פסקי דין על רונית פישמן | פסקי דין על דוד אמיתי | פסקי דין על ז'קלין אמיתי |

11592-01/09 תאק     17/09/2009




תאק 11592-01/09 רונית פישמן נ' דוד אמיתי, ז'קלין אמיתי










בית משפט השלום בעכו




17 ספטמבר 2009

תא"ק 11592-01-09 אמיתי ואח' נ' פישמן





בפני

כב' הרשמת
דנה עופר

המבקשת
רונית פישמן


נגד

המשיבים
1.

דוד אמיתי


2.

ז'קלין אמיתי




החלטה


1.
בפני
בקשה לביטול

פסק דין
, אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 28/4/09.


על פי פסק הדין, חוייבה המבקשת לפנות מושכר בבעלות המשיבים, ולשלם להם סכום של כ- 24,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות.

סכום התביעה הורכב מפיצוי בגין איחור בפינוי מושכר, על פי הסכם משנת 2005, בתעריף של 30 דולר לכל יום איחור, עבור 198 ימי איחור. על פי הנטען בכתב התביעה, החוזה בין הצדדים, אשר התייחס לשנת השכירות הראשונה, ממרץ 2005 עד מרץ 2006, חודש בעל פה, תוך שינוי שכר הדירה. לאחר חילוקי דעות בעניין תיקונים שנעשו במושכר, וקיזוז עלותם משכר הדירה, הודיעו המשיבים למבקשת, ביום 4/5/08, כי היא מתבקשת לפנות את הדירה תוך חודשיים. המבקשת נשארה בדירה, ותקופת האיחור נמנתה בכתב התביעה החל מיום 4/7/08.

2.
כיום אין מחלוקת בין הצדדים, כי הדירה פונתה סמוך למתן פסק הדין, והמחלוקת שנותרה הינה מחלוקת כספית בלבד.

3.
המבקשת טוענת בבקשתה, כי כתב התביעה כלל לא הומצא לה, וכי נודע לה אודות פסק הדין במקרה, עת פנתה ללשכת ההוצאה לפועל על מנת להוציא רשימת תיקים המתנהלים נגדה, וגילתה להפתעתה כי מתנהל תיק הוצאה לפועל בגין פסק הדין נשוא תיק זה.


לטענתה, דין פסק הדין להתבטל, איפוא, בשל העדר המצאה, ולחילופין יש לבטל את פסק הדין על מנת לאפשר לה להעלות טענותיה כנגד סכום התביעה וליתן לה יומה בבית המשפט.


המשיבים התנגדו לביטול פסק הדין, ולפיכך התקיים דיון בבקשה בפני
. בדיון נחקרו המוסר מטעם המשיבים, והמבקשת, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

4.
הלכה היא, כי ביטול

פסק דין
"עשוי להיעשות על פי חובת הצדק ועשוי להיות בשיקול דעת. חובת הצדק עניינה בעיקר מהיעדר המצאה כדין....באשר לביטול על פי שיקול דעת, יש לבדוק את סיבת המחדל ואת סיכויי ההצלחה. כך מימים ימימה... וסיכויי ההצלחה הם עיקר. אך הביטול יכול להיות בתנאים, ורשאי המבקש לפנות לבית המשפט לשוב ולדון בהם אם אינו יכול לעמוד בהם" (רע"א 05 / 1119 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ [פדאור (לא פורסם) 05 (2) 812], 2).

5.
השאלה הראשונה היא, איפוא, אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק, בשל העדר המצאה.

המבקשת מכחישה חתימתה על אישור המסירה, ולכאורה נראה כי החתימה על אותו אישור שונה מחתימתה של המבקשת בדרך כלל, כפי שהיא מופיעה על התצהיר מטעמה ועל החוזה נשוא התביעה.

עם זאת, לא מצאתי כל דופי בעדותו של המוסר, אשר אמנם הינו קרוב משפחה של המשיבים, אך נראה לי כי ביצע שליחותו בשקידה, נכח בביתה של המבקשת, והחתים אותה, לא לאחר הסתייגויות מצידה, אשר חייבו אותו ללכת ולשוב עם מעטפה חדשה. דווקא העובדה שהמוסר איננו עוסק במסירת כתבי בי דין על פי רוב, וזו לו המסירה המשפטית היחידה שביצע, סייעה לו לזכור את פרטי המסירה באופן מפורט, וליתן עדות ברורה ואמינה בעניין זה.

