פסקי דין על בנימין רחמים

20394/07 ת     16/09/2009




ת 20394/07 מדינת ישראל נ' בנימין רחמים




בעניין:

-
1
-



בתי המשפט



בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
ת
020394/07


בפני
:
כבוד השופט עופר נהרי
תאריך:
16/09/2009




בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה








נ
ג
ד


בנימין רחמים

הנאשם








הכרעת – דין


כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי נהג ברכב בדרך עירונית בה הותרה מהירות מקסימלית של 60 קמ"ש בתמרור, וזאת עשה הנאשם עפ"י הטענה במהירות של 101 קמ"ש, ובניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

-
השוטר דורון בסטיקר (ע.ת.1).
-
איש המעבדה המשטרתית, השוטר הרצל כהן (ע.ת.2).

במסגרת פרשת התביעה הוגשו המסמכים הבאים:

-
הוצגה תעודת מפעיל מוסמך של ע.ת.1 למכשיר הממל"ז


(הוסמך ביום 12.9.03).
-
תעודת עובד ציבור בדבר תקינות מכשיר הממל"ז (ת/1).
-
עותק מיומן ההפעלה של המכשיר (ת/2).
-
הדו"ח שנרשם לנאשם ע"י ע.ת.1 (ת/3).

מטעם ההגנה העיד אך ורק הנאשם.

הנאשם סיפר בסיכומיו כי חוות דעת מומחה מטעמו הוכנה אך לא הוגשה לבית המשפט וזאת משום שנותן חוות הדעת לא קיבל את התמורה הכספית לחוות דעתו.

מטעם ההגנה הוגש דף מתוך הוראות היצרן באנגלית למכשיר הממל"ז (נ/1).

לאחר שנתתי את דעתי לעדויות ולראיות שהוגשו בתיק זה הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה בתיק זה וכי דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לא נסתרה העובדה כי ע.ת.1 היה בכל עת רלבנטית לאירוע זה מפעיל מוסמך של מכשיר הממל"ז, ואף היה מפעיל מנוסה של מכשיר זה. (הוסמך כאמור בשנת 2003).

לא מצאתי כל חסר או פגם באופן שבו הופעל המכשיר ע"י ע.ת.1.

הדו"ח (ת/3) שערך ע.ת.1 הינו דו"ח מפורט ושלם.

נחה דעתי כי ע.ת.1 לא טעה בקליטת רכבו של הנאשם.

האירוע התרחש בשעת יום ואור יום, והנאשם עצמו שב ואישר בעדותו כי היה ראשון בכביש.

השוטר ראה ורשם כי הנאשם נע בנתיב אמצעי מתוך שלושה נתיבים, והנאשם אישר כי אכן זה היה נתיב נסיעתו.
(עדות הנאשם בעמ' 3 שורה 3 לפרוטוקול מיום 3.2.09).

השוטר פירט ורשם (בת/3) כי לא היו כלי רכב אחרים בנתיב הימני והשמאלי ואף
לא היו רכבים מאחורי הנאשם.

הנאשם אישר לכל הפחות כאמור, כי אכן היה הוא ראשון בנתיבו, וכן העיד כי איננו יודע כמה רכבים היו מאחוריו (עדותו בעמ' 3 שורה 6 לפרוטוקול מיום 3.2.09), וכן ניתן להבין מעדותו של הנאשם כי הימצאות רכבים אחריו היא בעצם בגדר הנחה שלו. (ראה עדותו בעמ' 4 שורה 10 לפרוטוקול מיום 3.2.09).

לא נסתרה עדותו של ע.ת.1 על כי שמר על קשר עין רצוף עם רכבו של הנאשם עד לעצירתו.

ע.ת.1 עשה עלי רושם אמין ומקצועי.

ע.ת.1 נחקר בחקירה נגדית מקיפה ועדותו ומקצועיותו בהפעלת המכשיר במקרה דנן, לא נסתרו ולא כורסמו.

גם תקינותו של המכשיר דנן ודרך בדיקת תקינותו, לא נסתרו בחקירה הנגדית המקיפה שנחקר ע.ת. מס' 2 אשר נתן את תעודת עובד הציבור בדבר תקינות המכשיר (ת/1).

אל מול עדויותיהם של ע.ת.1 וע.ת.2, לא ניצבת בפני
י כל חוות דעת נגדית מטעם ההגנה בתיק זה.

אין בפני
בתיק זה כל חוות דעת מטעם ההגנה אשר יש בה כדי לסתור את תקינות אופן בדיקת המכשיר ותקינות אופן הפעלת המכשיר במקרה דנן ע"י ע.ת.1 וע.ת.2.

מפי הנאשם נרשם בתגובתו בדו"ח ת/3 כי נסע, לדבריו, במהירות של 60 קמ"ש.

מנגד, שב הנאשם ונאלץ להודות בעדותו בבית המשפט כי בכל אותן שניות רלבנטיות לא הסתכל על מד האוץ וכי המהירות שבה נקב כי נסע היא אך הסקת מסקנה מצידו. (ראה עדותו של הנאשם בעמ' 3 שורה 18 לפרוטוקול מיום 3.2.09).

הנאשם העיד כי הקטנוע שעליו רכב הוא בעל נפח מנוע של 250 סמ"ק וכי הוא בהחלט מסוגל לנוע במהירות של 101 קמ"ש ואף להגיע למהירות של 139 קמ"ש. (ראה עדותו של הנאשם בעמ' 3 שורות 10-14 לפרוטוקול מיום 3.2.09).

הנאשם טען תחילה כי ממקום הפניה שלטענתו ביצע ועד למקום שבו נקלט ע"י מכשיר הממל"ז יש כ-250 מטרים.

רק לכשנשאל אם כך הנאשם האם הקטנוע שלו איננו מסוגל לפתח מהירות של 102 קמ"ש במהלך של 250 מטרים, השיב הנאשם כי הוא מתקן את עצמו וכי בעצם ממקום הפניה שביצע לטענתו ועד למקום קליטתו יש כ-15 מטרים.

או אז, לכשנשאל הנאשם הכיצד אם כך יכול היה לפתח לטענתו מהירות של 60 קמ"ש בתוך 15 מטרים, התקשה לטעמי הנאשם להשיב על השאלה.

הנאשם אף לא הגיש כל צילום, או מדידה אשר יכולים היו אולי לתמוך בטענתו בדבר המרחקים להם הוא טוען, ולמעשה אף לא העיד כי מדד את המרחקים הללו אפילו בעצמו.

הנאשם אישר כי השוטר הציג בפני
ו על אתר את נתוני המדידה במכשיר כפי שגם נרשמו בדו"ח.

לא נטען כי בין הנאשם לשוטר היתה כביכול היכרות קודמת כלשהי אשר תביא כביכול את השוטר לנקוט כלפי הנאשם בחוסר אובייקטיביות כלשהי, ולמעשה אף הנאשם עצמו העיד כי איננו סבור כי השוטר לא דיבר אמת. (ראה עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורה 8 לפרוטוקול מיום 3.2.09).

אף לא התרשמתי כאמור כי השוטר נקלע לטעות באכיפה במקרה זה.

הזהרתי עצמי היטב כי עדותו של השוטר שביצע את האכיפה היא עדות יחידה מטעם התביעה באשר לגופו של האירוע.

לאחר כל זאת אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו כדבעי ואני מרשיע לפיכך את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 16.9.09
במעמד הצדדים.


עופר נהרי
, שופט
צל/











ת בית משפט לתעבורה 20394/07 מדינת ישראל נ' בנימין רחמים (פורסם ב-ֽ 16/09/2009)