פסקי דין על דאוד חאג' | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3037/06 בל     24/09/2008




בל 3037/06 דאוד חאג' נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
בל 003037/06


בפני
:
כב' השופטת עדנה קוטן


24/09/2008




בעניין:
דאוד חאג'





תובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי






נתבע

החלטה

1.
בתיק זה, שעניינו תביעת התובע להכיר בצרידות במיתרי הקול, ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה
מונה בהסכמת הצדדים ולבקשתם מומחה רפואי מטעם ביה"ד, הד"ר דן ניר.

בהחלטה בדבר מינויו פורטה התשתית העובדתית, כפי שנוסחה בהסכמה על ידי ב"כ
הצדדים וכן צורף אליה תיעוד רפואי רלוונטי, אותו ביקשו הצדדים להעביר לעיונו של המומחה.

2.
בחוות דעתו קבע המומחה, כי "התובע סובל מעיבוי של מיתר הקול השמאלי וסימנים של רפלוקס (דלף מיצי עיכול) בחלק האחורי של המיתרים".

המומחה הוסיף וציין, כי בגיליון מרפאת א.א.ג בבית חולים נהריה (ד"ר סמט) נצפה
פוליפ – בשליש הקדמי של מיתר הקול הימני, עיבוי מיתר שמאלי וסימני רפלוקס בקומיסורה האחורית (האזור שקרוב לצינור הבליעה) .
עוד ציין המומחה, כי הפוליפ נכרת ולכן נותרו רק הממצאים האחרים.

המומחה שלל כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בהבהירו, כי הפוליפ (שהוסר) הוא תגובה לגירוי כרוני – ככל הנראה העישון הממושך של התובע וכי העיבוי על המיתר מולו – הוא תגובתי לפוליפ.
באשר לגירוי בקומיסורה האחורית הבהיר המומחה, כי זה נובע מדלף של מיצי עיכול, שעלו מהקיבה דרך הושט.
המומחה סיכם חוות דעתו בקביעה כי המצב ממנו סובל התובע הוא "תהליך תחלואתי רגיל".

3.
לבקשת ב"כ התובע הועברו למומחה שאלות הבהרה, בהן חזר והבהיר המומחה דלקמן:
א.
הפוליפ בעניינו של התובע הוא תגובה לגירוי כרוני דלקתי על רקע זיהום כרוני, כמו – עשן (המומחה מציין, כי על פי הרישומים – התובע עישן זמן ממושך), להבדיל מגירוי מכני של המיתרים, שהוא סוג גירוי הנוגע מדיבור מאומץ הגורם לשפשוף המיתרים זה בזה.

ב.
במענה לשאלה
נוספת: "כיצד סימני רפלוקס הפכו לעדת המומחה לדעת של מיצי עיכול ? האם נכון כי אם היו מפעם לפעם סימני רפלוקס – לא מדובר בדלף כרוני של מיצי עיכול?"
השיב המומחה , כי הממצא נלקח מסיכום בדיקה שערך ד"ר סמט, סגן מנהל א.א.ג בבית חולים נהריה, מיום 8.1.06.
המומחה הבהיר, כי סימני הרפלוקס כמתועד בבדיקתו של ד"ר סמט "הם בצקת של רירית הגבול האחורי של בית הדיבור (האזור הקרוב ביותר לוושט), כתוצאה מגירוי כימי על ידי מיצי העיכול החומציים . מספיקות טיפות בודדות של דלף מידי פעם (בשכיבה, למשל ) כדי לגרום לממצאים הנ"ל (סימני רפלוקס)".

4.
בשלב זה מבקש ב"כ התובע למנות מומחה אחר/נוסף מן הנימוקים דלקמן:
א.
"המומחה רושם בחוות הדעת כי הפוליפ הוא תגובה לגירוי כרוני ומדביק תאוריה שלמה בענין הגירוי לכאורה נגרם מדלף של מיצי עיכול .
המומחה מתעלם מהבדיקה של ד"ר סמט בה מציין סימני רפלוקס .
אותם סימנים הפכו לדעת המומחה לדליפה של מיצי עיכול".

