פסקי דין על לזר רבקה | פסקי דין על אוחיון אורלי | פסקי דין על שטראוס מחלבות | פסקי דין על שטראוס גרופ | פסקי דין על תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ואח' |

2335/07 א     22/09/2009




א 2335/07 לזר רבקה, אוחיון אורלי נ' שטראוס מחלבות בע"מ, שטראוס גרופ בע"מ, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
לפני כבוד השופט ד"ר עמירם בנימיני
ת.א.
002335/07
בש"א 17343/07
בש"א 8968/09




1 . לזר רבקה

2 . אוחיון אורלי
בעניין
:

התובעות
ע"י ב"כ עו"ד קירשנבוים


- נ ג ד -


1 . שטראוס מחלבות בע"מ

2 . שטראוס גרופ בע"מ
על-ידי עוה"ד פ.ג. נשיץ
, ת. קרת

3 . תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
על-ידי עו"ד ג. טיכו






הנתבעות
ובענין:
התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לאישור הסדר הפשרה
היועמ"ש מיוצג ע"י עו"ד ד. ברגמן (פמת"א – אזרחי)




החלטה
(מינוי בודק לאישור תובענה ייצוגית)

1
.
ביום 12.5.09 אושר לפרסום ראשוני הסדר פשרה בתובעה הייצוגית שבתיק זה, ולאחר שנעשו כל הפרסומים הדרושים התברר כי היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאישור הסכם הפשרה. במסמך העמדה של היועמ"ש נאמר כי אין מקום לאשר את ההסדר, ורק לחלופין מבוקש שלא לאשרו ללא מינוי בודק. לפיכך ביקשתי מן הצדדים לברר עם היועמ"ש האם ניתן להתגבר על ההסתייגויות המופיעות בחווה"ד של היועמ"ש באמצעות מינוי בודק. ב"כ הצדדים פנו אל היועמ"ש במכתב, המעלה את תגובתם למסמך העמדה שהגיש, ובתגובה הודיע נציג היועמ"ש, עו"ד ד. ברגמן: "עמדתנו הינה כי יש למנות בודק", וההצעה שמשרד הבריאות יבדוק את המחלוקת בתחום הבריאותי שנתגלעה בתיק זה – נדחתה על ידי היועמ"ש.

2
.
עניינה של התובענה הייצוגית הינה בטענת התובעות כי הנתבעות מייצרות מוצרי יוגורט מועשרים בחידקים פרוביוטיים (להלן: "המוצרים"), ומפרסמות כי הם מעניקים חיזוק ההגנה
הטבעית וההגנה החיסונית של הגוף ומסייעים לזירוז והסדרת פעולת העיכול (להלן: "ההיגדים"). לטענת התובעות, שנסמכה על חוות דעתו הרפואית של פרופ' רחמילביץ, היגדים אלו מהווים הטעיה של הצרכנים, שכן על מנת להשיג השפעה טיפולית כמשתמע מן ההיגדים – יש צורך לצרוך כמות גדולה ביותר של מוצרים ביממה. מנגד, טענו הנתבעות כי ההיגדים שפרסמו מבוססים מדעית ונתמכים בשורה ארוכה של מחקרים, ואף הן נסמכות על חוות דעת רפואיות מטעמן.

3.

לפי הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, ושאושר לפרסום ראשוני, ישונו ההיגדים בדרך המובהרת בהסכם. אך גם לפי הנוסח החדש, ייאמר בפרסומים כי המוצרים מסייעים לחיזוק ההגנה הטבעית של הגוף ולחיזוק ההגנה החיסונית, וכי הם תורמים להסדרת פעילות העיכול. השינוי בנוסח ההיגדים ייעשה לא מוקדם מ-90 יום, ולא יאוחר מ-150 יום ולאחר שנה מאישור ההסכם ניתן יהיה לשנותם רק באישור הממונה על הגנת הצרכן או בית המשפט. אך בתום חמש שנים מיום אישור ההסכם, תוכלנה הנתבעות לשנות היגדים אלו ללא הגבלה. בנוסף, כולל הסדר הפשרה מנגנון פיצוי של הקבוצה התובעת, שחלקו ניתן על דרך ההנחה במוצרים, לתקופה קצובה, וחלקו על ידי אספקת המוצרים לעמותות העוסקות בעזרה לנזקקים, אשר שווי ההטבה הצרכנית הכוללת, מבחינת העלות של הנתבעות, היא כ-5,754,544 ₪. כמו כן כולל ההסדר הסכמה על תשלום גמול לתובעות (25,000 ₪ לכל אחת) ושכ"ט עו"ד לבא כוחן (675,000 ₪).

