פסקי דין על ישראל בן נחום גלעדי

4516/07 פ     24/09/2009




פ 4516/07 מדינת ישראל נ' ישראל בן נחום גלעדי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ
004516/07


בפני
:
כב' השופטת דיסקין
תאריך
24/09/2009




בעניין
:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
קרא

המאשימה

נ
ג
ד


ישראל בן נחום גלעדי



ע"י ב"כ עו"ד
מיור

הנאשם


גזר דין

בתום ניהול הוכחות חרצתי את דינו של הנאשם לשבט משהרשעתיו בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 345(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, כמיוחס לו בכתב האישום.
בהכרעת הדין עמדתי בפרוטרוט על נסיבות ביצוע העבירה ואיני רואה לחזור עליהן במסגרת גזר הדין, אלא ככול שיידרש למידת הדין. בקצירת האומר יצויין, כי הרשעת הנאשם מתייחסת לאירוע מיום 7.9.05, שהתרחש בין כותלי מרפאת השיניים של הנאשם. קבעתי, כי הנאשם ביצע מעשה מגונה בא.ג.מ. (להלן: "המתלוננת"), ששימשה תקופה קצרה כסייעת במרפאה, בכך ששם את ידו על ישבנה וכשהסתובבה כדי להרחיקו ממנה, ליטף את חזה ומישש את גופה מעל בגדיה.

טרם הטיעונים לעונש נעניתי לבקשת הסנגור והוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר אודות הנאשם. בפני
שירות המבחן תיאר הנאשם התנהגות נורמטיבית ואף מוקפדת כלפי סייעות לאורך שנות עבודתו במרפאה. בהתייחס לעבירה בה הורשע, עמד הנאשם בהכחשתו ושלל כל מגע פיזי מצדו כלפי המתלוננת, מיני או אחר, אך הודה בהתבטאות מילולית בוטה כלפיה והביע את חרטתו וצערו על כך. להערכת שירות המבחן, המדובר באדם שניהל במשך שנים אורח חיים נורמטיבי ופרודוקטיבי תוך דאגה לסובבים אותו, אולם סבל מחסכים שהקשו עליו רגשית.
בנתוני המקרה הנדון לא היה ביכולתו של שירות המבחן לגבש עמדה ברורה לגבי רמת הסיכון של הנאשם, אולם ההתרשמות מאבחונו היא של אדם בעל מנגנוני שליטה שעמדו לרשותו לאורך חייו ואיפשרו לו בדרך כלל לתפקד באורח מסודר ואחראי.

עתה עומד הנאשם ליתן את הדין על מעשיו, ובטיעוניהם לעונש הוליכו ב"כ הצדדים את טענותיהם לביסוס רמת הענישה הראויה לנאשם, כל אחד על פי השקפתו ונימוקיו.


בבקשה לשכנעני להשית על הנאשם עונש שבמרכזו מאסר, ולו על דרך עבודות שירות, לצד מע"ת ופיצוי למתלוננת, הצביעה ב"כ התביעה על מרכיבי החומרה שדבקו במעשיו ומציבים אותם במדרג חומרה גבוה. אלה הנודעים בראש וראשונה ממהות המעשה המכוער והבזוי שביצע הנאשם במתלוננת. מעשה משפיל שפגע בכבודה כאדם ואישה. העובדה שהנאשם לא חסך מהמתלוננת את מעמד העדות בבית המשפט ובחקירה אנטנסיבית וממושכת החזירה לחוות מחדש את טראומת ההשפלה הכואבת, מהווה, לטעמה של המאשימה, שיקול נוסף לחומרה ששומה לזקוף לחובת הנאשם. כמו כן, ביקשה ליתן משקל במידת העונש לנזק הנפשי שנגרם למתלוננת בעטיים של מעשי הנאשם ובנוסף לחייבו בפצוייה.
ערה לעברו הנקי של הנאשם וגילו המבוגר, סברה ב"כ התביעה, כי בסוג זה של עבירות קרי, עבירות מין, אין בשני אלה כדי להאפיל ולגבור על יתר שיקולי הענישה, ובכללם שיקולי ההרתעה והגמול. מה גם, הדגישה התובעת, שמתברר כי גילו המבוגר לא עמד בדרכו של הנאשם בעת ביצוע העבירה. בהסתמך על נימוקים אלה הייתה עתירתה לעונש ממשי שיהלום את חומרת המעשים, יבטא את סלידת החברה מהם וממבצעיהם ויוקיעם באופן ברור ונחרץ.

