פסקי דין על חנה אסתר חברוני | פסקי דין על גילה ליברמן | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

12746/08 א     23/09/2009




א 12746/08 חנה אסתר חברוני נ' גילה ליברמן, שומרה חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1




בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
012746/08


בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא



23/09/2009



בעניין:
חנה אסתר חברוני





התובעת

נ ג ד


1. גילה ליברמן

2. שומרה חברה לביטוח בע"מ





הנתבעות


החלטה


1.
לפני בקשה מטעם התובעת לפסילת המומחית הרפואית אשר מונתה על ידי בית משפט, ד"ר בתיה חבולס, ולמינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה תחתיה וזאת בשל העובדה כי נחשפה למסמכים רפואיים האסורים להמצאה למומחה מטעם בית המשפט.

2.
כן מבקשת התובעת להורות לד"ר חיימסקי, המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, להתעלם מאותם מסמכים אסורים בעת עריכת חוות דעתו.

רקע

3.
לתובעת ארעה תאונת דרכים ביום 8.6.07.

4.
לתובעת מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, האחד בתחום האורטופדיה והשניה בתחום הפסיכיאטריה (להלן:"המומחים").

5.
ביום 2.7.09 ערכה המומחית בתחום הפסיכיאטריה את חוות דעת והמציאה אותה לצדדים ולתיק בית המשפט.

6.
במסגרת החומר הרפואי שהועבר מטעם הנתבעות למומחים הומצאה תביעה לקצבת נכות כללית אותה הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי עובר לתאונה בשנת 1994 ותיעוד מאיבחון רפואי של התובעת במל"ל משנת 1995 (להלן:"המסמכים האסורים להמצאה").

טענות הצדדים

7.
טוען ב"כ התובעת כי מדובר במסמכים האסורים להמצאה למומחה מטעם בית המשפט על פי דין והמצאתם היא בגדר פגם היורד לשורש חוות הדעת. על כן יש לפסול את חוות הדעת ולמנות מוחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

8.
הנתבעות מתנגדות לבקשה וטוענות כי אין מדובר במסמכים אסורים להמצאה. לטענתן,
גם אם יקבע כי המסמכים אסורים להמצאה על פי דין,
הרי שאין לראות בכך פגם היורד לשורשו של עניין שבגינו יש לפסול את חווות הדעת ולמנות מומחה רפואי אחר.

דיון

9.
ב"כ הנתבעות מפנה בתגובתו לבקשה נשוא דיון זה, לפסקי דין אשר לטענתו תומכים בעובדה כי אין מדובר במסמכים האסורים להמצאה.

10.
לא מצאתי כי המקרים המתוארים בפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנתבעות מתאימים למקרה דנן. בחלק מפסקי הדין מדובר על המצאת חוות דעת של מומחה בתחום אחר
שמונה באותו עניין ובגין אותה התאונה לפני ואחרי עריכת חוות הדעת , גם בפסק הדין הדן בהמצאת חוות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט נקבע כי במקרה בו קיים תיעוד רפואי דל לגבי תחלואות העבר של התובע, על מנת שלא להכשיל את המומחה, וכדי שלא להשאירו באפלה לגבי עברו הרפואי של התובע יש להמציא לו את מסמכי המל"ל ממועד עובר לתאונה ואולם לא כך פני הדברים בתיק דנן.

11.
בחוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט, ד"ר חבולס, מפורטת רשימה של מסמכים עליהם מתבססת חוות הדעת.

12.
נראה כי לפני המומחית עמד תיעוד רפואי בנוגע לתחלואות העבר של התובעת מה גם שאף אחד מהצדדים לא העלה את הטענה כי תיעוד העבר לוקה בחסר כך שנמנע מהמומחית לערוך חוות דעת עצמאית, נטראלית, שקולה וראויה.

13.
כך נקבע ברע"א 1426/03 - נאסר בלאל ו-2 אח' נ' שולי אברג'יל . תק-על 2003(1), 2006:
"סעיף 6א(א) בחוק קובע כך:
"שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה".
על פי הסעיף, הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. הסעיף קובע, כי גם "כל נושא רפואי אחר" יוכח על ידי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ובגדר נושאים אלה כלולות גם קביעות ביחס למצבו הרפואי של הנפגע עובר להתרחשות תאונת הדרכים. בהקשר זה ראו גם תקנה 2 בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן: התקנות).
תקנה 3 בתקנות קובעת כי הנתבע בתביעה לפי החוק "רשאי גם לבקש מינוי מומחה". אחד המקרים בהם עשוי הנתבע לעשות כן הוא כאשר קיימת לו טענה בדבר מגבלה רפואית קודמת אצל הנפגע, המקטינה את אחריותו של הנתבע למצבו הרפואי של הנפגע לאחר התאונה. כלומר, אחד המקרים המובהקים בהם יהא לנתבע אינטרס לבדוק את מצבו הרפואי של הנפגע הוא כאשר היו קיימות מגבלות רפואיות קודם לתאונת הדרכים. גם מן התקנות עולה, על כן, כי גם מצבו של הנפגע עובר להתרחשות תאונת הדרכים צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי אשר יתמנה על ידי בית המשפט.
על כן, גם הוכחתו של מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך בה מוכח כל עניין שברפואה בתביעות המתנהלות לפי החוק: על ידי מתן חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, המסתמך, בין היתר, על תיעוד רפואי שמוגש לו על ידי הצדדים, והעומד בהגדרות תקנה 8 ותקנה 9 בתקנות. במסגרת זו, חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב' לחוק) אסורות בהצגה למומחה - גם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, וגם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע לאחר תאונת הדרכים. כך אף במקרה שלפנינו, בו אין להציג למומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת של המוסד לביטוח לאומי המתייחסות למצבה הרפואי של המשיבה.
ונזכיר, שחוות דעת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הניתנת במסגרת תביעה לנכות כללית, אינה מהווה קביעה של דרגת נכות כמובנה בסעיף 6ב' לחוק."
14.
אין חולק על כך שראוי שבפני
מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, תהיה תמונה מלאה בדבר מחלות או נכויות קודמות אלא שעל פי הפסיקה, יש לאפשר המצאת חוות דעת של
המוסד לביטוח לאומי במקרה חריג בו אין בנמצא מסמכים רפואיים בעניין טיפול
עובר לתאונה, וגם אז אין מקום להתיר העברת המסקנות ואחוזי הנכות שהם בגדר חוות דעת.
לא כך בענייננו.

