פסקי דין על יגאל ג'רבי | פסקי דין על נדאל מולחם ואח'

483/07 א     10/09/2009




א 483/07 יגאל ג'רבי נ' נדאל מולחם ואח'










בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 483-07 יגאל ג'רבי
נ' נדאל מולחם ואח'




10 בספטמבר 2009




בפני
:
כב'
השופט ש. ברלינר
, סג"נ


התובע:

יגאל

ג'רבי



נגד


הנתבעים:








המודיעה:



הצד השלישי:

1. נדאל מולחם
2. פוליצר חדרה בע"מ
3. כלל חברה לביטוח בע"מ
4. אבנר אגוד לנפגעי רכב בע"מ
5. סהר חברה לביטוח בע"מ
6. קרנית - הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים



קרנית


נגד

1. אהרון קקיאשוילי
2. יהושוע אטדגי




בשם התובע – עו"ד גולדברג
בשם הנתבעים 1 עד 4 – עו"ד אלבינצר
בשם הנתבעת 5 – עו"ד חיות
בשם הנתבעת 6 – עו"ד בלגה




ה ח לט ה




1.
ביום 24.4.02 ארעה התנגשות בין שתי מכוניות בכביש הנמצא סמוך לכניסה אל בית החולים "הלל יפה" בחדרה: האחת פרטית מתוצרת מרצדס, והשנייה משאית מתוצרת פיאט, בה נהג הנתבע מס' 1 בשירות מעבידתו הנתבעת מס' 2. השימוש במשאית היה מכוסה בביטוח ע"י הנתבעת מס' 3 – כלל.


אירוע זה ייקרא להלן – התאונה.

2.
בתאונה נפצע התובע, ובתביעה דנן הוא מבקש לחייב את הנתבעים או מי מהם לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. קרנית מבקשת, למקרה שתחויב בפיצויים, לקבל את השבתם, מאת הצדדים השלישיים: צד ג' מס' 1 – הרשום כבעלים של המרצדס במסמכי משרד הרישוי, וצד ג' מס' 2 – סוחר במכוניות ששימושו בהן מבוטח, כך נטען, ע"י סהר.

החלטה זו עניינה בשאלת החבות, ואדון בה על פי סדר זה: א. חבותה של סהר. ב. חבותה של קרנית. ג. חבותה של כלל.

3.
הנתבעת סהר הוציאה תעודת ביטוח לצד השלישי מס' 2 אטדגי, לכסות שימוש בכלי רכב בהם הוא סוחר במגרש לסחר במכוניות שהוא מפעיל בחדרה. נטען, כי המרצדס נמכרה ע"י התובע לאטדגי על מנת שיסחר בה, וכי הביטוח של כלל חל על השימוש בה בעת אירוע התאונה.

הוברר, חד משמעית, כי התעודה הוחתמה בחותמת הבנק ע"י מאן דהוא, לאחר שנגנבה מן הבנק. גם דמי הביטוח לא שולמו. בתשלום דמי הביטוח, כביכול, ובהבאת התעודה אל מי שהחזיק שלא כדין בחותמת הגנובה היה מעורב עובדו של אטדגי, וגם אטדגי עצמו אינו נקי, בקשר לכך, מחשד. החותמת עצמה, נוסף לכל, אינה משמשת כלל לאישור קבלת תשלומים ע"י הבנק, אלא לשם אישורו של הקופאי הראשי בסניף ממנו נגנבה, על קבלת כסף ושוברים מן הטלרים.

כך או אחרת, על מנת שהביטוח של סהר ייכנס לתוקף, נדרש כי בתעודת הביטוח תוטבע חותמת הבנק, ופירושו, כי החותמת תוטבע כדין ולא כי התעודה תוחתם בגניבה ובזיוף. ודוק: אם את המרמה בהטבעת החותמת מבצע פקיד הבנק תוך כדי עבודתו בשירות הבנק, ואף נוטל לעצמו את דמי הביטוח – הביטוח תקף. לא כך היה כאן.


על כן, יש לקבוע כי סהר אינה חייבת לשאת בפיצויים שכן הביטוח שהיא עשתה למכוניותיו של אטדגי בעיסוקו כסוחר רכב לא נכנס לתוקף. כך הוא, אף בנפרד משאלת הכיסוי בהתחשב בטיב השימוש במכונית המרצדס עובר לתאונה ועל פי התעודה עצמה, לפי תנאיה כמודפס על גב התעודה וכמופנה לסעיפיה ככתוב על גבי התעודה.


