחד להלן: "הנאשמים"), על פי הודאתו ובעקבות הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 1.7.05 בסמוך לשעה 10:15, ברח' אברהם ניסן פינת רח' אורוגוואי בירושלים, גנבו הנאשמים בלון גז וארגז כלים בשווי 3,000 ₪ אשר היו מונחים ליד רכב מס' 6401929 השייך לאהוד גולדשטיין, ושנפרץ קודם לכן.
הנאשמים נמלטו מהמקום ברכבו של הנאשם 2, אך נתפסו בכף לאחר שבעל הרכב שנפרץ והמשטרה יחד רדפו אחריהם.

2.
הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו בו ויורשעו, וישלחו לשירות המבחן. הוסכם כי המאשימה תסכים להארכת כל המאסרים המותנים שקיימים כנגדם, אם יעמדו הנאשמים בתנאים המצטברים הבאים: יוגשו תסקירים חיוביים, לא יפתחו כנגד הנאשמים תיקים חדשים, והנאשמים יהיו נקיים מסמים למשך חצי שנה. אי קיומו של אחד התנאים יביא לכך שכל צד יטען חופשי לעונש.

3.
ביום 3.10.06, לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן ונשמעו טיעונים לעונש, נגזר דינו של הנאשם 2. בית המשפט קבע כי התקיימו לגביו התנאים האמורים, ולכן קיבל את הסדר הטיעון, האריך שני מאסרים על תנאי שנגזרו על הנאשם 2 בתיקים אחרים, ונקבע כי הנאשם 2 יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

4.
ביום 6.9.06 הגיש שירות המבחן תסקיר בנוגע לנאשם. נאמר כי
הנאשם בן 37, רווק, מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. בתחילה מסר כי אין לו מקום מגורים קבוע, אך בהמשך ציין שהוא מתגורר בבית חברתו.
בתסקיר התייחסות לאישיותו של הנאשם.
לגבי משפחת המוצא של הנאשם צויין בתסקיר כי אביו של הנאשם מרצה מזה 18 שנים עונש של מאסר עולם בגין רצח, ולנאשם שני אחים שהיו מעורבים אף הם בפלילים וריצו תקופות מאסר. לנאשם היה אח בכור שנהרג בתאונת דרכים בהיות הנאשם כבן 5, הנאשם היה נוכח באותו אירוע טרגי ונראה שהיתה לכך השפעה תורמת על התפתחותו שלו בפרט, ושל המשפחה בכלל. הנאשם נשר ממסגרת הלימודים בגיל 13, שוטט ברחובות ובהמשך מצא את עצמו בחברה שולית והחל להשתמש בסמים. הנאשם החל לבצע עבירות רכוש והופנה לטיפול בשרות המבחן לנוער, עד שמוצו אצלו כל אפשרויות הטיפול. לבסוף, בגיל 17 נדון הנאשם לשנת מאסר. לאחר שחרורו נעשה ניסיון גמילה מסמים, הנאשם הצליח בכך ואף עבד תקופה קצרה, אך לאחר מספר חודשים חלה נסיגה במצבו והא חזר לנהל אורח חיים שולי.
שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר להם כבר משנת 1988. מאז ובמהלך השנים הוא הופנה אליהם עוד מספר פעמים בגין עבירות שונות, נדון לעונשים שונים ואף ריצה מספר עונשי מאסר. במהלך ריצוי עונש מאסר בשנת 1996, ביצע הנאשם ניסיון אובדני (חתך את צווארו) וכן הותקף על ידי אסירים אחרים. בעקבות כך שותקה כף ידו הימנית והוא הוכרז על ידי שרות בתי הסוהר כטעון הגנה.
לגבי התיק הנוכחי, בחודש מרץ 2005 סיים הנאשם לרצות עונש מאסר של 36 חודשים, והשתלב בטיפול במסגרת מרכז מתדון. בחודש יולי 2005 היה מעורב בביצוע העבירה נשוא תיק זה. נעשו נסיונות טיפול שונים אך בסופו של דבר הטיפול הופסק והנאשם חזר לשימוש בסמי רחוב.
ביחס לעבירה הנדונה, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה למיוחס לו. לדבריו ראה את ארגז הכלים ובלון הגז זרוקים לי פח אשפה, ולקח אותם בתום לב. שירות המבחן הבין את ביצוע העבירה על רקע אורח החיים השולי של הנאשם. הנאשם הביע רצון להשתלב בטיפול גמילה מסמים, אך שירות המבחן התרשם כי קיים פער בין הביטוי המילולי שמביע הנאשם לבין כוחותיו האישיותיים ויכולתו להתמודד עם מסגרת טיפולית ארוכת טווח. הנאשם גם מסר כי מאחר שלא קיבל תחליף סם, חזר להשתמש בסמי רחוב.
בהסתמך על כל אלה, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

