פסקי דין על רפאל אשכנזי

7184/09 בשפ     24/09/2009




בשפ 7184/09 מדינת ישראל נ' רפאל אשכנזי




החלטה בתיק בש"פ 7184/09



בבית המשפט העליון


בש"פ 7184/09



בפני
:

כבוד השופט ח' מלצר


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיב:
רפאל אשכנזי


בקשה להארכת מעצר (שניה) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996

תאריך הישיבה:
כ"ז באלול התשס"ט (16.9.2009)
בשם המבקשת:
עו"ד איתמר גלבפיש
בשם המשיב:
עו"ד איתן ארנון


החלטה

1.
לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

(להלן:
חוק המעצרים
).

2.
כנגד המשיב הוגש בתאריך 23.9.2008 כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים, המייחס לו עבירות רבות של סחר בסם מסוכן, הספקת סם מסוכן והחזקת כלי המשמש להכנת סם מסוכן ללא היתר. על פי הנטען בכתב האישום במהלך שנת 2008, מכר המשיב סם מסוכן מסוג קוקאין למספר אנשים וכן באמצעות מתווך בשם
יניב נסים
(להלן:
נסים
), אשר קיבל 50 שקלים עבור כל מכירה כעמלה.

3.
עם הגשת כתב האישום התבקשה הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. בית משפט השלום הנכבד בירושלים קיבל את הבקשה והורה על מעצרו של המשיב. בעקבות ערר שהוגש על החלטה זו, ובהוראת בית המשפט המחוזי – הוזמן תסקיר מעצר ולאחריו תסקיר משלים בעינינו של המשיב. חרף הקשיים עליהם הצביע שירות המבחן בתסקיריו – החליט בית משפט השלום הנכבד, אליו חזר העניין – לשחרר את המשיב לחלופה שהוצעה. המבקשת עררה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את הערר והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ערר שהוגש על ההחלטה זו נדחה על ידי חברי, השופט
א' רובינשטיין
בתאריך 15.3.2009, ובהחלטתו מתאריך 17.6.2009, האריך חברי, השופט
א' א' לוי
, לבקשת המדינה, את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. בקשה זו שבפני
י כעת, הוגשה על ידי המבקשת עוד בתאריך 17.8.2009, אך נדחתה בידי חברי השופט
א' רובינשטיין
, בהחלטתו מיום 24.8.2009. בהחלטתו העיר חברי, השופט
א' רובינשטיין
, שקצב התנהלות ההליכים בתיק אינו משביע רצון וכי הואיל וההארכה התבקשה רק החל מתאריך 21.9.2009,
הוא הורה לצדדים לפנות לערכאה הדיונית בבקשה לקביעת מועדים נוספים לדיון. עוד קבע חברי כי לאחר שיקבעו מועדים אלו, תוכל המדינה לשוב ולהגיש את בקשתה – ומכאן הבקשה שבפני
י.

4.
לטענת המבקשת, מרבית העיכובים בניהול התיק נגרמו דווקא בשל בקשות המשיב, ומוסיפה כי עתה בעקבות הערתו של בית משפט זה – הוסף מועד נוסף והוארכו ימי הדיונים לשמיעת הראיות והסיכומים בתיק (הדיונים קבועים לעת הזו לתאריך 28.10.2009, בין השעות 8:30 ועד 20:30, ולמחרת - 29.10.2009, בין השעות 8:30 ועד גמר). עוד נטען, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת בשל טיב העבירות בהן הוא מואשם וכן בשל התפקיד המרכזי אותו ביצע במסגרתן. המבקשת נעזרת אף בתסקירי שירות המבחן, מהם עולה כי קיים סיכון להישנות ביצוע העבירות על ידי המשיב.

5.
ב"כ המשיב טען בדיון שהתקיים בפני
י, כי המועדים שנקבעו על ידי בית משפט השלום הנכבד, אינם עולים בקנה אחד עם החלטתו של
השופט
רובינשטיין
, וכן שהוספת שעות דיון איננה ריאלית ואיננה הוגנת כלפי הנאשם. בנוסף, נטען כי מועדים אלו מעולם לא תואמו עם ב"כ המשיב. לגופו של עניין, טוען ב"כ המשיב, כי למשיב אין עבר פלילי מכביד, וכי יש לשחררו לחלופת מעצר בשל גילו ומצב בריאותו. ב"כ המשיב מציין גם כי בתאריך 8.7.2009 נדון נסים לתשעה חודשי מאסר בפועל, ונוכח הדמיון בין כתבי האישום של השניים והעובדה שכבר כעת נתון המשיב זמן רב יותר במעצרו מהמאסר שהושת על נסים – יש לשקול בחיוב חלופת מעצר לגביו – בתוספת איזוק אלקטרוני.

