פסקי דין על טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ | פסקי דין על דניס קוזליק | פסקי דין על ויטלי פישנקוב | פסקי דין על ווסיה מלקו ואח' |

12/08 א 95-     03/03/2009




א 95-12/08 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' דניס קוזליק, ויטלי פישנקוב, ווסיה מלקו ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 95-12-08 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ
נ' קוזליק ואח'



03 מרץ 2009




בקשה מס' 29


בפני

כב' השופט
יצחק עמית

מבקשים

1
.
טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ



נגד

משיבים

1. דניס קוזליק


2. ויטלי פישנקוב


3. ווסיה מלקו


4. בוריס טורוק


5. שמעון אור


6. ולדימיר קרטון


7. נחום קוזליק


8. פרימיום קלאס בע"מ


9. מיכאל גטרמן


10. מרינה פישנקוב


11. רומן וולושינוב


12. אלכסנדר טולצ'ינסקי


13. אברהם זבאן


14. ויאצ'סלאב רפאלוב


15. נחמה קרייס


16. ארקדי פוטחין


החלטה



בהמשך לישיבה מיום 3.2.09 הגישו הצדדים טיעון קצר לגבי המשאית שנתפסה בהליכי כינוס הנכסים.

1.
לקורא שאינו בקיא בנבכי התיק נספר בקצרה כי ענייננו בתביעה שהגישה המבקשת בגין גניבות שבוצעו ממחסניה ע"י עובדים של החברה תוך מעורבות של גורמים נוספים. אחד הנתבעים הוא המשיב מס' 16 (להלן: "המשיב"), שנצפה ותועד במצלמה נסתרת כשהוא נוהג במשאית שבבעלות המשיבה 8 (להלן: "המשיבה") ועושה שמוש במשאית להפצת הסחורה שנגנבה ממחסני המבקשת.

המשיבים טענו כי למשיבה אין כל קשר למעשים המיוחסים למשיב וכי המשיב שכר את המשאית מהמשיבה, ועבד עם המשאית באופן עצמאי וללא כל קשר למשיבה.

אומר בקצרה כי המשיב ומר שמעון דויבן, הבעלים והמנהל של המשיבה, נחקרו על תצהיריהם. בעקבות החקירה נחה דעתו של בית המשפט כי הטענה בדבר הסכם שכירות של המשאית מעוררת תמיהות רבות, בלשון המעטה, וההתרשמות הלכאורית היא שמדובר בהסכם למראית עין, ש"נתפר" בדיעבד ולצורך ההליך דנן.

2.
המבקשת, שתפסה את המשאית במסגרת הליכי כינוס נכסים לפי תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, עתרה למימוש המשאית, ולמיצער, להשכירה לצד ג'. לטענתה, במקום שהמשאית תשכב כאבן שאין לה הופכין, יתאפשר למבקשת להינות מפירות השכרת המשאית או מתמורת מימוש המשאית, ובכך להבטיח את פסק הדין לכשיינתן כנגד המשיבים.

3.
בקשת המבקשת לממש את המשאית במסגרת ההליך הזמני, דינה להידחות, ואנמק בקצרה את מסקנתי.

מישור הראיות לכאורה
– עילת התביעה היא מעשי גזל וגניבה, וכחומרת העבירות והעוולות המיוחסות למשיבים, כך גם כמות הראיות.

אכן, לצורך ההליך הזמני, עלה בידי המבקשת להטיל ספק ניכר, בלשון המעטה, בטענת המשיבים כביכול הושכרה המשאית למשיב. עם זאת, אין משמעות הדבר כי בית המשפט רשאי כבר בשלב זה, להגיע למסקנה כי יש לייחס את מעשיו של המשיב למשיבה. גם כאשר עובד של ראובן, עושה שימוש ברכושו של ראובן לצורך מעשי גניבה משמעון, אין משמעות הדבר כי ראובן אחראי מיניה וביה למעשיו של העובד.

מישור הסעד
– ההליך של כינוס נכסים לפי תקנה 387ב הוא סעד קיצוני – ראה, לשם הדוגמא רע"א 9711/01 תל פז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פד"י נו(6) 550 (2002). מימוש המשאית כבר בשלב זה, כמוהו כהקדמת נעשה לנשמע. צא ולמד כי אפילו בהליכים פליליים, בית המשפט מורה על חילוט רכוש ששימש לעבירה, רק בתום הדיון ולאחר הרשעה (ראה לדוגמא, סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973).

לכן, אין מקום למימוש המשאית בשלב זה, כאילו כבר ניתן סעד סופי בתביעה כנגד המשיבה.

4.
הפעלה או השכרה של המשאית על ידי הכונס – לאור הסכמת המשיבה לחלופה זו, אני מאפשר לכונס הנכסים להשכיר את המשאית לצד שלישי.

בטיעוני הצדדים, מסתתרת בין השורות מחלוקת בשאלה אם יהא על הכונס לשאת
בתשלומי ההלוואה השוטפים שניטלו, לטענת המשיבה, למימון רכישת המשאית. מאחר שהמשיבה לא השכילה להציג בפני
בית המשפט אסמכתא לכך שהמשיב שילם לה בפועל דמי שכירות ששימשו אותה לפרעון התשלומים השוטפים של ההלוואה, אני פוטר את הכונס מלשלם את תשלומי ההלוואה, כך שיהא על המשיבה להמשיך ולפרוע את ההלוואה.

בשלב זה איני מביע עמדה מה יקרה אם המשיבה לא תשלם לבנק את תשלומי ההלוואה השוטפים והבנק יבקש לממש את הרכב על פי השעבוד הרובץ לזכותו.

בכל מקרה, ועל פי תנאי השעבוד, יש להניח כי על הכונס להודיע לבנק אודות תפיסת המשאית.

5.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב המשיבה בתשלום הוצאות המבקשת בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ.



ניתנה היום,
ז'
אדר תשס"ט, 03 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 95-12/08 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' דניס קוזליק, ויטלי פישנקוב, ווסיה מלקו ואח' (פורסם ב-ֽ 03/03/2009)