פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי | פסקי דין על אמגד דיף אללה

1288/09 פ     10/09/2009




פ 1288/09 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אמגד דיף אללה




לך



st1\:*{behavior: }
8


בית משפט השלום ברמלה

ת"פ 1288-09 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי
נ' דיף אללה



10 ספטמבר 2009




בפני
כב' השופט ד"ר עמי קובו

2310/09

המאשימה

מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי


נגד

הנאשם

אמגד דיף אללה
(עציר)


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה, עו"ד חגיגי
ב"כ הנאשם, עו"ד אבי אלפסי
הנאשם- הובא על ידי שב"ס



<#3#>
גזר דין
רקע
1.
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: שהייה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952; החזקת רכוש חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; נהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961; ונהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.
2.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.2.09 נגנב רכב מסוג מאזדה. בתאריך 11.3.09, נהג הנאשם ברכב והחזיק בו כשיש עליו חשד סביר שהוא גנוב, וזאת ללא ביטוח תקף ובידיעה כי הוא אינו מורשה לנהוג ברכב. באותן נסיבות הנאשם, שהינו תושב השטחים, שהה בישראל שלא כדין. כן באותן נסיבות החזיק הנאשם באור פנס כחול זאת כשיש חשד שהוא גנוב.
3.
הנאשם הודה במסגרת הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן כאמור לעיל. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש.
טיעוני הצדדים
4.
ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו לעברו הפלילי של הנאשם ולעובדה כי הנאשם ריצה מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות. עוד ציין כי על אף שלחובתו של הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה, הוא אינו נרתע מלשוב ולהיכנס לתחומי מדינת ישראל.
5.
ב"כ המאשימה טען כי העובדה שהנאשם נסע עם אור כחול ברכבו מעידה על חומרת התנהגותו ועל כך שביקש להטעות אנשי ביטחון במחסום.
6.
ב"כ המאשימה עתר למאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס גבוה ופסילה. כן עתר כי עונש מאסר על תנאי שתלוי ועמד נגד הנאשם יינתן במצטבר ולא בחופף.
7.
ב"כ הנאשם טען כי אין ליתן משקל לדברים שנאמרו על ידי ב"כ המאשימה, אשר נוגעים לכתב האישום המקורי שכן הנאשם הורשע על-פי כתב אישום מתוקן.
8.
ב"כ הנאשם טען כי יש לזקוף לקולא את הודאת הנאשם כבר בחקירתו במשטרה כמו גם בבית המשפט ואת העובדה שחסך זמן שיפוטי.
9.
ב"כ הנאשם ביקש להפעיל את מאסר על תנאי בחופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם, וזאת לטענתו בשל בעייתיות בגזר הדין שבמסגרתו ניתן התנאי, כפי שיפורט להלן.
10.
הנאשם הביע צער על מעשיו. הנאשם טען שכיום הוא בעל משפחה ועליו לדאוג לפרנסתה.


דיון
11.
הנאשם כבן 30, הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל, החזקת רכוש החשוד כגנוב, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח תקף.
12.
לנאשם עבר פלילי מכביד. עברו של הנאשם כולל מספר עבירות על חוק הכניסה לישראל, אשר אליהן נלוות עבירות רכוש רבות. בעקבות עבירות אלה הוטלו על הנאשם עונשי מאסר משמעותיים, אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע אותן עבירות. בשנת 1997 הוטל על הנאשם בבית-המשפט המחוזי בירושלים עונש מאסר בפועל למשך שלוש שנים, וערעורו לבית-המשפט העליון נדחה. בשנת 2000 נדון הנאשם בבית משפט זה לעונש מאסר בפועל למשך שמונה עשר חודשים, וערעורו לבית-המשפט המחוזי נדחה. בשנת 2006 נדון הנאשם לעונש מאסר בפועל למשך 13 חודשים, ולעונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים.
בינואר 2009, הורשע הנאשם בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. במקרה זה, האריך בית-משפט השלום בירושלים את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם. נדמה בעניין זה שהנאשם פירש באופן שגוי את ההקלה המשמעותית שזכה לה כאשר התנאי הוארך, ובטרם חלפו חודשיים ימים ממתן גזר הדין נגדו, הוא שב לבצע עבירות של כניסה לישראל לצד עבירות רכוש.
13.
התנהגותו זו של הנאשם מעלה כי מדובר בנאשם רצידיביסט אשר אינו נרתע מלשוב ולבצע עבירות רכוש בישראל, תוך שהוא נכנס לישראל שוב ושוב שלא כדין.
ברע"פ 3173/09

