פסקי דין על חנא רוחאנא | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה

2924-03/09 תאק     19/07/2009




תאק 2924-03/09 חנא רוחאנא נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה








st1\:*{behavior: }


בית משפט השלום בקריות




19 יולי 2009

תא"ק 2924-03-09 בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה
נ' פאייב אושינס בע"מ ואח'




בקשה מס'

7


בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי

המבקש / הנתבע 3

חנא רוחאנא



נגד

המשיב / התובע

בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה



החלטה


בקשת רשות להתגונן נגד תביעת בנק ע"ס 63,067 ₪.

התביעה הוגשה כנגד חברה בשם פאייב אושינס בע"מ ונגד 4 אחרים כערבים ובהם המבקש. דרישת החוב היא בגין יתרת הלוואה בלתי מסולקת.

הנתבעים, למעט המבקש, לא הגישו בקשת רשות להתגונן וניתן כנגדם

פסק דין
לפי העתירה שבכתב התביעה.

התביעה נגד הערבים נסמכת על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום ובזמן. הנתבעים 2,4, ו – 5 חתמו על כתב הערבות ביום 5.12.05 ואילו חתימת המבקש / הנתבע 3 נחתמה, כנחזה במשבצת החתימות אשר בעמוד האחרון בכתב הערבות, ביום 6.12.05.

טוען המבקש בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן כי על אף שהתבקש לחתום על הסכם ערבות, לא עשה כן והחתימה הנחזית להיות חתימתו על הסכם הערבות, אינה חתימתו. זאת ניתן להסיק לטענתו גם מהשוואת חתימתו על הסכם התנאים הכלליים לניהול החשבון אל מול החתימה על הסכם הערבות.

עוד טוען המבקש כי בלאו הכי לא היה כל תוקף לחתימתו על הסכם הערבות בנוסחו הנוכחי שכן לא היה בעל מניות ו/או בעל עניין בחברה וממילא ערבות שהיה מסכים לה דינה כדין ערבות של 'ערב יחיד' כמשמעותו בחוק הערבות ואין להחתימו על הסכם ערבות ללא הגבלה בסכום ובזמן.

בגוף הבקשה הוסיף המבקש וטען כי החתמת הערבים נעשתה בלא מתן הסבר כפי שחייב היה התובע/המשיב לעשות בפרט כאשר מדובר בכתב ערבות ללא הגבלה בסכום ובזמן.

לבקשת הרשות להתגונן צרף המבקש כנספח ג' הסכם מיום 20.2.08 בינו ובין הנתבעים האחרים. ההסכם הסדיר את מערכת הזכויות והחובות של הצדדים ביחס לחברה בשם סיגמה מדע ידע וחשיבה בע"מ ובסעיף 9 להסכם התחייבו חברת סיגמה הנ"ל והשותפים האחרים לדאוג לכך שערבויות שניתנו ע"י המבקש כלפי צדדים שלישיים יבוטלו. את ההסכם מציג המבקש כראיה לטענתו כי מלכתחילה היו השותפים האחרים אלה אשר ערבו כלפי צדדי ג' לחובות החברה, לרבות החברה הנתבעת בהליך זה.

המשיב מבקש לדחות בקשת הרשות להתגונן על אף טענת הזיוף שנטענה מן הטעם שגרסת המבקש לא עמדה במבחן החקירה הנגדית. בתשובה לשאלה שנשאל בעניין הסכמת השותפים לגרום לביטול הערבויות שערב המבקש לטובת צדדים שלישיים השיב המבקש:

"לבקשתך שאפנה בהסכם עצמו למקום שבו אחרים לוקחים את הערבות שלי עליהם ואני מפנה לסעיף 9 להסכם בין השותפים, כתוב ביטול ערבויות רוחאנה. כתוב שהחל מהיום אין לרוחאנה התחייבות או ערבות. ההסכם פה כלל את הכל. זה הכוונה של ההסכם. שאני יוצא מהחברה תמורת זה שהם מבטלים את הערבויות שלי מול הבנקים בכל חוב של אחת החברות. מדובר על הערבות הזו. היה ברור לי שבזמן חתימת ההסכם שהחוב של פאייב אושינס כוסה על ידי החברה השניה וכל אימת שהם יכלו לכסות את החוב הם שילמו אחרי שעזבתי את החברה כמה חודשים".