6.
לאחר שעיינתי בבקשת המדינה על נספחיה ובחומר שהוגש לי ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי
דין בקשת המדינה – להתקבל
. נימוקי בהקשר זה יובאו בתמציתיות להלן.

7.
אחד השיקולים המרכזיים שנדרש בית המשפט לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק המעצרים
הוא קצב התנהלות המשפט. כידוע, עם חלוף הזמן נוטה באופן הדרגתי נקודת האיזון מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים עם הנאשם לעבר זכותו של הנאשם לחירות (בש"פ 8022/05
מדינת ישראל
נ' פלד
(לא פורסם, 6.9.2005); בש"פ 1025/09
מדינת ישראל
נ' חייבטוב
(לא פורסם, 12.3.2009)).
נראה כי ההליכים בתיק זה אכן לא התקדמו בקצב משביע רצון וכן מקובלת עלי עמדתו של ב"כ המשיב כי העיכובים בתיק אינם רובצים רק לפתחו של המשיב. בהקשר זה אזכיר, למשל, את הוספתו של נסים כעד תביעה, שהיא מובנת בנסיבות, אך גורמת באופן טבעי לעיכובים בהגנתו של המשיב. זאת ועוד – הוספת השעות והמועדים על ידי בית המשפט השלום הנכבד לצורך סיום שלב הראיות והסיכומים בתיק כך שאלו ישמעו באופן רצוף מבוקר עד לילה, על מנת לעמוד בסד הזמנים שקצב חברי כב' השופט
א' רובינשטיין
– מחד גיסא נראה כי אין די בה, ומאידך גיסא אכן דומה שראוי לרווח יותר את השמיעה על מנת שלא תפגענה זכויות ההגנה של הנאשם.

8.
יחד עם זאת ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, קצב ניהולו של המשפט איננו השיקול הבלעדי שנבחן במסגרת בקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ויחד עמו על בית המשפט להוסיף ולבחון שיקולים נוספים, ביניהם המסוכנות הנשקפת מן הנאשם והחשש מפני הימלטות ושיבוש.
הפסיקה קבעה לא אחת כי בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית ישוחרר הנאשם ממעצר רק בנסיבות יוצאות דופן (ראו: בש"פ 3232/09
בוטרשוילי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 22.4.2009); בש"פ 5715/06
אברהם נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 12.7.2006)). לטעמי, אין במקרה דנן נסיבות העולות כדי הצורך בשחרורו של המשיב ממעצר בשלב זה.

9.
המשיב
, חרף מעצרו הממושך,
ולאור טיב העבירות והיקפן – עודנו מסוכן. לא ראיתי ממש גם בנסיונו של המשיב לגזור גזירה שווה בינו לבין נסים, שכן –
על פי כתב האישום היה המשיב ה"הרוח החיה" של עסקאות הסמים, והיה בכיר מנסים בהירארכיה של שרשרת אספקת הסם. המשיב הפעיל את נסים, סיפק לו את הסם וקצר את רוב התמורה עבור עסקאות אלו. המשיב אף ביצע מספר עסקאות
שלא באמצעות נסים
מול לקוחותיו האחרים. יתר על כן, לזכותו של נסים עמדו בעת גזר דינו מספר נסיבות לקולא כמו הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה וחרטתו הכנה. נסיבות אלו, לפחות לעת עתה – אינן עומדות למשיב. בשולי דברים אלו אעיר כי גם לו היה מדובר בכתב אישום זהה (ואין הדבר כך), ממילא עקרון השוויון בין נאשמים איננו אלא
שיקול אחד
מבין השיקולים שאותם שוקל בית המשפט בהקשרים אלה, ולעיתים יש ויכריעו השיקולים הנגדיים את הכף (ראו לאחרונה: בש"פ 6935/09
ברונפמן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 8.9.2009)).


10.

נוכח כל האמור לעיל, מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים, שימנו מתאריך 21.9.2009, או עד למתן

פסק דין
בת"פ 8969/08 בבית המשפט השלום בירושלים, לפי המוקדם. על הצדדים לפנות בהקדם האפשרי לבית משפט השלום בירושלים, על מנת שישקול לקבוע מועדים נוספים ולרווח יותר את המועדים שהועיד לשמיעת הראיות ולסיכומים – והכל על מנת להביא תיק זה לידי סיום בהקדם האפשרי.


ניתנה היום, ו' בתשרי התש"ע (24.9.2009).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09071840_k03.doc

עפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 7184/09 מדינת ישראל נ' רפאל אשכנזי (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)