מאז התסקיר מספטמבר 2006 ניתנו לנאשם הזדמנויות נוספות והוגשו עוד מספר תסקירים:

בתסקיר מיום
30.7.07 נאמר כי במהלך התקופה שחלפה חלה הנאשם ואושפז למשך מספר חודשים. מיום 22.3.07 עבר הנאשם לקבל טיפול בתחליף סם מסוג מתדון במסגרת מרכז מתדון באשדוד. בתחילה לא הצליח הנאשם להתנקות מהסם, אך עם הזמן הפנים הנאשם את כללי המסגרת, הפסיק להשתמש בסמי רחוב והתייצב על מתדון. כמו כן, הוא החל לשתף פעולה עם התוכנית הטיפולית ומגיע באופן קבוע לשיחות עם עובד סוציאלי.
לאור זאת, המליץ שירות המבחן על הארכת התנאים התלויים ועומדים נגד הנאשם, במקביל לצו מבחן.

בתסקיר נוסף מיום 6.3.08 נאמר כי לאחר תקופה בה הנאשם התנזר מסמי רחוב, חלה התדרדרות במצבו, כנראה בשל משבר אישי שפקד אותו לאחר מותה של אימו (בחודש אוקטובר 2007) ובשל משבר משפחתי שפרץ בעקבות זאת. בבדיקות שתן שהועברו נמצא כי הנאשם חזר להשתמש בסמי רחוב. יחד עם זאת, צויין כי הנאשם ממשיך להגיע באופן קבוע לפגישה הקבועה לו, ומשתף פעולה בשיחות.
במצב זה המליץ שירות המבחן על דחייה נוספת בעניינו של הנאשם.

בתסקיר מיום 28.5.08 נאמר כי הנאשם טרם הצליח להתאושש מהמשבר שתקף אותו מאז מות אימו, הוא לא מצליח לשמור על התנזרות מסמי רחוב ואף מתקשה לשמור על כללי המסגרת הטיפולית. כן עלה כי הנאשם מיעט להגיע לפגישות עם מטפלו וממעט לשתף פעולה בהן.
משכך, העלה שירות המבחן ספק בנוגע לכוחותיו של הנאשם להתייצב בטיפול בסם, ועל כן לא באו בהמלצה טיפולית בעניינו.

תסקיר אחרון הוגש ביום 8.6.09, ולפיו בשנה האחרונה הצליח הנאשם להתגבר על המשבר שפקד אותו ולשמור על התנזרות מסמי רחוב. כן מקפיד הנאשם לשמור על כללי המרכז, הוא מגיע לשיחה הטיפולית ומשתף פעולה באופן מלא. המטפל שנפגש עם הנאשם התרשם כי הנאשם עושה מאמצים לקיים שגרת חיים נורמטיבית. לכן ממליצים על צו מבחן, בצד הארכת התנאי התלוי ועומד נגדו.

5.
בטעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי לא ניתן לכבד את ההסדר, שכן לא נתקיימו התנאים שהיו בבסיס ההסדר: ראשית, התסקירים שהוגשו לא היו חיוביים; שנית, הנאשם לא היה נקי מסמי רחוב במהלך התקופה האמורה; ושלישית, נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים. התסקיר האחרון אמנם חיובי יותר שכן נאמר שהנאשם התנזר מסמי רחוב במהלך החודש האחרון שקדם לתסקיר, אך לא נראה שניתן לומר שזו תקופה מספיקה כדי לדעת שהנאשם נקי מסם, וזו וודאי לא התקופה עליה דובר בהסדר.
בטעוניו הפנה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ולמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, וביקש לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, לתקופה לא ארוכה, ולהפעיל במצטבר את המאסר המותנה שתלוי ועומד נגדו.

ב"כ הנאשם ציינה בטיעוניה לעונש כי בעת קבלת ההסדר הוסכם כי כתב האישום יתוקן לעבירה חמורה פחות מהעבירה המקורית, וכי יינתן עונש שווה לשני הנאשמים, וזאת בכפוף לתנאים שלטענתה התקיימו.
לדברי ב"כ הנאשם, אכן היו דחיות רבות שחלקן הגדול היה באשמת הנאשם, אך בחלקן היו לבקשת שירות המבחן כך שאין לראות כך מגמה או כוונה של הנאשם, וחלקן היו בשל מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, כעולה ממסמכים שהוצגו. עוד ציינה כי הנאשם אינו משתמש עוד בסמי רחוב, כפי שניתן להתרשם מתוצאות בדיקות שתן שעשה הנאשם.
לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם מעד מידי פעם, אך אף שהוצא ממרכז מתדון בירושלים, הוא לא ויתר ועבר לטיפול במרכז באשדוד והוא מתמיד בכך. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם מצליח בטיפול והוא נקי מסמים, ומעד בסך הכל פעמיים כאשר אימו נפטרה בתקופה האחרונה וכאשר חווה משבר. לכן ניתן לומר שלגבי הפרמטר של ניקיון מסם, הנאשם עמד בתנאי ההסדר.
אשר לתיקים נוספים שנפתחו נגד הנאשם, אחד מהם, בגין החזקת נכס חשוד כנגוב, הנאשם כופר בעבירה ולא הוגש בו כתב אישום. האחר, תיק שענינו תקיפת שוטר, הנאשם ניהל בו הוכחות והתיק על סף סיום.
לפיכך ביקשה לכבד את ההסדר.