פראגין נ' מדינת ישראל
(2009) שניתן לאחרונה על ידי בית משפט העליון לעניין מדיניות ענישה בעבירה על חוק הכניסה לישראל, קבע כב' השופט א' רובינשטיין:

".....שאלת הכניסה והשהיה הבלתי חוקיות - עומדים בצד החומרה שיקולים כגון האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם נתלוו לשהיה הלא חוקית עבירות נוספות (כגון זיוף תעודות, התחזות וכדומה); האם מדובר ברצידיביסט (נמסר אמנם כי בפעם ראשונה של כניסה בלתי חוקית אין הרשויות מעמידות ככלל לדין); מה אורך השהיה הלא חוקית; ובצד הזכות - האם ניתן להראות כי המעשה נובע ממצוקה אישית, כמי שמטה לחמו שבור; גיל צעיר ועבר נקי הם שיקולי זכות ושיקולים אלה ראוי שינחו את בתי המשפט בבואם לגזור את הדין".
עוד נאמר באותו עניין:
"....בלא נטיעת מסמרות נאמר, כי בהנחה שהמדובר בשהייה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות... ברי כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס".
14.
כאמור לעיל, במקרה דנן הנאשם שב ועובר על חוק הכניסה לישראל, כאשר נלוות לכניסתו לישראל אף עבירות רכוש או עבירות אחרות. בתיק זה נלוו לכניסה לישראל שלא כדין גם עבירות של החזקת רכוש החשוד גנוב, שהינו הן הרכב שבו נהג והן פנס האור הכחול שהחזיק ברכב. כמו-כן, נלוו לעבירות אלה גם נהיגה ללא רישיון והנהיגה ללא ביטוח. השילוב של כניסה לישראל ביחד עם ביצוע עבירות רכוש ועבירות תעבורה, מחייב החמרה בענישה. אף עברו הפלילי המכביד של הנאשם והעובדה שאינו נרתע מעונשי המאסר בפועל ומעונשי המאסר על תנאי שנגזרו עליו מחייבים החמרה בעונשו. לאור המבחנים שהותוו בהלכת פראגין, אין מנוס אלא להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח.
15.
מאידך גיסא, יש לקבל את טיעוני ב"כ הנאשם, לפיהם לא ניתן להתייחס לאלמנטים בכתב האישום אשר נמחקו במסגרת ההסדר הדיוני. כמו-כן, יש ליתן משקל לקולא להודאת הנאשם באשמה. הנאשם אף הודה בחקירתו במשטרה, כטענת הסניגור, ויש ליתן לכך את המשקל ההולם לקולא. עוד יש ליתן משקל לכך שהנאשם הינו אב לשלושה ילדים.
הפעלת מאסר על תנאי
16.
כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי חב הפעלה בן שנה. כאמור לעיל, ב"כ הנאשם ביקש כי המאסר על תנאי יופעל בחופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם, וזאת לטענתו בשל בעייתיות בגזר הדין בת"פ 1254/06 שבמסגרתו הוטל התנאי (להלן: "גזר הדין המקורי"). לטענת הסניגור, קיים קושי בכך שהוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי בן שנה בגין עבירות של שהייה בלתי חוקית והחזקת רכוש החשוד כגנוב. לטענת הסניגור, אם הנאשם היה עומד לדין בתיק הנוכחי רק בגין החזקת רכוש חשוד כנגוב, אזי היה צריך להפעיל עונש מאסר על תנאי למשך שנה, כאשר העונש הקבוע בצידה של העבירה הינו בן שישה חודשים בלבד. לפיכך, לטענת הסניגור, על אף שלא ניתן לומר שגזר הדין המקורי לוקה באי-חוקיות, הרי שיש להתחשב בכך בהפעלת התנאי, ולהפעילו בחופף.
17.
אין בידי לקבל את טענת ההגנה. גזר הדין המקורי אינו נגוע בבעייתיות כלשהי, וזאת לאור פסיקת בית-המשפט העליון בהלכת ריזי (רע"פ 5798/00 ריזי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 1 (2001) (להלן: "הלכת ריזי")).
18.
ראשית יצוין, כי בהלכת ריזי דחה בית-המשפט העליון את הטענה לפיה קיימת אי-חוקיות במקרה שבו תקופת המאסר המותנה עולה על העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה הנוספת (עמ' 17).
19.
שנית יצוין, כי המקרה דנן כלל אינו נופל לגדרם של אותם מקרים שבהם תקופת המאסר המותנה עולה על העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה הנוספת שבה הורשע הנאשם. במקרה דנן, הוטל בגזר הדין המקורי על הנאשם עונש מאסר מותנה בן שניים עשר חודשים, כאשר התנאי היה שהנאשם לא יעבור כל עבירה שהיא על חוק הכניסה לישראל או כל עבירת רכוש. בתיק הנוכחי עבר הנאשם הן עבירה על חוק הכניסה לישראל שדינה שניים עשר חודשים, והן עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, שדינה שישה חודשי מאסר. כלומר, במקרה דנן, תקופת המאסר המותנית כלל אינה עולה על העונש המרבי הקבוע לעבירה לפי חוק הכניסה לישראל. מכאן, שאין כל ממש בטענת ההגנה. לטענת הסניגור: "נניח והיה עומד לדין היום רק על החזקת רכוש החשוד גנוב, אז היה צריך להפעיל לו שנה מאסר על תנאי?", ואולם טענה זו של הסניגור מבקשת להתייחס למצב היפותטי שאינו המצב בתיק זה. במקרה דנן הורשע הנאשם הן בעבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב והן בעבירה של שהייה בלתי חוקית, שהעונש בצידה, כאמור לעיל, הינו כאורך תקופת התנאי.
20.
יתר על-כן, אף נניח שמקרה זה נופל לגדרם של המקרים שבהם עוסקת הלכת ריזי, הרי שיישום ההלכה אינו מוביל לתוצאה שונה. כך נקבע בעניין ריזי (עמ' 18):

