פסקי דין על סאלם עלי נאסר | פסקי דין על נידאל בן בהיג' הוארי

3835/05 א     19/02/2009




א 3835/05 סאלם עלי נאסר נ' נידאל בן בהיג' הוארי








בית משפט השלום בנצרת

ת"א 3835-05 סאלם עלי נאסר
נ' נידאל בן בהיג' הוארי


19 פברואר 2009



בפני

כב' השופטת
כרמלה רוטפלד-האפט


תובעים

1
.
סאלם עלי נאסר


נגד


נתבעים

1. נידאל בן בהיג' הוארי




פסק דין

רקע

1.
בפני
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, שהוגשה מכח הוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2.
טרם שמיעת הוכחות הסמיכו אותי הצדדים להכריע בתביעה על דרך הפשרה ובהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובלבד שאנמק הכרעתי בקצרה.

3.
התביעה שבנדון עניינה בנזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאת תקיפה שתקף אותו הנתבע ביום 7/3/04, תקיפה בגינה הורשע בביצוע עבירה של גרימת חבלה חמורה (עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין"), במסגרת ת.פ 1811/04 (בית משפט שלום נצרת).
יודגש כי הכרעת הדין ניתנה במסגרת הסדר טיעון ונוכח הודאת הנתבע בתקיפה.

4.
מהלך הדיון בתיק הנ"ל הודה הנתבע כי ביום 7/3/04, לאחר שהתפתח ויכוח קולני בינו ובין התובע בעניין מיקומה של ערימת זבל – ויכוח במהלכו הוחלפו ביניהם קללות הדדיות – הכה את התובע בפני
ו. כתוצאת המכה נגרמה לתובע פציעה בעפעף עין ימין וניגר ממנה דם. עוד הודה הנתבע כי על אף שאותה שעה כבר היו מי שניסו להפריד בינו ובין התובע, שב והכה בפני
ו.

5.
בתוך כך
נקבע כי התובע, שהינו קטוע יד שמאלית ואשר חודשיים קודם לתקיפה נותח בשתי עיניו לצורך החלפת קרניות, נפגע כתוצאת המכות גם בעינו השמאלית, באופן שהקרנית שהושתלה יצאה ממקומה. בהמשך פונה למרכז הרפואי "בני ציון", שם נותח בעינו אשר נתפרה ללא העדשה.

6.
נוכח האמור נדון הנתבע לעונש מאסר בפועל בן 15 חודשים, 12 חודשי מאסר מותנה, קנס (בסך 5,000 ₪) ופיצוי בסך 50,000 ₪ לתובע.

7.
קביעות אלו נותרו על כנן גם בערכאת הערעור.

דיון ומסקנות


8.
הוראת סעיף 42ד לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובעת כי:

"בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי"

קרי, לממצאים ולמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי מוענק משקל מכריע שאינו ניתן לסתירה.

9.
משנקבע, כאמור, כי הנתבע אחראי לגרימת חבלה חמורה לתובע וכי מדובר בתקיפה בריונית וחמורה אשר תוצאתה חמורה אף היא, אין ממש איפוא בטענותיו של הנתבע, במסגרת התובענה שבפני
עתה, לעניין סוגיית החבות.

10.
בדומה יש לדחות את טענת ההגנה העצמית שהעלה הנתבע, לפיה "עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו..." (סעיף 24(1) לפקודה), שכן טענה זו, שלא נטענה – ואף לא התקבלה – במסגרת ההליך הפלילי, סותרת למעשה את מסקנות הכרעת הדין, ועומדת בניגוד לאמור בסעיף 42ד לפקודה. ברי כי אין כיום מקום לשנות ממסקנות אלו, כך שיתאימו לצרכי הנתבע.

11.
כן לא מצאתי לקבל טענותיו בדבר העדר קשר סיבתי בין אירוע התקיפה ובין הנזק שנגרם לתובע, שכן זהו עיקרה של הכרעת הדין, בה נקבע כי הנתבע תקף את התובע וגרם לו לחבלה חמורה. אין צורך לחזור ולהדגיש כי משהודה הנתבע בעובדות כתב האישום, כפי שפורטו לעיל, אין הוא יכול לטעון כיום טענות הסותרות הודאתו, כפי שהתקבלה במלואה בהכרעת הדין.

12.
אין בידי לקבל גם טענת הנתבע בדבר אשם תורם, משזו לא הוכחה בכל דרך שהיא. בתוך כך לא ברורה טענתו לפיה לא היכה את התובע בצורה אכזרית אלא אך דחף אותו, משנקבע מפורשות בהכרעת הדין כי "מה שהחל בחוסר ריסון עצמי הדדי... הדרדר כדי אובדן שליטה וזעם חסר כל פרופורציה מצידו של הנאשם עצמו. לא רק שהיכה במתלונן פעם אחת, אלא אף משניסו בני משפחתו להרגיעו, התלקח זעמו פעם נוספת והוא שב והיכה במתלונן."
יש לזכור כי אף בהודאתו הודה הנתבע שהיכה את התובע פעמיים בפני
ו, ומשכך מוטב היה לוּ לא השמיע טענה זו.

