פסקי דין על שחאדה פרח ובניו בע'מ-מוסך כפר יאסיף | פסקי דין על ארבל גליל שיווק וסחר בע'מ | פסקי דין על מורן חן |

8900/07 תאמ     14/09/2009




תאמ 8900/07 שחאדה פרח ובניו בע'מ-מוסך כפר יאסיף נ' ארבל גליל שיווק וסחר בע'מ, מורן חן








בית משפט השלום בחיפה



14 ספטמבר 2009

תא"מ 8900-07 שחאדה פרח ובניו בע''מ-מוסך כפר יאסיף
נ' ארבל גליל שיווק וסחר בע''מ ואח'






בפני

כב' השופט
אהרן
ורבנר

התובעת
שחאדה פרח ובניו בע''מ-מוסך כפר יאסיף


נגד

הנתבעים
1. ארבל גליל שיווק וסחר בע''מ
2. מורן חן




פסק דין
(נגד נתבע מס' 2)

1.
א.
בתיק זה הגישה התובעת תביעה כספית בסך של 24,795 ₪ נגד שני
הנתבעים.
ב.
ביום 23.12.07 ניתן ע"י כב' הרשמת ספרא-ברנע, בהסכמת הצדדים, פס"ד נגד הנתבעת מס' 1 ובו היא חוייבה לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.
ג.
התיק הועבר לשמיעת הוכחות בפני
. ביום 5.5.09 התקיימה ישיבת הוכחות, והסיכומים האחרונים הוגשו לתיק ביום 13.7.09.

2.
א.
התובעת הינה חברה בעלת מוסך בכפר יאסיף
, העוסקת בין השאר
בתיקון רכבים ומשאיות.
ב.
הנתבעת 1, היתה בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה, בעלת ו/או מחזיקת מס' משאיות אשר הוכנסו מידי פעם לתיקון במוסך התובעת.
ג.
הנתבע 2 היה בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה, הבעלים ו/או המנהל של הנתבעת 1.

3.
טענות התובעת בתמצית:
א.
במהלך שנת 2005 הזמינו הנתבעים עבודות שונות לתיקון כלי הרכב, כמפורט ב-2 כרטיסי
עבודה שצורפו לתביעה – סומנו א ו-א1.
ב.
בגין שירותי התיקון נותרו הנתבעים חייבים לשלם לתובעת את הסך הנומינאלי של 22,473 ₪.

על חשבון פרעון סך של 15,266 ₪ מסרה הנתבעת מס' 1 לתובעת
3 שקים אשר לא כובדו מסיבות שונות.
ג.
עיקר טענותיה של התובעת מופנות כלפי הנתבע 2 באשר הנתבעת 1 הינה חברה חדלת פרעון, ולטענת התובעת, גם הנתבע 2 חב בכיסוי החוב שנוצר וזאת ממס' טעמים:
1.
הנתבע 2 הוא זה שהתחייב בכתב על גבי כרטיס העבודה בעת פתיחת הכרטיס אצל התובעת.
2.
ישנה הסכמה כללית מצד הנתבעים לשלם את החובות שנוצרו בגין תיקון המשאיות במשך כל הטיפולים.
3.
הנתבע 2 הינו בעל מניות בנתבעת 1 והזמין עבודות אצל התובעת למרות שידע באותה עת כי מצבה של הנתבעת 1 אינו טוב, וכי לא תוכל לפרוע את התחייבויותיה.

בנוסף נטען נגדו, כי לא גילה לתובעת את מצבה הקשה של הנתבעת 1, וכי הוא פעל בחוסר תום לב ובתרמית, וכן הפר חובות חקוקות שונות כנגד התובעת, ולכן הוא אינו זכאי להגנת מסך ההתאגדות ולכן יש להטיל עליו את החוב באופן אישי.

4.
טענות הנתבע בתמצית:

א.
כל הזמנות העבודה מאת התובעת, בוצעו רק ע"י הנתבעת 1, ורק היא
חבה בפרעון החובות.

