פסקי דין על a.s.g. financinl cort | פסקי דין על אלן גרוסמן | פסקי דין על אלחנן רוזנהיים | פסקי דין על פרופמקס (ישראל) | פסקי דין על במברגר רוזנהיים |

11998/09 בשא     24/09/2009




בשא 11998/09 a.s.g. financinl cort, אלן גרוסמן נ' אלחנן רוזנהיים, פרופמקס (ישראל) בע"מ, במברגר רוזנהיים בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 11998/09

בתיק עיקרי: תא 2302/07
בפני
:
כבוד הרשם אבי זמיר
תאריך:

24/09/2009





בעניין
:
a.s.g. financinl cort

אלן גרוסמן


ע"י ב"כ
עו"ד קובובסקי
המבקשים/התובעים

נ
ג
ד


1. אלחנן רוזנהיים


2. פרופמקס (ישראל) בע"מ

3. במברגר – רוזנהיים בע"מ


ע"י ב"כ
עו"ד ברכה
המשיבים/הנתבעים

החלטה

התובעים עותרים להפסקת התובענה על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

התביעה נסבה על פרסומים שהופנו למשקיעים שונים (לקוחותיהם של הנתבעים) ולטענת התובעים, כללו דברי לשון הרע כנגדם.
התובעים עתרו למתן סעד כספי בסכום של 10,000,000 ₪ ולחיוב הנתבעים בפרסום הכחשה של הדברים.

בהחלטתי מיום 8/1/08 חייבתי את התובעים בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ .

התובעים טוענים, כי הפסקת התביעה מבוקשת, למרות עילת התביעה המבוססת, ולנוכח המשבר הכלכלי העולמי והמשבר בתחום הנדל"ן בפרט. לטענתם, אין כל הצדקה לחייבם בתשלום הוצאות, בהתחשב בשלב המקדמי שבו מצויה התביעה ובסיכוייה.

בתגובתם, מציגים הנתבעים את גירסתם העובדתית למקרה. מטיעוני הנתבעים עולה כי היה בכוונתם להגיש תביעה נגדית כנגד התובעים, אלא שלא עלה בידם לעשות כן, לנוכח הבקשה להפסקת התובענה.
הנתבעים טוענים כי בעקבות ניהול ההליך כנגדם נגרמו להם הוצאות כספיות לא מבוטלות, כדוגמת שכר טירחת עו"ד בסך 129,636 ₪ ושכר טירחה בסך 2,218 ₪ בגין חוות דעת פיננסית, שנערכה מטעמם כהכנה לקראת הערעור על ההחלטה בעניין החיוב בערובה. לטענתם, על פי האמור בחוות הדעת, אין אפשרות להעריך את יכולתם הפיננסית של התובעים, ומכאן נובע שבדיעבד, הם נקטו במהלך סביר והגיוני שעה שהשקיעו מכספם בכדי להיווכח שאכן קיים בסיס לנקיטת הליכי ערעור על ההחלטה להפקדת ערובה.

בהתאם לכך, עותרים הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים בסכום שלא יפחת מ- 243,504 ₪
(ולחלופין, ככל שהבקשה להפסקת תובענה תתקבל, להתנות זאת בחיוב התובעים בסכום האמור).

תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת-
"(א)
רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
(ב)
בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.
(ג)
סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה".

ברע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון (25/8/09) קבע כב' השופט אליקים רובינשטיין בהקשר דברים זה-
"במישור המשפטי הכללי, הפסקת תובענה לפי תקנה 154 ("רצה תובע...להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו, כולה או מקצתה...") אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על-ידיה (ראו ע"א 579/90 רוזן נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 745 (השופט- כתארו אז- מ' חשין); וינוגרד, תקנות סדרי הדין האזרחי, מה' 4, 257; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10, 2009), 302; קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי (מה' 15, 2007), 657).
דעת לנבון נקל, כי משנגרר הנתבע להליכים ובינתיים רכש לו יתרון בתוכם, וניתן לשער כי לא אחת אותו יתרון הוא הוא העילה לבקשת ההפסקה על-ידי התובע, יש לנהוג זהירות שיפוטית בטיפול בבקשה.
ואכן הלכה היא, "כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע" (ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פ"ד לט(2) 831, 834- הנשיא שמגר; וראו גם ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ, פ"ד לא(3) 515)".

מנגד, בנסיבות בהן טרם נערך בירור ענייני של העובדות הנוגעות לסכסוך בין הצדדים על סמך ראיות, ולא ניתנה הכרעה בסוגיות המשפטיות, הרי שלמעשה, לא נרכש יתרון אמיתי, אשר ניתן לבטלו על דרך מחיקת התובענה (ראו ה"פ (י-ם) 5042/06 גילברט נ' רוטבלט
(21/5/07)).

בענייננו, ההליך אכן מצוי בשלב מקדמי, טרם נערך קדם משפט, והליך הביניים היחיד אשר לו משמעות מעשית הוא חיוב התובעים בהפקדת ערובה, אשר יש להניח, כי בפני
עצמו, יש לו תרומה כלשהי לבקשת התובעים להפסקת התביעה.
בהתחשב בכך, אני סבור שיהיה זה מרחיק לכת לקבוע שהבקשה הנוכחית הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, מה גם שבהחלטה לחיוב התובעים בערובה, הבעתי עמדה שלפיה אין לבטל את סיכויי התביעה.
אין להתעלם מההוצאות הלא מבוטלות שנדרשו מצד הנתבעים במסגרת ההליך, עד לשלב שאליו הגיע, אך מנגד, אין לחייב את התובעים בסכום המבוקש על ידי הנתבעים, אלא יש לאזן בין אינטרס הנתבעים לשיפוי מסויים בגין הוצאותיהם לבין אינטרס התובעים שלא להיות מחוייבים בסכום הגבוה מהסביר.
יודגש, כי הפסקת התובענה כרגע גם חוסכת עלויות רבות נוספות, שעיתוי פרעונן וזהות הגורם שישא בהן לבסוף בפועל אינם ידועים עדיין.

לפיכך, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על הפסקת התובענה. אני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום ו' בתשרי, תש"ע (24 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


אבי זמיר
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו








בשא בית משפט מחוזי 11998/09 a.s.g. financinl cort, אלן גרוסמן נ' אלחנן רוזנהיים, פרופמקס (ישראל) בע"מ, במברגר רוזנהיים בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)