פסקי דין על אמנון צור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

222/03 בל     09/09/2008




בל 222/03 אמנון צור נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי
הדין
לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
בל 000222/03


בפני
:
כב' השופטת דוידוב מוטולה סיגל
תאריך:
09/09/2008





בעניין
:
אמנון צור



ע"י ב"כ עו"ד
קורי שמעון
התובע

נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
הררי

הנתבע


פסק דין
פתיח ותשתית עובדתית


1.
עניינו של תיק זה בדרישת התובע להכיר בנזק בכתף ימין כפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995, כתוצאה מתאונת עבודה ולחלופין מיקרוטראומה.

2.
בהחלטתי מיום 30.4.07 קבעתי כי התובע עמד בנטל, להוכיח התקיימות אירוע תאונתי ביום 25.1.01. עוד שוכנעתי כי יש הצדקה להעביר את התיק למומחה גם בשאלת המיקרוטראומה. בהתאם, מונה ביום 6.9.07 ד"ר אורי בלנקשטיין כמומחה רפואי, על סמך העובדות הבאות:



א.
התובע, יליד שנת 1944, הנו נגר, ועבד במקצועו זה החל משנת 1966 ועד חודש 6/01.

ב.
במסגרת עבודתו השתמש התובע בעיקר במכונות לחיתוך וניסור עצים (מסור דיסק). לדבריו, "מתקיימים הרבה מצבים בהם מכונת החיתוך (דיסק) קופצת לפתע לאחור בעוצמה רבה ומכה בכתף. במשך שנות עבודתי כנגר ספגתי מאות ואולי אלפי מכות כאלו..." כאשר נשאל לגבי התדירות בה קיבל מכות מהמכונה השיב – "יכול להיות כמה פעמים ביום ולעתים פעם בשבוע".

ג.
ביום 25.1.01, במסגרת עבודתו, עסק התובע בחיתוך עצים באמצעות מסור דיסק. התובע העיד כי "תוך כדי ניסור העץ ועקב ניסור העץ ניתזה לפתע פיסת עץ בעוצמה רבה לכתף ימין שלי".

ד.
התובע המשיך לעבוד בנגרייה משך כחמישה חודשים לאחר האירוע לעיל, על אף שלדבריו סבל מכאבים עזים ומהגבלה בתנועה. בסופו של דבר החליט, ביום 30.6.01, לעזוב את עבודתו (שלא בשל מצבו הבריאותי).
ה.
ביום 26.8.01 עבר התובע ניתוח בכתפו.

3.
חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין, מיום 7.10.07, היתה כדלקמן:
"א. התובע סבל מקרע מסיבי של השרוול המסובב כתף ימין, נותח ביום 26.8.01 נעשתה תפירת השרוול המסובב ואקרומיופלסטיקה.

ב.
לדעתי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע, לבין "האירוע" מיום 25.1.01 מהסיבות הבאות:

1.
בעיית הכתף הימנית היתה קיימת לפני האירוע הנדון.

ביום 3.5.00 (לפני האירוע) עבר בדיקת
u.s
של הכתף הימנית עקב כאבים.
2.
אילו היה נגרם נזק ביום האירוע (25.1.01) לא סביר שהיה ממשיך לעבוד 5 חודשים נוספים.


ג.
מחלתו של התובע – היא תוצאה של תהליך תחלואי ממושך אשר החל כשנה וחצי לפני הניתוח ללא סיפור של חבלה בהסתמך על מכתב השחרור מביה"ח "אסותא" מיום 26.8.01.

ה.
תנאי עבודתו של התובע לא השפיעו על התפתחות המחלה – מדובר בתהליך ניווני כרוני שהחל כשנה לפני ה"אירוע" והראיה לכך שכבר ב- 3.5.00 עבר בדיקת
u.s
של הכתף הימנית".

