פסקי דין על משה שטיינר | פסקי דין על סולטנה שטיינר | פסקי דין על יוסי להב

2285/08 תאק     21/07/2009




תאק 2285/08 משה שטיינר, סולטנה שטיינר נ' יוסי להב










בית משפט השלום ברמלה




21 יולי 2009

תא"ק 2285-08 להב נ' שטיינר ואח'





בפני

כב' הרשם
דן סעדון

מבקשים

1. משה שטיינר
2. סולטנה שטיינר


נגד

משיב
יוסי להב



החלטה


לפני בקשה לביטול החלטה לעיכוב הליכי ביצועה החלטה המורה בין היתר על סילוק ידם של המבקשים מבית המשיב (להלן:"ההחלטה") וזאת עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על ההחלטה.

במסגרת בקשתם לעיכוב הליכים טענו המבקשים כי סיכויי ערעורם להתקבל הינם טובים וכי ביצוע הצו לסילוק יד יגרום לנזק בלתי הפיך ולמצער יהיה זה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. המבקשים מציינים כי במשפחתם שני נכים אשר כל מעבר דירה מהווה פרוצדורה מורכבת, רגשית ונפשית, עבורם. כמו כן, עשוי מעבר הדירה לפגוע בלימודיו של בנם של המבקשים עקב הריחוק שייווצר בין מקום מגוריו לבית ספרו. עוד טוענים המבקשים כי מסרו למשיב שקים מעותדים לתשלום עבור דמי השכירות עד לתום חודש נובמבר 09' כך שבמאזן הנוחות ברי כי נזקו של המשיב יהיה קטן הרבה יותר, אם בכלל, כתוצאה מעיכוב ביצוע ההחלטה מאשר הנזק שייגרם למבקשים כמפורט לעיל אם תבוצע ההחלטה.

לאחר שהוגשה הבקשה ניתנה החלטה המורה על קבלת תגובה לבקשה כאשר על ב"כ המבקשים הוטל להמציא את הבקשה במסירה אישית לב"כ המשיב. בשלב מסוים הגיש ב"כ המבקשים בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה תוך שציין כי הבקשה הומצאה לב"כ המשיב אך הוא לא ראה להגיב עליה. בהתאם, ניתנה החלטה המורה על עיכוב ההליכים. בעקבות זאת פנה ב"כ המשיב וביקש לבטל את ההחלטה לעיכוב הביצוע שניתנה במעמד צד אחד. בתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע ציין ב"כ המשיב כי הוא מתנגד לעיכוב הביצוע מן הטעמים הבאים: ראשית, המבקשים לא ציינו בגוף הבקשה מדוע יש להם, לטענתם, סיכויים טובים לזכות בערעור. עוד צוין בהקשר זה כי הטענות בערעור הועלו גם בבקשת הרשות להתגונן ונדחו. ב"כ המשיב טוען כי סיכויי המבקשים לזכות בערעור אפסיים נוכח הפסיקה בעניין זה. עוד נאמר כי על פי ההלכה הפסוקה אין מקום לעכב ביצועו של

פסק דין
כספי והמבקשים לא עמדו בנטל להראות כי יש הצדקה לעכב מרכיב זה בהחלטה. עוד נאמר כי בקשת המבקשים מטעה שכן לא מצוין בה כי
בששת חודשי השכירות הראשונים לא שילמו המבקשים כלל דמי שכירות ועל כן ברור כי על מנת לקבל את המגיע לו ייאלץ המשיב לפרוע את השקים שניתנו עבור מחציתה השנייה של שנת השכירות.

דיון ומסקנות
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לבטל את ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע וליתן החלטה אחרת, לאחר עיון בטענות שני הצדדים, ולפיה יש לקבל באופן חלקי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע ההחלטה.

ההחלטה הדוחה בחלקה את בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן מורכבת ממספר נדבכים: האחד, עניינו סילוק ידם של המבקשים מבית המשיב; השני, עניינו הפיצוי המוסכם לגביו ניתנה רשות להתגונן ביחס לסך של 5637 ₪ כפוף להפקדת הסכום בבית המשפט ונדחתה בקשת הרשות להתגונן ביחס לסך של 6363 ₪. הנדבכים השלישי והרביעי עניינם סכומי כסף שנתבעו על ידי המשיב לתקופה שממועד הגשת התביעה ואילך ותשלום דמי שכירות לחודש דצמבר 08' וינואר 09'.
בהחלטה נקבע כי לא תידון עתירת המשיב לתשלום ממועד הגשת התביעה ואילך בשל אי הגשת בקשה מתאימה בעניין. לעניין תשלום דמי שכירות בחודשים דצמבר 08' וינואר 09' ניתנה רשות להתגונן. יוצא כי הנדבכים שביצועם בר עיכוב נוגעים לסעד של סילוק יד ולחלק מן הסעדים הכספיים.

הכלל הרחב מורה כי הזוכה על-פי פסק-דין זכאי לממשו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת מימוש כזה, אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכוב. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה דרך כלל בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק-הדין ימומש והערעור לאחר מכן יתקבל. אשר להיבט הקושי בהחזרת המצב לקדמותו: ככלל, פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, כשמימוש פסק-דין לתשלום כסף הוא בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה. (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) בע"מ, פ"ד נו(4) 178, 181-182).

נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ(1) 668, 672).

יישום הכלל האמור לענייננו מלמד כי אין מקום לעכב ביצועו של מרכיבו הכספי של פסק הדין שכן זה, כאמור, הינו הפיך על דרך ההשבה והמבקשים לא עמדו בנטל לשכנע כי מחמת מצבו הכלכלי של המשיב או מחמת נסיבות אחרות יהיה זה קשה או בלתי אפשרי להשיב לידיהם את הכספים שישולמו. לפיכך, גם אם אניח כי טובים סיכויי הערעור להתקבל אין בכך כדי להצדיק את עיכוב ביצוע מרכיב זה בהחלטה.

שונה המצב בעניינו של מרכיב סילוק היד. שוכנעתי כי לכאורה יהיה זה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להשיב לרשות המבקשים את הבית אם יזכו המבקשים בערעורם שכן המשיב עשוי להשכיר את הבית לצדדים שלישיים או לבצע בו דיספוזיציות שיקשו על המבקשים לשוב ולקבל חזקה בבית.
גם כאן אין בהנחה כי סיכויי הערעור נמוכים כדי לא להצדיק עיכוב ביצוע נוכח הנזק העשוי להיגרם למבקשים כתוצאה מביצוע הצו לסילוק היד.

סיכומו של דבר: אני קובע כי מרכיב סילוק היד בהחלטה יעוכב עד ובכפוף להכרעה בערעור. הבקשה לעיכוב ביצוע מרכיביה הכספיים של ההחלטה – נדחית.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
כ"ט תמוז תשס"ט, 21 יולי 2009, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 2285/08 משה שטיינר, סולטנה שטיינר נ' יוסי להב (פורסם ב-ֽ 21/07/2009)