ב.
אסור למומחה לקבוע אבחנות רפואיות שלא מתחום מומחיותו, כך – בהתייחס לקביעה לגבי דלף מיצי עיכול .

התובע מצרף אישור רפואי ממומחה לרפואה פנימית בקופת חולים , מתאריך 11.10.07 , לפיה התובע "אינו סובל ממחלות כלשהן היכולות לגרום לצרידות כמו רפלוקס... בעבר לא התלונן על בעיה פפטית או כל בעיה של דרכי עיכול".

ג.
הפוליפ נכרת תחת הרדמה בבית החולים ולפיכך אין מדובר "בפרוצדורה פשוטה" כפי שציין המומחה בחוות דעתו ויש לראות בכך משום ניסיון של המומחה
"להמעיט ולצמצם את הליך הניתוח" .

ד.
המומחה לא מנמק מדוע יש להעדיף "גרסה של פוליפ הנגרם מעישון מאשר פוליפ אשר יגרם על רקע עבודתו כמורה".

5.
ב"כ המל"ל מתנגד למינוי מומחה אחר נוסף בציון, כי לא מתקיים אף אחד מן התנאים למינוי כאמור.

6.
לאחר שחזרתי ועיינתי בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, בבקשת ב"כ התובע ובתגובת ב"כ המל"ל הנני קובעת, כי דין הבקשה להידחות, כפי שיובהר להלן:

א.
לא מתקיים אף אחד מן התנאים למינויו של מומחה אחר/נוסף בתיק זה.
מינויו של מומחה אחר, משמעו – פסילת חוות הדעת וסיבות אפשריות לפסילה הן שהמומחה נוהג לתת חוות דעת למל"ל, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות הדעת מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה .
מינויו של מומחה נוסף – אף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין הינה , כי אין בידו להכריע במחלוקת, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות, גם לאחר חוות הדעת.
עוד
נקבע, כי ככלל , הדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעת של מומחה בית הדין, אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפניית שאלות הבהרה למומחה.
(ראה לענין זה הנחיות הנשיא בדבר מומחים/יועצים רפואיים, פד"ע כב' 199 ומאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי לעבודה , כב' השופט אדלר, במאמרו "מומחים, יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה, פורסם ב-המשפט ב' 199).
כאמור, בעניינו לא מתקיים אף אחד מן התנאים כמפורט לעיל.


ב.
בהתייחס לנימוקיו הספציפיים של ב"כ התובע:
1)
לעניין
" הרפלוקס":
לא זו בלבד שהמומחה לא התעלם ממצאי בדיקות של ד"ר סמט, אלא שכל קביעתו בדבר סימני הרפלוקס מבוססת על הממצא כמפורט בבדיקתו של ד"ר סמט מיום 11.1.06.
נראה, כי התובע אף מבלבל בין קביעת המומחה לפיה "הפוליפ הוא תגובה לגירוי כרוני" לבין הטענה (מפי התובע) כי "הגירוי לכאורה נגרם מדלף של מיצי עיכול".
לא כך קבע המומחה .
אליבא דמומחה הפוליפ הוא אכן תגובה לגירוי כרוני דלקתי של רירית דרכי הנשימה וזאת על רקע זיהום כרוני , שהוא – בעניינו של התובע, עישון.
הגירוי הכרוני שבתגובה לו נוצר הפוליפ , אינו דלף של מיצי קיבה .
המומחה קבע במפורש, כי הסימנים של בצקת הרירית בגבול האחורי של בית הדיבור, הם ולא הפוליפ, מהווים תוצאה מגירוי כימי של מיצי העיכול החומציים.
ממילא, המומחה אף לא "הפך" את סימני הרפלוקס לדליפה של מיצי עיכול, שכאמור כל קביעתו היא שסימני הרפלוקס הם תוצאה מגירוי כימי על ידי מיצי העיכול.

