פסקי דין על לילה ספואת אבו אלהודא אלפרוקי | פסקי דין על דימה מוניב טוקא | פסקי דין על עפיף מוניב טוקאן ואח' | פסקי דין על מוהיב עפיף טוקאן

5039/03 א     21/09/2009




א 5039/03 לילה ספואת אבו אלהודא אלפרוקי, דימה מוניב טוקא, עפיף מוניב טוקאן ואח' נ' מוהיב עפיף טוקאן




בעניין:

1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א
5039/03



בפני
:
כב' השופט יוסף שפירא


21/09/2009



בעניין:
1. לילה ספואת אבו אלהודא אלפרוקי

2. דימה מוניב טוקא
3. עפיף מוניב טוקאן
4. סנאא מוניב טוקאן


ע"י ב"כ עו"ד ש' סאמר
התובעים

נ
ג
ד



מוהיב עפיף טוקאן



ע"י ב"כ עו"ד מ' דחלה
הנתבע

פסק דין

(משלים)
רקע כללי
1.
בין התובעים (יורשי המנוח מוניב עפיף טוקאן ז"ל) לבין הנתבע – אחי המנוח, התעורר סכסוך הנוגע לנכס הידוע כחלקה 4 בגוש 30514 בשכונת שייח ג'ראח בירושלים (להלן: "הנכס"), בקשר עם הבעלות בו, דמי שכירות ששולמו לנתבע ושיפוצים שנעשו ע"י הנתבע בחלק מן הנכס.
ביום 23.2.06 ניתן פסק הדין, לאחר שמיעת ראיות (להלן: "פסק הדין").

החלק האופרטיבי בפסק הדין, קובע:

"כאמור לעיל, אני מקבל את התביעה וקובע כי לתובעים זכויות בנכס בכפוף לאמור לגבי היקף הזכויות. כפי שקבעתי בראשית דבריי, אין בהחלטתי זו להכשיר את הצו הירושה אשר הוצא בירדן, על כן, טרם רישום הזכויות, חובה על התובעים לפנות לבית המשפט בהליך המתאים להוצאת צו הירושה על פי הדין בישראל. מאחר שהן דמי השכירות והן עלויות השבחת הנכס לא שוערכו, אני מורה לנתבע לתת דין וחשבון לגבי ההכנסות אשר התקבלו משכירות המרתף בקומת הקרקע, ובמקביל להמציא חוות דעת לעניין עלויות השיפוצים, אשר נעשו בקומות אלו. טרם נטילת חלק התובעים בדמי השכירות, יקוזזו עלויות השבחת הנכס, בהן נשא הנתבע לבדו."
(שם, פסקה 26).


2.
בירור החלק הנוסף התארך בשל מחדלים של שני הצדדים, כאשר ניתן

פסק דין
, אשר בוטל לאור הסכמת הצדדים. בסופו של יום הדיון בשלב השני התקיים ועתה הוגשו על ידי הצדדים סיכומיהם, כאשר התובעים לא
ניצלו את זכותם להגיש סיכומי תשובה.

גדר המחלוקת
3.
כפי שעולה מפסק הדין, על עלי להכריע עתה בנושאים אלה:


א.
מהם דמי השכירות שנגבו על ידי הנתבע מהשכרת המרתף


וקומת הקרקע?

ב.
מה הן עלויות השיפוץ שנעשה בקומות אלה.


דיון
4.
כפי שמציין ב"כ התובעים בסיכומיו, הנתבע לא הגיש דין וחשבון לגבי גביית דמי השכירות, והסתפק בהגשת פירוט טענותיו לעניין ההתחשבנות בין הצדדים (הוגש ביום 18/5/08).
באותה תגובה טען הנתבע כי גבה מיום 1.1.96 ועד ליום 30/12/05 סכום של 447,000$ וכי חלקם של התובעים עומד על סך 223,500$.
התובעים מבקשים לחייב את הנתבע בתשלום חלקם בדמי השכירות עד ליום מתן פסק הדין, ואולם הנתבע מתנגד וטוען בסיכומיו כדלקמן:

"התובעים מנסים לטעון כי יש לערוך התחשבנות מתגלגלת בין הצדדים ולכן הם מבקשים לא רק את מחצית הסכום שהתגבש עד מתן פסק הדין ע"י ביהמ"ש הנכבד, אלא מבקשים "שיק פתוח" שיכלול חיוב של הנתבע בתשלום חלקם של התובעים בדמי
השכירות בגין קומת המרתף וקומת הקרקע גם בגין השנים שלאחר

פסק דין
וגם לגבי העתיד. ברור כי דין ניסיון זה של התובעים להיכשל. ראשית, משום שהתובעים בעצמם תבעו חלקם הנטען בדמי השכירות עד ליום הגשת התביעה בלבד. אפילו אגרת המשפט שולמה בין דמי השכירות שהגיעו לתובעים לטענתם עד ליום הגשת התביעה ותו לא. שנית, משום שמועד מתן פסק הדין הוא המועד הרלוונטי להתגבשות מאזן ההתחשבנות (לזכות ולחובה בין הצדדים). שלישית, משום שדמי השכירות בגין השנים שלאחר מתן פסק הדין לא הוכחו. הנתבע פירט את דמי השכירות בגין דירת המרתף ודירת הקרקע בגין השנים 1996 עד 2005. התובעים הסכימו עם הפירוט של הנתבע. בכל הנוגע לשנים שלאחר מכן, לא הייתה הסכמה בין הצדדים וגם לא הובאו ראיות כלשהן בנוגע לדמי השכירות. רביעית, משום שבגין השנים שלאחר פסק הדין ישנן גם הוצאות שהנתבע הוציא בניהול השכירויות והנכסים וגם בעניין זה לא הובאו ראיות ע"י הנתבע, ואין לקבל מצב שבו התובעים יזכו לחלק בדמי השכירות אך לא ישאו בחלקן בהוצאות".
(שם, פסקה 8)