13.
בהתאם נותרה איפוא לדיון שאלת גובה הנזק שנגרם לתובע כתוצאת התקיפה, ושיעור הפיצויים המגיעים לו.

14.
עיון בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובע מלמדת כי לאחרון נגרם נזק כבד כתוצאת התקיפה, לרבות קרע בגלגל העין השמאלית; איבוד עדשה וזגוגית; דימום תוך וחוץ עיני; כמו גם היפרדות רשתית שהתפתחה מספר חודשים לאחר התקיפה ובעקבותיה.
עוד נקבע כי החבלה פגעה בצורה קשה בסיכויי העין לחזור ולהיות שימושית. בהתאם ולאור הקביעה כי סיכויי השיקום קלושים ביותר, נקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 45%, שהינה – בשקלול – נכות בשיעור של 39%. עוד נקבע כי במשך כשלושה חודשים לאחר התקיפה עמדה נכותו של התובע על 100%, בהתאם לתקופת המחלה שאושרה לו.

15.
לא למותר לציין עוד כי אחוזי הנכות נקבעו בהתחשב במצבו הרפואי של התובע עובר לתקיפה, קרי, בהתחשב בניתוח השתלת הקרניות שעבר.
בדומה חשוב להדגיש כי הגם שבחוות הדעת נכתב שהתובע אושפז כתוצאת חבלה מאגרוף ביום 14/3/04 (כשבוע לאחר התקיפה), אין חולק כי מדובר בתקיפה מיום 7/3/04 וכי ככל הנראה נפלה בחוות הדעת טעות סופר. על כך מעיד במפורש התיעוד הרפואי הרב שצורף; כך עולה גם מחוות הדעת מטעם הנתבע; וכך עולה אף מהודאתו של הנתבע בתיק הפלילי.

16.
עיון בחוות הדעת מטעם הנתבע מעלה כי זו אינה חולקת על עיקרי האמור בחוות הדעת מטעם התובע, למעט בקביעת אחוזי הנכות, אשר הועמדו על 41%, שהינם – בשקלול – 36%.
כך לאחר שגם בחוות דעת זו הובאה בחשבון הנכות שנותרה לתובע עקב ניתוח השתלת הקרניות.

17.
בשים לב לאמור ולהיותה של חוות הדעת מטעם התובע מקיפה ומפורטת יותר, מצאתי לאמצה. יחד עם זאת ובהתאם לסעיף 11(ג)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956, ולסעיף 52(1) לתוספת לתקנות אלו (שעניינו לוח קביעת אחוזי הנכות לפי חדות הראייה), הרי שאין להעמיד את הנכות
בשיעור העולה על 30%.
בהתאם הריני קובעת כי שיעור נכותו הרפואית המשוקללת של התובע עומד על 30%.
בנסיבות העניין מצאתי לנכון לקבוע את שיעור הנכות התפקודית בהתאם לשיעור הנכות הרפואית, היינו, בשיעור של 30%.

18.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בסיכומיהם ובתחשיבי הנזק שהגישו, ולאחר שהובאו בחשבון סוג הפגיעה ומהותה; הנכות שנותרה; השלכותיה העתידיות; כמו גם הטיפולים והניתוחים שעבר וחוות הדעת מטעם הצדדים, מצאתי להעריך את נזקו של התובע כמפורט להלן:

כאב וסבל
: סכום גלובאלי של 120,000 ₪ (על בסיס נכותו הרפואית).

עבר
:
הפסד השתכרות: סכום גלובאלי של 65,000 ₪.
הוצאות: סכום גלובאלי של 10,000 ₪.
עזרת צד ג': סכום גלובאלי של 15,000 ₪.

עתיד
:
הפסד השתכרות: סכום גלובאלי של 270,000 ₪.
הוצאות: סכום גלובאלי של 30,000 ₪.
עזרת צד ג': סכום גלובאלי של 40,000 ₪.

19.
סיכום נזקי התובע מוערך איפוא בסך של 550,000 ₪.
מסכום זה ינוכו הפיצויים העונשיים שנפסקו לטובתו בהליך הפלילי (50,000), כך שבסך הכל הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 500,000 ₪.
הסכום האמור ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

20.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וסך כולל של 3,600 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

נוכח ההסכמה הדיונית אליה היגיעו הצדדים, הסכמה שהיה בה גם כדי חיסכון זמן שיפוטי יקר, ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה בתיק זה.

מזכירות בית המשפט תשלח לצדדים העתק פסק הדין בדואר רשום.







ניתן היום,
כ"ה שבט תשס"ט, 19 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 3835/05 סאלם עלי נאסר נ' נידאל בן בהיג' הוארי (פורסם ב-ֽ 19/02/2009)