15.
לאור האמור אני קובע כי מסמכי המל"ל אשר הומצאו למומחית, הינם בגדר מסמכים האסורים להמצאה למומחה שמונה מטעם בית המשפט.

התנאים לפסילת חוות דעת רפואית כאשר מעיינת המומחית במסמך 'פסול'
16.
על פי פרק הסיכום בחוות הדעת למדים אנו כי המסמכים האסורים להמצאה היו לפני המומחית בזמן עריכת חוות הדעת,
אך נשאלת השאלה מה היתה השפעתם על קביעתה.

17.
בת.א. (י-ם) 10073/05, יהונתן ואנונו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ , פורסם במאגרים משפטיים, התייחס כב'
השופט דראל לשאלה הנדונה:

"12. התוצאה הנובעת מפגם שנפל בחוות הדעת אינה בהכרח ביטולה המוחלט. הכלל הוא כי 'בדיעבד, משעיין כבר המומחה בחוות הדעת או במסמכים הפסולים, לא יוחלף המומחה במומחה אחר אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שגרם לעיוות דין' (א' ריבלין, תאונת הדרכים (מהדורה שלישית) 579 וההפניות שם, ההדגשה שלי – א.ד.).

13. כאשר מעיין המומחה במסמך פסול ניתן לבטל את מינוי המומחה ולמנות אחר תחתיו, להוסיף מומחה נוסף או לבקש מהמומחה הנוכחי עיון נוסף בחוות דעתו תוך מתן הנחיות (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית) 469).

14. הבחירה בין החלופות השונות צריכה להיעשות בשים לב לשאלות הבאות:
"התקנות אינן קובעות שבכל מקרה שמומחה רפואי יקבל מסמך אשר הוא לא היה רשאי לקבלו על פי הוראותיהן, תהא חוות דעתו פסולה. אכן, דעתי היא שהתשובה לשאלה אם יש לפסול את מינויו של מומחה רפואי או את חוות הדעת שניתנה על ידו בשל כך שקיבל מסמך אסור, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. כדי להכריע בשאלה זו, יכולה להיות חשיבות לשאלה אם המומחה פעל בתום-לב; מה מידת השפעת המסמך על חוות דעתו; ובאיזו מידה ניתן לתקן את המעוות שבקבלת מסמך אסור".

(רע"א 5118/93 בעז נ' גלר, צלטנר 1758,
ר' גם י' אנגלרד, שם, 470, , רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון, תק-על 91
(3) 2903)."

18.

במקרה שלפנינו לא התרשמתי כי מידת ההשפעה שניתנה למסמכים האסורים להמצאה היא כזו המצדיקה באופן אוטומטי את פסילת חוות הדעת.
סוף דבר
19.
מכיוון שקבעתי כי מדובר
במסמכים האסורים להמצאה למומחה שמונה מטעם בית המשפט הרי שהמומחית לא תענה על שאלות ההבהרה המתייחסות למסמכים הנ"ל וד"ר חיימסקי יתעלם מהמסכים בעת עריכת חוות דעתו.

20.
יחד עם זאת, סבורני כי אין מדובר בפגם היורד לשורשו של ענין או כי חוות הדעת התבססה בעיקרה על מסמכים אלה.

21.
לכן יש להוסיף את העובדה כי ב"כ התובעת השתהה שיהוי ניכר טרם הגיש את בקשתו, שהוגשה רק לאחר כתיבת חוות הדעת ולא מיד לכשהומצאו למומחית מסמכי המל"ל.

22.
לפיכך, החלטתי לדחות את הבקשה לפסילת חוות הדעת.

23.
אין צו להוצאות.

24.
המזכירות תודיע לצדדים.


ניתנה היום ה' בתשרי, תש"ע (23 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.


כרמי מוסק
, שופט

סגן נשיא









א בית משפט שלום 12746/08 חנה אסתר חברוני נ' גילה ליברמן, שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/09/2009)