אכן צודק ב"כ הנתבע בגישתו זו, שכן בית המשפט פוסק את הסעדים המבוקשים
בכתב התביעה בגין אירועים שקרו עובר להגשתה.
בדיוק מטעם זה לא יכולים שני הצדדים להעלות דרישות מאוחרות להגשת כתב התביעה. אלא אם הוסכם על כך, כאמור לעיל, וכן להלן בענין השיפוץ. דהיינו, שני הצדדים מסכימים כי מיום 1.1.96 עד 30/12/05 ניגבו 447,000$ כדמי שכירות. אשר לשומה שהגיש הנתבע לעניין השיפוצים אף היא מתייחסת לתקופה שעד דצמבר 2005.
לכאורה, ניתן היה לדחות את טיעוני שני הצדדים, ואולם הדבר יצריך תביעות נוספות (אם בכלל), ולפיכך אקבל את הסכמתם (בכפוף לתשלום יתרת האגרה, ככל שנדרש).

5.
חוות דעת השמאי מחמד קיימרי, מאוגוסט 2009 אשר צורפה לסיכומי הנתבע, לא הוגשה במועד. הלכה פסוקה הינה שאין לצרף ראיות לסיכומים. בתי המשפט אף פסקו הוצאות בגין "הגנבת ראיות" לסיכומים.
במקרה דנן אף נגרם לתובעים נזק ראייתי בכך שלא יכלו לחקור את השמאי.
שקלתי אם לאפשר התנהלות זו, אף בלא בקשה מטעם התובעים, אולם לאור התנהלות הצדדים עד כה ומטעמי יעילות הדיון, אני מקבל את חוות הדעת, שכן התובעים לא ביקשו דבר בנדון, ואף לא הגישו סיכומי תשובה.

דמי השכירות
6.
בהינתן שהסכום בעניין דמי השכירות מוסכם, הרי שיש לשערך את הסכום של 223,500$ באופן שהוא יומר לש"ח ליום 31/12/05 וישא הצמדה וריבית כדין עד היום.



שיפוצים
7.
על פי פסק הדין לא היה מקום להביא ראיות עליהן מצביע הנתבע בסיכומיו אלא להמציא "חוות דעת לעניין עלויות השיפוצים", כאמור לעיל.
חרף האיחור בהגשת חוות הדעת ניתן להיעזר בה כאמור לעיל, לצורך הערכת השיפוץ.
כעולה מן התחשיב (סעיף 7 לחוות הדעת), נעשה הוא לגבי מספר פרטים כדלקמן:

א.
עבודות הבניה והשיפוצים בחדר.
ב.
עבודות הבניה והשיפוצים בדירה המערבית בקומת המרתף.

ג.
שיפוצים בקומת הקרקע.
ד.
עבודות נוספות (פינוי פסולת בניין וניקוי האתר).

בגין כל העבודות הנ"ל ההערכה הינה בסך של 311.000 ₪, נכון ליום נתינתה (אוגוסט 2009).
כעולה מפסק הדין חוות הדעת אמורה היתה להתייחס לשיפוץ קומת המרתף ובקומת הקרקע, ולא הוזכר בפסק הדין נושא עבודות ושיפוצים בחצר, שמטבע הדברים שייכת היא לכל חלקי הנכס, ומכל מקום לא הייתה על המדוכה בהליך המשלים. מכאן, שגם אם מקבלים את חוות הדעת ככתבה וכלשונה הרי שיש להפחית מהתחשיב את הסך של 77,485 ₪ וכן החלק היחסי של 20% בגין פיקוח, ובתוספת מע"מ, סה"כ 107,394 ₪, וכן לנכות חלק יחסי של העבודות הנוספות (פריט ב' לעיל) דהיינו 6930 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ).
לפיכך נותר סכום של 196,674 ₪ אותו יש לחלק לשניים, דהיינו 98,337 ₪ לכל צד.
הפועל היוצא מן האמור, שיש לנכות מן הסך של 223,000$ (כפי שישוערך כאמור לעיל) סך של 98,337 ₪ נכון ליום 15.8.09.
הואיל ולא הייתה לפני תביעה שכנגד, הרי שלא ניתן להכריע בשיפוץ החצר, אף מטעם זה.
הנתבע הפליג בסיכומיו לגבי תשלומים ששולמו לתובעים במהלך השנים, וטען שאף אותם יש לקזז, וכן הוצאות נוספות שהיו לנתבע במשך השנים.
כאמור כל אלה בין אם נבלעו בפסק הדין, ובין או לאו, ומכל מקום חלקם אף לא הוכחו בשלב הראשון, אין מקום להתייחס אליהם עתה לאור המתווה המפורט
בפסקה 26 לפסק הדין.
את הסכום שיתקבל לאחר הקיזוז האמור לעיל יש לשלם תוך 30 יום, שאם לא כן יהא הוא צמוד למדד ונושא ריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, ולאור התוצאה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום ג' בתשרי, תש"ע (21 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

_______________
יוסף שפירא
- שופט







א בית משפט מחוזי 5039/03 לילה ספואת אבו אלהודא אלפרוקי, דימה מוניב טוקא, עפיף מוניב טוקאן ואח' נ' מוהיב עפיף טוקאן (פורסם ב-ֽ 21/09/2009)