הסנגור לעומתה, עשה כל שניתן כדי לשכנעני לנהוג בנאשם במידת הרחמים ולהסתפק בענישה מתונה הצופה פני עתיד. בטיעוניו לעונש פרש תמונה רחבה ומקיפה אודות הנאשם, הנוגעת בכל מישורי חייו ומורכבת מנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, עברו, הישגיו המקצועיים ופעילותו ההתנדבותית והחברתית.
מן הפן של מעשה העבירה, עסקינן, טען, בנאשם מבוגר, יליד 1932, בעשור השמיני לחייו, אדם נורמטיבי לכל הדעות, בעל עבר ללא רבב, מעורה ותורם לקהילה, אשר בערוב ימיו ממש, הורשע בעבירת מין, הנימנת על העבירות הבזויות שבחוק העונשין ושמו הטוב הוכתם ללא תקנה. עתה, כשאות קלון מתנוסס על מצחו, זקנתו מביישת את בחרותו. יחד עם זאת, בשים לב לכך, שמדובר במגע חטוף מעל הבגדים, שלא היה כרוך בנגיעה באברי המין, לא לווה באלימות והופסק מרגע שהמתלוננת הביעה התנגדות, ניתן לומר, לטעמו, שהמעשה בגינו הורשע הנאשם, מצוי ברף הנמוך ביותר מבחינת החומרה.
כאדם, הטעים סנגורו, מן הראוי שנתוניו החיוביים של הנאשם, מידותיו הטובות ומעשיו הראויים יזקפו לזכותו ויעמדו לצידו ביום פקודה: יליד הארץ, "מלח הארץ" ממש, נכד ראשון למייסד הישוב הראשון ברמת הגולן. בשנות חייו הארוכות קיים הנאשם פרקטיקה עניפה של רפואת שיניים לשיקום הפה, תחום בו רשם השגים רפואיים. את מומחיותו בשיקום הפה רכש הנאשם בהשתלמויות בבוסטון בארה"ב. כמו כן, הינו מרצה בפקולטה לרפואת שיניים בירושלים, והיה מרצה אורח בפקולטה לרפואת שיניים בדרום אמריקה. בנקודה זו ראה הסנגור להדגיש, כי חרף עבודה אינטנסיבית במשך שנים כרופא שיניים במחיצת סייעות ממגזרים וגילאים שונים, מעולם לא הוגשה נגד הנאשם תלונה בהקשר דומה, ואפילו לא הועלתה טענה כלשהי על התנהגות לא נאותה, כך שהרשעה זו היא ראשונה לו, חריגה
ויוצאת דופן לכל אורך חייו.
בנוסף, מקיים הנאשם פעילות ציבורית עניפה ומגוונת. הוא מילא תפקידים בהסתדרות רפואת השיניים באירגונים פוליטיים וציבוריים ארציים ומקומיים, בחלקם פעיל גם היום וכן שימש כמרצה בפקולטות לרפואת שינים בארץ ובחו"ל. הוצגו מסמכים בהתאם לאמור.
הסנגור הוסיף וציין, כי הנאשם חווה טרגדיה אישית קשה, הנותנת בו את אותתיה עד היום. לפני כחמש שנים בתו שירלי נפטרה ממחלת הסרטן לאחר יסורים וגסיסה ממושכת. יחסים של קרבה עמוקה שררו בין הנאשם לבתו המנוחה, שבתקופת מחלתה הייתה נתונה בסבך של הליכי גירושין ונזקקה לעזרה, והוא זה שסעד אותה בשעותיה הקשות ואף טיפל בילדיה. עד היום הנאשם לא התאושש מהשבר הנורא שפקד אותו בעקבות מות בתו. עתה, חרף גילו ומצבו הבראותי הוא מגדל ומפרנס את ילדיה – נכדיו, המתגוררים בביתו, ומשמש להם גם כאב. במציאות זו ממשיך הנאשם גם לעסוק בפרקטיקה של רפואת שיניים.