4.
ביום 27.2.08 הוחזר התיק למומחה, לבקשת ב"כ התובע, על מנת שיתייחס באופן נפרד לסוגיית המיקרוטראומה. חוות דעתו של המומחה, מיום 20.3.08, היתה כדלקמן:

"ד. לדעתי, לא מדובר בפגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך מהסיבות הבאות:
1.
בעבודתו כנגר, לא היה עומס מיוחד על הכתף הימנית בתנועות חדגוניות החוזרות על עצמן מאות פעמים ביום, המתאימות למיקרוטראומה ויכולות לגורם לנזק בשרוול המסובב.

2.
בדיקת האולטראסאונד וה-
mri
של הכתף הימנית מצביעות על תהליך ניווני קלאסי.
ביום 3.5.00 לא הודגם קרע בשרוול המסובב.
ביום 26.8.01 – ב-
mri
ארטרוגרפיה הודגם קרע מסיבי של השרוול המסובב.
ביום 7.8.02 – הודגם קרע חלקי קטן בשרוול המסובב.

3.
בעיון מדוקדק בתיקו הרפואי מתקבלת תמונה טיפוסית של כאבים טבעיים ניווניים בכתף ימין, שמופיעים בהדרגה גם בבדיקה הקלינית וגם בבדיקות ההדמיה".

5.
ביום 27.3.08 ניתנה החלטה המורה לב"כ התובע להגיש סיכומיו תוך 30 יום. בסופו של דבר הוגשו הסיכומים, לאחר תזכורת, ביום 10.7.08 – כאשר עיון בהם מלמד כי אינם מתייחסים כלל לחוו"ד המומחה אלא לעדויות שנשמעו בפני
בית הדין והובילו להחלטה מיום 30.4.07 (למעשה מדובר באותם סיכומים שהוגשו טרם אותה החלטה).

6.
ב"כ הנתבע בסיכומיו מבקש כי אאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ובהתאם אדחה את התביעה.

הכרעה


7.
"תאונת עבודה" הינה אירוע תאונתי הקשור לעבודה, אשר כתוצאה ממנו נגרמה למבוטח חבלה – פגיעה גופנית (עב"ל 1392/01 חביבה בן ששון – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 27.10.03). בהתאם להלכה הפסוקה, באין "חבלה" אין תאונת עבודה ואין זכאות לגמלה מכוח הסעיפים המזכים בגמלה (דב"ע שם / 96-0 המוסד לביטוח לאומי
– אמנון וייל, פד"ע יב' 225, 230).

8.
בענייננו, לא היתה מחלוקת כי האירוע מיום 25.1.01 אירע "תוך כדי עבודתו" של התובע, והשאלה היא לפיכך האם אירוע זה גרם לחבלה בגופו. בקביעה זו מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו, שהוא בבחינת "האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי" (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ז' 374). בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי
– יצחק פרבר, ניתן ביום 26.2.97).

9.
במקרה שלפני, המומחה שמונה מטעם בית הדין – ד"ר אורי בלנקשטיין – חיווה דעתו באופן ברור וחד משמעי כי אין כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הנזק בכתפו – בין מחמת תאונת עבודה ובין בעילה של מיקרוטראומה.

המומחה פירט כי מדובר ב"תהליך ניווני קלאסי" וכי "בעיון מדוקדק בתיקו הרפואי מתקבלת תמונה טיפוסית של כאבים טבעיים ניווניים". עוד ציין כי אין כל קשר סיבתי בין האירוע מיום 25.1.01 לבין מצב הכתף, שכן מחלת התובע היא "תוצאה של תהליך תחלואי ממושך אשר החל כשנה וחצי לפני הניתוח (מיום 26.8.01 – ס.ד.מ) ללא סיפור של חבלה".

10.
לא מצאתי כל סיבה, ואף לא נטענה כזו ע"י ב"כ התובע, שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעם בית הדין. משכך, ובהעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, לרבות האירוע מיום 25.1.01, לבין מצב כתפו של התובע – התביעה נדחית. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום ט' באלול, תשס"ח (9 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים





דוידוב מוטולה סיגל
, שופטת
ק: נעמי ט.






בל בית דין אזורי לעבודה 222/03 אמנון צור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/09/2008)