לסיכום אין כל בסיס לטענה .
מכל מקום , מדובר בקביעה רפואית מובהקת שהיא בתחום סמכותו הבלעדית של המומחה , לשם כך הוא מונה על ידי בית הדין ויש להצטער על תלישת דברים מהקשרם כפי שנעשתה על ידי התובע בסעיף ד' (1) לבקשתו.

2)
באשר לטענה כי "אסור למומחה לקבוע אבחנות רפואיות שלא מתחום מומחיותו".

בהתייחס לבעית הרפלוקס: על פי קביעת המומחה והסבריו, סימני הרפלוקס הם "בצקת של רירית הגבול האחורי של בית הדיבור" ומשכך אין ספק, כי קביעה כאמור היא בוודאי בתחום סמכותו של רופא אשר מומחיותו היא א.א.ג.
זאת ועוד.
אם ללכת לפי שיטתו של התובע הרי דווקא אישורו של המומחה לרפואה פנימית, אשר צורף לבקשה, בו הלה מעיר
(בסעיף הערות), כי התובע אינו סובל מבעית רפלוקס מהקיבה היכולה לגרום לצרידות – היא זו שיתכן וניתנה בתחום שאינו תחום מומחיותו , בכל הנוגע לרקע לבעית הצרידות ולסיבתה.
מכל מקום, המומחה מטעם בית הדין קבע קביעה לענין הרפלוקס בקומיסורה האחורית של בית הדיבור, ולא קבע קביעה כלשהי לענין "רפלוקס מהקיבה" אודותיה העיר המומחה למחלות פנימיות את הערתו.

3)
גם לטענה כי המומחה "מנסה להמעיט ולצמצם את הליך הניתוח" אין
בה כל ממש .
אין עסקינן בחשיבות הניתוח, אלא בקשר הסיבתי בין הממצאים לבין תנאי עבודתו של התובע .
מכל מקום, פרוצדורה תחת הרדמה ובחדר ניתוח יכול ותהא אכן פשוטה בהשוואה לפרוצדורות אחרות המתקיימות אף הן בחדר ניתוח ותחת הרדמה (השתלת לב למשל) .

4)
באשר לקביעה, כי הפוליפ נגרם מעישון: מדובר בקביעה רפואית מובהקת של רופא מומחה, אשר קבע קביעתו על סמך מומחיותו, ניסיונו המקצועי ובקיאותו בתחום ודי בכך.

7.
לסיכום לא מצאתי כל סיבה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה רפואי אחר, אף לא מצאתי סיבה למינויו של מומחה רפואי נוסף
ומשכך הבקשה נדחית.

8.
בשלב זה הנני מורה על הגשת סיכומים בכתב, בהיקף שלא יעלה על 2 עמודים לכל היותר לכל צד, כשהם מודפסים במרווח של 1.5, תוך הותרת שוליים סבירים לצידי העמודים, בראשם ובסיפא העמודים. גודל האותיות יהא כגודלם בפרוטוקול בית הדין ובהחלטותיו.
ב"כ התובע יגיש סיכומיו תוך 15 ימים מהיום .
ב"כ המל"ל יגיש סיכומיו תוך 15 ימים ממועד קבלת סיכומי התובע.

עותקי הסיכומים יועברו במישרין בין ב"כ הצדדים.

9.
התיק יובא למעקב בחלוף מנין הימים הנקוב לעיל.


ניתנה היום כ"ד באלול, תשס"ח (24 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשגר עותק החלטה זאת לב"כ הצדדים.


עדנה קוטן
- שופטת



003037/06בל 710
אורלי ש.






בל בית דין אזורי לעבודה 3037/06 דאוד חאג' נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/09/2008)