"אשר
-
על
-
כן אף כי מוסמך בית
-
משפט לגזור עונש מאסר על
-
תנאי לתקופה העולה על העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה הנוספת, הרי יש להביא בחשבון כי תוצאה כזו אינה רצויה במקרים שבהם מעידה קלה עלולה להפעיל עונש חמור פרי חטאי העבר. מקומה של הביקורת על אורך תקופת המאסר המותנה הוא בערעור על גזר
-
הדין הראשון שבו הוטלה, והינה חלק מהביקורת הכוללת שמפעילה ערכאת הערעור על מידת העונש שהוטל על העבריין בגזר
-
הדין הראשון. בשלב שבו נבחנת חוקיותו של מאסר על
-
תנאי המופעל עקב "עבירה נוספת" שכבר בוצעה, בית
-
המשפט אינו מוסמך לפסול עונש מאסר על
-
תנאי הנמוך מתקרת העונש המרבי שבית
-
המשפט היה רשאי להטיל בגזר
-
הדין הראשון או לשנותו. כאמור, לבית
-
המשפט המרשיע ב"עבירה נוספת" ומפעיל בגינה את התנאי סמכויות מוגבלות למניעת התוצאה של הפעלת התנאי, אם נראית היא קשה בעיניו. לכל היותר, במסגרת הסמכות המסורה לו יכול הוא להאריך את התנאי אם יימנע מהטלת מאסר נוסף. לחלופין – יוכל בית
-
המשפט בנסיבות מתאימות לרכך את התוצאה המחמירה במסגרת העונש החדש שהוא גוזר בגין העבירה הנוספת".
21.
במקרה דנן, איני סבור שהפעלת עונש המאסר על תנאי מובילה לתוצאה בלתי רצויה שבה עקב מעידה קלה מוטל על הנאשם עונש חמור פרי חטאי העבר. כניסת הנאשם לישראל שלא כדין, תוך שהוא נוהג ללא רישיון וללא ביטוח ברכב החשוד כגנוב, כאשר בתוך הרכב נמצא אף פנס אור כחול החשוד כגנוב, אינה בגדר מעידה קלה, אשר מובילה לענישה חמורה בגין חטאי העבר.
זאת ועוד, אף אם הייתי מקבל את הטענה לפיה לאור הלכת ריזי יש להתחשב בנאשם לאור תקופת התנאי הארוכה שהוטלה עליו, הרי שהדבר קיבל כבר ביטוי בגזר דינו של בית-משפט השלום בירושלים אשר האריך את התנאי. בכך זכה הנאשם למלוא ההתחשבות האפשרית בהפעלת התנאי, כאשר ניתנה לו הזדמנות להימנע כליל מהפעלת התנאי. ואולם, בטרם חלפו חודשיים מעת שניתנה לו ההזדמנות והתנאי הוארך, חזר הנאשם וביצע עבירות נוספות, אשר מחייבות הפעם הפעלת התנאי ותגובה עונשית הולמת. לפיכך, גזירת עונשו של הנאשם בחופף בשלב זה תחטא לתכליתו של המאסר על תנאי.
22.
לפיכך, על פי סעיף 58 לחוק העונשין, עונש המאסר על תנאי יופעל במצטבר ולא בחופף. במקרה דנן, לא מצאתי כל נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות את הפעלת התנאי בחופף. על אף האמור לעיל, וכפי שנקבע בעניין ריזי, סבורני שיש ליתן ביטוי לטענות הסניגור האמורות לעיל במסגרת הטלת עונש המאסר בגין תיק זה ובראייה של העונש הכולל אשר יוטל על הנאשם בגין תיק זה, לרבות הפעלת התנאי. לפיכך, בהטלת עונש המאסר בגין תיק זה, ובחלוקתו בין המאסר שיוטל בפועל לבין המאסר שיוטל על תנאי, יהיה מקום לקחת בחשבון את טיעוני הסניגור, ולא תמוצה עם הנאשם מלוא חומרת הדין.
23.
כמו-כן, סבורני שיש להטיל על הנאשם עונש של פסילת רישיון וכן עונש של קנס משמעותי.
סוף דבר
24.
אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים
:
א.
שמונה חודשי מאסר בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו, 11.3.09.
ב.
אני מפעיל את עונש המאסר על תנאי בן שניים עשר החודשים אשר הושת על הנאשם על-ידי כב' השופט זכריה ימיני בת"פ (רמ') 1254/06 מדינת ישראל נ' דיפאללה (מיום 23.10.06). המאסר על תנאי מופעל במצטבר לעונש אשר מושת על הנאשם בגין תיק זה, כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש של עשרים חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.
ג.
שמונה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או כל עבירה לפי פרק יא' לחוק העונשין שכותרתו "פגיעות ברכוש".
ד.
קנס כספי בסך 3,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם ביום 1.11.09.
ה.
פסילה למשך שנה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה.
ו.
המאשימה תגיש תוך 45 ימים מהיום בקשה בנוגע להחזרת הרכב לבעליו או לחילוטו.
רשמתי בפני
י את הודעת הנאשם לפיה אין לו טענות בנוגע לרכב.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 45 ימים.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תשס"ט, 10/09/2009 במעמד הנוכחים.


ד"ר עמי קובו
, שופט


הוקלד על ידי: ליטל גודלי







פ בית משפט שלום 1288/09 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אמגד דיף אללה (פורסם ב-ֽ 10/09/2009)