יש גם טעם בטענות המשיבים, כי בסמוך להמצאת כתב התביעה סולק חוב שכירות של מספר חודשים, ובהמשך פעלה המבקשת לפינוי הדירה, כחיזוק לכך שאכן ידעה המבקשת על התביעה נגדה.

אסכם נקודה זו בכך, שאינני מוצאת מקום לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק, שכן אינני מקבלת את טענת המבקשת בדבר העדר המצאה.

6.
מכאן יש לבחון אם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. כאמור, השאלה העיקרית היא אם יש בפיה של המבקשת טענת הגנה ראויה, שאם לא כן, אין טעם בביטולו של פסק הדין.


בעניין זה לא אוכל להימנע מלהעיר, כי תצהירה של המבקשת ובקשתה לוקים בחסר. המבקשת טענה באופן כללי, כי לכשיינתן לה יומה בבית המשפט, תוכל להעלות טענות טובות כנגד התביעה. טענות כלליות אלו אינן מספיקות.


אף על פי כן, אינני סבורה כי יש מקום לדחות את הבקשה, ובכך להותיר על כנו

פסק דין
שחייב את המבקשת בתשלום בלתי מבוטל עבור איחור בפינוי מושכר.


פירוט מה של טענות המבקשת ניתן למצוא בסיכומיה, במסגרתם טענה, כי נערכו שינויים בהסכם לאורך השנים, וכי בחודשים שקדמו לפינוי הדירה נערך משא ומתן בין הצדדים, במקביל למשלוח המכתבים בהם דרשו המשיבים את פינוי הדירה. טענה זו מצאה לה תמיכה מסוימת בסיכומי המשיבים. המבקשת טענה עוד, כי משנערכו שינויים בחוזה, ושונו תנאיו, לא ברור כלל אם הסעיף המחייב בפיצוי מוסכם בגין האיחור נותר בתוקף.


למרות שלא הובא פירוט מלא כנדרש במסגרת תצהיר, הרי שמטבע הדברים, כאשר התביעה מורכבת כולה מחישוב אריתמטי של ימי איחור בפינוי מושכר כפול סכום הפיצוי המוסכם בגין כל יום איחור, ישנו צורך לערוך בירור עובדתי על מנת שניתן יהיה לקבוע, מתי בדיוק הסתיימה זכותה של המבקשת להחזיק בדירה, והאם אכן יש מקום לחייבה בפיצוי המוסכם, לאור השינויים בהסכם לאורך השנים.

7.
סיכומו של דבר, דינו של פסק הדין להתבטל, על פי שיקול דעת בית המשפט.


עם זאת, אינני מוצאת מקום להעניק למבקשת כבר כעת רשות להתגונן מפני התביעה, כפי שניתן היה לעשות על פי תקנה 214(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת בשל העדר פירוט מספיק בתצהיר התומך בבקשה.


על המבקשת להגיש, איפוא, בקשת רשות להתגונן אשר במסגרתה תפרט כדבעי את טענותיה, במסגרת תצהיר כנדרש.

8.
פסק הדין מיום 28/4/09 מבוטל.


מאחר ולא קיבלתי את טענת המבקשת בדבר העדר המצאה, וביטול פסק הדין נעשה על פי שיקול דעת בית המשפט, אני רואה לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבים, בסך 1,500 ₪ ומע"מ.


כאמור, על המבקשת להגיש בקשת רשות להתגונן, והיא תעשה כן תוך 30 יום, שאם לא כן, יהיו המשיבים זכאים לשוב וליטול נגדה

פסק דין
בהעדר הגנה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
כ"ח אלול תשס"ט, 17 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 11592-01/09 רונית פישמן נ' דוד אמיתי, ז'קלין אמיתי (פורסם ב-ֽ 17/09/2009)