4
.
היועמ"ש מעלה שתי הסתייגויות עיקריות לאישור הסדר הפשרה: האחת נוגעת לאישור ההיגדים הפרסומיים לפי הצעת הצדדים, והשניה נוגעת לפיצוי הכספי שהקבוצה אמורה לקבל. אשר לסוגית ההיגדים, הרי שעל פי הצעת הצדדים ישונו ההיגדים הקיימים, אשר לפי טענת התובעות מהוות הטעיה של ציבור הצרכנים בנוגע לתכונות המוצרים. לאחר שעיינתי בנייר העמדה של היועמ"ש ובתגובה שהוגשה על ידי התובעות והנתבעות (תגובה מאוחדת), הגעתי למסקנה כי אין סיבה לדחות כבר בשלב זה את אישור הסכם הפשרה, אלא שניתן יהיה לאשרו בהתאם למתווה שיוצג על ידי שני בודקים שימונו על ידי בית המשפט: האחד בתחום התזונה והשני בתחום הכלכלי-שיווקי, כפי שמציע היועמ"ש. אינני מקבל את עמדת התובעות והנתבעות כי ניתן להימנע ממינוי בודקים אלה. אדון בהסתייגויות היועמ"ש ובהתייחסות הצדדים אליהם, אחת לאחת.

5.

נציג היועמ"ש מעלה בתגובתו ספק אם ניתן כלל לאשר הסכם פשרה הכולל היגד פירסומי בנוסח המוצע, גם אם אין בו הטעיה, וזאת לנוכח האמור בתקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978. תקנה זו קובעת: "לא ייחס אדם בדרך פרסומת כל שהיא סגולת ריפוי למצרך מזון... ולא יפרסם כי צריכתו על ידי אדם עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה". אינני סבור שיש בתקנה זו כדי למנוע את פרסום ההיגדים המוצעים על ידי הצדדים, וגם לא נראה שהיועמ"ש טוען זאת – וודאי לא בצורה נחרצת. ההיגדים המוצעים אינם מייחסים סגולת ריפוי העשויה לרפא מחלה או למנעה, ועל פי הסדר הפשרה נאמר בהם במפורש כי הם אינם תרופה, אינם חיסון ולא נועדו לרפא מחלות כלשהן.

6.

טענתו העיקרית של היועמ"ש היא כי בפני
בית המשפט מונחות חוות דעת רפואיות סותרות, מטעם התובעות ומטעם הנתבעות, בשאלה האם ההיגדים נשוא התביעה מהווים הטעיה. מכל מקום, גם באשר להיגדים נשוא הסכם הפשרה, אין בידי בית המשפט כלים כדי לקבוע האם הם מהווים הטעיה מבחינה רפואית, באופן שניתן יהיה לאשר את פרסומם. טענה זו מקובלת עלי, וכבר בעת האישור הראשוני של הסכם הפשרה ציינתי כי לאחר קבלת התגובות "אחליט אם יש צורך במינוי בודק מטעם בית המשפט, בהתחשב בעובדה שהסכם הפשרה כולל פרסום היגדים שונים בתחום רפואי". טענת בעלי הדין כי לא פעם קיימים חילוקי דעות מדעיים בתחומי הרפואה – אין בה כדי להצדיק אישור הסכם פשרה הכולל היגדים שיש להם נפקות רפואית, בחסות בית המשפט, מבלי שבית המשפט בחן את נכונותם בצורה אוביקטיבית. בענין זה, בית המשפט איננו צריך להסתמך על המומחים של הצדדים, אלא רק על מומחה מטעמו. לא הבנתי את הצעת בעלי הדין "להיוועץ במומחה, להבדיל מלמנות מומחה מטעם בית המשפט". סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע את המתווה הנדרש בעת אישור הסדר פשרה, קרי: מינוי בודק, כדבר שבשגרה, אלא אם כל שוכנע בית המשפט שמינויו איננו נדרש מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה דנא, שוכנעתי כי שי צורך במינוי בודק בתחום התזונה והרפואה כאמור לעיל, שכן בית המשפט איננו צריך לקחת על עצמו את האחריות לאשר היגדים בעלי משמעות רפואית מבלי לבחון את נכונותם בצורה עצמאית ובלתי תלויה.

7.

היועמ"ש מעלה הסתייגויות לגבי הקביעה להסדר הפשרה לפיה שינוי ההיגדים ייעשה רק בתוך 90 עד 150 יום. הנתבעות מבהירות כי יש צורך לאפשר להם תקופת מעבר כדי להערך להיגדים החדשים. השאלה עד כמה דחוף להפסיק את ההיגדים הקיימים תלויה בחוות דעתו של הבודק שימונה בתחום התזונה והרפואה, ועל כן הוא יתבקש להתייחס גם לשאלה זו. כך גם מוצא היועמ"ש טעם לפגם בקביעה בהסדר הפשרה לפיה תוכלנה הנתבעות לשנות את הנוסח המוסכם לאחר חמש שנים. גם בענין זה יתבקש הבודק לחוות את דעתו. מחד, ברור שהכוונה לא היתה לאפשר לנתבעות לשוב לפרסם את המוצרים בנוסח שהביא להגשת התביעה. מאידך, לא ניתן לקבע היגדים פרסומיים ללא הגבלת זמן, ויש לאפשר לנתבעות לשנותם – ובלבד שלא יפורסמו היגדים המנוגדים להסכם זה או לדין.

8.