הנאשם עצמו אמר כי הוא נקי מסמים, אחרי 30 שנים של שימוש. כיום הוא נוסע פעם בשבוע לאשדוד לקבל טיפול. הנאשם הודה ב"מעידות קטנות" אך לדבריו זה חלק מהמחלה כאשר: "זה לא אני אבל תכלס אני נקי".

6.
הנאשם הינו בעל נסיבות חיים קשות ועבר פלילי עשיר, הוא החל דרכו העבריינית בהיותו קטין ומאז הוא בא ויוצא בשערי בית הכלא. לחובתו של הנאשם מגוון רב של עבירות, והוא בילה חלק גדול מחייו מאחורי סורג ובריח. הרקע לפחות לחלק מהעבירות הינו התמכרותו של הנאשם לסמים וכשלונם של נסיונות גמילה שנעשו בעבר.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, ומאז הגיעו הצדדים להסדר בתיק זה, ניתן לראות שינוי בדרכו של הנאשם. אכן, הנאשם אינו מנהל גם כיום אורח חיים נורמטיבי במובן הפשוט של המילה, אך ניתן לראות שינוי ממשי באורח חייו.
ראשית, מבחינת עבירות חדשות - מאז העבירה הנוכחית שהיתה ביולי 2005, נפתחו לנאשם תיק בגין החזקת נכס חשוד כגנוב, שבו לא הוגש כתב אישום, ומתנהל נגדו תיק בגין תקיפת שוטר. מדובר בתיקים מהשנים 2006, 2007. למעשה מאז העבירה בתיק הנוכחי, במשך 4 שנים לא נפתחו נגד הנאשם תיקים משמעותיים של עבירות כנגד הרכוש.
שנית, במה שנוגע לשימוש בסמים - לאחר שנים רבות של שימוש בסמים ומאז ההסדר בתיק החל הנאשם לקבל טיפול, ותקופות ממושכות הצליח להתמיד בשימוש מבוקר במתדון במקום סמי רחוב. לנאשם היו מעידות, הקשורות בעיקר במשבר שעבר עם מות אמו, אולם כללית ניתן לומר כי הוא מתמיד בטיפולים במרכז מתדון, בין בירושלים ובין באשדוד, מרבית בדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות מסמי רחוב, והוא אף מקפיד להגיע לשיחות טיפוליות ומשתף פעולה באופן מלא.
כללית, לגבי תסקירי שירות המבחן, ניתן לומר כי לא הכל בתסקירים חיובי, ולא בכולם הומלץ על טיפול, אולם סך הכל ניתן לראות התקדמות במצבו של הנאשם, אשר עושה מאמץ להמשיך בקשר עם מרכז מתדון ולשתף פעולה, בכוונה להמנע מהשימוש בסמי רחוב.

בנסיבות אלה, שליחתו של הנאשם כיום לכלא עשויה להביא להתדרדרות במצבו, ולפיכך גם אם הנאשם לא עמד בתנאי ההסדר במלואם, יש לקבל את ההסדר המקורי אליו הגיעו הצדדים ואת המלצת שירות המבחן בדבר הארכת מאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם.

לפיכך אני מורה על חידוש והארכה בשנתיים של מאסר על תנאי של 9 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 3714/99 של בית משפט השלום בירושלים.

בנוסף, הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך שנתיים. צו המבחן ישא בעיקר אופי פיקוחי, כשעיקר הטיפול ימשיך במסגרת מרכז מתדון או כפי שיורה שירות המבחן.
מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד במבחן,יחזור ענינו לדיון בבית המשפט ודינו יגזר מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן.

ניתן היום י"ז באלול, תשס"ט (6 בספטמבר 2009) במעמד ב"כ המאשימה עו"ד פרנקנבורג, הנאשם וב"כ עו"ד בירגר.


רבקה פרידמן-פלדמן, סגן-נשיא








פ בית משפט שלום 3302/05 מדינת ישראל נ' משה בן חיים, ( אליהו אלפסי) (פורסם ב-ֽ 06/09/2009)