הנה כי כן מאשר המבקש בפה מלא כי ההסכם בינו לבין האחרים התייחס גם להסכם הערבות עליו חתם המבקש ואשר על פיו מתחייב הוא לערוב לחובות הנתבעת 1 בתיק זה.

עוד טוען המשיב כי גרסת המבקש לפיה לא היה בעל מניות בחברה וגם אילו היה מסכים לערוב לפרעון חובותיה היה מעמדו כמעמד "ערב יחיד" כמשמעותו בחוק הערבות, אף היא קרסה. הרי המבקש הודה ואישר כי היה בעל שליטה על 25% מהון המניות של החברה ועל כן הינו בעל עניין בחברה כמשמעותו בסעיף 19 לחוק הערבות תשכ"ז 1967 וניתן היה לדרוש ממנו כי יערוב ללא הגבלה בזמן ובסכום לחובות החברה כפי שאכן נעשה.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים, מקובלת עלי עמדת המשיב כי בטענות המבקש נתגלו בקיעים של ממש במהלך החקירה הנגדית במידה המצדיקה התניית רשות להתגונן בתנאים. יש לציין כי כבר בשלב ניסוח הבקשה נטענו על ידי המבקש טענות עובדתיות חילופיות שאינן מתיישבות עם הוראת תקנה 72(ב) לתקנות סדרי הדין. כך טוען המבקש מצד אחד כי לא חתם על הסכם הערבות "למיטב זכרונו" וזאת על אף שזכור לו כי המשיב דרש חתימה כזו ומנגד טוען הוא כטענה חילופית כי המשיב פעל בחוסר תום לב כאשר "החתים את הערבויות ללא כל הסבר" וכי "לא גילה את כל הפרטים על אף כי חלה עליו חובת גילוי רחבה". בסעיף 15 לבקשה טוען המבקש שאין תוקף לכתב ערבות אשר נחתם בנסיבות של הטעיה. טענות מן הסוג הזה אינן מתיישבות עם טענת הזיוף והן בגדר של טענות עובדתיות חילופיות שאין להעלותן. לא למותר לציין כי בעת חקירתו הוסיף המבקש בהתייחסו להסכם שבינו ובין השותפים:

"זה כיסה את הערבות הזו. בזמן חתימת ההסכם לא התייחסתי לערבות הזו. אני לא זוכר על מה חתמתי בבנק".

גם טענת המבקש כי אין לראותו בכל מקרה אלא כ'ערב יחיד', לא עמדה במבחן החקירה משאישר המבקש שהחזיק ב – 25% מהון המניות. נראה שהמבקש היה ער לקושי העומד בפני
ו בעת שניסח את הטענה בבקשתו לפיה "הרישום ברשם החברות הינו רישום פורמלי". לא ברור על סמך מה ולמה יש לראות בהחזקת 25% מהון המניות, רישום פורמלי.
בפרט תמוהה הטענה על רקע השכלתו המשפטית של המבקש כפי שאישר.

מכל הנימוקים הנ"ל באתי לכלל מסקנה שיש להתנות מתן רשות להתגונן בתנאים.

אתיר למבקש להתגונן והתצהיר ישמש כתב הגנה בתנאי שימציא לתיק ביהמ"ש בתוך 45 ימים מהיום כולל ימי פגרה, ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 40,000 ₪. אם לא יקויים התנאי הבקשה נדחית והמשיב יהיה רשאי ליטול

פסק דין
לפי העתירה שבכתב התביעה.

הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪ לפי התוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

תזכורת פנימית ליום 10.9.09.

ניתנה היום,
כ"ז תמוז תשס"ט, 19 יולי 2009, בהעדר הצדדים.




הוקלד על ידי
א.ק.






תאק בית משפט שלום 2924-03/09 חנא רוחאנא נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה (פורסם ב-ֽ 19/07/2009)