מכך מתחייבת דחיית התביעה נגד סהר.

4.
לא היה, אפוא, בנמצא, ביטוח בר תוקף לשימוש במכונית המרצדס בעת אירוע התאונה. מכאן עולה האפשרות כי יש להטיל את החבות על קרנית. עניין זה יוכרע על פי הפרטים הנוגעים לשימוש במכונית המרצדס עובר לתאונה.

5.
משטרת ישראל חקרה את התאונה. הנתבע מס' 1 הועמד לדין, כמפורט בכתב האישום בתיק
ת"ד 1740/02 של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. הנתבע מס' 1 הודה בעבירות התנועה שיוחסו לו באותו תיק, ובעובדותיו, שלפיהן "בתאריך 24.2.02 סמוך לשעה 16:20, נהג הנאשם רכב משא אחוד מסוג פיאט ... אותה עת ... לאותו כיוון נסיעה ... התקרב רכב פרטי מסוג מרצדס מס' 42-097-15 נהוג בידי ג'רבי יגאל. הנאשם נהג רכבו בחוסר זהירות בכך שהחל לבצע פניית פרסה ... מבלי לודא שהדרך פנויה חסם דרכו של נהג המרצדס וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבלו בגופם הנהגים כאשר לנהג ג'רבי יגאל נגרמו חבלות של ממש ובין היתר אובחנו בגופו שברים ביד ושבר מרוסק בברך בטיביה פרוקסימלי, ...".

בתיק החקירה המשטרתי מס' 728/02 נרשמה הודעתו של התובע, מיום 3.6.02 כשעוד היה מאושפז, כי "בתאריך 24.4.02 ... נהגתי ברכב הנ"ל בחדרה ... אני ראיתי את הרכב המסחרי עומד בשוליים מימין במצב עצירה. הוא עמד בכורכר ... כאשר הייתי קרוב מאד לרכב המסחרי הוא יצא פתאום לכביש לכיוון פרסה. אני הספקתי לשים רגל על הברקס ולברוח שמאלה ופגעתי ברכב המסחרי לא זוכר איפה. מהתאונה נפצעתי ומד"א פינה אותי לביה"ח. אתי ברכב נסע יהשע אטדגי שישב לידי מקדימה."

גירסה זאת סותרת זיכרון דברים שנרשם מיד לאחר אירוע התאונה. שוטר סיור בדרגת רס"ר הגיע למקום התאונה עוד לפני שהתובע חולץ מרכב המרצדס ורשם דו"ח בו כתב, בין היתר, כי
ברכב המרצדס "ישב נהג שלטענתו היה לבד בזמן התאונה, וכן לאחר שעלה לאמבולנס שפינה אותו (באלונקה) מסר ששמו יגאל ג'רבי
. "

אטדגי מסר עדות מיום 23.7.02, בה אמר: "נסעתי ברכב בו נהג יגאל ג'רבי
בחדרה
... וישבתי מקדימה לידו. ראיתי מצד ימין רכב מסחרי ... פתאום יצא לכביש ורצה לפנות פניית פרסה. יגאל בלם בלימת חרום וניסה לברוח שמאלה ללא הצלחה והתנגש במסחרי עם החלק קדמי ימני ... אני הייתי חגור חגורת בטיחות הרכב היה אצלי במגרש למכירה ויגאל נהג בו כדי לבדוק אותו לפני קנייה. מהתאונה נפצעתי אך לא הלכתי לביה"ח אני עדיין מרגיש כאבים בכתף ימין."

6.
בס' 6 של כתב התביעה המתוקן טוען התובע כי הוא נהג במרצדס בעת שארעה התאונה. בתצהירו ת/3 מיום 3.3.09 הוא שב ומאשר: "נהגתי ברכב
מרצדס ... משאית הגיחה ...נחבלתי" וכי "בעת ארוע התאונה שהה ברכבי אדם נוסף, הוא צד ג', מר יהושע אטדגי. מר אטדגי – הינו סוחר ובעל מגרש למכירת מכוניות, הוא הבעלים הרשום של הרכב בעת התאונה, והוא שהתיר לי את השימוש ברכב זה וזאת לצורך נסיעת מבחן, כבעל המגרש."