לתימוכין ברף הענישה המקל, כפי עתירתו, הפנה ב"כ הנאשם לאסופת פסיקה, בה הושתו על נאשמים שהורשעו בעבירות מין חמורות מהעבירה בה הורשע הנאשם, עונשים קלים יחסית.

שמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים לעונש ובבואי לקבוע את מידת הדין הראויה לנאשם וההולמת את מעשהו, שיוויתיי לנגד עיני את נימוקיהם, וכפות מאזי הענישה נעו מצד לצד - בין שיקולי החומרה לשיקולי הקולא.

מעשיו של הנאשם מחפירים ומן הדין לגנותם ולהוקיעם לא רק על דרך הדיבור בלבד. על כן, ככלל, היו ראויים לתגובה עונשית מוחשית, כפי עתירת התביעה, ובנסיבות אחרות לא הייתי מהססת להשית עליו עונש הכולל רכיב של מאסר בעבודות שירות. אולם מששבתי ועיינתי באמור בתסקיר וחזרתי ושקלתי את מכלול הנתונים שהוצגו בפני
, כמפורט לעיל, החלטתי בסופו של יום, ולא בלי התלבטות, לא למצות את הדין עם הנאשם. אין לי ספק, שההליך הפלילי הממושך הותיר את חותמו בנאשם והלקח, דומני, נלמד, לקח מר וכואב. סבורני, כי בשלב זה של חייו, לאחר שנים ארוכות בהם ניהל הנאשם את חייו ללא דופי, גם עצם ההרשעה בפלילים, וודאי הרשעה בעבירת מין, היא ענישה קשה כשלעצמה, קל וחומר, כשהיא מלווה בענישה מן הדין.
לפיכך, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין לקולה ולחומרה, הגעתי לכלל דעה, כי במקרה זה, האספקט העונשי - חינוכי אפקטיבי יבוא על סיפוקו בשילוב של מע"ת, עבודות של"ץ שבמסגרתן יוכל הנאשם לתרום לחברה מניסיונו וכישוריו, ופיצוי משמעותי למתלוננת בשל ההשפלה והסבל הנפשי שחוותה בעטייה של הפגיעה המינית בה על ידי הנאשם.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מהיום על העבירה בה הורשע.
ב. עבודות של"ץ בהיקף של 250 שעות בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי שירות המבחן.
ג. הנאשם יפצה את המתלוננת בפיצוי בסך של 5,000 ₪ אותו יפקיד על שמה בגזברותבית המשפט השלום בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תמציא עותק של גזר הדין לשירות המבחן שיגיש את תכנית של"ץ לאישורו של בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

הודעה לנאשם זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ו' בתשרי, תש"ע (24 בספטמבר 2009) במעמד הצדדים

מ. דיסקין
, שופטת










התובעת: אבקש שבית המשפט יורה על השמדת הקלטת.

ה ח ל ט ה
כמבוקש.

ניתנה היום, ו' בתשרי, תש"ע (24 בספטמבר 2009), במעמד הצדדים.


_______________

מ' דיסקין
, שופטת












פ בית משפט שלום 4516/07 מדינת ישראל נ' ישראל בן נחום גלעדי (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)