ב.
הנתבע 2 לא חתם על הזמנת העבודה.
ג.
אין לו קשר להזמנות העבודה ולחבויות שנוצרו כלפי התובעת לא בגין ההזמנות ולא בגין השקים שנמשכו על ידי הנתבעת 1 ולא על ידו.
ד.
עסקי הנתבעת 1 קרסו בבת אחת בגין רמאות שביצעה נגדה צד ג', הקריסה היתה באופן פתאומי והוא לא יכול היה לחזות אותה, ולכן אין לו כל מחוייבות אישית
לחובות שיצרה הנתבעת 1.

5.
דיון
בראיות ומסקנות:
א.
במסגרת ראיות התביעה הוגשו 2 כרטיסי עבודה 8277 ו-8075 וסומנו בהתאמה "א" ו-"א1".
ב.
עד התובעת העיד כי הנתבע 2 חתם על הכרטיס "א1" למטה מימין, ואילו על הכרטיס "א" חתום הנהג עצמו ולא הנתבע 2.
ג.
בכל מקרה, העיד העד כי הוא לא ראה את הנתבע 2 חותם על כרטיסים אלו.

ר' עמ' 3 לפר' למעלה, ועמ' 4 באמצע.

העד לא הסביר על סמך איזו עובדה מושתתת עדותו כי הנתבע 2 חתם דוקא על כרטיס אחד מהשניים.

בכל מקרה – אין דמיון בין החתימות שעל שני הכרטיסים ושתיהן יחד לא דומות לחתימת הנתבע 2 על תצהירו.

בנוסף לכך, העיד הנתבע 2 לאחר מכן, וכפר בקשר שלו לכרטיסים.

בהעדר כל ראיה – אני דוחה את עדותו של עד התביעה כי הנתבע 2 חתום על אחד מהכרטיסים.
ד.
משקבעתי כי לא הוכח כי הנתבע 2 חתום על איזה מהכרטיסים – ממילא יוצא כי אף נהג מטעמו לא יכול לחייב אותו כערב אישית לחובות הנתבעת 1 – ללא הסכמה מפורשת מצידו, ולכן האמור בסע' 5 לכרטיס לא יכול לחייב את בעל החברה – אם הוא לא חתם בעצמו על כרטיס זה.
ה.
עד התביעה הוסיף ואמר כי כל הבסיס לתביעה נגד נתבע 2 הינו הסכם בכתב עמו, ובלשונו –
"אם אין הסכם, אז לא הייתי יכול לתבוע את נתבע 2 אישית". עמ' 6 לפרו' למטה.
ו.
ולכן המסקנה כי יש לדחות את ההסתמכות על הכרטיסים "א" ו-"א1" כבסיס לחיוב הנתבע.
ז.
וכאילו לא די בכל הנ"ל, הרי קבעה כב' הרשמת בישיבת 23.12.07 כי -

"אין מחלוקת עובדתית כי הנתבע 2 אינו זה שחתום על שתי הזמנות העבודה נשוא התביעה".

6.
א.
לענין טענת הרמת המסך והטלת חבות אישית של חובות הנתבעת 1 על
הנתבע 2, לא הביאה התובעת כל ראיה לבד מטענות כלליות בכתבי הטענות.
ב.
את טענתו הבסיסית בתצהיר כי החברה הנתבעת 1 קרסה בבית אחת, הסביר הנתבע 2 בעדותו כי חודש
הנפילה של החברה היה ב-אפריל 2006, ולכן שלושת השיקים נשוא התביעה חזרו באותה עת (31.5, 30.4, 31.3).

עדותו זו לא נסתרה.

יצויין עוד כי אמנם העבודה בוצעה שנה קודם לכן, ואז חתם הנתבע 2 כמנהל על גבי חותמת החברה הנתבעת 1, אך ברור כי אין בחתימה זו כדי להוסיף את חבותו האישית לחבות החברה.
ג.
התובעת לא הביאה כל ראיה הסותרת טענה עובדתית זו, ובמקביל לא הביאה כל ראיה כי הנתבע 2 פעל במרמה ו/או ברשלנות באופן שיש לבצע הרמת מסך.

7.
לפיכך אני מחליט לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2.
התובעת תשלם לנתבע מס' 2 הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ ובצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתן היום,
כ"ה אלול תשס"ט, 14 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 8900/07 שחאדה פרח ובניו בע'מ-מוסך כפר יאסיף נ' ארבל גליל שיווק וסחר בע'מ, מורן חן (פורסם ב-ֽ 14/09/2009)