בעדותו מיום 8.3.09
שינה התובע את גרסתו, והעיד כי נסע במרצדס "כיושב במושב הימני ליד הנהג בעת התאונה" עוד פירט כי "אטדגי כסוחר רכב רצה לעשות נסיעה ברכב על מנת שיוכל להתרשם על מצבו, ואז קרתה התאונה. ... יצאנו יחד לנסיעת מבחן כשהוא נהג ברכב ... אני ישבתי כאמור לעיל, במושב הימני." (עמ' 15).
ביום 12.5.09 שוב שינה התובע את גרסתו, ובא כוחו אמר: "לטענתנו התובע לא מסר גרסה נכונה בעדותו בפני
בית המשפט. הגרסה הנכונה היא, כפי שהוא חתם עליה בתצהיר במשרדי."
בהמשך אמר התובע לאחר שהוצגו בפני
ו הסתירות שבעדויות: "אני כבר לא יודע מה נכון ומה לא." (עמ' 31). אטדגי העיד כי "התובע נהג ברכב אני לידו מקדימה ... אני קיבלתי מכה בכתף הימנית והראש, אך לא נגרמו לי שברים אלא סבלתי רק מכאבים. התובע התרסק כולו. ... אמבולנס בא, הוא צעק ... . אני נשבע כי לא נהגתי ברכב אלא רק התובע נהג." (עמ' 37).


לתובע ולמר אטדגי עבר פלילי מכביד. ר' לאחרונה גם ההליכים נגד אטדגי בת"פ 2690/05 של בית משפט השלום בחיפה. שניהם קשורים זה לזה בקשרים שטיבם לא הוברר. לשניהם איני רוחש אמון. על עדותם לא ניתן לסמוך.


לא נראה סביר כי בתאונה כה קשה, בה נפגע קשה התובע, לא קרה לאטדגי, למעשה, כלום, וכי הוא יסתלק מן המקום. אמין יותר בעיני מה שנרשם ע"י סייר המשטרה שמצא את התובע לבד במכונית המרצדס, והלה טען בפני
ו כי הוא היה לבדו ברכב המרצדס בעת התאונה.

אני קובע, על כן, כי התובע הוא שנהג במרצדס בעת שארעה התאונה, כי הוא היה לבדו ברכב המרצדס בעת אירוע התאונה, וכי למר אטדגי לא היה כל חלק בה. עוד אני קובע, כי לא השתכנעתי שההסכם לפיו כביכול מכר התובע את המכונית לאטדגי ביום התאונה 22.4.02 הוא אמיתי. סביר יותר בעיני כי ההסכם בא לעולם מאוחר יותר, כדי לקשר את המרצדס ואת התאונה לביטוח שהוציאה סהר לכלל מכוניותיו של אטדגי, בעסקי סחר הרכב שלו.

התובע, אם כך, נהג במרצדס בעת אירוע התאונה, והחזיק במרצדס עובר לתאונה, שלא מכוחו של אטדגי וללא כל קשר אליו.

7.
המרצדס יובאה לישראל ביבוא אישי. היא הייתה רשומה במשרד הרישוי בבעלותו של הצד השלישי מס' 2, אהרן קקיאשוילי, מאשדוד. לטענת התובע, קקיאשוילי חב לו כספים ולא עמד בהחזרים. לכן, כך הסביר, "סוכם עם הבעלים הקודמים כי זהו זה, הרכב שלי." (עמ' 15). לדבריו, "ראיתי את עצמי החל מיום קודם לתאונה כבעלים של הרכב לכל דבר. ... מה שעניין אותי היה מימושו של הרכב לצורך גביית החוב ו/או כל חלק ממנו." (עמ' 15).
באשר לביטוח המרצדס הוא העיד: "לא היה ידוע לי כלום. אבל מבחינה הגיונית תיארתי לעצמי כי האדם שאחז ברכב לפניי, היה לו ביטוח. היינו כשנטלתי את המכונית לרשותי, לא בדקתי את מסמכי המכונית. ... לא בדקתי כלום." (עמ' 16).


התובע לא זימן את קקיאשוילי לעדות. לא הוכח כי קקיאשוילי מסר לו את המכונית מרצון, או לפי הסכמה שניתן לתת לה תוקף. נראה, כי התובע אילץ אותו, אם לא היה אלא "איש קש" שלו, באיום או בהפחדה, למסור לו את המרצדס. אני מסופק אם יש לראות בכך היתר לנהוג ברכב. לא ניתן לראות את התובע כמי שבעל הרכב התיר לו לנהוג ברכב. התובע נהג במרצדס מכוח עצמו, כוח הזרוע. הוא לא בדק אם קיים ביטוח למרצדס. לא שוכנעתי כי הוא האמין, "מבחינה הגיונית", כלשונו, כי במועד לקיחת המרצדס מקקיאשוילי יש בנמצא ביטוח למרצדס המכסה את שימושו בה.


