פסקי דין על דב לזניק | פסקי דין על יעקב רוטמן

16548/07 א     09/09/2009




א 16548/07 דב לזניק נ' יעקב רוטמן










בית משפט השלום בחיפה




09 ספטמבר 2009

ת"א 16548-07 לזניק נ' רוטמן





בפני

כב' השופט
רמזי חדיד

תובע

1.

דב לזניק



נגד

נתבע

1. יעקב רוטמן


החלטה



1.
להלן תידון ותוכרע המחלוקת בין הצדדים בעלי הדין, באם התאונה נשוא התביעה מהווה תאונת דרכים בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כטענת הנתבע, אם לאו, כטענת התובע.

2.
בכתב התביעה נטען כי בבעלות התובע, שהינו מכונאי במקצועו, היה רכב מדגם וולבו 340 (להלן: "הרכב") ובעקבות תקלה שהתגלתה בו הוא הכניס לתיקון במוסך של הנתבע. ביום 21.11.00 ביקר התובע במוסך של הנתבע ולאחר שהאחרון התניע את הרכב נשמעו בו רעשים שמקורם בתיבת ההילוכים. הרכב הועלה על "ליפט" והתובע והנתבע ירדו יחד מתחת לרכב על מנת לבדוק א מקור הרעש. התובע, לבקשת הנתבע, בדק את רצועת הגיר ברכב כשלפתע הפעיל הנתבע את מערכת הגיר וגרם לתובע פגיעה בידו השמאלית. מכאן התביעה, לפיה מבקש התובע לחייב את הנתבע לפצות אותו בגין נזקיו בעקבות התאונה.

3.
לצורך סיווג התאונה כתאונת דרכים אם לאו, מוסכם בין הצדדים לגבי העובדות להלן:

-
התובע לא היה מועסק במוסך של הנתבע אלא המשתמש ברכב.
-
התאונה אירעה כתוצאה מהפעלת הכוח המכאני של הרכב.
-
בעת אירוע התאונה הרכב לא שינה את ייעודו המקורי, אף כי הוא לא היה בנסיעה והתובע לא עבד במוסך.

4.
לטענת הנתבע, התאונה מהווה תאונת דרכים על-פי הגדרת המונח בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וליתר דיוק, על-פי החזקה
החלוטה המרבה שבסעיף ואשר עניינה "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".


מנגד, התובע טוען כי החזקה המרבה החלוטה אליה מפנה הנתבע, כמצוטט לעיל, חלה על כלי רכב דו-תכליתי או רב-תכליתי, והרי במקרה דנן עסקינן ברכב פרטי ולא ברכב דו-תכליתי.

5.
לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים בנדון, נחה דעתי כי הדין עם התובע וכי במקרה דנן אין עסקינן בתאונת דרכים בהתאם לחוק הפלת"ד.

6.
תאונת דרכים מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפלת"ד והיא כוללת הגדרה בסיסית "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" וכן מקבץ של חזקות חלוטות מרבות ואשר בהתקיים אחד מהם יחשב האירוע כתאונת דרכים. בסעיף נכללה גם חזקה חלוטה ממעטת,
מאורע שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק גוף ואשר בהתקיים לא תחשב התאונה כתאונת דרכים.

7.
כאמור, הנתבע טוען כי התאונה מהווה תאונת דרכים על-פי אחת החזקות החלוטות המרבות, ולפיה


"מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי", יחשב כתאונת דרכים.


בהלכה הפסוקה נקבע לא אחת כי החזקה החלוטה המרבה לעיל חלה אך ורק כאשר עסקינן ברכב דו או רב-תכליתי ולא במקרה בו מדובר ברכב המיועד אך ורק לייעוד התעבורתי.


כך לדוגמא, ב-ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט, פ"ד נ(3) 532 פסק כב' הנשיא ברק באומרו:

"...החזקה החלוטה בעניין 'ניצול הכוח המכי של הרכב', מכוונת לכל אותם מקרים שבהם הרכב הוא 'רב-תכליתי'. זהו רכב אשר על-פי ייעודו המקורי הוא מיועד לא רק לנסיעה (הייעוד התעבורתי) אלא גם לפעולות נוספות – שאינן נופלות לגדר ההגדרה הבסיסית – המנצלות את הכוח המיכני של הרכב" (שם, עמ' 567 ד').

על אותה הלכה חזר כב' השופט ג'ובראן ב-ע"א 9474/02 "אבנר" איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' האחים לוינסון מהנדסים בע"מ ואח', פ"ד נח(י) 337, זאת באומרו:

"התנאי הבסיסי להתקיימות החזקה המרבה שבה עסקינן (ניצול הכוח המיכני – ר.ח.) הינו כי כלי הרכב נושא החזקה הוא דו-תכליתי או רב-תכליתי, כאשר אחת התכליות שלו היא תכלית תעבורתית, ואילו ניצול הכוח המיכני אירע במסגרת התכלית השנייה, הלא תעבורתית" (שם, עמ' 399 ה') (לעניין אותה הלכה ר' גם כן ע"א 6000/93 עזבון המנוח פואז קואסמה ואח' נ' האחים רג'בי ואח', פ"ד נ(3) 661, 669 ב'-ד').

8.
במקרה דנן אי כל טענה של הנתבע כאילו הרכב בו אירעה התאונה הינו דו-תכליתי אף כי בטיעוני התובע נאמר מפורשות כי עסקינן ברכב פרטי שאינו דו או רב-תכליתי.

9.
בנסיבות העניין, במקרה דנן אין תחולה לחזקה החלוטה המרבה לעניין אירוע התאונה עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ולפיכך אין עסקינן בתאונת דרכים.

10.
הנתבע רשאי להגיש חוות דעת נגדית מטעמו וזאת תוך 45 יום מהיום וככל שבדעתו לעשות זאת, על התובע לשתף עימו פעולה לצורך כך.

11.
אני קובע דיון מקדמי בתביעה ליום 12.11.09 שעה 09:30.


ניתנה היום,
כ' אלול תשס"ט, 09 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.





הוקלד על ידי פ. מילר







א בית משפט שלום 16548/07 דב לזניק נ' יעקב רוטמן (פורסם ב-ֽ 09/09/2009)