אשר להסתייגויות היועמ"ש בענין הפיצוי לקבוצה, השתכנעתי גם כאן כי יש טעם בהצעת היועמ"ש למינוי בודק בתחום הכלכלי-שיווקי. אומנם הצדדים הגישו לבית המשפט מסמך חסוי המפרט את דרך חישוב סכום הפיצוי לקבוצה בשווי ההטבה הצרכנית בעין עבור הנתבעות. אך לבית המשפט אין כלים לבחון את הנתונים שהציגו הנתבעות. כך גם יש לבדוק מהי הדרך לוודא שההנחה במחיר המוצר תגיע לכיסם של הצרכנים ולא לרשתות השיווק. כמו כן יש לוודא שאם ההנחות במוצרים לא ינוצלו בזמן המוגבל שנקבע בהסדר הפשרה, תימצא דרך חלופית למתן הפיצוי לציבור. בנוסף, יש להבהיר ולפרט מהו הסכום המוקצה לחלוקה לעמותות צדקה, ומהו הסכום המיועד להנחה לצרכנים, ולוודא שההנחות לצרכנים אינם מוצגות כמבצע שיווק של הנתבעות, אלא כהנחה הנובעת מאישור התובענה הייצוגית.

9.

היועמ"ש מעלה הסתייגויות לגבי גובה תגמול לתובעות ולבאי כוחן. לדעתו, לאור התרומה של התובעות ובאי כוחן לקבוצה התובעת, ובהתחשב בפער העצום בין סכום התביעה המוצהר (כ-1.43 מיליארד ₪) לבין סכום הפשרה (5.7 מיליון ₪) – אין הצדקה לתשלום תגמול ושכר טרחה בסכום שנקבע בהסכם הפשרה. לכאורה, אם התביעה תביא לתיקון משמעותי של היגדים מטעים בתחום הבריאות, ובנוסף ישולם לקבוצה התובעת פיצוי כספי ממשי בסכום שהוצע, לא צריכה להיות סיבה להתנגד לתגמול ולשכר הטרחה שנקבע, המשולמים על ידי הנתבעות שלא על חשבון הקבוצה. אך בשלב זה מוקדם להתייחס להסתייגות זו, כל עוד לא הונחו בפני
בית המשפט חוות דעת הבודקים, וכל עוד לא ברור כיצד הסתיים התיק.

10.
סיכומו של דבר:
יש למנות בודקים כאמור לעיל, ובהתאם להערותיהם ניתן יהיה לשקול אם לאשר את הסכם הפשרה במתכונת שהוצעה, או במתכונת שונה שתהיה מקובלת על הצדדים. בשלב הראשון אמנה רק את הבודק הרפואי, שכן אין טעם להכניס את הצדדים לטרחה והוצאות מיותרות כל עוד לא אושר הנושא הרפואי בהתאם למסקנות הבודק.

לפיכך הנני ממנה את פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל מחלקה פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי ע"ש שיבא" תל-השומר, כבודק בתחום התזונה. פרופ' שיינפלד
יחווה את דעתו האם ההיגדים המוצעים בהסכם הפשרה מבוססים כראוי מבחינה מדעית ורפואית ואינם כרוכים בהטעיה אפשרית, והאם ההיגדים של הנתבעות שהביאו להגשת התביעה היו מבוססים כראוי מבחינה מדעית או שמא היו כרוכים בהטעיה אפשרית. פרופ' שיינפלד יתייחס לשאלות אלו בהתחשב בכמות הצריכה היומית הממוצעת או הסבירה של המוצרים.

הבודק יקבל מן הצדדים (כולל נציג היועץ המשפטי לממשלה) כל חומר שיבחרו להגיש לו לצורך הבדיקה, ויהא רשאי לדרוש מהם למטרה זו כל חומר נוסף הנמצא בידיהם. הבודק רשאי להיפגש עם הצדדים ועם המומחים מטעמם – אך תמיד עם שני הצדדים יחדיו, בנוכחות הצד האחר – ולשמוע את הסבריהם לגבי הסדר הפשרה. הוא רשאי להציע שינויים בהסדר הפשרה, כל שהדבר יראה לו.

שכרו של הבודק ישולם על ידי הנתבעות.

ב"כ הצדדים יצרו קשר עם הבודק לתיאום פגישה בהקדם, וימסרו לו העתק מהחלטה זו, שכן על-פי החוק חוות דעתו תוגש תוך 60 יום מן המועד בו קיבל מן הצדדים את הסדר הפשרה (בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה אם הדבר נדרש).

הדרך ליצור קשר עם הבודק:
e-mail: [email protected]
tel: 972-3-5302652
fax: 972-3-5352855
mobile: 972-52-6666 120
home tel. 972-3-5344877

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כח הצדדים (כולל היועמ"ש ולבודקים).

המזכירות תעלה את התיק לתזכורת פנימית ביום 23.3.10.

ניתנה היום, ד' בתשרי, תש"ע (22 בספטמבר 2009), בהעדר הצדדים.


ד"ר עמירם בנימיני

שופט















א בית משפט מחוזי 2335/07 לזר רבקה, אוחיון אורלי נ' שטראוס מחלבות בע"מ, שטראוס גרופ בע"מ, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/09/2009)