מדובר, איפוא, לאור כל הנ"ל, במי שנהג במכונית בעת אירוע התאונה ועובר לה, מכוח עצמו, בלא שהיה לו ביטוח המכסה את נהיגתו בה.

8.
סעיף 7 של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 שולל את זכאותו לפיצויים של "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב".


סעיף 7א של החוק מחלץ נהג כזה מן המצוקה אליה הוא עשוי להיקלע עקב שלילת זכאותו לפי חוק הפיצויים, אם נפגע "כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע", שאז הוא "יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע" לו עומדת עילה טובה כלפי קרנית, כשהמבטח בפירוק.


בענייננו, התובע לא נהג במרצדס מכוח הרשאת הבעלים או המחזיק, גם לא בהיתר ממנו. (לא מקקיאשוילי, ולא מאטדגי). הוא עצם את עיניו מלבדוק אם יש בנמצא ביטוח למרצדס בעת שנטל אותה מאותו קקיאשוילי. בנסיבות העניין, מי שנוטל רכב מאחר, בכוח או באילוץ איום או הפחדה, ורואה עצמו מכאן ואילך כבעליו לכל דבר, צריך לדעת שאם לא יבטח את שימושו במכונית, מכוח עצמו, ייחשב כאדם שסביר כי יידע שאין למכונית ביטוח המכסה את שימושו בה. לא היה בתובע אותו תום לב, (אותו העדר של רבב מוסרי), הנדרש כדי שנקבל כי הוא עומד בדרישות ס' 7א של חוק הפיצויים, כדי להקים לו עילה לזכאות כלפי קרנית, מכוח החריג שבס' 7א של חוק הפיצויים.


התוצאה היא, לאור כל האמור, כי אין לתובע עילת תביעה, או זכאות לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים, שכן נהג במרצדס ללא ביטוח, בלא שהחריג שבס' 7א של חוק הפיצויים חל עליו.


יש לדחות, על כן, את תביעתו של התובע כלפי קרנית.

9.
אם כך, קמה לתחייה העילה הותיקה, המוכרת מכבר, גם באירוע של תאונת דרכים, מכוח פקודת הנזיקין, למי שנפגע בגופו בתאונה כתוצאה מעוולת רעהו. הנתבע מס' 1 הורשע בדין תעבורה. הוא גרם לתאונה ברשלנותו. לא הייתה כאן רשלנות תורמת מצד התובע, ובעצם הנהיגה בלא ביטוח, אין לראות רשלנות הקשורה קשר סיבתי לגרימת התאונה. העדר הביטוח אינו בא בגדר אשם תורם מצד התובע. מבטחת הפיאט היא כלל. כלל חייבת לשאת בפיצויים, על פי לשון תעודת הביטוח שהוציאה לנתבעים 1 ו 2, הן בגין חבות לפי חוק הפיצויים, הן בגין חבות לפי
כל דין אחר המטיל את החובה לפצות על הנהג. הדין כאן, הוא, פקודת הנזיקין שלפי הוראותיה ייקבע היקף הפיצויים.

ר' בעניין זה, לאחרונה, מפי כב' השופטת גילאור את פסק דינה המפורט בת"א (מחוזי חיפה) 122/05 שליסל נ' אלנסארה, תקדין מחוזי 2009(1) 7919 מיום 19.2.09.

10.
התוצאה היא כי התביעה נגד הנתבעים 1 עד 4 מתקבלת, והם יחוייבו לפצות את התובע על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה מכוח פקודת הנזיקין. בתשלום תישא כלל, ועימה אבנר המשתתפת בביטוח. התביעה נגד שאר הנתבעים נדחית. ההודעה לצדדים השלישיים נדחית גם היא.

11.
התובע ישלם לסהר ולקרנית, לכל אחת מהן, הוצאות בסך 15,000 ₪ + מע"מ.


ניתן היום כ"א באלול תשס"ט, 10.9.09, בהעדר בעלי הדין.


מזכירות: נא להמציא לצדדים את ההחלטה, בדואר.

















א בית משפט מחוזי 483/07 יגאל ג'רבי נ' נדאל מולחם ואח' (פורסם ב-ֽ 10/09/2009)